"להפסיק לעשן זה הדבר הקל ביותר בעולם. אני יודע כי עשיתי זאת אלפי פעמים", אמר באופן מדויק מארק טוויין. אמנם, בארבעת העשורים האחרונים ניכרת מגמת ירידה בשיעורי העישון בישראל, אבל אלה עדיין גבוהים. מנתוני משרד הבריאות מ-2015, עולה כי אחד מכל חמישה ישראלים מגיל 21 ומעלה מעשן, ואחד מכל שלושה הוא מעשן פסיבי. עישון גורם לכ-8,000 מקרי מוות בשנה, כ-700 מהם הם של המעשנים הפסיביים, שנחשפים לעישון כפוי בעיקר בבית (בקרב הנשים) ובמקום העבודה (אצל הגברים). בהשוואה לעולם, אגב, שיעור העישון בישראל נמוך מהממוצע במדינות האיחוד האירופי: 27.3 אחוז גברים מעשנים בישראל – לעומת 28.5 אחוז באיחוד האירופי, ו12.6 אחוז מעשנות ביחס ל-17.7 אחוז באיחוד.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
במהלך השנים, חלה התקדמות מטאורית במודעות לנזקי העישון. זו, הייתה כל כך חסרה – עד שבעבר העישון אף נחשב לבריא. עדות לכך ניתן לראות בכרזות לשיווק סיגריות משנותיה המוקדמות של ישראל ("הטובים לטיס – הטובות לעישון"; "הוא צעיר ופיקח - בוחן עובדות ודעתו שקולה... מובן מאליו - נלסון הוא מעשן!"). אבל, החל משנות ה-60 של המאה שעברה, החלו להתפרסם מחקרים על ההשפעות השליליות של הסיגריות, ובמקביל, ממשלות נקטו במאמצים להפחית את כמות המעשנים.
היום, לא צריך להכביר במילים על הנזק שגורמות הסיגריות: הן האחראיות המרכזיות לקיצור תוחלת החיים של בני האדם וגם לצורך בהשתלות איברים, מגדילות את הסיכון לחלות בסרטן, במחלות ריאה כרוניות ובמחלות לב, או ללקות בהתקף לב ובשבץ מוחי, וגורמות להזדקנות מואצת של איברי הגוף. במשך שנים, ניסתה תעשיית הטבק להכחיש קשר בין הסיגריות לבין מחלות קשות – אך בעולם הרפואה קיים קונצנזוס לקשר שכזה. אם לא די באלה, מחקר חדש מ-2015 מראה שעישון עלול לגרום לנזק מוחי בדמות בעיות ביכולת החשיבה ובזיכרון. גם הנזקים החיצוניים של העישון לא מעטים: קמטים, ציפורניים צהובות, שפתיים כהות, קול עבה, שיעול ושיניים צהובות וכהות הם רק חלק מהדרכים שבהן קל לזהות אדם מעשן רק ממראה.
"'מעשן כבד' הוא מי שמעשן 20 סיגריות ביום במשך לפחות 20 שנה", אומר ד"ר יהודה שוורץ, מנהל מכון ריאות במרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי. "אז, קיים סיכון משמעותי לחלות במחלות כלי דם, מחלות גרון וכמובן הופעת הברונכיטיס הכרונית (הפרעה בדרכי האוויר הנגרמת כתוצאה מעישון), וכן סרטן מסוגים שונים - ריאות, גרון ושלפוחית השתן. כמובן, שכמות הסיגריות ומשך העישון, יחד עם המטען הגנטי, הם אלה שקובעים איזו מחלה תתפתח ומתי".
אבל, לדבריו, לא צריך להיות מעשן כבד כדי לגרום נזק: "אמנם אין סטטיסטיקות על מעשנים קלים או חברתיים, אבל כל שאיפת עשן או חלקיקיו – מזיקה. יש מי שמפחיתים מעישון כבד כצעד בדרך להפסקה – זה תלוי באישיות של המעשן. יכול להיות שאכן מדובר בדרך לגמילה, אבל יכול להיות שאותו אדם פשוט נמצא בהכחשה". באשר לעישון פסיבי, ד"ר שוורץ אומר כי הדבר "מזיק פי שליש מעישון אקטיבי".
מה השתנה בשנים האחרונות בנושא?
"היום, מוסיפים לטבק כ-80 כימיקלים שבאים מנפט, פטרול, נפטלין, אמוניה, ועוד אחרים שמזיקים לגוף. החומרים התעשייתיים מביאים להרס רקמתי, וכך נוצרות הנפחת (אמפיזמה) והברונכיטיס הכרונית, עם דלקת כרונית של הסמפונות. בנוסף, מאז הופעת הסיגריות עם הפילטר - החלקיקים חודרים יותר לעומק הריאות, וכך נוצרים סרטנים אופייניים לאזורים העמוקים של הריאה, דהיינו אדנוקרצינומה".
רק חינוך יעזור
במסגרת המאבק בעישון, חוקקה הכנסת מספר חוקים משמעותיים: בשנת 1983 הפכה ישראל למדינה הראשונה בעולם שחוקקה חוק להגבלת העישון, כשאסרה על עישון במקומות ציבוריים. החל מ-2007, האחריות למניעת העישון אינה רק של המעשן עצמו אלא גם של בעל המקום, שעלול לקבל קנס של 5,000 שקלים אם לא יאכוף את האיסור לעשן; ב-2004, כחלק מתיקוני חקיקה לחוק, נכנסה לתוקף הגבלת הפרסומות והשיווק של מוצרי טבק, ובין השאר נאסר השימוש במונח "לייט" על גבי חפיסות הסיגריות; ב-2015, הוחלט להטיל קנס של 4,000 שקלים לכל מי שמוכר סיגריות בודדות, בין השאר מפני שעל סיגריה בודדת לא כתובה האזהרה על הנזק שנגרם מעישון כמו על חפיסה. אבל, לדברי ד"ר שוורץ, החקיקה כלל לא השפיעה על כמות המעשנים או על כמות המעשנים הפאסיביים: "הדבר היחיד שמגביר את המודעות ומפחית את העישון הוא חינוך – הן בבתי הספר והן במדיה".
אומרים שהפסקת העישון היא קשה יחסית לסמים נפוצים אחרים כמו קפאין או אלכוהול, ושהסיגריות ממכרות אף יותר מהרואין ומקוקאין. התסמינים של גמילה מסיגריות הם עצבנות, כאבי ראש, עצירות, חרדה ואף דיכאון קל, כשהקושי הניכר הוא בשבוע הראשון שלאחר ההפסקה. אבל, לאחר מכן ישנה, בדרך כלל, הקלה משמעותית בתסמינים. שנה לאחר ההפסקה – הסיכון לחלות במחלת לב או בסרטן יורד בעשרות אחוזים, ולאחר חמש-עשרה שנה מתקרב לסיכון של אדם שכלל לא עישן.
רק אחוזים בודדים מבין המעשנים שמנסים לזנוח את הסיגריות באופן עצמאי, ללא הכנה או תמיכה – מצליחים להתמיד בהחלטתם. אבל, כל קופות החולים מציעות סדנאות גמילה מעישון, בחינם ובכל הארץ, כשחלק מהקופות מציעות גם ייעוץ טלפוני ואישי. המשתתפים אף מקבלים הנחה על תרופות מרשם לגמילה מעישון. בשנה שעברה, כ-40 אחוז מהמעשנים שפנו לסדנאות הגמילה של הקופות הצליחו לשמור על ההישג.
עוד ב-mako בריאות:
>> זה מדעי: איך תהיו יותר מאושרים?
>> לא רק מחלת עור: בעיות בתפקוד מיני לחולי פסוריאזיס
>> יש לך כרס של אבא? האימון שיעלים את הבטן
נשים מעשנות יותר מגברים?
קיימים לא מעט מיתוסים לגבי עישון. יצאנו לברר עד כמה אלה נכונים עם ד"ר בועז טירן, מומחה למחלות ריאה, מנהל מרפאת ריאות במכון ריאות ואלרגיה במרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי.
1. נשים מעשנות יותר מגברים
לא נכון. למרות ששכיחות העישון בקרב נשים עלתה בעשורים האחרונים, עדיין יותר גברים מעשנים מאשר נשים. במדינות עשירות יותר, אחוז הנשים המעשנות מתקרב לאחוז הגברים המעשנים.
2. קמפיינים להפסקת העישון לא משפיעים על מעשנים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך
לא נכון. מחקרים שבדקו קמפיינים בתקשורת ההמונים מצאו שגם בקרב מעשנים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ניתן היה לעורר מודעות ולהשפיע על שיעורי הימנעות מעישון.
3. קמפיינים של הפחדה פשוט לא עובדים
לא נכון. באביב של 2012 פתח הממשל הפדראלי בארה"ב במסע הסברה להפסקת עישון המבוסס על הפחדה, אשר על פי הערכת ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות של הממשל האמריקאי) הביא לכך שכ-1.6 מיליון אמריקאים ניסו להיגמל מעישון ומתוכם כמאה אלף גם הצליחו.
4. סיגריות "מגולגלות" מזיקות פחות
לא נכון. למרות התפיסה הפופולארית שסיגריה "טבעית" מזיקה פחות, במחקרים שבדקו את הנושא אף נמצאו ריכוזים גבוהים יותר של חומרים מזיקים מאשר בסיגריות תעשייתיות.
* קרדיט תמונה: shutterstock: Wikrom Kitsamritchai
5. כולם היום מודעים לנזקי העישון
כמעט. רוב המעשנים מודעים לנזקי העישון ובכל זאת מעשנים. לעומת זאת, המודעות בקרב המעשנים באשר לנזקי העישון הנגרמים לאנשים בסביבתם שאינם מעשנים ("מעשנים פסיביים") תלויה במדינה. לדוגמה, מחקר שפורסם הראה שבצרפת קיימת מודעות לכך בקרב 96 אחוז מהמעשנים, לעומת 61 אחוז בלבד בהולנד.
6. אם מקצצים בכמות הסיגריות הסכנה פוחתת משמעותית
לא לגמרי ברור. בעוד שמחקרים הוכיחו שהפסקה מוחלטת בעישון, ובמיוחד לפני גיל העמידה, מאריכה את תוחלת החיים משמעותית, הנתונים בקרב אנשים שקיצצו את מספר הסיגריות פחות ברורים. יתכן שמי שמפחית את מספר הסיגריות "ממצה" כל אחת במלואה וכתוצאה לא מפחית משמעותית את כמות החומרים המזיקים הנכנסים לריאות.
7. זיהום האוויר הוא הגורם האמיתי לשיעור הגבוה של מספר חולי סרטן הריאות, ולא הסיגריות
לא נכון. זיהום האוויר איננו בריא, אבל משערים שאיננו אחראי ליותר מכמה אחוזים בודדים מבין מקרי סרטן הריאה, ובכל מקרה הרבה פחות מזיק מעישון סיגריות.
8. לאחר חמש שנים מהפסקת העישון, הריאות מתנקות לחלוטין
לא נכון. אמנם התלות בניקוטין נעלמת אחרי חודשים בודדים מהפסקת העישון אבל קיימים נזקים מצטברים בלתי הפיכים.
9. למעשנים לא כדאי לנסות להיגמל לבד, ללא עזרה מקצועית או תרופות
לא נכון. תמיד כדאי לנסות להיגמל. הצעד הכי חשוב הוא עצם קבלת ההחלטה האישית על הפסקת העישון. יחד עם זאת, ידוע שאחוז ההצלחה של תכניות גמילה המשלבות עזרה מקצועית, עזרים פרמקולוגיים או תמיכה קבוצתית, ושילובים שונים של כל אלה, גבוה יותר.
10. הרבה מעשנים חיים עד גיל מבוגר, אז עישון לא יכול להיות עד כדי כך מזיק