הוא חוקי בהולנד, בקולורדו ובוושינגטון, הוא עוזר להמוני חולים מסביב לעולם - אבל ההורים עדיין מודאגים ש״לא תשתו לי חשיש״. ובכל זאת, יש התקדמות בנושא. הכרזתו אמש של סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, על היתר מכירה של קנאביס רפואי בבתי המרקחת, בפיקוח משרד הבריאות, בהחלט מהווה בשורה גדולה בתחום. בדבריו, ליצמן אף הדגיש כי רופאים יורשו לתת מרשם לשימוש בקנאביס.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
אבל מה באמת קנאביס עושה למוח שלנו? בניסוי שערך לאחרונה ערוץ 4 הבריטי, שידוע בתכוניותיו השנויות במחלוקת, נבדקה ההשפעה של קנאביס על המוח – ולא סתם של קנאביס. ואל קורן מאוניברסיטת לונדון קולג׳, אחת מהמומחיות העולמיות בהשפעה של סמים לא חוקיים על המוח שלנו, הובילה את הניסוי שנמשך ששה חודשים תמימים.
במסגרת הניסוי, בדקה איך המוח שלנו מגיב לקנאביס רגיל ואיך הוא מגיב ל״סקאנק״, סוג המריחואנה הנפוץ ביותר כיום בממלכה, שנמצא גם בישראל, רק שכאן הוא נקרא ״הידרו״, בגלל שיטת הגידול הייחודית שלו שמתבצעת בדרך כלל בחללים סגורים, על מים. בישראל המילה ״סקאנק״ משמשת לתיאור מוצר כימי לחלוטין שנמכר בפיצוציות' סם שבינו ובין מריחואנה אין דבר וחצי דבר.
במחקר מתארים בדיוק את המאפיינים של ה"סקאנק": הוא חזק פי כמה מהמריחואנה הרגילה, הוא נוצר בשנות ה-70 מהכלאה של כמה זנים, הוא לא מכיל חומר נוגד CBD והוא גדל בחללים סגורים, על מים ואור אדום. תיאור זה תואם בדיוק את מה שבארץ נקרא ״הידרו״. כדי לתרגם את הסלנג הבריטי של הסם לישראל, ביררנו עם הרשות למלחמה בסמים מה תואם לכך בארץ, ונראה שסוג המריחואנה שמחזיק בכל התכונות הללו הוא ההידרו. רגע, לפני שאתם קופצים - נכון, הידרו היא שיטת הגידול של המריחואנה, אבל נראה שזה גם השם שדבק בסוג המהונדס שחזק הרבה יותר מהמריחואנה הרגילה. משטרת ישראל פושטת על מאות מעבדות הידרו בשנה, כולל פשיטה גדולה שנערכה בינואר השנה על מעבדה עצומה באולם אירועים, בה נתפסו לא פחות מ-52 קילו של סם.
בסוף שנות ה-60 העליזות יותר ויותר אנשים עישנו קנאביס. החומר שהם עישנו הגיע מקנאביס שמקורו מחוות בהן הוא גודל בחוץ, באור השמש. בקליפורניה של שנות השבעים נוצר סוג חדש של קנאביס: הכלאה של קנאביס מקסיקני, קולומביאני ואפגני. הסם נקרא ״סקאנק 1״ ויוצרו עבר להולנד, שם עבד עם חקלאים הולנדים והצליח לשנות את הצמח באופן שאפשר לו לגדול מתחת לאור מלאכותי, במשך כל השנה. כיום, 80 אחוז מהקנאביס שנצרך בבריטניה הוא מהסוג הזה – מה שקרוי בישראל ״הידרו״.
החומר שגורם לנו להרגיש מסטולים בקנאביס נקרא THC. בחשיש הוא נמצא בריכוז של כ-5 אחוזים בצמח ובמריחואנה בריכוז של אחוז, אבל בהידרו, שנוצר מהכלאה של כמה סוגי קנאביס וגדל בדרך כלל תחת אור מלאכותי, בדירות או מסתורים - הוא הרבה יותר חזק ומגיע ל-15 אחוז ואפילו יותר. אבל זה לא ההבדל היחיד בין הקנאביס הרגיל וההידרו: קנאביס רגיל מכיל גם חומר הנקרא CBD, שפועל כתרופת נגד לכמה מההשפעות השליליות שיש ל-THC על המוח שלנו. לעומתו, הידרו לא מכיל CBD כלל, וכך המוח שלנו נותר נתון לחסדי כמויות גדולות של THC – לטוב ולרע.
״בשנות ה-70 החשיש נחשב חזק יותר מהמריחואנה. במה שעישנו אז היה אחוז אחד של חומר פעיל ובחשיש היו בין 3-5 אחוזים וכמעט לא ראו תופעות פסיכיאטריות בעקבות השימוש בסם", אומר ד״ר חיים מהל, ראש אגף טיפול ושיקום ברשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול שופך עוד אור על העניין. "המריחואנה השתנתה היום וההידרו מגיע לריכוז של 8-10 אחוזים של חומר פעיל ובמקביל מאבד את ה-CBD, החומר שבו שמאזן את ההשפעה של הסם, אז הוא חזק הרבה יותר וגורם להרבה יותר סיבוכים נפשיים". מהל טוען כי ההבדל בין היידרו לבין המריחואנה שאינה הידרו הוא כמו ההבדל בין לשתות בקבוק אחד של בירה לשלושה. "אם מישהו שמשתמש בסם לראשונה מתחיל ומעשן הידרו זה דרמטי במיוחד, כי זה חדש לגוף״.
עוד ב-mako בריאות:
>> מסיוט למציאות: העכברושים באים
>> זה קורה לכולם: למה באמת הידיים שלנו רועדות?
>> האם ירידה במשקל יכולה לרפא פסוריאזיס?
רוצים לשמוע יותר מוזיקה
כדי לבדוק מה באמת עושה THC למוח שלנו בלי העזרה של ה-CBD נתנה פרופסור קורן לנבדקים בניסוי קנאביס רפואי חזק, בריכוז שווה של THC לזה הנמצא בהידרו. זה אומר שההבדל היחיד בין הג׳וינטים היה שאחד מהם הכיל את הנוגד להשפעות ה-THC והשני לא. הנבדקים, ביניהם יועץ לממשלה בענייני סמים לשעבר, בלש משטרתי שהתמחה בתפיסת סמים, והעיתונאי ג׳ון סנואו - עיתונאי מלחמות ומגיש חדשות בריטי שכבר ראה הכל, והיה מוכן להשתתף בניסוי וגם להנחות את התכנית, עישנו בכל פעם כמות המקבילה לשליש של ג׳וינט מתוך מתקן אידוי. פעם אחת הם עישנו קנאביס חזק, בשנייה הידרו ובשלישית פלסיבו – אבל גם הוא זכה לריח קנאביסי כדי שלא יוכלו לדעת מה הם מעשנים. המשדר ליווה את המשתתפים בזמן ואחרי העישון, כשהם נבדקים בפרמטרים שונים וכשסנואו עישן הידרו, הוא נתקף תחושות נוראיות שגרמו לו לבקש לצאת מתוך מכונת ה-MRI בה שהה ולחבק את החוקרת בחוזקה – תגובות שגרמו לכל הבריטים לדבר ולצייץ, שהרי המחזה הזה שווה ערך לחיים יבין על סמים, בדודה לביסלי גריל.
>> וגם: גלה את החיה שבך: מהם פרומונים ואיך הם משפיעים עלינו?
המחקר מצא הבדלים מעניינים בין סוגי הקנאביס וגם אישר חלק מהדברים שידעתם תמיד. למשל: הקשר בין סמים ומוזיקה. אם מצאתם את עצמכם מעשנים ומאזינים למוזיקה או יוצרים מוזיקה, מסתבר שיש לזה סיבה טובה: קנאביס גורם למוח שלנו להגיב הרבה יותר למוזיקה. הנבדקים בניסוי עישנו הידרו וחשיש ואז הוכנסו לסורק MRI , בו הושמעה להם מוזיקה - כדי לבדוק את הפעילות המוחית שלהם. ״בהשוואה של הפעילות המוחית שלהם לפעילות המוחית על פלסיבו ולפעילות המוחית באנשים שהקשיבו לאותם קטעים ללא השפעת סמים מצאנו בעצם שהסמים משפיעים על הרצון לשמוע מוזיקה״, אומרת פרופסור קורן. ״הכוונה היא שכשאת מסטולה לא רק שאת רוצה להקשיב למוזיקה - גם המוח שלך מופעל ומגורה יותר מהמוזיקה שאת אוהבת״. לגבי ההבדל בין שני סוגי המריחואנה - הידרו העלה את הרצון להאזין למוזיקה ב-53 אחוז וקנאביס רגיל העלה את הרצון לשמוע מוזיקה ב-58 אחוז.
עניין נוסף שלא יפתיע אתכם מאוד, הוא המוטיבציה לעשות דברים. מסתבר שתחת הידרו המערכת שגורמת לך להיות אכפתי לדברים שסביבך, שנותנת לך מוטיבציה לעשות דברים – מקושרת פחות. כשאנשים היו על הפלסיבו המערכת שלהם הייתה פעילה כמו תמיד, כשכל חלקי המוח דיברו זה עם זה ותיקשרו, הם החליטו עם מה להתעסק עכשיו ועם מה אחר כך, מה לעשות מתי. בעישון של קנאביס רגיל נרשמה תוצאה זהה לזו שנרשמה תחת הפלסיבו, אבל בעישון של הידרו התפקוד היה מופרע בצורה חריפה. כך שאם הרגשתם שאנשים שמעשנים הידרו הם פחות מלאי מוטיבציה ופעילים – זו הסיבה לכך.
ומה לגבי הזיכרון? הנבדקים עישנו ולאחר מכן שמעו סיפור באוזניות, עליו הם היו צריכים לחזור. בצורה לא מפתיעה, אחרי פלסיבו לא הייתה להם שום בעיה לספר שוב את הסיפור, אבל אחרי עישון קנאביס הם אפילו לא זכרו פרט אחד ולפעמים אפילו לא על מה היה הסיפור עצמו. שני סוגי הקנאביס הזיקו לזיכרון של הנבדקים: קנאביס רגיל פגע בזכרון לטווח קצר שלהם ב-30 אחוז והידרו ב-33 אחוז. ״הזיכרונות לא מקודדים ולא מאוכסנים בזיכרון״, הסבירה פרופסור קורן את הסיבה לפגיעה בזכירון. ״הרצפטורים של הקנאביס במוח נמצאים באזורים שאחראים על הזיכרון, כך שכהם מקבלים את הקנאביס, הזיכרון לא מקודד במוח״.
עליה של 270 אחוז בפרנויות
עניין נוסף שמדאיג אנשים הוא הזיות ופראנויות. כדי לבדוק את הנושא הזה יצרו בניסוי 6 קליפים של רעש לבן. בחמישה מהם היו קולות, בשישי לא. האם הנבדקים שעישנו שמעו בו קולות בכל מקרה? ובכן, התשובה די חד משמעית. 94 אחוז מהאנשים שהיו תחת השפעת קנאביס שמעו קולות בקטע בו לא היו קולות כלל, לעומת 47 אחוז מהאנשים שלא היו על השפעת סמים. כך, קנאביס מעלה פי שניים את הסיכוי שלך לשמיעת קולות והזיות. גם תחושת הפרנויה גדלה בשימוש בסמים: הידרו העלה את תחושת הפרנויה ב-270 אחוז מהתחושה ללא שימוש בקנאביס, בעוד שקנאביס רגיל העלה אותה ב-170 אחוז. זה ההבדל הכי משמעותי בין הידרו לקנאביס רגיל שנמצא במחקר, והוא מחוזק על ידי העובדה שנראה ששימוש ארוך בהידרו קשור במידה מסוימת בהפרעות נפש. מחקר של 6 שנים שערך קינגס קולג׳ בלונדון על 400 אנשים בריאים ו-400 אנשים בעלי בעיה נפשית מצא ש-24 אחוז מהמקרים החדשים של פסיכוזות בבית החולים עישנו הידרו. החדשות הטובות, אם תרצו, הם שלא נרשם כל סיכוי מוגבר למחלות נפש מעישון מריחואנה רגילה, כך שעישון שלה, גם אם נעשה מדי יום, לא העלה את הסיכוי למחלה נפשית בעוד עישון הידרו הזניק אותו בכמעט רבע.
קשה להתווכח עם הממצאים: קנאביס רגיל והידרו משפיעים אחרת על המוח, כשהעלייה בריכוז החומר הפעיל בהידרו, במיוחד בגריעת החומר שמתנגד לחלק מהאפקטים השליליים - הופכת אותו לסם מסוג אחר. ערוץ 4 הראו כי זו לא הכמות אלא האיכות – כלומר, נראה שקנאביס מזיק פחות מהידרו – אבל מחקר נוסף נדרש כדי לבסס את הממצאים הללו יותר. כך או כך, חשוב לומר שקנאביס משפיע על כל אחת ואחד מאתנו בצורה אחרת ובזמן שחלק ממשתתפי הניסוי חוו פחדים ופראנויות, חלקם האחר לא יכול היה להפסיק לצחקק.
לסיום נזכיר רק שקנאביס נמצא אי שם מאחור ברשימת הסמים המזיקים, כשבראש ניצב סם שכנראה שאתם צורכים באופן תדיר והוא לגמרי חוקי: אלכוהול. למעשה, הוא מסוכן ומזיק יותר מהרואין וקראק קוקאין, כך מצא מחקר חדש השנה, שדירג את האלכוהול כסם המסוכן ביותר לסביבה. הסמים הכי מסוכנים לשימוש עצמי דורגו באותו מחקר באופן הזה: הרואין, קראק וקריסטל מת׳. ״אני חושב שצריך לחשוב מחדש על הפללה של משתמשי קנאביס ואני חושב שלא היינו צריכים להפוך אותו ללא חוקי מעולם״, אומר פרופסור דיוויד נאט, שערך את המחקר הזה. הוא מדרג את הסקאנק כשמיני ברשימת הסמים המסוכנים, הרבה אחרי אלכוהול וטבק ואת החשיש בסוף הרשימה, אחרי קטאמין ומתאדון, המסוכנים ממנו. ״אם לא היינו מוציאים את הגראס והחשיש מחוץ לחוק בצורה כל כך טיפשית, הסקאנק לא היה מפותח לעולם ולא היינו צריכים להתמודד איתו בכלל. הוא תוצר של ההוצאה מחוץ לחוק״.