אמפתיה היא תכונה שמוגדרת כיכולת להבין כיצד אדם אחר מרגיש. נהוג לחשוב שהיא חלק ממכלול התכונות של האופי האינדיבידואלי שאנחנו נולדים איתו, אבל מחקר חדש בהרווארד טוען כי מדובר בכישור שאפשר ללמוד ואף לפתח על מנת להצליח לתקשר טוב יותר עם בני אדם אחרים, ובכך להיות מנהיגים ואנשים טובים יותר. מנהלת המחקר, הפסיכיאטרית הלן רייס, פיתחה שיטת טיפול שמזהה תכונות אשר מסוגלות ליצור קשרים חזקים יותר בין בני אדם, חברים ועמיתים לעבודה – בלי להוציא מילה אחת מהפה. באופן הולם, ראשי התיבות של הכלים באנגלית יוצרים את המילה E.M.P.A.T.H.Y:
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
קשר עין (E)
נהוג לומר בחברות מערביות שהעיניים הן החלונות לנשמה, והרבה תרבויות מאמינות באותו העיקרון. "יצירת קשר עין היא החוויה האנושית הראשונית והבסיסית ביותר", טוענת רייס, וממליצה לערוך כמה שיותר מפגשים אנושיים, שיסייעו לכם לעלות על ניואנסים שלא מועברים באמצעות הקול. כאשר פוגשים אדם בפעם הראשונה, חשוב לשמור על קשר עין, לפחות עד שמבחינים בצבע העיניים של האדם – "ההקפדה הקטנה הזו יוצרת את התחושה שאתם באמת רואים אותו".
שרירי פנים והבעות (M)
המוח שלנו מחווט כך שאנחנו מחקים הבעות פנים באופן אוטומטי. כשמישהו מחייך אלינו, ככל הנראה נחייך אליו חזרה. עם זאת, אנחנו יודעים להבחין בהבדל בין מישהו שמחייך באופן מלאכותי – למשל רק מעלה את הפה כלפי מעלה – ובין חיוך אמיתי של אושר. שרירי הפנים כמעט לא מסוגלים לשקר, אז כדאי לשים אליהם לב.
יציבה (P)
אנשים שעומדים או יושבים באופן זקוף משדרים אושר וביטחון עצמי, אומרת רייס. כאשר אנחנו יושבים מול אדם עדיף שכל הגוף יפנה אליו, שהישיבה תהיה בגובה העיניים ושהגוף ייטה מעט קדימה.
הבעת רגש (A)
כדאי לשים לב למצב הרגשי של האדם שעומד מולנו – האם הוא עצוב, עצבני, מבולבל או שמח? כשלא מבחינים במצב הרוח של מישהו, קשה מאוד ליצור איתו תקשורת אפקטיבית. שוב, המוח שלנו מחווט כך שאפשר לעלות על המצב הרגשי של אנשים מולנו בצורה אוטומטית ומדויקת, כך ששווה לסמוך על האינסטינקטים.
עוד ב-mako בריאות:
>> אזהרת מאכל: זה המזון הכי מסוכן בעולם
>> חוקרים: 2 מילות הקסם שיעזרו לכם בדיאטה
טון דיבור (T)
בלשנים מגדירים את המושג פרוזודיה כתורת המשקל בשירה, כלומר הקצב, המקצב וגובה הקול כאשר אדם מדבר. לפי רייס, הפרוזודיה משפיעה על מגוון רחב של רגשות שנלווים למילה המדוברת, שמסוגלים לטעון אותה במשמעויות אחרות לגמרי, כמו ציניות או עצב. שמירה על טונים רגועים ומרגיעים יוצרים שיחה סובלנית יותר ומשפרים את התקשורת.
הקשבה (H)
הקשבה אמפתית פירושה מתן תשומת לב לאדם השני, זיהוי הרגשות שלו ומתן תשובה עם חמלה וללא שיפוט, אומרת רייס. למשל, עדיף לא לשוחח כאשר אתם נמצאים "באזור האדום", כלומר כאשר מתעוררת סערת רגשות במהלך ויכוח. עדיף לקחת צעד אחד אחורה, לא להפריע אחד לשני ולא להתאים את הטונים באמצעות הרמת הקול.
תגובה (Y)
אנחנו אולי לא שמים לב לזה, אבל מצבים רגשיים הם מידבקים – "באמצעות רשת עצבית משותפת, הרגשות שלנו לגבי אחרים משדרים מידע חשוב מאוד לגבי איך שהם חווים את מה שאנחנו אומרים להם ומה שאנחנו עושים", אומרת רייס. כלומר, אם אתם עצבנים, חוששים או לא בטוחים בעצמכם, הרגשות הללו יותירו רושם זהה על אחרים וישפיעו על איכות התקשורת. כדאי לשים לב לאיך שאנחנו מרגישים, משום שזה מאותת לאנשים אחרים כיצד להרגיש לגבינו.