את החביתה של הבוקר כבר אכלתם? בתיאבון! אם אתם צרכנים ממוצעים, כנראה הכנתם אותה על מחבת "נון-סטיק" – מחבת עם תכונה מופלאה שמתרחשת בזכות תרכובת כימית מסוג PFAS. אומנם מחבתות ה"נון-סטיק" הפכו את חיינו במטבח לקלילים ורגועים יותר, ואולי אפילו הספקתם לשכוח מחוויית קרצוף המחבת בכיור עם סקוץ' פלדה, אבל האם המחיר הבריאותי שאנחנו עלולים לשלם שווה את זה?
תרכובות ה-PFAS הן תרכובות כימיות שפותחו בשנות החמישים של המאה הקודמת ושתכונותיהן העיקריות הן עמידות גבוהה לחום ודחיית שמן ומים. לכן משתמשים בהן בעיקר לייצור של חומרים מעכבי בעירה כמו קצף כיבוי אש ושל משטחים דוחי שמן ומים בתעשיות המזון והטקסטיל. זוהי קבוצה של כימיקלים בעלי יציבות רבה בסביבה שאינם מתפרקים באופן טבעי – מה שמקנה להם את הכינוי "כימיקל הנצח". נוסף על כך, יש להם יכולת לנדוד למרחקים גדולים הרחק ממוקד השימוש בהם. התרכובות יכולות להגיע לגופנו דרך המחבת, דרך צריכת מזון מן החי ודרך מי השתייה. בתחילת השנה פרסם משרד הבריאות דו"ח בנושא הימצאות תרכובת ה-PFAS במי השתייה ובו תיאר את הסכנות בחשיפה לכימיקלים שכבר היו ידועות קודם: פגיעה בהיריון ובהתפתחות העובר, תחלואה בסרטן, היחלשות המערכת החיסונית, השמנה ועלייה ברמת הכולסטרול.
>> מיקרופלסטיק מעלה את הסיכון למחלות לב
להמציא את מה שלא קיים
"תרכובות בלתי פריקות הן יציר האדם", אומרת יעלי אטשטיין, ביולוגית מומחית לבריאות סביבתית, זוכת "אנשי הסביבה" של 2023 והמייסדת של קהילת מסה קריטית לצרכנות בריאה, "זה היה אחד מהישגי הקִדמה: להמציא כימיקלים שאין בטבע, ושיש להם תכונות מהממות". אבל תכונה זו נמצאת גם בעוכרינו, כי בטבע אין מיקרו-אורגניזמים שיודעים לפרק אותן. התוצאה היא שמצד אחד השימוש בתרכובות נוח ומקל עלינו את החיים, לדברי אטשטיין, עד כדי הקלת כאבים בעת הכנסת מחט מצופה PFAS לגופנו; ומהצד שני, "טרם השימוש בהן לא בדקנו מה קורה אחרי שאנחנו משתמשים בהן, מה קורה כשהן מגיעות לסביבה, והאם נוכל לאסוף אותן בבוא העת כשנגלה שהן מזיקות".
בתחילת החודש עדכן המשרד להגנת הסביבה את מדיניות האסדרה לשימוש ב-PFAS בתעשייה (לדוגמה, קצפי כיבוי). האסדרה כוללת צמצום שימוש, פיקוח מוגבר וטיפול מתאים בפסולת עם PFAS. אסדרה זו אמורה לצמצם את הנזקים הסביבתיים והבריאותיים מהשימוש ב-PFAS, אך היא אינה נוגעת לבגדים ולכלי מטבח למשל. לכן, אומרת ד"ר תמר ברמן, מנהלת תחום הערכת סיכונים בבריאות הסביבה, משרד הבריאות, "ההשפעה על הציבור היא בעיקר בדרך עקיפה, כלומר הפחתה של זיהום סביבתי ולא ממגע ישיר עם מוצרים המכילים PFAS". לדבריה, בישראל האסדרה מתמקדת בהחלפה או בצמצום הזיהומים, בניהול פליטות או פסולת ובניטור שפכים. למשל, בעקבות המעקב של המשרד, מציינת ברמן, נפסלו מקורות מים בגלל זיהום PFAS במקומות כמו רחובות והקריות. לעומת זאת, "באירופה הרגולציה מגבילה או אוסרת שימוש, ייבוא ושיווק של כימיקלים".
מהמטבח למיטה
מחקר חדש חושף קשר בין הכימיקלים לבין בעיה בריאותית נוספת: הפרעות שינה. המחקר עקב אחר נתוני חשיפה לכימיקלי הנצח האלה ואחר מדדי שינה בקרב צעירים בגילי 19–24 שנים. בין הסיבות לחשש מפני התרומה של PFAS להפרעות שינה, הם מציינים פגיעה אפשרית בפעילות החומרים דופמין, גלוטומאט וסרוטונין – מוליכים עצביים החשובים לתקשורת ולתיאום בין תאי הגוף. כמו כן, תרכובות ה-PFAS עלולות לגרום להפרעה למשק הסידן ולירידה בתפקוד החיסוני והמטבולי. לכן, נבדקה נוכחות מזהמי PFAS בדם למול דיווחי שינה עצמיים של הנחקרים.
הממצאים מראים קורלציה בין חשיפה גבוהה לכימיקלים לבין ירידה במשך השינה ובאיכותה – פגיעה שלאורך זמן עלולה לעורר בעיות בריאות נוספות הקשורות לתפקוד המוח והלב, למצב הרוח ולפעילות היום-יומית. "החשיפה לתרכובות ה-PFAS בעייתית כי חומרים אלה מצטברים בגוף והאימפקט שלהם הולך ועולה עם השנים בעקבות ריכוזים גבוהים יותר", אומרת אטשטיין. לדבריה, ההשפעה של הכימיקלים מתבטאת בגיל מבוגר יותר.
להישמע להוראות היצרן
אטשטיין מציעה שתי דרכי פעולה אפשריות שניתן לעשות במרחב הפרטי כדי לצמצם את החשיפה לנזקי ה-PFAS. הראשונה היא להימנע, ככל האפשר, ממוצרים שמכילים את התרכובות. "זה הכי טוב כי ככה אנחנו לא תומכים בתעשייה מזהמת". חשוב לציין שתעשיית הכימיקלים היא תעשייה שצורכת אנרגיה רבה בתהליכי הייצור, ולכן הנזקים לא מסתכמים רק בבעיות הבריאותיות אלא כוללים גם פליטות מזהמות. נוסף על כך, לדבריה, אין סיבה להחזיק סירי נון-סטיק כי לסירים שבדרך כלל מכינים בהם תבשילים ומרקים יש תחליפים מחומרים טובים יותר: נירוסטה, ברזל יצוק, אלומיניום מגולבן, נחושת ואף זכוכית. בצרפת, היא מדגישה, שפים משתמשים בשיטה להשגת תכונת הנון-סטיק באמצעות תהליך של שריפת שמן בישול (seasoning).
דרך פעולה שנייה היא לנהל את השימוש. "שימוש טוב במוצרים הוא גם שימוש ארוך טווח. אנחנו קונים מחבתות שתוך שנתיים הן כבר לא נון-סטיק. לאן הלך כל החומר הזה?" אטשטיין מסבירה ששימוש חכם ובריא יכול לשמור על תכונת אי-הדביקות למשך יותר שנים. שימוש נכון מבוסס על הוראות היצרן: שימוש בכפות עץ שאינן שורטות, הימנעות מחימום יתר והעדפה לקירור איטי בלי "שוק" של מים קרים שסודק את הציפוי. עוד היא מציעה לשטוף כלים בעזרת ספוגית מסיליקון, שהיא רב פעמית ולא רוויה בכימיקלים כמו סקוץ' המטבח הנפוץ. "אם אנחנו רוצים להפחית את החשיפה שלנו לכימיקלים", היא מסכמת, "אנחנו צריכים לשנות הרגלי צריכה". במילים אחרות, אולי הבחירות הצרכניות שלכם יכולות להציל לכם את הלילה, ואת הבריאות.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה