ידוע כי הקול שלנו מסמל הרבה מעבר למילים עצמן, ולמעשה הוא חלק בלתי נפרד מהזהות שלנו. ואולם, עבור רחל יוחנן בת ה-37 הפך הקול למעמסה נפשית לאחר שיותר מ-20 שנה סבלה מקול תינוקי גבוה ומעוות, ובעקבות כך נמנעה יותר ויותר מלדבר בפני אחרים. "זה התחיל בתיכון, הקול שלי התחיל להשתנות והפך למוזר ומעוות", היא מספרת, "זה הפריע לי מאוד, הייתי בגיל ההתבגרות, גיל שבו שמים לב לכל שינוי".
אף שקיוותה כי הבעיה תחלוף עם הזמן, דבר לא השתנה, והבושה שחשה רק התגברה. יוחנן החלה להימנע מיצירת שיח עם אנשים, ואט אט כמעט לא דיברה בפומבי כלל. "בתקופה שבה עשיתי שירות לאומי דיברתי רק עם מי שהכרתי לאורך זמן כי חששתי, התגובות של אנשים ששמעו אותי לראשונה פגעו בי מאוד, זו תחושה נוראית. סבלתי מהקול שלי עד כדי כך שלפעמים לא הוצאתי מילה במפגשים עם אנשים חדשים". יוחנן מספרת כי ניגשה לכמה רופאים וקלינאי תקשורת, אך אף אחד מהם לא הצליח לאבחן את הבעיה. "רופא אחד הציע לי ניתוח אבל הסתייג ואמר שאני עלולה לאבד לגמרי את הקול. רופא אחר שלח אותי לפיתוח קול, וגם זה לא עזר, הייתי על סף יאוש".
המצב החמיר עוד יותר לאחר שסיימה שירות לאומי והחלה לחפש עבודה כמו יתר בני גילה. "גיליתי שלא מוכנים לקבל אותי לשום מקום עם הקול שלי. באחד הראיונות ממש אמרו לי 'זה בגלל הדיבור שלך, הוא לא מתאים לנו לפה'". היא מעידה כי גם לאחר שסיימה בהצלחה תואר ראשון בכלכלה ולוגיסטיקה, במקום להתמקד ביכולותיה, במקומות עבודה רבים התמקדו בקולה התינוקי. "עברתי מריאיון לריאיון, אבל הם שמעו את הקול שלי וגיחכו". לדבריה, גם בתקופה זו המשיכה לפגוש רופאים רבים, אולם משלא הצליחו לעזור לה, הבינה כי תיאלץ להשלים עם העובדה שהקול המעוות ילווה אותה במשך כל חייה.
רק לאחר 20 שנה של סבל הגיע הרגע ששינה את חייה של יוחנן מקצה לקצה. זה קרה לפני כשלושה שבועות, אז ניסתה לחפש מידע על התופעה ברשת, ונחשפה לכתבה ישנה על אדם מבוגר שסבל גם הוא מקול צפצפני ותינוקי. "הזדהיתי איתו, יכולתי להבין את הסבל שהוא תיאר", היא מספרת. לאחר שקראה כי המבוגר אובחן וטופל במרפאת הקול בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, החליטה לגשת אליהם בתקווה גדולה כי סוף כל סוף יימצא פתרון לבעיה.
"הבחנתי במאמץ שלה בהפקת הקול, גופה היה מכווץ ודרוך"
"מהרגע הראשון שבו התיישבה רחל במרפאה והחלה לספר את סיפורה היה לנו ברור שזה מקרה מיוחד", מספרת ד"ר טלי לנדאו זמר, רופאת אף אוזן גרון בבית החולים הדסה עין כרם. "הפער הבלתי נתפס בין מראה האישה הנאה הבוגרת, המציגה דברי טעם, לבין הקול הילדותי והתינוקי היה מטריד מאוד, והערכנו שמדובר בהפרעה תפקודית ולא בבעיה מבנית בגרון". לדבריה, הפרעה תפקודית נגרמת לעיתים כתוצאה מחוויה טראומתית שהמטופל עבר. "רחל סיפרה לנו שבילדותה אביה נהג בגישה קשוחה, לא אהב רעש והרבה לבקש מהילדים להיות בשקט ולא לעשות רעש. כמו כן, היא ציינה כי חוותה קשיי הסתגלות רבים כשעלתה לארץ לאחר שנים רבות שהתגוררה עם המשפחה בהודו. הערכנו כי חוויות אלה השפיעו על אופן הפקת הקול שלה ועל הדרך שבה התרגלה לדבר".
כדי לאשש כי זו אכן הפרעה תפקודית בלבד, ביצע הצוות בדיקה וידאוסטרובוסקופית של מיתרי הקול – בדיקה המאפשרת לצלם את מיתרי הקול בזמן הפקת הקול ולאתר שינויים מבניים עדינים ביותר. מהבדיקה עלה הממצא המדהים כי מבנה הגרון שלה אכן תקין ונורמלי. בעקבות כך הופנתה יוחנן לקלינאית התקשורת במרפאה, לצורך טיפול המתמקד באופן הפקת הקול ואתחול מחדש של המערכות המשתתפות בהפקת הקול.
"השאיפה שלי היא שהקול יישמע נורמלי כבר בטיפול הראשון", אומרת קלינאית התקשורת שרי לוטם. "כשפגשתי את רחל הבנתי את גודל האתגר, מאחר שהפרעת הקול שלה מושרשת בחייה כבר למעלה מ- 20 שנה והיא עצמה רגילה לשמוע אותו". לוטם מוסיפה כי הבחינה במאמץ של רחל בהפקת הקול, "גופה היה מכווץ ודרוך. לימדתי אותה להרפות את גופה, לנשום בצורה נכונה ולתזמן את הנשיפה עם ההפקה הקולית, תוך שימוש במגוון של טכניקות טיפוליות, לרבות שימוש ב'מניפולציות גרוניות' – פעולה שמתבצעת בעזרת ידי המטפל לצורך שינוי פיזי של הסחוסים בגרון והתנועה שלהם, שחרור של אזורים תפוסים והרפייה של השרירים החיצוניים של הגרון". כמו כן, היא מציינת כי במהלך הטיפול השתיים תרגלו את הפקת הקול באופן אינטנסיבי דרך הברות בודדות, מילים, משפטים, קטעי קריאה ודיבור ספונטני.
באופן בלתי נתפס, תוך שעתיים בלבד חל שינוי משמעותי ומרחיק לכת בקולה של יוחנן. "זה היה רגע מרגש מאוד", נזכרת לוטם. "אמה של רחל החלה לדמוע כששמעה את הקול 'החדש' של בתה, שלפתע דיברה אליה בקול של אישה בוגרת".
רחל מתארת גם היא את הרגע המיוחד: "כל החיים רציתי להיפטר מהקול שלי. אחרי 20 שנה של ניסיונות חוזרים ונשנים לפתור את הבעיה, הגעתי לרופאים שהצליחו להבין עם מה אני מתמודדת. הם הקשיבו לי, התעניינו בחיי ובהתמודדות שלי עם הקול".
במרפאת הקול בהדסה מסבירים כי התהליך של רחל נמשך גם כעת. "היא שולחת לי הקלטות של שיחות שהיא מקיימת עם מקורביה ואני מממשיכה לעודד אותה ולהנחות אותה מרחוק", אומרת לוטם, "אין לי ספק שתוך זמן קצר הדיבור בקול הבוגר ייהפך לטבעי עבורה".
יוחנן מסכמת ואומרת כי "כולם מסביבי שומעים שהקול שלי השתנה, ואני בעצמי מקליטה שיחות עם אנשים ושומעת את עצמי ולא מאמינה. זה שינה את החיים שלי. אני שמחה שעשיתי את הצעד הזה, יש לי הרבה מה להשלים, אני מתחילה לחיות אחרת מעכשיו".