חלוקת אופיום וקוקאין לטיפול כאבי ראש, המלצה על כמה שיותר חשיפה לשמש ועידוד עישון סיגריות: בעבר הלא רחוק רופאים המליצו על דברים שכיום נראים לנו מנוגדים לחלוטין לתפיסה המודרנית של "בריאות".
אכן, רפואה היא תחום שמשתנה תדיר ובעוד שרופא אחד ממליץ על טיפול מסוים, רופא שני יכול לשלול את הטיפול כמזיק ומסוכן. אז איך נדע למי להאמין? לצערנו אי אפשר לענות על השאלה הזאת באופן מוחלט. רופאים ומדענים מנסים לחקור את הגוף האנושי ואת המערכות הפועלות בו כל הזמן, ומחקרים חדשים מנסים לשנות את הדעות הקבועות שהיו לנו לגבי תפיסות בריאותיות מסוימות. כמובן שחלק מהמחקרים הללו עדיין מעוררים דיון סוער ולא כל הרופאים מסכימים עם הממצאים. אספנו לכם כמה מחקרים מעוררי מחלוקת.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
סרטן השד - גם בגיל 20
במשך שנים נשים מעל גיל 50 נשלחו לבדיקת ממוגרפיה שנתית שבודקת את רקמת השד, על מנת לאפשר אבחון מוקדם של סרטן שד ושאר רקמות חשודות. התפיסה בקרב רופאים הייתה שסרטן השד היא מחלה שיש רק לנשים מבוגרות, והסיכוי שמישהי מתחת לגיל 40-50 תחלה הוא אפסי.
אך לצערנו המציאות השתנתה וכיום יותר ויותר נשים לוקות בסרטן השד, גם נשים צעירות, ואפילו צעירות מאוד. לפי מחקרים, מאז שנות ה-70 מקרי סרטן השד בנשים מתחת לגיל 50 שילש עצמו. בעקבות ממצאים אלו שונו ההמלצות בארה"ב, ונשים מתבקשות לבצע בדיקת ממוגרפיה החל מגיל 40. ומה בישראל? בשנה שעברה הקהילה האונקולוגית בארץ רעשה בעקבות כתבה בתכנית "עובדה", שטענה כי בארץ רופאים עדיין לא מקבלים את הסטטיסטיקות הללו, ובעקבות כך המערכת הרפואית בישראל מפספסת גילוי מוקדם בנשים אלו.
אז מה כדאי לעשות? ההמלצה היא לא להיות אדישות ולא להתעצל, ולבצע בדיקות עצמיות בשדיים מול המראה פעם בחודש, גם אם אתן בנות 20 וחושבות שאין סיכוי. אם אתן מרגישות במשהו חשוד, אל תהססו ללכת לרופא או ישר לכירורג שד ולהתעקש על אולטרסאונד, גם אם אומרים לכן שאתן לא בסיכון.
עמותת אחת מתשע קוראת לנשים החל מגיל 30 ללכת להבדק אצל כירורג שד מדי שנה, לאבחון מוקדם של המחלה ולבחינת גורמי הסיכון של כל אישה ואישה. אחוזי הריפוי מסרטן השד כאשר הוא מתגלה בשלב מוקדם עומדים על 92%, כך שגילוי מוקדם אכן מציל חיים ואיננו מהווה סיסמה ריקה מתוכן.
קנאביס זה בעצם ממש בריא
מריחואנה וצמח הקנאביס עדיין נחשבים סמים לא חוקיים ברוב מדינות העולם. במשך שנים הזהירו אותנו פסיכולוגים ורופאים שמדובר בסם מסוכן וממכר, שמוביל כמעט תמיד לשימוש בסמים קשים כגון הרואין. אבל למרות כל ההפחדות, לפי ההערכות קנאביס בצורותיו השונות הוא הסם הלא חוקי הנפוץ ביותר בארה"ב, וכנראה גם בעולם.
הגישה לקנאביס משתנה ואפילו מתרככת בשנים באחרונות - בכמה מדינות בארה"ב ובאירופה הוסרו חלק מההגבלות על צריכת מריחואנה (הכינוי הנפוץ לקנאביס, בתרגום מספרדית- מקסיקנית, כשהכוונה היא יותר לפרחי הצמח), ובחלק מהן זה אפילו חוקי לחלוטין. חלק מהגישה החדשה הזו מגיעה ממחקרים עדכניים שנעשו על היתרונות הרפואיים של הסם. כמובן שזה לא מפתיע או חדש - ישנן עדויות רבות ששבטים ותרבויות עתיקות כמו האשורים היו משתמשים בקנאביס בטקסים דתיים וכחלק מארסנל צמחי המרפא שלהם.
>> עוד ב-mako בריאות:
מה האימון המומלץ ביותר לקיץ?
האם נמצא הפטנט שירחיק מאיתנו יתושים?
מצעד 20 המאכלים הבריאים ביותר
אז בדיוק כל כך טוב בקנאביס לשימוש רפואי? ובכן, מסתבר שיש לצמח די הרבה יתרונות, ורק עכשיו מתחילים לגלות את הפוטנציאל. השימוש העיקרי הוא בשיכוך כאבים, בעיקר לחולי כאב כרוניים שפיתחו סבילות לתרופות סינטטיות. בנוסף, הוא מעודד תיאבון ולכן ניתן תדיר לחולי סרטן שעוברים הקרנות וכימותרפיה. אבל לא רק סרטן וכאב - לא פחות מ-25 יתרונות רפואיים נמצאו במחקרים שונים: מריחואנה עוזרת בהפחתת לחץ תוך-עיני ולכן יעילה בטיפול בגלוקומה, היא יכולה להפחית את התדירות והעוצמה של התקפי אפילפסיה, היא עוזרת בהפחתת חרדה ודיכאון, מעכבת התפתחות אלצהיימר, משפרת תסמינים של מחלת הזאבת, מקלה תסמיני מחלת קרוהן ומחלת מעיים אחרות ועוד ועוד.
למרות כל זאת, יש לזכור ששימוש במריחואנה הוא לא רק חיובי: ישנם הרבה מחקרים שמראים שאנשים צעירים שמעשנים תדיר עלולים לסבול מפגיעה ביכולת קוגניטיבית ולעיתים גם ירידה באיי.קיו. בנוסף, מכיוון שרוב המשתמשים מעשנים את הסם, בשימוש ממושך יש את אותן הסכנות של עישון סיגריות כגון סרטן ריאות ונפחת.
שומן רווי טוב ללב שלכם
במשך כ-40 שנה שומן רווי היה הילד הרע של הרפואה - האשימו אותו במחלות לב, כולסטרול גבוה, השמנת יתר, סרטן ועוד. תזונאים ורופאים המליצו להימנע משומן זה, המגיע מצריכת מוצרים מן החי (בשר, ביצים, חלב וחמאה). במקום שומן, ארגון הבריאות העולמי עודד אנשים לצרוך כמה שיותר דגנים. כך הגיעה לעולם "פירמידת המזון" המפורסמת, שמציגה בצורה גרפית פשוטה מה צריך לאכול - לחם, פסטה ואורז (כלומר פחמימות) מופיעים בבסיס הפירמידה ולכן צריך לצרוך מהם כמה שיותר, בעוד שמנים ושומן מופיעים בקצה הפירמידה, ויש לצרוך מהם כמה שפחות.
אך למרות שרוב העולם המערבי עבר לדיאטה עשירה בדגנים ודלה בשומן, תופעת השמנת היתר דווקא עלתה - בארה"ב שיעור האנשים שמוגדרים "שמנים בצורה מסוכנת" הכפיל עצמו מאז שנות ה-70, ומחלות הלב ממש לא עברו מהעולם, אלא רק החמירו. בשלב זה החוקרים התחילו לשאול את עצמם מהם הסיבות לכך והחלו לבצע מגוון מחקרים אמפיריים בנושאי תזונה. התוצאות הדהימו אותם: בניגוד לדעה הרווחת, הסתבר שאין כל קשר בין צריכת שומן למחלות לב או התקפי לב ויותר מכך - צריכת שומן רווי לא מעלה את הכולסטרול בהכרח. חלק מהמחקרים אף הוכיחו שצריכת פחמימות מוגברת היא האשמה בהשמנת יתר ולא שומן. בעקבות המחקרים הללו, בשנים האחרונות טרנד "דיאטות החלבונים" העשירות בשומן ובחלבונים מהחי כגון אטקינס, פאליאו, חרמון וכו' תפס תאוצה והחליף את הדיאטות הדלות בשומן.
אז מהי ההמלצה? מכיוון שמדובר עדיין במחקרים חדשים, הרבה רופאים ותזונאים לא חושבים שיש לשנות הרגלים ולעבור לאכול רק בשר ושומן. כמעט כל הרופאים מסכימים כי התזונה שלכם צריכה להיות כמה שיותר מגוונת עם הרבה ירקות, כ-3-5 מנות פרי ביום, ושיש לצרוך שומנים בריאים כגון אגוזים, אבוקדו וזרעים. בנוסף, כדאי להימנע מאכילת מוצרים מעובדים או מוצרים הכוללים הרבה סוכר ומלח, חומרים משמרים וחומרים כימיים כגון צבעי מאכל.
לא רק BMI
במשך שנים רופאים ניסו לערוך טבלאות וגרפים שמראים טווח נורמלי של משקל. מכיוון שמשקל כשלעצמו לא תמיד מספקת תמונה מלאה, שכן הם לא משקללים את הגובה של האדם, ב-1998 המכון הלאומי לבריאות חשף את האינדקס החדש שנקרא BMI (Body Mass Index). האינדקס היה אמור להיות כלי עזר ולספק מחשבון מדויק ולהבין האם אדם נמצא במשקל נורמלי או בעל משקל עודף (הערכים התקינים נעים בין 18.5 ל-25). במהרה כל הרופאים החלו להשתמש במחשבון והוא הפך לכלי סטנדרטי גם בחישובים לצרכי ביטוח חיים.
ב-2014 החלו להעלות כמה טענות לגבי השימוש במחשבון, מכיוון שהוא לא משקלל כמה גורמים חשובים כמו מין, גיל או אחוזי שומן. המתנגדים לקחו את אגדת הכדורסל מייקל ג'ורדן בתור דוגמה וחישבו את מדד ה-BMI שלו. הם מצאו שבתקופה בה שיחק כדורסל מקצועי ה-BMI שלו היה בסביבות 28, כלומר "שעל הנייר" הוא נחשב בעל משקל עודף. עקב כך, כיום מדד ה-BMI נחשב למיושן, ולרוב לא משתמשים רק בו אלא במדדים נוספים כגון אחוזי שומן, גיל, היקף מותניים ועוד.