ארבעת החטופים החללים עתידים לעבור היום מידי חמאס לשטח ישראל. לפי מתווה ההעברה, החללים מועברים על ידי חמאס לידי נציגי הצלב האדום, שיחברו לכוחות צה"ל ברצועה. משם יועברו החללים למכון לרפואה משפטית באבו כביר לצורך זיהוי, ולאחר שיושלם תהליך הזיהוי והמשפחות יעודכנו, תצא הודעה רשמית לציבור. איך מתבצע זיהוי שכזה?
זיהוי גופות של הרוגים בפעולות איבה, בכלל זה זיהוי גופות החטופים שנרצחו בשבי, הוא תהליך קריטי שמטרתו לעדכן את משפחות הנפטרים ולהביא אותם לקבורה. בעקבות טבח 7 באוקטובר, מלחמת "חרבות ברזל" והחזרת החטופים החללים, גברה החשיבות והמורכבות של פעולות הזיהוי. בין האתגרים החדשים שניצבו בפני מערך זיהוי החללים - מספר גדול של נפגעים בזמן קצר; צורך לזהות גופות בתנאי שטח מורכבים ובסביבות מסוכנות; צורך בשיתוף פעולה הדוק עם גורמים רבים, כולל יחידות צבאיות, גופי הצלה ומשפחות הנפגעים; התמודדות עם שאלות הלכתיות ודתיות רגישות. 
שיטות הזיהוי
קיימות שתי קטגוריות עיקריות של שיטות זיהוי: זיהוי שאינו רפואי וזיהוי רפואי.
- זיהוי שאינו רפואי: שיטה זו מתבססת על היכרות עם הנפטר, פריטים מזהים שהיו ברשותו (כמו תעודת מזהות או חפצים אישיים) ונסיבות האירוע. זיהוי זה מחייב לעיתים הצגת הגופה בפני משפחת הנפטר, והוא מועד יותר לשגיאות.
- זיהוי רפואי: נעשה כאשר מצב הגופה לא מאפשר זיהוי ויזואלי או כאשר הגופה אינה ניתנת לזיהוי בשיטות אחרות. שיטה זו אמינה יותר, אך גם דורשת יותר זמן, והיא מתבצעת על בסיס השוואה בין נתונים רפואיים שנלקחו מהאדם בעודו בחיים לבין נתונים של הנפטר. יש כמה כלים המשמשים לזיהוי רפואי של גופות:
- טביעות אצבע: פרויקט סריקת טביעות אצבע ביום הגיוס, שהחל מיד לאחר מלחמת יום כיפור, מאפשר זיהוי מהיר באמצעות מאגר ממוחשב.
- צילום פנורמי של השיניים וצילום חלל הפה: בדיקה של צורת שורשי השיניים, סימנים לטיפולי שיניים שונים או היעדר שיניים מסוימות מסייעת בזיהוי, שכן השיניים עמידות מאוד.
- דגימת DNA: דגימות מחפצים אישיים של הנפטר או דגימות דם שנלקחו ממנו במהלך חייו יכולות לשמש למיצוי ה-DNA שלו. בשיטה זו בודקים התאמה בין סמנים גנטיים המצויים ב-DNA שמופק משרידים ביולוגיים (כמו שיניים או שיער) לבין דגימת ה-DNA שהנפטר נתן בעודו חי או שנלקחה מקרובי משפחתו. זיהוי גופות באמצעות DNA שימושי בעיקר כאשר יש קושי בזיהוי באמצעות ממצאים פיזיים ובשיטות האנתרופולוגיות המקובלות.
קודם כל בודקים את סימני הזיהוי החיצוניים של הנפטר, ולאחר מכן נלקחת טביעת אצבע. אם לא ניתן לקחת טביעת אצבע, עוברים לבדיקות מעמיקות יותר כמו צילום שיניים ודגימת DNA.
שי שמש הוא אל"ם במיל', משמש כמפקד נפה בפיקוד העורף ודוקטורנט לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה