גדי מוזס וקית' סגל ששבו לאחרונה משבי חמאס לאחר שהות של כ-15 חודשים, והוכיחו שרוח האדם יכולה לגבור על תנאי שבי קשים גם בגיל מבוגר. אלא שלשהות ממושכת בשבי עלולות להיות השלכות – בכל גיל ובייחוד עבור אנשים מבוגרים.
פרופ' עמית פרנקל, רופא בכיר במחלקה לטיפול נמרץ בסורוקה, מסביר שההשפעה עלולה להתבטא במספר מישורים: "ראשית, תנאי השבי עצמם, הכוללים הרעבה, חוסר חשיפה חלקית או מוחלטת לשמש, הגבלת נוזלים ובידוד – כל אלה עלולים להוביל לבעיות גופניות ונפשיות משמעותיות. מבוגרים שחוזרים מהשבי עלולים לסבול ממגוון גדול של מחלות ופגיעות, כגון: פגיעה כלייתית הנגרמת בשל מחסור ממושך בנוזלים, או מחסור חמור בוויטמינים הנגרם בשל הרעבה והיעדר חשיפה לשמש. לצד אלה, עלולים להיווצר גם מצבים רפואיים מסכני חיים, כדוגמת היווצרות קרישי דם בגפיים בשל היעדר תנועה ומיעוט נוזלים".
עניין נוסף שהוא מציין קשור למחסור בגישה לטיפול תרופתי במהלך השהות בשבי. "רוב האנשים בגיל השלישי נעזרים בתרופות. גם אם מדובר בטיפול שכיח יחסית, אי-גישה לתרופות אלה עלולה בפירוש לסכן את חייהם. דוגמה לכך היא אנשים שנוטלים תרופות לטיפול בתת-פעילות בלוטת התריס. אף שמדובר בתרופה שכיחה ומוכרת, היעדר נטילה עלול להוביל לפגיעה הורמונלית קשה ולסכנת חיים. דוגמה נוספת היא אנשים שעברו פרוצדורות שונות, לבביות למשל, אשר נזקקים למדללי דם מסוגים שונים. גם במקרה הזה, היעדר נטילה עלול לסכן את חייהם".
"מבחינה רפואית, אפשר לומר שהעובדה שגברת אלמה אברהם שרדה אחרי שעברה תנאי שבי קשים ללא גישה לטיפול תרופתי היא בפירוש נס"
פרופ' עמית פרנקל
הפרופ' מבהיר שהגיל בהחלט משחק תפקיד, גם כשמדובר באנשים חסינים וחזקים יותר באופיים ובגופם. "ידוע שמבוגרים, ובעיקר קשישים, מועדים יותר לפגיעות בריאותיות משמעותיות. כולנו זוכרים את גברת אלמה אברהם ששוחררה מהשבי בגיל 85. מבחינה רפואית, אפשר לומר שהעובדה שהיא שרדה אחרי שעברה תנאי שבי קשים ללא גישה לטיפול תרופתי היא בפירוש נס. תנאי השבי בהחלט הביאו אותה למצב של סכנת חיים משמעותית, ורק מעטים במצבה ובגילה היו מצליחים לשרוד כמוה".
פגיעה קוגניטיבית ופוסט-טראומה
היבט נוסף שפרופ' פרנקל מציין הוא עניין הפגיעה הקוגניטיבית. "ידוע שתנאי שבי ממושכים עלולים להוביל לדיכאון עמוק. כשמדובר באנשים מבוגרים הסיכון אף גובר, ואם המצב ממשיך לאורך זמן - הוא עלול להוביל אף לפגיעה קוגניטיבית משמעותית. למעשה, מבוגרים אלה עלולים לפתח תסמונת פוסט-טראומטית, וככל שהזמן החולף ממושך יותר כך עולה הסיכוי לנזק משמעותי, עם מרכיב בלתי הפיך שילווה את האדם לעד".
אגב, הוא מסביר כי גם אם אדם מבוגר מצליח לשרוד תקופה ממושכת בשבי, לעיתים דווקא אירוע שחרורו הביתה עלול לטלטל אותו ולהחמיר את מצבו. "זו אחת הסיבות שכה חשוב לנו להביא את השבים במהירות לבית החולים. המעבר הקיצוני מתנאי השבי הקשים, הכולל טלטול פיזי ונפשי ע"י אנשי חמאס חמושים וטקסיות צינית, עלול להשפיע על מי שכבר נמצא במצב גופני ונפשי גבולי, ולהביא להרעה משמעותית במצבו, למרות העובדה ששרד בגבורה את השהות בשבי. ההרעה במצב עלולה אף לסכן את חייו באופן מיידי, ולכן לאחר השחרור נלקחים השבים ישירות לבית חולים לצורך הערכת מצבם ולשם הענקת טיפול ללא דיחוי. למרבה הצער, חלק מהנזקים עלולים להשאיר נכות קשה – פיזית ונפשית, לצמיתות".