אי אפשר שלא להתמכר לאנרגיה המתפרצת ושמחת החיים הבלתי נגמרת שמאפיינת את ענבר בן עטיה מ"המירוץ למיליון". גם ברגעים הקשים שהיא חווה במירוץ לצד הדוד שלה, אבישי רגב, היא תמיד שומרת על חיוניות ואופטימיות.
גם בחייה האישיים, ענבר לא נחה לרגע. היא מתאמנת בין ארבע לשש פעמים בשבוע אימוני כוח, פונקציונלי ופילאטיס מכשירים, תוך שהיא מלווה על ידי תזונאי צמוד. לאחרונה סיפרה בפתיחות על ההתמודדות שלה עם המשקל, שמלווה אותה מגיל צעיר מאוד: "אף פעם לא הייתי הילדה הרזה, הקטנה, הנעלמת, זאת שבדיוק במידה שהיא צריכה להיות. בכיתה ז', ילד אחד אמר לי: 'תסתמי את הפה, יא שמנה'. זו הייתה כאפה למציאות. אמרתי לאמא שלי: אמא, אני הולכת להיות רזה. לא משנה מה, לא יקראו לי שמנה יותר. זה לא יעבור על סדר היום".
מה הייתה אומרת לענבר הנערה אם הייתה יכולה לחזור אחורה בזמן, מה הטריק שלה להתמודדות עם מצבי לחץ ומה העצה הכי חכמה שקיבלה מהמאמנים שלה, שעשתה שינוי אמיתי באיך שהיא מתייחסת לעצמה ולגוף שלה?
עצה טובה שהיית נותנת לעצמך בגיל ההתבגרות
"לא להקשיב ללחץ החברתי שהוביל אותי לנסות כל מה שבא ליד, בין אם דיאטות רעב, כדורי הרזייה וצומות. זו טעות נוראית. כילדה מתבגרת את רוצה להיות רזה כמו כולן, אז את עושה מה שצריך: בין אם זה לא לאכול, צומות או הכדורים שעלו מאוד ביוקר. הייתי עובדת בשתי עבודות, גם בייביסיטר וגם במסעדה, כדי שאוכל לקנות את הכדורים האלה ולהרזות מהם. זה חרטא. זו הזייה. כשאת נערה מתבגרת את רוצה את הקל, הפשוט ולהיות כמו כולם. אף אחד לא בא ואמר לי: 'תעצרי'. לא ממליצה לעשות את הדברים האלה. זה אולי נגיש וקל, אבל אין קסם".
קרייב מושחת במיוחד שאת לא מצליחה להתגבר עליו
"שוקולד ומתוקים בכלל. זו ממש המחלה שלי. אחרי האוכל תמיד יש לי רצון למתוק. זו מלחמה יום-יומית. אני יכולה לוותר על ארוחה ולא אהיה רעבה, אבל אם ישימו לי כנאפה, וופל בלגי או גלידה מושחתת, אני אוכל. בתור ילדה, בכל יום בחזרה מבית הספר הייתי עוצרת במכולת וקונה קראנץ' שוקולד. בדרך הביתה הייתי אוכלת את הקראנץ' ואז בבית אוכלת צהריים".
הארוחה שאת הכי משקיעה בה ביום
"ארוחת הצהריים. אני לא כזה טובה במטבח, אבל מאוד מנסה. אני לא מוותרת על סלט. בסיסי אומנם, אבל ירקות בכל מיני אופנים. לצד הסלט אני משתדלת לאכול חלבון. הארוחות מאוד מגוונות, בין אם זה טופו או חזה עוף שנשרף. יש לי תפריט מסודר, כך שאני שוקלת כל דבר שאני אוכלת בצהריים. לרוב זה 200 גרם חלבון ומלא ירקות ומים".
הרגל טיפוח סודי שמשאיר אותך צעירה
"סקופ: אני מנגבת את הפנים עם נייר סופג ולא עם מגבת. שנים שאני עושה את זה. מגבת סופחת אליה את החיידקים. גם אם מחליפים אותה כל יום, זה לא משנה - בין כשהיא תלויה על החבל או במייבש, היא סופחת אליה חיידקים. אני משתמשת בנייר סופג, מנגבת בטפיחות את הפנים, וכך אין פצעים. זה הקסם".
ה"שיגעון" הקטן שרק החברים הקרובים שלך מכירים
"אני חולת ניקיון. אני יכולה לחזור ממסיבה או מאירוע ובמקום ללכת לישון לשטוף את הרצפה, לעשות כלים, לסדר את המדיח. אני לא יכולה להירדם אם הכיור לא עם אקונומיקה. יש לי מחלת ניקיון ממש".
אמונה תפלה שאין מצב שאת מוותרת עליה
"אני שמה את הווליום בטלוויזיה על מספר זוגי. אוי ואבוי אם זה לא זוגי. אם אני רואה חתול שחור ברחוב, אני רודפת אחריו עד שהוא עף לי מהזווית. אם מישהו אומר 'אני מת', אני אומרת לו שהוא חייב להגיד מהר 'בטל ומבוטל, בטל ומבוטל, בטל ומבוטל', שלוש פעמים. עוד סוד: לפני שאני הולכת לאירוע, אני שמה מלח בשקית אוכל ומכניסה לכיס נגד עין הרע. אמא רונית לימדה אותי את זה. צריך ללכת עם מלח כל הזמן".
תרופת הסבתא הכי שווה שלך
"אמא לימדה אותי לאכול ג'ינג'ר חי כשאני לא מרגישה טוב או כשאני חלשה. היא שמה לי את הג'ינג'ר במים חמים ואומרת 'תשתי, תאכלי'. זה מעביר את הכאב גרון, אבל זה על הפנים".
הטריק שלך להתמודדות עם מצבי לחץ
"כשאני בלחץ אני מקלפת את השפתיים. זה כמו מזוכיזם. יש אנשים שמתעסקים בשיער, יש אנשים שתולשים את הגבות, אני מקלפת את השפתיים. זה דפוק, אבל במצבי לחץ אני ממש אוהבת לעשות את זה. כך אני מתנתקת מהסיטואציה".
העצה הכי טובה שאימצת מהמאמן לחיים שלך (פסיכולוג, מאמן כושר, קואוצ'ר, מדריך רוחני)
"לפני שאת מתחילה שינוי חיצוני, תעשי שינוי בך. תביני שהכל מתחיל ונגמר באיך שאת מסתכלת על עצמך. כשהייתי הכי שמנה לא אהבתי את עצמי וגם בתקופות הכי רזות שלי לא אהבתי את עצמי. עכשיו אני עוברת תהליך שבו אני אומרת - זהו, ככה אני נראית ואני מתחילה לאהוב את עצמי. רק אז זה באמת מתחיל להשפיע על התזונה, הנראות והמשקל. התהליך מתחיל בלאהוב את עצמך, לפני שאת אוהבת את המשקל או את המראה החיצוני".
3 פעולות קטנות שאת עושה בשביל עצמך כל יום
"אני מתפללת, מדברת עם הקדוש ברוך הוא. אני מתאמנת, עושה את זה בשביל עצמי ולא בשביל אף אחד אחר. בכל יום אני מפנה חצי שעה-שעה עם עצמי. אני אוהבת לכבות את הטלפון וללכת להתבודדות, בין אם זה באוטו, בסלון או בים. אני מתנתקת, המוח לא חושב על כלום, ואני אוהבת את זה".