דם, שתן, צואה, בדיקות פולשניות ובדיקות הדמיה הם ארגז הכלים של הרפואה באבחון מחלות קלות או קשות. אחד הנושאים שמעסיקים היום את עולם הרפואה הוא אבחון מחלות בצורה פשוטה, יעילה ועד כמה שפחות פולשנית. בשנים הקרובות אבחון מחלות דרך קולו של המטופל יהפוך לטכניקה יישומית. אבחון מוקדם של מחלות שונות יוכל להתבצע בעזרת ניתוח ממחושב של קולו של הנבדק ובעזרת ניתוח טקסטים שייאמרו על ידי החולה, וכך ניתן יהיה לקבוע אם הוא סובל מהפרעות קלות או קשות ולנטר את מצבו לאורך זמן. אילו מחלות יוכלו לזהות באמצעות הקול?
"בחלק מהמחלות יש ביטוי למצב הפיזיולוגי בקול שלנו", אומרת ד"ר עירית עופר, ראש המרכז לעיבוד שפה במכללת אפקה ומומחית ישראלית לתחום, "כמו לדוגמה מחלות נוירולוגיות שמערבות את השרירים, ולכן גם איברי הדיבור נפגעים. מדובר במחלות שמערבות את המערכת של הפקת הדיבור: מוח, ריאות, גרון, חלל הפה, אף ולשון – פרקינסון, בעיות במיתרי הקול, מחלות ניוון במערכת המוחית ועוד. חשוב לי להדגיש שאנחנו לא באים להחליף את הקלינאי או הרופא, מעבר לנתינת פידבק לאדם, הטכנולוגיה תתעד דו"ח של המטופל בזמן אמת בחיי היומיום שלו, כי אחרי הכול, בחדר סגור עם קלינאי תקשורת לא תמיד קורה מה שקורה לנו בחיי היומיום".
מערכת זיהוי דיבור יכולה לסייע למשל למטופל שיש לו גמגום להתאמן בבית מעבר פגישה עם קלינאי תקשורת", אומרת רותי אלוני-לביא, חוקרת בכירה במרכז לעיבוד שפה במכללת אפקה המתמחה באבחון פרקינסון דרך הטכנולוגיה, "המערכות יכולות לעזור לו לתקן את הדיבור בצורה אוטומטית או עבודה אישית עם תוכנה שיכולה להאזין לו כל הזמן ולתקן אותו, כך האדם יוכל לתרגל והמערכת תיתן לו חיווי".
אילו שימושים יכולים להיות לאבחון באמצעות הקול?
"התחום הזה עדיין נמצא במחקר, וחלק ממנו בפיתוח, אנו מקווים שהוא יהפוך לכלי אפקטיבי אך ייקח שנים עד שזה יקרה. השימושים יהיו במחלקות של א.א.ג., אנו לוקחים את היכולת שיש לרופאים והופכים אותה לטכנולוגיה אוטומטית. הניואנסים הדקים שהמכונה תוכל לאתר הם פתולוגיות של מיתרי קול, מחלות כמו פרקינסון או מחלות של מערכת הנשימה", אומרת ד"ר עופר ומוסיפה כי כיום יש שימוש רב בעולם המסחרי והאזרחי לטכנולוגיות של זיהוי קול: במרכזי שירות לקוחות, אפליקציות כמו פנגו או ווייז, בכניסה הביומטרית דרך הקול לחשבון הבנק, תמלול אוטומטי ביוטיוב של חלק מהסרטונים ועוד. "יש היום ניצנים והתחלות של מחקרים של עבודות עם מערכות לזיהוי קול במחלות לב ריאה, אי ספיקת לב ועוד. יש חברות בארץ ובעולם שמתעסקות באבחון על פי קול של בעיות רגשיות ונפשיות. חשוב להבין שמדובר בנושא לא קל למחקר ופיתוח מהסיבה הפשוטה שמאוד קשה להוכיח את זה מדעית. אם לדוגמה אני אומרת שאדם נשמע על פי קולו שמח, האם ניתן לאשר זאת מדעית? אחרי הכול זוהי אינטרפרטציה. אם לא יהיה את החיווי הרפואי ולא יהיה ניתן לתקף מדעית את הזיהוי עם מאות דוגמאות, לא יהיה אפשר לטעון שאפשר לאבחן".
"האינדיקציות האלה משלבות כמה פרמטרים כמו דיבור, תנועות מוטוריות וחיווי של האדם עצמו על הרגשתו, והמערכת תנתח את כל הנתונים יחד, מוסיפה ד"ר לביא, "גם סירי של אפל ואלקסה של אמזון והפקודות שאפשר לתת להם בקול הן טכנולוגיות של זיהוי דיבור. אפשר יהיה להחליף תפקידי קלדנות, תמלול אוטומטי בתוכניות בטלוויזיה או באינטרנט, זיהוי דיבור של קשרים ביטחוניים, כמו לדוגמה כאשר מישהו אומר פצצת אטום בטון מסוים, אפשר לברר את זהות האדם שאמר זאת".
אילו בדיקות ייחסכו למטופלים?
"זה יפתור את יכולת הנגישות לאוכלוסיות שלא מגיעות להיבדק, אם בשל מגבלות פיזיות, מגבלות מרחק, או מיעוט רופאים באזורים כמו בפריפריה, ולהחליף בדיקות שהן לרוב פולשניות. עדיף לנו לקבל מערכת שרוב הטעויות שלה יהיו שאני לא מפספסת אף מחלה אלא שולחת יותר מדי אחוזי מטופלים לבדיקה".
עוד ב-mako בריאות:
>> כמה פעמים ביום אתם אמורים לעשות פיפי?
>> הבטן מתנפחת אחרי האוכל? תנסו את הדבר הבא
>> 5 מזונות אנטי אייג'ינג שאתם חייבים להוסיף לתפריט
כלי נוסף לאבחון וניטור
"האבחון אמור לתמוך ולסייע לרופא ולשמש לו כלי נוסף לאבחון ולניטור לאורך זמן. כך הרופא מקבל סיכום של הדברים, ויכול לדעת מה עבר על המטופל בשבוע האחרון, לדוגמה דיווח על כל הפעמים שבהן המטופל שכח מילים או לא הצליח לבטא אותן. החלק של האבחון הוא דווקא החלק הפחות חשוב בעיניי, אומרת ד"ר עופר, "אני לא רואה מצב שבו אין צורך ברופאים ואנו לא מתיימרים לזה. היתרון בכלי כזה הוא היכולת לתת התראות, גם לרופא וגם למטופל על מצבו, לעקוב ולנטר את המצב ולדווח לרופא אם חלה הידרדרות או שהתרופה שיפרה את המצב".
"חשוב לי להדגיש שהבעיה של זיהוי דיבור לא פתורה, הבצועים משתכללים כל הזמן, ונעשו קפיצות דרך טכנולוגיות בחמש השנים האחרונות, המערכות עובדות הרבה יותר טוב והרבה יותר אנשים משתמשים בהן אבל זה לא פתרון של מאה אחוז", מוסיפה ד"ר לביא, "יש צורך בבקרה אנושית, במיוחד בשלבים הראשונים של פריסת מערכות כאלה".
ב-18 בינואר ייערך במכללת אפקה להנדסה כנס בנושא "עיבוד דיבור בעולם הרפואי" בהשתתפות אנשי טכנולוגיה ורפואה מהארץ ומהעולם שיעסקו באפשרויות הטכנולוגיות הקרבות.