מגפת הקורונה הביאה לפרץ של "פייק ניוז" ותיאוריות קונספירציה במרחב הדיגיטלי, שהביאו לירידה עולמית בשיעור  חיסונים השגרה. וכך, בין חצאי אמיתות לשקרים מובהקים, הורים רבים בישראל ובעולם נותרו מבולבלים ותהו אם צריך וכדאי לחסן את ילדיהם למחלות השיגרה.

לפי מחקר שפורסם ב-Naturemedicine ב-2022, הפצת מידע שגוי ברשת גרמה להססנות ופגעה בהיענות הציבור לחיסונים. יתרה מכך, הציבור שנחשף למידע השגוי, העביר אותו הלאה, וגרם להפצת תיאוריות שקריות ללא כל בקרה. וכך, הורים שעד הקורונה חיסנו את ילדיהם, הפכו ל"הססני חיסונים".

כעת ארגון הבריאות העולמי והמרכז לבקרת מחלות בארה"ב חוששים שילדים, ובהדרגה הציבור כולו, יחשפו למחלות קשות שכבר נעלמו מהעולם המערבי כמו פוליו, כאשר רק לאחרונה זוהו מספר מוקדי התפרצות של פוליו גם בישראל.

אחת הדרכים שהוכיחה יעילות במלחמה בשמועות הכזב, היא הצבת עובדות והפרכת מיתוסים המופצים ברשתות החברתיות. הנה כמה מיתוסים מוכרים בנושא - והאמת שלצדם.

המיתוס: החיסון עצמו יכול לגרום למחלה

האמת: מכיוון שהחיסונים מכילים וירוסים או חיידקים מומתים או מוחלשים בכמות מזערית, ברוב המכריע של המקרים הם אינם יכולים לגרום למחלה. המטרה היא להפעיל את מערכת החיסון לייצור נוגדנים וזיכרון חיסוני למחלה שנגדה מתחסנים וכך להילחם בה.

חיסונים ניתנים לאנשים בריאים, ולכן הם מאושרים לשימוש רק לאחר שעברו מבחני בטיחות ויעילות קפדניים עוד בשלב שלפני הרישיון. על מנת לזהות תופעות לוואי נדירות שאולי הוחמצו במחקרי טרום קבלת הרישיון, החיסונים עוברים ניטור מתמשך גם לאחר מתן הרישיון. אגב, חסינות טבעית יכולה להיגרם באמצעות מחלה, אך היא טומנת בחובה סיכון גבוה לסיבוכים ועלולה להיות קטלנית. חיסונים לעומת זאת, הם הדרך הבטוחה והיעילה ביותר להשגת חסינות ללא הסיכונים הקשורים במחלה.

המיתוס: רק אנשים שנמצאים בסיכון בשל מחלות רקע צריכים להתחסן

האמת: אנשים עם מחלות רקע בהחלט עלולים לסבול מסיבוכים בסבירות גבוהה יותר, אך כלל המחלות שנגדן קיימים חיסונים עלולות לגרום לסיבוכים גם אצל אנשים בריאים ולפגוע באיכות חייהם.  לכן, חיסונים מומלצים לאנשים בכל הגילים כדי להגן מפני מחלות קשות .ההתחסנות מגינה גם על המתחסנים וגם על הסובבים אותם, בייחוד על הסובלים ממחלות רקע. בנוסף, התחסנות תמנע גם התפתחות וריאנטים חדשים של הווירוס שעלולים להיות מסוכנים ומידבקים יותר. 

אמא מודדת לילדה חום (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
לא, חיסונים לא גורמים למחלה - להפך|צילום: אימג'בנק / Thinkstock

המיתוס: התחסנות במספר חיסונים במקביל תחליש את מערכת החיסון

האמת: אנחנו נחשפים לעשרות פתוגנים (חיידקים ווירוסים) בעת הצטננות פשוטה – שזה הרבה יותר ממה שיש בחיסונים הניתנים ביום אחד. לכן, מערכת החיסון יודעת להתמודד עם מספר חיסונים שניתנים ביום אחד, ויעילותה לא תיפגע. חיסונים למעשה מחזקים את מערכת החיסון בכך שהם עוזרים לה לזהות ולהדוף פתוגנים ספציפיים.

המיתוס: חיסונים גורמים לאוטיזם

האמת: תפיסה שגויה זו התגבשה בעקבות מחקר מוטעה על חיסון MMR שהתפרסם במגזין ה- Lancet ב-1998 מאז יצאו מחקרים חדשים שהפריכו את המחקר הזה והוכיחו שהיה מוטעה לחלוטין.

המאמר נפסל עקב מצג מוטעה ומסולף של נתונים קליניים וביולוגיים. בהמשך, הצגת נתונים מוטעים תרמה להסרת המחבר הראשי, אנדרו ווייקפילד, מרשימת הרופאים הרשמית בבריטניה. המאמר עסק ב-12 ילדים עם עיכוב התפתחותי נרחב (PDD), כאשר 8 מהילדים סבלו גם מאוטיזם ובעיות מעיים. ההיפותזה שהוצגה במאמר גרסה כי קבלת חיסון MMR (נגד חצבת, חזרת ואדמת) גורם לדלקות מעיים וכניסה למערכת הדם של חלבונים שגורמים לדלקות במח והתפתחות PDD ואוטיזם.

במחקר היו ליקויים רבים, ביניהם העובדה שלא בוצעה השוואה אמתית בין ילדים שקיבלו חיסון MMR לבין כאלו שלא. בנוסף, הקורלציה היחידה שנמצאה בין קבלת חיסון MMR לאוטיזם הייתה מקרה בו דווח על ילד שקיבל חיסון MMR סמוך לתקופה בה אובחן עם אוטיזם. אך משום שהופעת סימני אוטיזם מתרחשת באותם גילים שבהם ילדים מקבלים חיסון MMR, הקורלציה שהוצגה במחקר אינה מוכיחה דבר. לאחר פרסום המאמר המוטעה, מספר מחקרים אפידמיולוגיים נרחבים הפריכו לחלוטין את הקביעה השגויה כי חיסון ה-MMR גורם לאוטיזם. מחקר קוהורט מקיף שפורסם ב-New England Journal of Medicine ב-2002 הוכיח בצורה מובהקת כי לא קיים קשר סיבתי בין חיסון MMR לאוטיזם (Madsen et al., 2002). המחברים סקרו את הרישומים של יותר מחצי מיליון ילדים שנולדו בדנמרק במהלך תקופת המחקר (1991-1998) ולא מצאו קשר בין גיל קבלת החיסון או הזמן שחלף מאז החיסון, והתפתחות הפרעות בספקטרום האוטיסטי.

המיתוס: חיסון שפעת עלול לגרום להתפרצות המחלה

האמת: חיסון שפעת אינו גורם למחלת השפעת. החיסון עלול לגרום לתופעות לוואי, בעיקר מקומיות, שחולפות תוך 48-24 שעות. חשוב לציין כי לעיתים המתחסנים כבר נחשפו לווירוס השפעת טרם קבלת החיסון, מה שגורם להם להתחיל לפתח מחלה סמוך למועד חיסון. כיוון שלגוף נדרשים כשבועיים לפתח נוגדנים, חשוב להתחסן לשפעת לפני שיא החורף.

המיתוס: חיסונים עלולים לגרום לתופעות לוואי קשות ולכן עדיף להימנע מהם

האמת: לא נכון. רק אחוז קטן יחסית מהאוכלוסייה סובל מתופעות לוואי לחיסון, אך רובן מקומיות בלבד וכוללות: כאבים, אודם או נפיחות במקום ההזרקה. תופעות אלו חולפות כעבור 48-24 שעות. כאשר בוחנים תופעות לוואי נדירות מאוד של חיסונים שעלולות להיות קשות, יש לבחון את האיזון בין הסיכוי להופעת תופעת לוואי אלו לבין הסיכוי להופעת מחלה שאותה החיסון מבקש למנוע.

המיתוס: חיסונים הם למעשה קונספירציה של חברות התרופות או של הממשלה

האמת: החיסונים מפותחים ומיוצרים על ידי חברות פרטיות ומומלצים על ידי אנשי מקצוע רפואיים, על סמך ראיות ומחקרים מדעיים. אין ראיות התומכות ברעיון שחיסונים הם חלק מקונספירציה ממשלתית. אגב, מדינות מערביות רבות מעדיפות להשקיע במניעה, כלומר במבצעי חיסונים, משום שעלות הטיפול בחולים לאחר שנדבקו במחלה גדולה בהרבה ממתן החיסונים עצמם. בהחלט לא מעורבות כאן קונספירציות למיניהן.

אישה בהיריון (צילום:  Syda Productions | shutterstock)
בטוחים וחשובים גם לנשים בהיריון|צילום: Syda Productions | shutterstock

המיתוס: ישראל היא המדינה הכי מחוסנת בעולם

האמת: לא נכון. תוכנית החיסונים של ישראל דומה מאוד לתוכניות שקיימות בשאר העולם המערבי. בארצות הברית למשל, ילדים חייבים להיות מחוסנים טרם כניסתם למערכת החינוך הציבורית, ולעומת זאת בישראל אין דרישה כזאת וההחלטה אם לחסן קטינים נתונה לשיקול ההורים. לפי מאגר המידע המדעי Our World in Data, איחוד האמירויות היא המדינה המחוסנת ביותר בעולם. 96% מהתושבים שם קיבלו לפחות חיסון קורונה אחד. מלטה, סינגפור ואיסלנד אף הן נמצאות בראש טבלת המדינות המחוסנות ביותר בעולם.

המיתוס: חיסון נשים בהריון עלול לגרום להפלות

האמת: חיסונים הניתנים בהיריון מגינים על העובר מפני מחלות קשות ומוות, וגם על האימהות לעתיד מפני תחלואה ותמותה מוגברת במהלך תקופת ההיריון שבהם מצב מערכת החיסון שלהם משתנה. כיום ברוב המדינות המערביות מומלץ לתת חיסונים נגד שפעת ושעלת (Tdap) במהלך ההיריון. חיסון נגד טטנוס נותר בגדר המלצה במסגרות שבהן קיים סיכון מתמשך לטטנוס ביילוד. נתונים עדכניים מה-CDC מצביעים על כך שבין 2018-2010 נשים הרות בנות 44-15 היו 24%-34% מהנשים בנות 44-15, שאושפזו עם שפעת בעונת החורף. בנוסף, תועדו 3,928 אשפוזים הקשורים לשעלת בקרב תינוקות בני פחות מחודשיים.

חיסונים נגד שפעת ושעלת במהלך הריון מומלצים הן על ידי סוכנויות פדרליות והן על ידי קבוצות ייעוץ לא ממשלתיות. מכיוון שמיליוני נשים הרות כבר קיבלו את חיסון השפעת במהלך ההיריון, ישנם נתונים מקיפים המוכיחים כי חיסון זה בטוח לנשים בקבוצה זו.

המיתוס: החומרים המרכיבים את החיסון לא בטוחים

הססנות החיסונים ניזונה בעיקר מדאגות לגבי בטיחותם של מגוון מרכיבי חיסון, בדגש על אלומיניום וכספית. חיסונים מכילים אלומיניום המוכר כחומר המסייע לחזק את התגובה החיסונית לאנטיגנים שבחיסון (מולקולה המעוררת תגובה חיסונית שגורמת ליצירת נוגדנים). השימוש באלומיניום בחיסון מאפשר הזרקה בכמויות ובתדירות נמוכה יותר.

בטיחות השימוש באלומיניום נבדקה בצורה נרחבת כחלק מניסויים קליניים מקיפים טרום קבלת הרישיון לשימוש בחיסון. מחקרים שבדקו את החשיפה לאלומיניום של תינוקות למשל, הראו כי הכמות המצטברת של אלומיניום מחיסונים בששת החודשים הראשונים לחייהם פחותה משמעותית מזו המתקבלת ממקורות תזונתיים, כולל חלב אם ופורמולה.

כספית, או ליתר דיוק תרכובת המכילה אתיל כספית בשם תימרוסל, שימשה בעבר כחומר משמר בבקבוקונים המכילים מנות מרובות של החיסון. מאחר שווריאציות מסוימות של כספית ידועות כרעילות למערכת העצבים, הדבר הוביל בעבר לחשש שתרכובות המכילות כספית עלולות להיות מסוכנות. עם זאת, צורת הכספית הכלולה בתימרוסל שונה מהותית מהמתיל כספית הרעיל יותר, למרות הדמיון בשמותיהם. תימרוסל מתפנה במהירות מרקמות אנושיות, ואינו מצטבר באופן מהותי, שלא כמו מתיל כספית. כאשר נבדקה בטיחותו של התימרוסל כמרכיב חיסוני, לא נמצאה אף ראייה כי חומר זה מהווה סכנה כלשהי לבריאות.

 

 הכותבת היא  יוליה בנימינוב, אחות בכירה במכבי שירותי בריאות והממונה על חיסוני השפעת במכבי