סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים. בשנים האחרונות, הובילו בדיקות הסקר המוקדמות וטיפולים רפואיים מתקדמים לירידה משמעותית בתמותה מסרטן זה. אולם, אלה הביאו גם לעלייה בתחלואה הנגרמת עקב תופעות הלוואי המוכרות מהטיפולים הרלוונטיים.
שירי, 42, מרחובות, אם לשניים, חלתה בסרטן השד לפני כשנה. היא עברה טיפולים כימותרפיים וניתוח כריתה חלקי, שבמהלכו הסירו את הגוש. מיד לאחר הניתוח היא החלה לקבל טיפול אנטי-הורמונלי שארך כחמש שנים. מדובר בתרופות שגורמות לדיכוי הורמונלי וכתוצאה מכך גם לגיל המעבר באופן חד ומיידי. "חוויתי תופעות קשות של דיכאון, חוסר חשק כללי, חוסר חשק מיני, יובש בנרתיק, נשירה, השמנה – מה שנקרא גיל המעבר בשיא תפארתו", היא מספרת.
לדבריה, בכל התקופה הזאת לא ידעה על טיפול שיכול לסייע לה. "ידעתי שאלה התופעות והייתי בטוחה שאני פשוט צריכה להשלים עם זה ולחיות עם רוע הגזירה. לא ידעתי שיש אפשרויות לטיפול ולעזרה ואז נפתחה המרפאה בהדסה, ששינתה את חיי מקצה לקצה. הרופאות שם הציעו טיפול ברמה הוליסטית שמתייחס לכל המאפיינים של גיל המעבר - מנופאוזה".
השלכות הטיפולים ההורמונליים
שירי היא ממש לא היחידה שנאלצה להתמודד עם השלכות הטיפולים. ד"ר שני פאלוך, מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד בבי"ח הדסה, מציינת כי חולות ומחלימות מסרטן, מתמודדות עם בעיות ייחודיות ומטרידות. לדבריה, 65%-70% מהחולות מקבלות טיפול אנטי-הורמונלי המונע את חזרת סרטן השד, שהוא למעשה סרטן הורמונלי. "הטיפול למעשה גורם לירידה ברמות האסטרוגן בגוף. מדובר במצב המלווה בהפסקת הווסת החודשית המכונה מנופאוזה או גיל המעבר. תהליך דומה יכול להיגרם גם על ידי כריתת שחלות, טיפולים כימותרפיים או טיפולים הורמונליים שמטרתם להוריד את רמות האסטרוגן כדי למנוע הישנות הסרטן אצל חולות ומחלימות מסרטן שד".
לדבריה, הטיפול אומנם מונע את חזרת הסרטן מחד, אך מאידך - גורם לתופעות גיל מעבר בעוצמה גבוהה ובאופן מיידי. "רבות מהמטופלות סובלות מגלי חום, מכאבי מפרקים, מעלייה במשקל, יובש נרתיקי ועוד. בעוד שתלונות על תופעות גיל המעבר, שכיחות בקרב 30%-50% מהנשים בתקופת המנופאוזה, נשים המחלימות מסרטן שד עשויות לסבול מבעיות אלה בשכיחות גבוהה יותר - עד 75% מהן. עקב כך, רבות מהן מחליטות להפסיק את הטיפול ההורמונלי, זאת חרף העובדה שמדובר בטיפול מציל חיים. למעשה, כ-30% מהמטופלות בטיפול ההורמונלי יפסיקו את הטיפול מציל החיים בגלל תופעות לוואי".
ההשפעה על איבר המין הנשי
פרופ' אחינועם לב שגיא, גינקולוגית בכירה, מומחית בתחום דלקות נרתיק ומחלות הפות, מסבירה כי לירידה באסטרוגן יש גם השפעה שלילית על רקמות ואיברים שונים בגוף האישה, ובכלל זה על איברי המין. "לפות ולנרתיק יש מעין מערכת יחסים משמעותית עם האסטרוגן, ובהעדר אסטרוגן חלים באיברים אלו שינויים רבים המכונים בשם כולל 'אטרופיה'. רירית הנרתיק הופכת דקה, יבשה ורגישה, זרימת הדם פוחתת, הרקמה התת-עורית מאבדת מגמישותה, ולכן לעיתים מתפתחת הצרות של פתח הנרתיק".
שינויים אלו המתרחשים הפסקת טיפולים הורמונליים לסרטן השד, טיפולים כימותרפיים או שימוש בתרופות לדיכוי השחלות, מתבטאים, לדבריה, בתחושת יובש נרתיקי, גרד, כאב, צריבה, אי-נוחות, כאבים ביחסי מין, הפרשות חריגות או עקצוץ. היא מסבירה כי העדר טיפול מתאים עשוי לגרום לאישה לסבול משנים של אי-נוחות בפות ובנרתיק עם השפעה עצומה על איכות החיים לרבות פעילות יום-יומית, יחסי מין, זוגיות ואף לפגיעה בדימוי העצמי.
המרפאה שמספקת פתרון לחולות
"למרות שכיחות הבעיה וחומרתה, אין מספיק מידע לגבי אופן טיפול מיטבי בתסמינים אלו בקרב חולות סרטן השד, ולכן רופאים רבים נמנעים מלטפל בהן". הבנה זו הובילה, לשיתוף פעולה בין מערך השד בבית החולים, בראשותן של ד"ר שני פאלוך שמעון ופרופ' תניר אלוייס, לצוות הגינקולוגי - פרופ' לב שגיא וד"ר מיה רם וינר; שהקימו יחד את המרפאה הייעודית החדשה בבית החולים, המיועדת לאבחון ולטיפול בבעיות רפואיות ייחודיות עבור מטופלות סרטן שד. המרפאה המתנהלת במרכז השד, מעניקה מענה למחלימות ולחולות, הסובלות מבעיות שונות - רגשיות ופיזיות.
"המרפאה למעשה עוזרת לחולות להמשיך עם הטיפול, תוך שהיא מעניקה להן מענה לתופעות הלוואי הקשות הכרוכות בו. בין היתר, מסייעת להן מומחית לבעיות מיניות וייעוץ מיני, ויש גינקולוגית שעוזרת לטפל בבעיות נרתיקיות. למעשה המרפאה מספקת לחולות סל שיקום ייחודי, במטרה לתת מענה מקיף ככל האפשר כדי לשפר את איכות החיים של הנשים, וכדי שיוכלו להתמיד בטיפול הנחוץ", מסבירה ד"ר פאלוך. "יש שיעור גבוה של נשים המפסיקות את הטיפול המתמודדות עם חזרת המחלה, ואת זה בדיוק המרפאה מנסה למנוע".