אתמול (שני) חשף הקומיקאי גיא הוכמן, 34, כי אובחן אצלו סרטן האשכים. "צרות באות בצרורות. ועוד איזה. אני אתחיל מהסוף. גילו לי סרטן באשכים. כי אם כבר סרטן, אז שיהיה מצחיק", כתב. "תאחלו לי בהצלחה, אני יוצא למלחמה של החיים"
ראשית, נאחל כמובן החלמה מהירה להוכמן ובהצלחה רבה בתהליך שהוא צפוי לעבור. מעבר לכך, החשיפה שלו היא גם הזדמנות להבין כמה עובדות חשובות על סרטן האשכים. לאשכים יש תפקיד בפריון הגבר, ובהם מיוצר הזרע וההורמון הגברי טסטוסטרון. באופן כללי, גידולי אֶשֶךְ אינם שכיחים, והם מאובחנים לרוב בקרב גברים צעירים בשנות העשרים והשלושים לחייהם.
מהם גורמי הסיכון לסרטן האשכים?
גורמי הסיכון להתפתחות הסרטן האשכים כוללים עבר של "אֶשך טמיר" (תופעה של אשך שלא התמקם באופן טבעי בשק האשכים), סרטן אשכים שאובחן בקרב קרוב משפחה, סיפור אישי של סרטן אשך בעבר, תסמונות תורשתיות כגון דאון או קליינפלטר.
מהם התסמינים המחשידים?
תסמיני סרטן האשכים כוללים הגדלה וכאב באשך. ייתכנו גם תסמינים עקב מעורבות אזורים מרוחקים משק האשכים (גרורות) כגון: כאב בטן וגב תחתון, שיעול וקוצר נשימה.
תהליך האבחון
לאחר שמתעורר החשד לסרטן האשכים, האבחון מתבצע על ידי בדיקה אורולוגית של האשך, בדיקות הדמיה הדמיה (סונר אשכים, CT חזה-בטן-אגן) ובדיקות דם לרמת סמנים (AFP, HCG). לאחר שהבדיקות אכן מחשידות לנוכחות גידול אשך, המטופל מופנה לניתוח כריתת האשך.
מה כולל הטיפול?
הטיפול נקבע לפי סוג גידול האשך והתפשטותו. טרם החלטה אודות הטיפול, המקרה נדון לעיתים בצוות רפואי רב-תחומי הכולל אונקולוגים (מתחומי האונקולוגיה הרפואית והקרינה), אורולוגים, פתולוגים ורופאי הדמיה.
מה כולל הניתוח?
מעבר לעובדה שניתוח לכריתת האשך הוא אמצעי טיפולי, הוא גם מאפשר לאבחן את סוג הגידול (הנקבע בבדיקה פתולוגית של חומר הניתוח). ניתוח כריתת אשך הוא ניתוח קצר ופשוט יחסית, שלרוב אינו כרוך בסיבוכים משמעותיים בהמשך החיים. ברוב המקרים, לא צפויה פגיעה משמעותית בקיום יחסי מין, בייצור ההורמון הגברי טסטוסטרון, בייצור הזרע. כמו כן, מאחר שתפקוד האשך השני תקין – לא צפויה פגיעה בפריון. עם זאת, ליתר בטחון מופנים המטופלים לשימור פריון בבנק הזרע.
מהם סיכויי ההחלמה מסרטן האשכים?
החדשות הטובות הן שרוב החולים מחלימים מסרטן האשכים, גם במקרים שבהם מאותרות גרורות.
אילו סוגי סרטן אשכים קיימים?
הסוג העיקרי של גידולי אשך הוא Germ cell tumors, והוא כולל את התת-סוגים סמינומה ונון-סמינומה. כשמדובר בגידול בשלב 1 המוגבל לאשך, ללא עדות לגרורת בבדיקות הדמיה ועם רמת סמנים תקינה לאחר ניתוח כריתת אשך, במקרה של סמינומה אפשרויות הגישה כוללות מעקב או טיפול משלים לאחר ניתוח בכימותרפיה או קרינה. במקרה של נון-סמינומה נדרש מעקב או טיפול לאחר ניתוח בכימותרפיה או ניתוח RPLND (Retroperitoneal Lymph Node Dissection), שבו כורתים קשריות לימפה באזור הרטרופריטונאום (חלקה האחורי של הבטן; אחורי הצפק).
בגידול בשלב 2 עם גרורות בקשריות לימפה ברטרופריטונאום, אפשרויות הטיפול בגידול מסוג סמינומה הן קרינה או כימותרפיה, ובמקרה של גידול מסוג נון-סמינומה - כימותרפיה או ניתוח RPLND.
לעומת זאת, כשמדובר בגידול עם גרורות באזורים מחוץ לקשריות הלימפה ברטרופריטונאום, מטפלים לרוב בכימותרפיה. עם תום הטיפול הכימותרפי מופנה המטופל לבדיקות הדמיה, ובהתאם לתוצאת בדיקות ההדמיה, תקבע המשך הגישה. בגידול מסוג סמינומה (תלוי בקוטר הממצאים הנותרים בהדמיה), הגישה כוללת מעקב או הפניה לבדיקת PET CT ולאחריה מעקב או כריתת הממצאים. בגידול מסוג נון-סמינומה, לעיתים יופנה המטופל לכריתת ממצאים שנותרו בבדיקות הדמיה באזורי הגרורות. לאחר כריתת הממצאים.
הכותב הוא ד"ר דניאל קייזמן, מומחה ברפואה פנימית ואונקולוגיה, מנהל היחידה לגידולי דרכי השתן, המערך האונקולוגי במרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, יועץ מומחה בתחום גידולי דרכי השתן במערך האונקולוגי במכבי שירותי בריאות