בהלת השפעת מסרבת לדעוך, וסביר להניח שזהו ככל הנראה ההסבר למחסור הנוכחי בחיסונים בחלק מקופות החולים. כתוצאה מהמצב, חלק מהילדים שכבר חוסנו במנה ראשונה לא יכולים להתחסן במנה השנייה. זאת, אף שלפי הנחיות משרד הבריאות, ילדים עד גיל 9 נדרשים לשתי מנות חיסון.
אבל מדוע שתי מנות? מה קורה במקרה שמתחסנים רק במנה אחת? ומהי האפקטיביות בשני המקרים? נטע סופר, ד"ר לאימונולוגיה (PhD) מעמותת "מדעת", התנדבה להעניק לנו שיעור קצר במיקרוביולוגיה: "מטרת החיסון היא לחשוף את הגוף לאנטיגנים של נגיף השפעת, באופן שיגרום לו לייצר תגובה חיסונית וזיכרון כנגדם, בלי לגרום למחלה עצמה. כך, ילדים ותינוקות שמעולם לא נחשפו לשפעת - כלומר לא למחלה ולא לחיסון, יחשפו את מערכת החיסון שלהם לאנטיגנים של הנגיף לראשונה דרך החיסון".
סופר צור מסבירה שבפעם הראשונה שמערכת החיסון נחשפת למרכיבי החיסון היא עדיין לא מצליחה 'לזכור' את האנטיגנים כראוי ואותו זיכרון שכן נוצר, לא נמשך זמן רב. למרות זאת, כבר לאחר החשיפה הראשונה, המערכת מודעת לכך שהנגיף קיים בסביבתה, ונכנסת ל"היכון". כלומר, בפעם הבאה שהיא תיחשף לאותם אנטיגנים, היא תדע לייצר הגנה מהירה יותר ולמשך זמן ארוך יותר. "תהליך ההכנה הראשוני של מערכת החיסון נקרא 'אתחול' (Priming). בשלב הזה, תאים מסוימים של המערכת מציגים חלקים מתוך גורם המחלה (המכונים "אנטיגנים") לתאים המתוחכמים יותר, שמסוגלים לייצר זיכרון חיסוני. לאחר מכן, התאים של הזיכרון החיסוני מתחילים להכיר את אותם אנטיגנים לקראת הכנה של 'צבא' שלם שמכיר אותם ויכול להגיב נגד גורם המחלה שנושא אותם. תהליך זה אורך כמה שבועות", היא מפרטת.
>> חיסון לשפעת: כל מה שצריך לדעת
אז מדוע למעשה צריך שתי מנות?
"לאחר שתהליך האתחול מסתיים, מערכת החיסון כבר מכירה את האנטיגנים, ובגוף ישנם תאים שמסוגלים לייצר הגנה. תאים אלה אמנם נמצאים ב"היכון", אך הם אינם פעילים בצורה מיטבית. כדי לגרום להפעלתם, צריך 'להפגיש' אותם פעם נוספת עם האנטיגנים, ולשם כך נועד החיסון הנוסף. לאחר קבלת המנה השנייה, האנטיגנים שנפגשים עם אותם תאי זיכרון, למעשה מאשרים להם שאכן מדובר במחולל מחלה שצריך להתגונן כנגדו. בשלב זה הם מתרבים ומגיעים להבשלה נוספת המאפשרת להם לפעול ביעילות רבה יותר".
הצלחתם להתבלבל? ד"ר סופר צור מציעה שפשוט תחשבו על זיכרון חיסוני כעל זיכרון שכלי: "כדי לזכור טקסט למבחן, אנחנו נאלצים לחזור עליו כמה פעמים. בכל פעם שנחזור עליו, נזכור יותר פרטים, וגם למשך זמן רב יותר. כך בדיוק פועל גם הזיכרון החיסוני".
מה קורה אם מתחסנים רק במנה אחת?
"אם הגוף יפגוש בנגיף האמיתי לפני שהוא יזכה לקבל את המנה השנייה, עדיין לא תהיה לו הגנה שתוכל למנוע מהנגיף להתרבות בגוף. למרות זאת, מכיוון שהמערכת כבר בהיכון כאמור, סביר שהיא תתחיל לעבוד מהר יותר, ולכן אף שלפי ההנחיות הרשמיות ילדים שחוסנו במנה אחת בלבד לא נחשבים מחוסנים, הסיכון למשך המחלה ולסיבוכיה פוחת גם לאחר מתן חיסון אחד".
עוד ב-mako בריאות:
>> המדריך המלא לבריאות הגב
>> איזו תנוחת שינה הכי בריאה?
>> על איזה צד עדיף לישון - ימין או שמאל?
עד איזה גיל תקפה ההנחיה לגבי שתי מנות?
"רק לילדים עד גיל 9. הסיבה היא שבאופן סטטיסטי רוב הילדים עד גיל זה כבר יחשפו לנגיף השפעת האמיתי, כך שמערכת החיסון שלהם כבר תעבור את שלב ה'היכון', ותהיה מוכנה ל'יריית האקדח'".
מהי האפקטיביות של מנה אחת לעומת שתי מנות?
"אף שמחקרים שונים בדקו את היעילות של מנה אחת מול שתי מנות, נראה כי העניין משתנה מאוד מעונה לעונה, כתלות בחיסונים ובזני השפעת הדומיננטיים. בגדול, אפשר להעריך כי היעילות של חיסון בודד פחותה בערך ב-50 אחוז לעומת התחסנות בשתי מנות".
עד כאן עובדות, אבל מה עושים אם פשוט אין חיסונים? ובכן, ד"ר סופר צור מציעה שתבדקו עם הקופה שלכם מדי פעם מתי מלאי החיסונים צפוי להתחדש, ונוסף לכך היא מציעה שבשנה הבאה תתחילו את התהליך מוקדם יותר.
אם חיפשתם את השורה התחתונה, הרי לכם: כל ילד שמחוסן לשפעת לראשונה זקוק לשתי מנות חיסון כדי לזכות בהגנה המרבית. אם הילד שלכם חוסן רק במנה אחת, הוא אמנם לא יזכה להגנה המקסימלית אבל בהחלט יהיה מוגן מפני המחלה באופן חלקי, ואם תשאלו אותנו זה בהחלט עדיף מכלום. מובן שאם מתאפשר לכם, גשו לקבלת המנה השנייה. ההנחיה תקפה כאמור רק לגבי ילדים עד גיל 9.