תופעה כלל עולמית של הצפה במזון לא בריא עתיר קלוריות, מעבר אוכלוסיות מעבודת כפיים לעבודה משרדית, גידול בזמינות אמצעי תחבורה שמייתרים את ההליכה היומית, נגישות לשידורי טלוויזיה מרובת ערוצים הן חלק מהסיבות למגפת ההשמנה. השמנה הפכה למגיפה בארץ ובעולם. ואולם בנוסף לפן האסתטי, לעודף משקל, כאשר הוא עומד על עשרות ק"ג, יש השלכות בריאותיות וקשר להתפתחות מחלות רבות כגון: סוכרת, מחלות לב וכלי דם (ארועים מוחיים, התקפי לב), סרטן לסוגיו, דום נשימה בשינה, בעיות בפוריות ואחרות.
כתוצאה מההשמנה ומהמחלות הנלוות קיימת פגיעה באיכות החיים ועולה הסיכון לתמותה בגיל צעיר. אחת המחלות הכרוניות הקשות הקשורה עם עלייה משמעותית במשקל היא סוכרת מסוג 2, גם היא אחת ממגפות המאה ה-21 ונמצאת במגמת עלייה. רק בארה"ב עלה שיעור חולי סוכרת מסוג 2 בכ-50 אחוז בעשור האחרון, ובישראל יותר מחצי מיליון איש חולים בסוכרת סוג 2.
עלייה במשקל הינה גורם הסיכון המוביל להתפתחות סוכרת מסוג 2, אף שגם במחלה זו נמצא בסיס גנטי. קרוב ל-90 אחוז מהסוכרתיים מסוג 2 הינם בעודף משקל. הסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2 עולה פי 50 בחולים הסובלים מהשמנה חולנית (BMI מעל 35).
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
מהם הגורמים להשמנה?
הגורמים העיקריים להשמנה נובעים משינויים באורח החיים והם התנהגות תזונתית לא נכונה (כגון צריכה קלורית מוגברת, אכילת מזון מהיר ומעובד וארוחות לא מסודרות) ופעילות גופנית לא מספקת (נובעת מריבוי שעות צפייה בטלוויזיה ושימוש במחשב ומפעילות פנאי הנעשית בישיבה). כיום קיימת הסכמה לגבי ההרגלים הקשורים באורח חיים בריא שאותם יש להטמיע בקרב ילדים על מנת למנוע השמנה ומומלץ כי תכניות ההתערבות יכללו כמה פעולות: עידוד אורח חיים פעיל, הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה ושימוש במחשב, עידוד צריכת פירות וירקות, הגבלת צריכת מזונות עתירי-אנרגיה ודלים במיקרונוטריאנטים והגבלת חשיפת הילדים לשיווק מוצרים אלה, הגבלת צריכת משקאות ממותקים, שינוי הסביבה על מנת להגביר את הפעילות הגופנית במוסדות הלימוד ובקהילה, אכילה במסגרת ביתית, מסירת מידע חיוני והקניית מיומנויות שיסייעו בבחירת מזונות בריאים.
ארגוני הבריאות השונים בעולם, כולל ההסתדרות הרפואית בישראל מכירים בהשמנה כמחלה. להשמנה יש אלמנטים גנטיים סביבתים אך היא מחלה ככל המחלות עם השלכות בריאותיות הרות אסון כאמור לעיל. לא מדובר בהפרעה התנהגותית אלא מחלה.
מה הקשר בין עודף משקל וסוכרת?
השמנה גורמת להצטברות שומן ברקמות שונות בינהן שומן בטני עמוק. השומן הבטני העמוק משחרר חומרים אשר מביאים לתנגודת לפעילות האנסולין בשריר בשומן ובכבד. בשל תנגודת זו האנסולין פחות יעיל בפנוי הסוכר מזרם הדם אל הרקמות שצוינו. בתחילה הלבלב מפצה על התנגודת הזו על ידי הפרשת יתר של אנסולין, ורמות הסוכר נשארות תקינות בשלב זה. בהמשך הלבלב אינו עומד ב"עומס" ולא מצליח לפצות ולהפריש אנסולין ביתר, רמות האנסולין יורדות, רמות הסוכר בדם עולות ובעקבות זאת מתפתחת טרום סוכרת ובהמשך סוכרת.
>> אובחנתם בטרום סוכרת? יש מה לעשות
>> מניעת מחלת הסוכרת היא אינטרס לאומי
מהו הטיפול האפשרי?
הטפול הטוב ביותר הוא המניעה!! למנוע הופעת טרום סוכרת. במקרה של טרום סוכרת למנוע את התקדמותה לסוכרת.
הדרך הטובה ביותר למניעה היא שנוי בהרגלי חיים. לנסות לשמור על משקל גוף תקין, אך גם ירידה במשקל של 5-10% יכולה למנוע הופעת טרום סוכרת והתקדמותה לסוכרת. דהיינו אדם ששוקל 100 קג' אם ירד במשקל 5 קג' אז כבר צפוי שפור ברמות הסוכר שלו. מבחינת התזונה המתאימה ביותר לירידה במשקל נראה שמדובר בעניין אישי ולכל אחד יכולה להתאים תזונה אחרת (עתירה בחלבון דלה בפחמימות/ ים תכונית/ בנונית מבחינת צריכת חלבון פחמימות/ דלה בשומן/לא מוגבלת בשומן). גם מבחינת ההשפעה של המזונות השונים על רמות הסוכר היא אישית ניתן לנבא את התזונה המתאימה ביותר לפי הרכב החיידקים שמתגוררים במעי, או בעזרת מד סוכר רציף אשר מאשר לראות את עלית הסוכר בהתאם למזונות שונים. היום מדי הסוכר הרציפים פחות יקרים מבעבר ולכן זמינים יותר.
לפעילות הגופנית תפקיד חשוב מאוד בשפור רמות הסוכר וגם בסיוע לירידה במשקל. בזמן התכווצות של שריר הסוכר נכנס לתאי השריר ומתפנה מזרם הדם, ללא תלות בפעילות של אנסולין. בנוסף פעילות גופנית ארובית מפחיתה את התנגודת לאנסולין ברמת השריר למשך 12-36 שעות אחרי הפעילות. פעילות גופנית משולבת ארובית ותנגודת היא אמצעי יעיל ביותר למנוע הופעה של טרום סוכרת ולמנוע את התקדמותה לסוכרת. גם בחולים סוכרתיים פעילות גופנית מסייעת מאוד בשפור אזון רמות הסוכר. ההמלצה היא לבצע 150 דקות של פעילות ארובית בעצימות בנונית כגון הליכה או כל פעילות ארובית אחרת ושעה בשבוע פעילות של תנגודת כגון משקולות לא כבדות. היום אנחנו יודעים שלכל פעילות יש משמעות: גם הליכה של 5 דקות מהחניה לעבודה עליה של מספר קומות וכדומה כולן בעלות משמעות מבחינת ההשפעה המיטיבה על רמות הסוכר. כך שתנסו לחנות יותר רחוק, תעלו ברגל במקום במעלית ותנסו למצוא זמן לעשות קצת ספורט זה חשוב, מונע סוכרת, מסייע בירידה במשקל וגם מפחית תחלואה לבבית.
שנוי הרגלי חיים יעיל בירידה במשקל ברב המקרים, אך קיים קושי לשמר את הירידה במשקל שהושגה בגלל מנגנוני פצוי של הגוף אשר שואפים לחזור למשקל הבסיס. יש עליה בהפרשת הורמונים שמביאים לעליה בתאבון וכן ירידה בקצב חלוף החומרים. לאור זאת הFDA אשר מספר תרופות אשר חלקן מאושר לשמוש גם בארץ . רובן משפיעות על מרכז השובע והתאבון במח וכן על מנגנוני ה"דחף" לאכול. הן מדכאות תאבון ודחפים לאכול. השפעתן ממושכת לאורך זמן ורובן נראות בטוחות לשמוש עם מעוט תופעות לואי, ולכן יש מקום לשקול טפולים אלו לסיוע לירידה במשקל או לשמור על ירידה במשקל שהושגה.
* ד"ר מאיה איש שלום היא מומחית ברפואה פנימית אנדוקרינולוגיה וסוכרת, המכון האנדוקריני בית חולים איכילוב ומרכז DMC לטיפול בסוכרת.