שלוש השאלות שכל רופא שואל כשאת מתיישבת מולו הן: בת כמה? בריאה בדרך כלל? והאם מישהו ממשפחתך הקרובה חלה או חולה בסרטן או במחלות לב?
אז, אני איילת, בת 47, נשואה ואמא לשני ילדים בני 9 ו-15. בריאה בדרך כלל. אבא שלי נפטר מסרטן כשהייתי בת 10. איש מהרופאים מאז גיל 10 ועד לפני שנה, לא הרים גבה נוכח תשובתי האחרונה. סיפורי אמנם מתחיל כשנולדתי אבל נעבור שנה אחת אחורה, אחרי שלושה חודשים בהם הסתובבתי עם כאבי בטן, החלטתי שהגיע הזמן לערוך בירור אצל הרופא.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
הכאבים הופיעו באזור מסוים ולכן החלטתי להתחיל בביקור אצל רופא הנשים. בדיקת אולטרסאונד פשוטה גילתה ציסטה ענקית, והוחלט על ניתוח, אך לא לפני שנעשה מספר בדיקות מקדימות כדי לוודא שלא מדובר בסרטן. הבדיקה הראשונה הייתה אולטרסאונד דופלר, בדיקה שמטרתה לוודא שבציסטה לא זורם דם ושהיא אינה בעלת חשד לממאירות. והשנייה היתה בדיקה לסמן או "מרקר" CA125 – בדיקות דם אשר יכולות, בהסתייגות, לגלות חומרים בגוף האדם אשר נלחמים בגידול.
מעט לפני שהורדמתי ציין הרופא שתשובות לביופסיה יתקבלו בתוך שבועיים, ואם הוא לא מתקשר, זה אומר שהכל בסדר. חלף כמעט חודש מאז הבדיקה, הצלקות החלימו, המקום כבר לא כאב והרופא לא התקשר. הייתי בטוחה שניצלתי, ושהגורל שלי הוא לא סרטן.
אבל הגורל רצה אחרת
יום אחרי ראש השנה קיבלתי טלפון מהרופא. הוא אמר שתוצאות הביופסיה "לא טובות", ושעלי לסור למרפאה. הרופא יגיע במיוחד בשבילי לפגישה מיוחדת ודחופה. שבוע לאחר מכן, וערב לפני יום כיפור כבר ישבתי אצל האונקולוג ששאל אותי את שלוש השאלות. בפעם הראשונה מאז גיל 10 רופא הרים אלי עיניים נוכח תשובתי האחרונה. "את יודעת שהסיכויים רבים שמדובר בסרטן תורשתי?".
לא, ד"ר, לא ידעתי. איך אוכל לדעת אם רק שנה לפני ישבתי מול כירורג לבירור גוש חשוד בשד, עניתי בדיוק את אותה תשובה והוא לא מיצמץ? לא, ד"ר, איך אוכל לדעת אם לאורך השנים, הדיוטת רפואה שכמותי קראה וראתה בתקשורת שסרטן גנטי נקשר לשד ולאמא, אחות, דודה או לסבתא שחלתה. איך אוכל להגיש לכל רופא דודה או סבתא מצד אבא אם כולן נספו בשואה?
אז, אני איילת, בת 47, נשואה ואמא לשני ילדים בני 9 ו-15. בריאה בדרך כלל, אבל חולת סרטן עכשיו. אבא שלי נפטר מסרטן כשהייתי בת 10. אבא שלי, אדם ממין זכר הוריש לי, אדם ממין נקבה, סרטן הורמונלי שהוא בבטן ולא בשד.
אני נשאית של הגן BRCA1 אשר מהווה את גורם הסיכון המשמעותי לסרטן השחלות מסוג תורשתי. כך גם אחותי. שני אחיי אינם נשאים של הגן ואינם נושאים מוטציות אשר עלולות להוביל למחלת הסרטן. חשוב לי להדגיש את הנקודה על מנת שידעו שהנשאות חוצה מגדרים.
שאפילו במשפחה גרעינית, יכולים להיות אנשים עם DNA משותף, עם זאת חלקם ימצאו בסיכון וחלקם לא. לפני שנה אובחנתי כחולה בסרטן השחלות. במקריות מוזרה, זה קרה בדיוק בחודש ספטמבר, חודש המודעות הבינלאומי לסרטן השחלות. על אף שחודש שלם מוקדש למודעות לסרטן השחלות, לצערי עדיין חסרה מודעות למחלה.
עוד ב-mako בריאות:
>> העור יימתח להקשב: 9 מזונות שגורמים לעור פנים צעיר
>> כמו איידס? התגלה וירוס אנושי חדש
>> לא התאמנתם כבר שבוע? הלך הכושר
"פניי למאבק, מול הסרטן ומול בורות הרופאים"
בשיחות עם חברות חולות הלנו כולנו על המודעות העלובה. אחת מאיתנו אף נעלבה "איך יתכן שלסרטן שד, מעי גס, ריאות ואפילו צוואר הרחם כל כך מודעים ואנחנו שקופות בסודי סודות?". האירוע המכונן שבו אנג'לינה ג'ולי, שותפתי למוטציית BRCA, החליטה על כריתה מניעתית הוא מה שמצליח סוף סוף להעלות את המחלה לכותרות. אם לא היה מדובר ביסוריי הגוף והנפש, הייתי מכנה את היומיים בהם כיכבה כריתת השחלות של ג'ולי, כחגיגה של ממש. הרי בזכותה אולי אפילו יכניסו את התרופה פורצת הדרך החדשה לטיפול בסרטן השחלות לסל התרופות.
התרופה אגב, לא נכנסה לסל. כנראה שגם ג'ולי לא מצליחה לייצר כותרות מספיק מרכזיות בשביל שזה יקרה. ובינתיים, הסרטן הלא מיוחצן שלנו ממשיך וגובה קורבנות אהובים. זה בלתי נתפס שסרטן השחלות הוא הגורם הראשון למוות מכל סוגי הסרטן לנשים והחמישי מכל סוגי הסרטן כולם, ועם זאת אף אחד מאיתנו לא יודע עליו כלום. דחיית כניסת תרופות לטיפול בסרטן השחלות לסל מתארכת ובינתיים אנו מתות. הסטטיסטיקה, לצערי, נגדנו.
אין בי כל ספק שהעלאת המודעות הן בקרב נשים והן בקרב רופאים היתה גורמת לרופאים לשלוח נשים לבדיקה רוטינית לגילוי סמן CA125, ממש כמו בדיקת הפאפ השגרתית או ממוגרפיה וקולונוסקופיה. הבדיקה הזו יכולה לגלות, לפחות בחלק מהמקרים, את סרטן השחלות בשלבים מוקדמים.
אם רק הייתה לרופא שלי מודעות למחלה, הוא היה מתייחס לאמירה כמו "אבא שלי נפטר מסרטן כשהייתי בת 10", ושואל גם על משפחתו של אבי. אני אמשיך לייחל למודעות גדולה יותר לקיום סרטן השחלות על מנת שנשים רבות ככל האפשר יאובחנו בשלב 2 כמוני ולא בשלב 4 הרווח כיום. דבר זה היה מוביל לרוב לריפוי מהמחלה או להפוגה ארוכה יותר.
בראש השנה 2015, בעודי כותבת שורות אלה, התבשרתי שהסרטן שלי חזר. פניי למאבק, סבב שני נגד הסרטן וסיבוב ראשון נגד הבורות בנוגע למחלה בקרב הרופאים.
הטור הזה מוקדש לכל החולות בסרטן ההשחלות ולצוות מחלקת גינקו-אונקולוגית בבי"ח שיבא.