"כל השנים, מרגע שקיבלתי מחזור, ממש סבלתי מכאבים ומדימומים חזקים. תמיד הרופאים אמרו לי שזה כלום, שהכל בראש ושאני סתם מפונקת, ושזה ככה לכולן" מספרת לנו מ', בת 37 שסובלת מאנדומטריוזיס. "אשפזו אותי פעם אחר פעם בגלל כאבי בטן מטורפים ואף אחד לא עלה על זה, חשבו שזה אולי אפנדיציט. חייתי חיים של סבל. הייתי רגילה לכאבי תופת שלושה שבועות בחודש, חייתי על אדוויל, הייתי קמה באמצע הלילה מכאבי מחזור, והתחלתי לקחת משככי כאבים עם שעון - כל שלוש שעות. עד שגילו שהייתה לי ציסטה בשחלה בגודל 6 סנטימטר. אבל גם אז, אמרו לי שהפתרון היחיד הוא לקחת גלולות, ואם זה מחמיר אפשר לעשות ניתוח להוציא את הציסטה".
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
מ' פנתה לעשות ניתוח להוצאת הציסטה אך זה עדיין לא עזר לה. "אחרי הניתוח עדיין מאוד כאב לי. בסופו של דבר הגעתי לרופא המשפחה, והוא אמר לי ללכת לרופא המתמחה באנדומטריוזיס. לא היה לי מושג מה זה. קופת החולים לא הסכימה לכסות את זה, אז הלכתי באופן פרטי. ואז, רק בגיל 30, סוף סוף קיבלתי לגיטימציה, אנשים הבינו שאני לא סתם מתלוננת ושמדובר בייסורים נוראיים".
אנדומטריוזיס היא מחלה אניגמטית לחלוטין, וברפואה עדיין לא מצאו פתרון לבעיה. מה שקורה בפועל הוא שיש הידבקויות של איברים פנימיים, בעיקר ברחם ובקרבתו. "באנדומטריוזיס, דם הוסת למעשה עובר בחלל הבטן וגורם לתגובה מקומית שיכולה להיות גירוי, דלקת והידבקות האיברים הפנימיים בתוך האגן", מסבירה ד"ר לודמילה אוסטרובסקי, מנהלת השירות לאנדומטריוזיס וממלאת מקום היחידה לניתוחים אנדוסקופיים, המרכז לבריאות האישה, בית חולים ליס ליולדות שבמרכז הרפואי איכילוב. "בין 8-15 אחוז מהנשים סובלות מהמחלה, המתבטאת בכאבים עזים המופיעים בעיקר מסביב למחזור".
מתי מרבית הנשים לוקות במחלה?
"נשים סובלות מהמחלה לרוב בעשור השני והשלישי של חייהן, שזו גם תקופת הפוריות. מה שנשאר לא ברור הוא שהמחלה יכולה להופיע גם במקומות מרוחקים מהרחם, כמו בריאות ובעור", אומרת ד"ר אוסטרובסקי.
לא לגמרי ידוע למה נשים מסוימות מפתחות אנדומטריוזיס בעוד האחרות לא, וקיימות כמה תאוריות בנוגע לסיבת היווצרות ההידבקויות. "אנחנו לא יודעים למה התאים נודדים, למה הם מתיישבים איפה שהם מתיישבים ולמה זה קורה רק אצל חלק מהנשים. אנחנו גם לא יודעים לגמרי מה הסיבה למחלה, יש כמה תיאוריות ומחקרים - אך אין הוכחות חד משמעיות. התיאוריה מדברת על זה שיש נדידה של תאים מרירית הרחם לאגן בעיקר ובבטן, וזה קורה אצל כל הנשים, אך רק אצל חלק הם מתיישבים שם ומתפתחים לנגעים", מסביר ד"ר רון שינמן, מומחה לאנדומטריוזיס וניתוחים אנדוסקופיים גניקולוגיים, בי"ח מאיר, כפר סבא.
בשל הכאבים החזקים, המחלה יכולה לגרום לירידה משמעותית באיכות החיים. "בגלל שאין מספיק מומחים למחלה, אף אחד לא דיבר איתי על ההשלכות או לספר לי שיש כזו מחלה בכלל - למרות שסבלתי מכאבים קשים שהיו מרתקים אותי למיטה ימים שלמים", מ' מספרת.
נשים חושבות שהן צריכות לחיות עם הכאב
לכולנו יש כאבי מחזור פה ושם, אך איך אפשר לדעת אם הם מדאיגים? "התסמין הכי חשוב הוא באמת כאבי מחזור עזים, בשילוב דימום שמתחיל כמה ימים לפני הוסת ונמשך כמה ימים אחרי. גם כאבים בזמן קיום יחסי מין או כאב אגן כרוני או תקופתי בזמן תקופת המחזור יכולים להוות תסמין", אומרת ד"ר אוסטרובסקי. "כשהכאבים נהיים ממש חמורים, זה בדרך כלל סימן לבעיה. הסיבה לכך שיש עיכוב באבחנה הרבה פעמים היא משום שנשים חושבות שהן צריכות לחיות עם הכאבים האלה, לכן הרבה מגיעות למצב של אבחנה במצב של מחלה מתקדמת, ובשלב הזה זה באמת יכול לפגוע בפוריות. מעטות הנשים שבאמת מגיעות לרופא בגלל כאבי המחזור".
עוד ב-mako בריאות:
>> יובש בשפתיים: באיזה תכשיר הכי כדאי להשתמש?
>> ארגון הבריאות העולמי: בשר מעובד מסרטן
>> למה מתעלפים? מה קורה בגוף, ומתי זה צריך להדאיג אתכם?
"כשמופיעים כאבים ביחסי מין - כאבים עמוקים, בעומק הנרתיק בצורה קבועה ותמיד באותה התנוחה - יש לבדוק את זה. גם אם יש הפרעה קבועה בתלונות של מערכת העיכול והשתן סביב הווסת צריך להיבדק אצל רופא. כאב זה דבר יחסי, סובייקטיבי, יש נשים עם אנדומטריוזיס ברמה מאוד גבוהה שאין להן כאבים כל כך קשים, אז זה באמת בעייתי לזהות את זה. אבל נשים שהכאב משפיע על התפקוד היומיומי שלהן, או שמגיעות למצב שהשיבוש של חיי היומיום הוא משמעותי וקבוע, צריכות לבדוק את העניין".
"אישה שהגיעה אלי לגבי בירור פריון, בכלל לא ידעה שיש לה אנדומטריוזיס, היא פשוט באה לעשות אצלי בדיקה. התעלמו מהעובדה שהייתה לה ציסטה ולא שאלו אותה על תלונות. הרבה נשים לא מתעסקות בתלונות שלהן, הן פשוט חיות עם זה", מספר ד"ר שינמן. " מיד בבדיקה גיליתי שיש לה אנדומטריוזיס מפושט, ויתרה מכך, היה לה נגע שלחץ על שלפוחית השתן והתחיל לפגוע בתפקוד הכלייתי. זו אישה שלא ידעה כלום, היא אפילו לא ידעה שכואב לה, מזל שאפשר היה להציל את הכליה שלה".
ובכל זאת, הצלחתי
מלבד הכאבים הבלתי נסבלים, המחלה עשויה לגרום גם לבעיות פוריות קשות. "כאשר ההורמונים בגוף פעילים כמו שהם פעילים בווסת, הם פעילים גם במקומות בהם יש נגעים ואז גורמים לכאבים. אותו מוקד של רקמה מדמם כמו שרירית הרחם מדממת, אבל אם הנגע בבטן, או בתוך השחלה או ליד המעי - הוא מדמם שם ואין לו איך להתנקז, ואז נוצרת דלקת, הרס רקמתי וכאבים. כל אלה גורמים להידבקויות שמפריעות לפריון", מוסיף ד"ר שינמן. "אבל חשוב לציין שפגיעה בפוריות תופיע כתלות ברמת האנדומטריוזיס, לפי כמות הנגעים ולא לפי רמת הכאב. אנחנו מדרגים את המחלה בין דרגה 1 הקלה ביותר ל-4 שהיא החמורה ביותר. ברמה 1-2 יש סיכוי של 20-30 אחוז לאי פיריון – נתון הדומה לאוכלוסייה רגילה, אך ברמה גבוהה יותר יש סיכוי של 50 אחוז או יותר לבעיות בפוריות, שזו כבר בעיה".
ואכן, כשמ' החלה לפנות לרופאים הם היו ספקניים לגבי סיכוייה להרות וללדת. "ידעתי שלחלק מהנשים הסובלות במחלה קשה יותר להיכנס להריון, אבל אף רופא לא אמר לי את זה. עד שלפני שנתיים, כשרציתי להיכנס להריון, עשיתי בדיקות שיצאו לא טובות. אני זוכרת שהרופאה פשוט אמרה לי שהיא לא יכולה לאשר לי הפרייה ושאין מה לעשות. זו הייתה פעם ראשונה בה אמרו לי שאני לא אוכל להביא ילדים, ושאין איך לעזור. הייתי בהלם".
מ' לא ויתרה. בסופו של דבר, היא פנתה לעשות טיפולי הפרייה באופן פרטי, והצליחה להיכנס להריון תוך חודשים ספורים. "אני מרגישה שבאמת יש כאן עניין של חוסר מודעות של קופות החולים, של רופאי הנשים. אף אחד לא הבין את המצב המיוחד שלי, ויתרה מכך, לא השתדלו לעזור. ילדתי את הבן הבכור שלי לפני כמה חודשים, בניגוד לכל הציפיות של הרופאים שלי, חוץ מהרופא המטפל שלי ד"ר סוריאנו שפשוט שינה לי את החיים. הוא ליווה אותי לאורך כל התהליך, תמך בי ואפילו דיברנו בטלפון כל הזמן, גם ממש לפני שנכנסתי לחדר הלידה".
גלולות לכל החיים?
דרכי הטיפול באנדומטריוזיס מאוד מצומצמות, וכשם שבשחלות פוליציסטיות הפתרון המיידי הוא גלולות, גם כאן, נראה כי עוד לא עלו על פתרון אחר. האם זה בעייתי? רוב הרופאים חושבים שלא. "מבחינת טיפול, אנחנו לרוב מפסיקים את הווסת כדי שלא יכאב לאישה. בפועל זה אומר לקחת גלולות בצורה רציפה. נשים חושבות שיש בזה בעיה, ואני תמיד מדברת עם המטופלות שלי שרוצות לעשות הפסקות, אבל אין סיבה, זה באמת לא מסוכן", מסבירה ד"ר אוסטרובסקי. "בגלולה יש שני הורמונים שמאזנים זה את זה, אסטרוגן ופרוגסטרון. בעוד שאסטרוגן גורם לגדילה של רירית הרחם, פרוגסטרון גורם לצמצום הרירית, לכן הרירית נשארת דקה בתוך הרחם ואין סיכון להזדהמות. מה שקורה באנדומטריוזיס הוא בין השאר שנוצרות ציסטות, והן מאוד כואבות בעיקר בימי הוסת משום שהן מתמלאות בדם. כאשר לוקחים גלולות הן מייבשות את דם הוסת וכך הציסטה מתייבשת אף היא והכאבים פוחתים. לכן גלולות הן אידיאליות בהפחתת הכאבים".
"מעבר לגלולות יש גם טיפול של זריקות, שיכול ממש לגרום לתסמינים של בלות, אך הוא מיועד בעיקר לנשים שלא הגיבו לטיפולים אחרים", מוסיפה ד"ר אוסטרובסקי. "יש גם תרופות שיש בהן רק פרוגסטרון, ועוד תרופה שאינה נמצאת בתוך סל התרופות, סוג של פרוגסטרון מיוחד שנמצא מאוד יעיל, אך גורם לדימומים".
אבל ד"ר שינמן חושב כי לפני מתן הגלולות, יש לבדוק טוב את המקרה ולהתאים לכל אישה את הטיפול הנכון לה. "נכון, אצל חלק גדול מהנשים גלולות גורמות לדיכוי טוב של המחלה, אבל לא אצל כולן", הוא אומר ומוסיף: "כל אישה חייבת הערכה מסודרת של המחלה שלה, הכוללת בדיקה של מערכת השתן ומומחה לאנדומטריוזיס, אחרת המצבים האלה יכולים להידרדר, ולפגוע באיברים פנימיים. אני ממליץ רק לאחר ההערכה לקבל גלולות לפי צורך, ולהישאר במעקב על המחלה. הרבה רופאי נשים נותנים לזה פחות חשיבות, אומרים לחולות שאם כואב להן הן ישר צריכות לקחת גלולות, אבל חשוב לעשות בדיקה יותר מעמיקה לפני כן".