כשאנחנו חושבים על החורף אנחנו מדמיינים את צבא הוירוסים שמגיע יחד איתו, את הנזלת, ההתעטשויות, השיעולים והחום. אך האקלים החורפי, הקור והיובש היחסי משפיעים על לא מעט מערכות בגוף, וגם על הנפש. מה מצפה לנו ומהם הפתרונות שיסייע לנו?

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

כאבי גב

"לחורף אין השפעה מיוחדת על הגב מלבד העובדה שכאשר קר, אנשים נוטים לעשות פחות פעילות גופנית ולכן נוטים יותר לפתח כאבים במפרקים ובגב", אומר פרופ' משה סלעי, מנהל החטיבה האורטופדית במרכז הרפואי איכילוב, "בדרך כלל באקלים קר יש יותר כאבי מפרקים וכאבי גב, ומייחסים זאת לשינויים בלחץ הברומטרי בשילוב הטמפרטורות הנמוכות".
הפתרון: "להקפיד שלא יהיה לכם קר. אפשר לחמם באמצעים חיצוניים, לעשות עיסויים ובעיקר להרבות בפעילות גופנית, החל מהליכה, תרגילים או ריצה קלה. כל פעילות תיטיב את המצב".

לחץ דם (צילום: LeventeGyori, Shutterstock)
לחץ דם|צילום: LeventeGyori, Shutterstock

כאבים ראומטיים או כרוניים

"החורף פחות משפיע על דלקות פרקים ממה שאנשים נוטים לחשוב", אומרת פרופ' אורי אלקיים, מנהלת המכון הראומטולגי במרכז הרפואי איכילוב; "ההשפעה יותר בולטת בתהליכים שאינם דלקתיים של מחלות כמו פיברומיאלגיה, שחיקה של מפרקים, ותופעת רנו – תופעה שהביטוי שלה הוא כחלון בחשיפה לקור, שמלווה לא מעט דלקות מפרקים. התופעה הזו מחמירה בחורף".
הפתרון: "לדאוג לחמם את כל הגוף, כבר בתחילת החורף לשים כפפות, ובכלל להיות בסביבה חמה. כמוכן, עדיף להימנע משימוש במים קרים".

עוד ב-mako בריאות
>> הזוי: התסמונת שגורמת לאנשים לשמוע כל דבר קטן
>> רוצים לשרוף 1,000 קלוריות בשבוע?
>> מקללים הרבה? זה מה שזה אומר עליכם

לחץ דם

"האקלים החורפי והקור מעלים את לחץ הדם בעיקר אצל האוכלוסייה המבוגרת", אומר פרופ' נפתלי שטרן, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם ולחץ דם במרכז הרפואי איכילוב; "התופעה של השפעות האקלים על לחץ הדם היא דו קוטבית: לחץ הדם עולה בחורף ויורד בקיץ. איך זה קורה? הנושא עדיין לא נחקר לעומק אבל יש הנחה מקובלת שקור מגביר את פעילות מערכת העצבים הסימפטטית, כדי לשמר באופן חיובי את הטמפרטורה של הגוף. זהו מנגנון קדום, שנמצא בעולם החי בעיקר אצל היונקים בכל מיני צורות. לרוב, טמפרטורת הגוף שלנו גבוהה יותר מטמפרטורת מהסביבה, אנחנו מתלבשים כדי לשמר את חום הגוף ולא לאבד אותו. הפעולה השנייה שנעשית כדי לשמור על הטמפרטורה של הגוף היא על ידי כיווץ כלי דם ולכן גם הזרמה פחותה של דם לאזורים שבאים במגע עם הסביבה החיצונית כמו העור והיקפי הגוף. התוצאה המשנית של פעולת הכיווץ היא עלייה בלחץ הדם - תופעה מוכרת המתרחשת כתגובה לקור. אם, למשל, מכניסים יד למי קרח, לחץ הדם עולה מיד".
הפתרון: "יש לדאוג שלכל האוכלוסייה המבוגרת יהיה חימום בחורף. 60% מהאנשים מעל גיל 65 סובלים מלחץ דם ויש צורך להיות במעקב רפואי כשיש שינויים במזג האוויר. בנוסף, יש לשנות את מינון התרופות אצל מי שסובל מלחץ דם גבוה, ולהתאים אותן לעונות הקיץ והחורף".

כאב גב (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
כאב גב|צילום: אימג'בנק / Thinkstock

מחלות לב

"אנו מזהים שתי אוכלוסיות שפגיעות לחורף ולוירוסים שמגיעים איתו: אנשים שיש להם אי ספיקת לב כרונית, אך הם במצב יציב. הזיהומים והסיבוכים של שפעת או דלקת ריאות מביאים ליציאה מהמצב של איזון והחמרה של אי ספיקת לב", אומר ד"ר קובי שחם, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי איכילוב, "אוכלוסייה שנייה היא אנשים שלא סובלים מבעיות כרוניות בלב, אך מחלות שכיחות בעונת החורף כמו שפעת ווירוסים קיימים עשויים לפתח פגיעה לבבית, בקרום הלב או בשריר הלב".
הפתרון: "מומלץ למי שסובל מבעיה לבבית לעשות חיסון נגד שפעת, ולאוכלוסייה מעל גיל 65 לעשות חיסון נגד דלקת ריאות, משום שהחיסונים מורידים את הסיכון למחלות ולסיבוכים".

היפותרמה

"חורף חושף את הסיכון להיפותרמיה - ירידה של חום הגוף מתחת ל-35.5 מעלות. מי שנמצא בסיכון הם תינוקות עד גיל שנה שנתיים, קשישים וחסרי ישע, אנשים עם דימנציה, וכל מי שאינו מסוגל להמליל את תחושת הקור שלו וצריך לסמוך על מדידת חום", אומר פרופי פיני הלפרן, מנהל המחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, "למי שחשוד בירידה בחום הגוף, המדידה האמינה היחידה היא בפי הטבעת. הסימנים של היפותרמיה הם חולשה קיצונית, נמנום שאי אפשר להעיר את האדם ממנו, ותחושת עור קר לתינוקות במצח או בעורף. התחושה של ידיים קרות היא לא אמינה. מדידת חום עם שפתיים נותנת טווח אבל לא מודדת חום, בכל מצב של ספק יש למדוד חום בפי הטבעת".
הפתרון: "רצוי שיהיה בבית מד חום שמשתמשים בו רק בפי הטבעת, ויש לנקות אותו באלכוהול אחרי כל שימוש, ולסמן אותו ככזה שמשתמשים בו בפי הטבעת".

מחלות עור

"בחורף אנחנו עדים ליובש של העור שממנו סובלים במיוחד אנשים מבוגרים, תינוקות וילדים קטנים, בעיקר אנשים עם נטייה לאלרגיה או אסטמה של העור (אטופיק דרמיטיטיס). החורף מחמיר את היובש, וגורם לגרד בגלל ירידה בלחות", אומרת ד"ר גילה איזמן – נלקנבאום, מומחית לרפואת עור, מחלקת עור והמרכז המשולב לאסתטיקה במרכז הרפואי איכילוב; "בגלל שאנו נוטים לנעול נעליים סגורות, יכולות להופיע יותר פטריות. נוסף על כך, עור יבש נוטה יותר לקמטים, האקלים היבש בחורף מחמיר את המצב. לכן מומלץ בעיקר בגילאים המבוגרים יותר להשתמש בקרם לחות במהלך החורף".

אטופיק דרמטיטיס (צילום: Shutterstock/)
אטופיק דרמטיטיס|צילום: Shutterstock/

בחורף יש נטייה למקלחות מאוד חמות, שגורמות ליובש ולתחושת גרד, ויוצרות מעגל גרד שלא נגמר, ולכן רצוי להשתמש במים פושרים. נוסף על כך, מזג האוויר גורם לסדקים בשפתיים ולחתכים וכאבים בידיים, במיוחד אצל נשים שמשתמשות בחומרי ניקוי".

הפתרון: "העונה הקרה היא זמן טוב להוריד את הלק מציפורני הרגליים ולטפל בפטרת, והאפשרות להימנע מהחשיפה לשמש הופכת את החורף לזמן אופטימלי לטיפול בבעיות פיגמנטציה. וכמובן - הרבה קרם לחות".

דיכאון עונתי

"ישנן תיאוריות הגורסות שבחורף, כששעות האור מתקצרות, מתרחשים אצל אנשים רגישים תהליכים ביולוגיים כמו פגיעה בשעון הפנימי ובמחזוריות הטבעית של הפרשת הורמונים", אומר פרופ' מיקי בלוך, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית האמבולטורית בבית החולים איכילוב, "הדבר מלווה בהפרשה של מלטונין - הורמון השינה שמופרש באופן טבעי ומשרה שינה, אך יש לו תפקידים בוויסות מצב רוח. כאשר המלטונין יורד, הוא גורם לשיבוש בשעון הפנימי ולירידה בסרוטונין המווסת את מצב הרוח. ככל שמצפינים יותר בכדור הארץ, התופעה יותר בולטת, משום ששעות היום מתקצרות. הביטוי של תופעה זו יהיה דיכאון קליני עם מאפיינים כמו עייפות, לאות וכבדות של האיברים, שינה מרובה בשעות היום, צורך מוגבר לישון, עלייה בתיאבון ותשוקה לדברים מתוקים בניסיון להעלות את רמת הסרוטונין. התופעה הזו שכיחה אצל נשים, הרגישות יותר לשינויים הורמונאליים. ככל שיש יותר היסטוריה של דיכאון או היסטוריה משפחתית, יש יותר סיכוי לחוות דיכאון חורפי. בארץ התופעה פחות נפוצה, בגלל הקרבה היחסית לקו המשווה, אך היא עדיין קיימת. עם בוא האביב הדיכאון חולף".

פסיכוזה (צילום: Shutterstock/ Alexandr23)
פסיכוזה|צילום: Shutterstock/ Alexandr23

הפתרון: "הטיפול הוא התנהגותי - להיחשף יותר לאור היום, לקום יותר מוקדם, לעשות יותר פעילות גופנית ולאכול בצורה מתונה פחמימות וסוכרים. הטיפול היעיל הוא בחשיפה מוגברת לאור, זהו טיפול יומיומי בחשיפה של עוצמת אור 10,000 לוקס (Lux). רצוי שהחשיפה תהיה בבוקר כדי להאריך את שעות היום, ויש להביט על האור בעיניים פקוחות. בנוסף, כמו בכל טיפול בדיכאון ניתן להיעזר בתרופות".

וגם: זו הסיבה המדעית לכך שאנחנו מעלים בחזרה את הקילוגרמים שירדנו