אמש התבשרנו כי השחקן ההוליוודי צ'דוויק בוזמן, כוכב "הפנתר השחור", הלך לעולמו באופן טראגי בגיל 43 אחרי מאבק ממושך בסרטן המעי הגס. כ-3,000 חולים חדשים מאובחנים מדי שנה עם סרטן מעי גס, מתוכם כ-10% מתחת לגיל 40. זהו סוג הסרטן השני בשכיחותו בישראל. הנה מה שחשוב לדעת.

הפנתר השחור (צילום: יחסי ציבור)
צ'דוויק בוזמן. לא חשף דבר על ההתמודדות|צילום: יחסי ציבור

מהו בעצם סרטן המעי הגס?

המעי הוא חלק ממערכת העיכול, והוא מורכב משני חלקים: המעי הדק והמעי הגס. כמעט כל מקרי סרטן המעי מופיעים במעי הגס, ומיעוטם מתגלה במעי הדק. סרטן המעי הגס והחלחולת הוא הסרטן השני בשכיחותו בישראל. בקרב גברים יהודים הוא שני לסרטן הערמונית, בקרב גברים ערבים, הוא שני לסרטן הריאה, ובקרב נשים, הוא השני לסרטן השד. בדומה לרוב מקרי הסרטן, גם גידול סרטני זה שכיח יותר בקרב אנשים מבוגרים, כאשר למעלה מ-80 אחוז מהם מאובחנים אצל אנשים מעל גיל 60. שיעור התחלואה בקרב ילידי ישראל ואסיה נמוך משיעורי התחלואה בקרב ילידי אירופה, אמריקה ואפריקה. בניגוד לתפיסה המוטעית כי סרטן המעי הגס נפוץ בעיקר אצל גברים, מספר המקרים החדשים כמעט זהה בין שני המגדרים.

סימנים ותסמינים העלולים להצביע על המחלה

חשוב ביותר לשים לב לסימנים ולשינויים בגוף אשר עשויים להעיד על הימצאות סרטן המעי הגס. סרטן המעי הגס יכול לגרום לאחד מהתסמינים הבאים: שינוי בהרגלי היציאות, כמו שלשול, יציאות רכות וריריות, עצירות, שינוי בקוטר היציאה אשר נמשך יותר ממספר ימים, תחושה של חוסר התפנות, דימום רקטלי או דם מעורב בצואה (הדם יכול להיות אדום או בצבע אגוז ואף נוטה לשחור), כאבי בטן, חולשה על רקע חוסר בברזל, ירידה במשקל. הופעת אחד מהסימנים מחייבת פנייה לרופא המשפחה. במקרים אלו הרופא ישקול הפניה לבדיקת קולונוסקופיה. בדיקות דם סמוי אינן מיועדות לאנשים עם תלונות אלו, אלא לאנשים ללא תסמינים, כחלק מבדיקות הסריקה.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

מתי צריך להיבדק ?

מומלץ לאנשים בעלי סיכון רגיל, מגיל 50, לבצע בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה. אנשים בעלי סיפור משפחתי של סרטן במעי הגס (קרוב מדרגה ראשונה או שני קרובים מדרגה שנייה) יבצעו בדיקת קולונוסקופיה מגיל 40, או 10 שנים לפני גיל אבחון המחלה אצל קרוב המשפחה. אם הבדיקה תקינה, יתבצעו בדיקות מעקב אחת ל-5 שנים או על פי המלצות הרופא. אנשים בעלי סיפור משפחתי מוגבר, כלומר ריבוי מקרי ממאירות במשפחה במעי הגס או ברחם, בגיל צעיר, או כשידוע על תסמונת לינץ' או פוליפוזיס משפחתי או חשד למקרים אלו - יש לפנות בכל גיל אל אחת מהמרפאות לגילוי מוקדם בהקדם האפשרי לצורך בירור. אנשים בעלי גורמי סיכון אחרים, כגון מחלת מעי דלקתית, פוליפים במעי בעבר או פוליפים אצל קרובי משפחה - יש להתייעץ עם רופא לגבי הגיל שבו יש לבצע קולונוסקופיה ותדירות הבדיקות.

בדיקה לגילוי מוקדם

בדיקת דם סמוי בצואה מאפשרת גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס במצב שבו לא קיימים תסמינים כלשהם, מצב המאפשר סיכויי ריפוי גבוהים יותר. מאחר שגידולים ופוליפים נוטים לדמם, בבדיקות אלו מגלים שרידי דם סמוי בצואה. הוראות הביצוע מצורפות לכל אחת משיטות הבדיקה. הרגישות של בדיקות דם סמוי תלויות בביצוע קפדני ובסוג הבדיקה, ועומדות על כ-80-60 אחוז לבדיקה. אם התשובה חיובית, כלומר נמצא דם בצואה, יש חשיבות רבה לביצוע בדיקת קולונוסקופיה בהקדם האפשרי, שכן יש סיכון גבוה להימצאות פוליפ מדמם או גידול סרטני. לעתים תיתכן תשובה שלילית על אף הימצאותו של גידול. לכן, גם אם התקבלה תשובה שלילית, חשוב להיות ערניים לסימנים שפורטו בסעיף 2, ולפנות לרופא במידה והם מופיעים. במחקרים מבוקרים שפורסמו בשנים האחרונות נמצא כי ביצוע בדיקה לנוכחות דם סמוי בצואה בצורה שיטתית אחת לשנה, מגיל 74-50, עשוי להפחית את התמותה מסרטן באופן משמעותי. בישראל, קיימת בסל הבריאות גם בדיקת קולונוסקופיה, עבור אנשים בעלי סיפור משפחתי של סרטן המעי או בעקבות תלונות, הפנייה מרופא או למי שהתגלה אצלו דם סמוי בצואה.

שולחן ארוחת ערב (צילום: shutterstock)
אמצו אורח חיים בריא|צילום: shutterstock

עוד ב-mako בריאות:

>> אין פסק זמן: מחלת הסרטן בישראל במספרים 
>> מחקר חדש צפוי לשנות את אופי הטיפול בסרטן המעי הגס
>>
איך תבדילו בין טחורים לסרטן המעי הגס?

מהן הדרכים להפחית את הסיכון לחלות?

הימנעות מעישון, מהשמנה ואימוץ אורח חיים בריא הכולל תזונה בריאה עתירה בפירות, ירקות וסיבים תזונתיים, הפחתת צריכת אלכוהול ובשר אדום, הימנעות מצריכת בשר מעובד, פעילות גופנית סדירה והימנעות מאורח חיים יושבני מפחיתים את הסיכון לחלות בסרטן. גורמים אלו נמצאו קשורים במיוחד לסרטן המעי הגס. גנטיקה וגיל הם רק חלק מגורמי הסיכון. חשוב להיות מודעים לכך שיש בכוחנו להשפיע ולהפחית את הסיכון שלנו לחלות.

איפה אנחנו ממוקמים ביחס לעולם?

בישראל – מדי שנה מתגלים כ-3,000 חולים חדשים הסובלים מסרטן המעי הגס, רובם בגיל 65 ומעלה. בשנת 2017 אובחנו בישראל 2,983 מקרים חדשים של סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת, מתוכם 1,534 גברים (51%) ו-1,449 נשים (49%) - זהו סוג הסרטן השני בשכיחותו בארץ. שיעורי התחלואה בישראל גבוהים, אך שיעורי התמותה נמוכים מממוצע מדינות ה-OECD, וזאת כנראה בשל העלייה בשיעור המקרים המתגלים בשלב מוקדם, המגבירים את סיכויי ההישרדות, כמו גם שיפור דרכי הטיפול. על פי נתוני הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) לגבי 20 המדינות עם השיעורים הגבוהים בעולם, גברים בישראל נמצאים במקום ה-14 מבחינת מספר המקרים החדשים לשנה ונשים בישראל נמצאות במקום ה-8.

היארעות של סרטן המעי הגס והחלחולת (אינפוגרפיקה: האגודה למלחמה בסרטן)
היארעות של סרטן המעי הגס והחלחולת|אינפוגרפיקה: האגודה למלחמה בסרטן
 

ד"ר עינת שחם שמואלי, מנהלת השירות לגידולי מערכת העיכול, מערך אונקולוגי בי״ח שיבא, מוסיפה 5 עובדות שחשוב לדעת: 

ככל שהגידול נמצא בשלב מוקדם יותר, הסיכויים לריפוי מלא עולים

לחולים שאובחנו עם גידול מעי גס בשלב 1 סיכוי של 95% להירפא. בשלב 2 הסיכוי עומד על 85% וככל שהשלב מאוחר יותר כך הסיכוי לריפוי הולך ויורד. לכן לבדיקות לגילוי מוקדם משמעות עצומה. בדיקות גילוי מוקדם יכולות להתבצע באמצעות בדיקת דם סמוי שנתית (כלולה בסל הבריאות מגיל 50 ומעלה), או באמצעות קולונוסקופיה שאיננה כלולה בסל אך מומלצת מגיל 50. בדיקות הסקר מיועדות לכל האוכלוסייה, גם אם אין תסמינים או סימפטומים המחשידים לסרטן מעי גס.

השכיחות בקרב צעירים הולכת ועולה

אומנם בזכות בדיקות הסקר המחלה הולכת ויורדת בשכיחותה בקרב המבוגרים מעל גיל 50, אך דווקא אצל צעירים מתחת לגיל 40 השכיחות הולכת ועולה בכל העולם המערבי. הסיבה לכך אינה ידועה, אך יתכן שזה קשור בגורמים גנטיים, בדיאטה (דיאטה עתירת פחמימות ושומנים ומיעוט בסיבים מעלה סיכון לסרטן מעי גס) וכן חוסר פעילות גופנית, ויש גם תיאוריות הקושרות בין סרטן המעי הגס לבין הרכב החיידקים במעי או חשיפה לתרופות ולאנטיביוטיקה בגיל הילדות. מאחר שבדיקות הסקר מומלצת רק לגילאי 50 ומעלה, חשוב שצעירים יכירו בסימנים שיכולים להעיד על המחלה, כמו אנמיה, שינוי בהרגלי יציאה, כאבי בטן ודימום ביציאות. הופעתן לא בהכרח מצביעה על גידול, אבל גילוי ערנות לסימפטומים יכול להציל חיים.

סרטן במספרים
סרטן במספרים

בחירת הטיפול אותו יקבל החולה היא קריטית

בחירה זו עשויה להשפיע לא רק על איכות חייו של המטופל אלא על הארכת החיים ולעתים גם על הסיכוי שלו להגיע לריפוי. הטיפול ייקבע בהתאם למיקומו של הגידול ולמידת התפשטותו, בשלבים מסוימים של המחלה ניתן יהיה לבצע ניתוח להסרת הגידול, לעיתים הטיפול כולל שילוב של טיפול בקרינה (למשל במקרה של גידול ברקטום) וטיפול כימי, הניתנים לפני או אחרי הניתוח. רוב הטיפולים והתרופות היעילים נמצאים בסל.

יש תקווה

גם בקרב חולים עם מחלה מפושטת או גרורות, בעזרת טיפול נכון, ההישרדות היום יכולה להיות ארוכה יותר מבעבר. בשנים האחרונות התרחבו אפשרויות הטיפול לחולים קשים באופן משמעותי באמצעות טכנולוגיות חדשניות כדוגמת אפיון מולקולארי של הגידול. חלק מהחולים, ובעיקר הצעירים, עשויים להיות נשאים של תסמונת לינץ' – מוטציה בגן האחראי על תיקון ה DNA. במקרה כזה טיפול אימונותרפי הוכח כיעיל ומשפר לעין ערוך את מהלך המחלה וההישרדות ארוכת הטווח של החולים הנשאים. דוגמא נוספת - לחולים אשר הגידול שלהם נושא את מוטציית BRAF ונותרו עד כה ללא מענה יש היום טיפול חדש בתרופה המעכבת BRAF . שימוש במשלב טיפול ביולוגי הכולל תרופה בשם Braftovi הציג תוצאות מרשימות של הכפלת ההישרדות של החולים . מדובר בתרופה הניתנת בטיפול פומי  (כדורים) ולמעשה ללא צורך בכימותרפיה. 

_OBJ

יש לכם כתובת

חולים המתמודדים עם מחלות קשות לא צריכים להתמודד לבד. ראשית אפשר לפנות לרופא המטפל ולצוות הרפואי ללא חשש בכל שאלה שעולה. ובכל מקרה, מלבד התמיכה החשובה מהמשפחה והסביבה הקרובה, עומדים לראשות החולים עמותות שמסייעות בהנגשת מידע על זכויותיהם ובמתן תמיכה ומפגש עם חולים נוספים שמתמודדים עם אותה מחלה. כך למשל עמותת 'צו מניעה' היא העמותה היחידה שמשמשת כבית לחולים בסרטן המעי הגס בישראל. העמותה פועלת הן להעלאת המודעות לסרטן המעי הגס ולגילוי מוקדם של המחלה והן למתן תמיכה לחולים ובני משפחותיהם. אם חליתם, אל תהססו לקבל תמיכה.