טרשת עורקים והסיבוכים הנובעים ממנה הם אחת מסיבות המוות הנפוצות בעולם. טרשת עורקים מתפתחת החל מרגע הלידה (ויכול להיות שעוד קודם לכן), כאשר רובד טרשתי המכיל חומרים שומניים ותאי דלקת, מצטבר על דפנות העורקים.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

קצב ההתקדמות וגדילת הרובד הטרשתי תלוי בגורמי הסיכון: ככל שיש יותר גורמי סיכון, קצב ההתפתחות מהיר יותר ולמעשה מכפיל את עצמו עם כל גורם סיכון נוסף. כמו דברים רבים בחיים ובעיקר בבריאות, גורמי הסיכון מתחלקים לשתי קבוצות: אלה שאפשר להשפיע עליהם ואלה שלא.

עוד ב-mako בריאות
>> האימון שיגרום לכם להתמכר לכושר
>> איך נפטרים מהנגאובר בדרך טבעית?
>> שנה חדשה: 10 טיפים לחיים בריאים יותר

גורמי הסיכון שאי אפשר להשפיע עליהם

1. מגדר

לתשומת לב הקוראים ממין זכר: גברים נמצאים בסיכון גבוה יותר מנשים להתפתחות מואצת ולסיבוכים של טרשת עורקים. נשים מקבלות הגנה מסוימת מהאסטרוגן, ההורמון הנשי, ולכן בגיל הפוריות הסיכון לחלות נמוך יותר והוא נדחה עד לבלות. 

2. גיל

עבור גברים מעל גיל 45 ונשים מעל גיל 55 (או מוקדם יותר למי שהגיעה לגיל הבלות מוקדם יותר). ההסבר הוא די פשוט וטבעי: עם הגיל התפתחות הרובד הטרשתי על דפנות העורקים נעשית משמעותית יותר, ולכן מדובר באחד הגורמים המשפיעים ביותר על הסיכון לתחלואה. 

לב (צילום: Liya Graphics, Shutterstock)
עם הגיל התפתחות הרובד הטרשתי על דפנות העורקים נעשית משמעותית יותר|צילום: Liya Graphics, Shutterstock

3. רקע משפחתי וגנטי

מדובר בגורם שחשוב מאוד לשים לב אליו: כאשר ישנה הישנות של מחלות לב בגיל צעיר במשפחה, הסיכון להתקדמות מהירה של נגעי הטרשת גדול יותר ובמיוחד אצל צעירים. דוגמא לכך היא המחלה היפרכולסטרומיה משפחתית, בה עקב פגם גנטי מולד ישנן רמות כולסטרול גבוהות באופן קיצוני החל מהלידה, הגורמים למחלת לב כבר בגילאים צעירים (30-40 ואף לפני). הבעיה העיקרית היא שאנחנו לא מספיק מאבחנים את החולים האלה – שבמידה ויקבלו טיפול מגיל צעיר, ולעיתים אף בילדות, ניתן יהיה למנוע את מחלות הלב והמוות. לכן, כדאי לזכור שאם יש רקע משפחתי של כולסטרול גבוה ותחלואה ממחלות לב בגילאים צעירים – יש ללכת להיבדק.

גורמי הסיכון שאפשר להשפיע עליהם

1. רמות גבוהות של כולסטרול

כולסטרול הוא מרכיב חיוני בגוף, אך כמו כל דבר – צריך שיהיה במידה; ואחת הבעיות שלנו היא כמות גבוהה מדי של כולסטרול, שמצטבר בדופן כלי הדם והעורקים ליצירת הרובד הטרשתי. הכולסטרול נישא בזרם הדם על ידי שני חלקיקים, הרע (LDL) אשר מביא את הכולסטרול לדפנות כלי הדם העורקיים, והטוב (HDL) אשר עושה את הפעולה ההפוכה ומפנה עודפי כולסטרול חזרה לכבד. רמות גבוהות של כולסטרול רע נחשבות לגורם המרכזי להתפתחות טרשת עורקים.

2. עישון

אין חדש תחת השמש, ועישון הוא כמובן גורם מרכזי לתחלואה. במקרה של טרשת עורקים, העישון פוגע בתפקוד תאי האנדותל, הרקמה העדינה שעוטפת את דופנות העורקים ותחתיה מתפתח הרובד הטרשתי, והופך אותה לחדירה יותר לכניסה של כולסטרול וגורמי דלקת וליצירת הרובד הטרשתי.

3. יתר לחץ דם

בדומה לעישון, לחץ דם גבוה פוגע גם הוא בתפקוד האנדותל.

4. סוכרת

מרבית התמותה בחולי סוכרת נובעת ממחלות לב וכלי דם. לאור הסיכון הגבוה בחולי סוכרת, מקובל להתייחס לחולי סוכרת כאל חולים עם מחלת לב .

איך נקבעת רמת הסיכון?

רמת הסיכון נקבעת על פי גורמי הסיכון והשילובים ביניהם, וכאמור כל גורם סיכון נוסף מכפיל את רמת הסיכון. לפי רמת הסיכון נקבעים ערכי המטרה מבחינת היעדים לרמות הכולסטרול הרע הרצויות: לדוגמא, בחולים בסיכון גבוה מאוד, מי שעברו התקף לב או אירוע מוחי או הסובלים מסוכרת עם סיבוכים, ערכי המטרה של רמת הכולסטרול הרע (LDL-C) הם מתחת ל-70 מ"ג לדציליטר. נכון להיום, אנחנו מעריכים כי כ-70% מהאנשים המוגדרים בסיכון גבוה מאוד לא הגיעו לערך המטרה שלהם, אם בשל תת הערכה, אם בשל חוסר מעקב מספק ואם בשל קושי בהגעה ליעדם כה נמוכים.

קנאביס (צילום: ShutterStock)
עוד סיבה להפסיק לעשן|צילום: ShutterStock

איך אפשר לטפל בגורמי הסיכון ולמנוע טרשת עורקים?

הטיפול מתמקד מן הסתם בגורמים הניתנים להשפעה: יש להפסיק לעשן, לאזן סוכרת, לאזן לחץ דם ולהוריד את רמת הכולסטרול הרע: על ידי תזונה נכונה, פעילות גופנית ובאמצעות תרופות. התרופות ממשפחת הסטטינים הן התרופות המרכזיות לטיפול.

לאחרונה נכנסו לשוק תרופות חדשות המבוססות על נוגדן לחלבון PCSK9, רפאטה (Repatha) ופראלואנט (Praluent), הנחשבות יעילות מאוד בהורדה של רמות הכולסטרול. התרופות ניתנות היום לאנשים המקבלים טיפול מכסימלי בסטטינים ולא מצליחים להגיע לערכי המטרה ולאנשים שלא מסוגלים לקבל מינונים גבוהים או בכלל של סטטינים בשל אי סבילות ותופעות לוואי. מחקר GLAGOV שפורסם לאחרונה הראה כי טיפול ברפאטה בנוסף לסטטינים הצליח להשפיע לא רק על רמת הכולסטרול אלא גם על הגודל של הרובד הטרשתי – כלומר הביא לנסיגה בהצטברות הנגעים על דופנות העורקים. ישנם רמזים מעודדים לכך שהתרופות האלה גם מביאות לירידה של תחלואה ותמותה ממחלות לב, ומחקרים שיפורסמו בהמשך השנה יתנו לנו מידע נוסף בנושא.

הכותב הוא פרופסור אבישי אליס, מנהל מחלקה פנימית ג׳ בבית חולים בילינסון


וגם: הכירו את האביזרים שיהפכו את האימון שלכם למשרפת קלוריות