אורי קורן (6) היה עד לפני מספר חודשים אלרגי לבוטנים. בגיל שנה וארבעה חודשים הוא טעם לראשונה במבה, ומיד האדים והתנפח בפנים, דמע ונזל מאפו. לאחר חצי שעה גם הקיא. בבדיקות דם שערכו לו, התגלה כי הוא אלרגי לבוטנים ומאותו הרגע הוריו נמנעו מלתת לו כל מזון שהכיל שאריות של בוטנים, והוא, מצדו, ידע לזהות במבה בסביבה ומיד להתרחק, כי אם המזון רק היה בסביבתו הוא יכול היה לפתח תגובה עורית לאלרגן. אחרי 6 שנים של התמודדות, הוריו החליטו להתערב ולנסות להשפיע על מה שנגזר עליהם להתמודד איתו.
"שמעתי על טיפול באלרגיות שהדעות עליו חלוקות, חלק מהרופאים גם אמרו לי שזה יכול להיות לא אחראי ואף מסוכן, אבל החלטתי לנסות בכל זאת", מספרת אסנת קורן, אימו של אורי, "רציתי שיעבור את הטיפול לפני הכניסה לכיתה א', כי הוא דורש התחייבות והיערכות ומשום שאורי כבר גדול ומשתף פעולה. פנינו למרפאת האלרגיות באסף הרופא, וכיום, אורי כבר אוכל במבה ואפשר לומר שהוא עמיד לאלרגן. זה שינה את חיינו מהקצה אל הקצה – הוא סופסוף נהנה מהחופש לאכול".
בשנים האחרונות חלה עלייה באלרגיות ובייחוד באלרגיות למזונות כמו בוטנים, חלב, אגוזים, ביצים וסומסום. עד היום הפתרון העיקרי היה להיצמד למזרק אפיפן (אדרנלין), לבדוק כל מזון ולראות שאין בו את הרכיב האלרגני ולהצמיד לילדים סייעת בגנים ובבתי ספר שתפקח על המצב היות ומדובר בסכנת חיים של ממש. אבל המרכז לריפוי מאלרגיות באסף הרופא מציע טיפול חדשני לריפוי אלרגיה למזון. איך זה עובד, ומה חושבים על כך איגודי הרופאים?
המרפאה הוקמה ב-2010. לדברי ד"ר ארנון אליצור, מנהל המכון לאלרגיה באסף הרופא, השיטה מתבססת על ההנחה שכל ילד שאלרגי למזון, יגיב לכמות מסוימת של החלבון. ולכן, במהלך מספר ימים, מאתרים כמות מזערית שאליה הילד האלרגי לא יגיב. חוזרים על הכמות במשך כמה ימים כדי שהכמות תהיה בטוחה, ואת אותה כמות הילד מונחה לצרוך בבית למשך חודש באופן קבוע, תחת השגחה. "המטופלים מדווחים כל יום שהם מקבלים את המנה ושהכול תקין, ואנו נמצאים איתם בקשר תמידי", אומר ד"ר אליצור ומספר כי לאחר חודש מתחיל תהליך ההסתגלות של הגוף למזון, כך שכמות החלבון שהגוף נחשף ולא הגיב אליו עולה פי 4. שוב מוודאים במשך כמה ימים שהכמות בטוחה, והילד צורך אותו לחודש שלם. כך ממשיכים עד שמגיעים לכמות שאליה לא יגיב אם הוא נחשף למזון באופן אקראי. אורך הטיפול הוא בין חודשיים לשנה וחצי, תלוי במנה שבה הילד התחיל את הטיפול.
"שלב א' של הטיפול ארך חצי שנה", מספרת קורן, "ובזכות הטיפול אורי פיתח עמידות לבוטנים. היום הוא אוכל במבה, ומקפיד לאכול בכל יום 4 גרם בוטנים כדי לשמור על העמידות לאלרגן. הוא עדיין צריך לשאת מזרק לכל מקום, אבל הסיכויים שיקרה משהו, קלושים. אני יכולה לומר שזה בהחלט שינה את חייו. אם בעבר הוא חשש מללכת לימי הולדת מתוך פחד שתוגש שם במבה או שיהיה משהו בעוגה, היום הוא נהנה מהחופש לאכול, וזה נותן שקט ומשפר את איכות החיים שלו ושלנו".
קסם הבמבה
חוקרים בבריטניה ערכו מחקר על אלרגיה לבוטנים, וגילו כי בבריטניה ובשאר העולם המערבי שכיחות התופעה עומדת על 2 אחוז מהאוכלוסייה, ואילו בישראל השכיחות היא רק 0.2 אחוז מהאוכלוסייה. אחת ההשערות לגילוי המפתיע הייתה, שהפער נובע מחשיפה של תינוקות בישראל לכמות גבוהה של חלבון בוטנים באמצעות הבמבה. עד כה, בבריטניה ובכלל בעולם המערבי המדיניות הייתה להימנע מחשיפה למזונות אלרגניים בשנים הראשונות. בעקבות המחקר עקבו אחרי תינוקות, שחלקם לא נחשפו לבוטנים וחלקם כן נחשפו, וגילו כי בעקבות החשיפה שכיחות האלרגיה לבוטנים ירדה.
ד"ר אליצור מספר כי אלרגיות למזון נחלקות בין אלרגיה מתווכת IGE – אלרגיה "קלאסית" עם תגובות מיידיות ולכן היא גם מסוכנת ואלרגיות שאינן מתווכות מיידית. אלרגיה מתווכת IGE תגרום לתגובות מסכנות חיים שמתרחשות תוך דקות ומתבטאות בקוצר נשימה ושיעול, הקאות, ירידה בלחץ דם, פריחה, ביטוי עורי, נזלת והתעטשויות, אודם בעיניים, כאבי בטן או הקאות. "הביטויים משתנים מאדם לאדם ותלויים ברמת הרגישות שלו, ובכמות החלבון שנחשף אליו. האלרגיה תופיע בחשיפה ראשונה או שנייה למזון. ילד שאוכל באופן קבוע מזון מסוים לא סביר שיפתח אליו אלרגיה", אומר ד"ר אליצור, "ככל שאדם ייחשף יותר מוקדם כך הוא יהיה יותר מוגן, ואם הוא נמנע ממזון מסוים, או נחשף לכך בשלב מאוחר, יש יותר סיכוי שיפתח אלרגיה".
עוד ב-mako בריאות:
>> דיאטת כושר: כך תוכלו לאכול פחמימות וגם לרזות
>> למה כואב לכם הגב? כך תשפרו את היציבה שלכם
>> ברית זה לא סיפור: המכשיר הישראלי שעושה ברית מילה ללא ניתוח
מה הסיבה שהאלרגיה למזונות עלתה בשנים האחרונות?
"העלייה בשכיחות לא קשורה לגנטיקה אלא לסביבה, וזה נכון בעיקר לעולם המערבי. אחת ההשערות היא התיאוריה היגיינית, ילדים שגדלו עם יותר ילדים בבית פיתחו פחות אלרגיות, ומחקרים נוספים הראו, שילדים שגדלו בחוות בסמיכות לבקר פיתחו פחות אלרגיות כי הם נחשפים לתוצרי חיידקים באופן קבוע ומערכת החיסון שלהם מתפתחת בכיוון של הגנה ולא של אלרגיות", אומר ד"ר אליצור, "במקרה של אלרגיה למזון, אחת הסיבות היא ככל הנראה ההמלצות התזונתיות שניתנו על ידי איגודים רפואיים. לפני 10 שנים המליצו להימנע ממזונות אלרגניים לנשים בהריון או לתינוקות וכך למעשה יצרו את האפקט ההפוך".
אלרגיה יכולה לחלוף עם הגיל, או שחומרת האלרגיה פוחתת עם הזמן?
"בחלק מהמזונות בעיקר בחלב, האלרגיה נוטה לחלוף עם הגיל. באלרגיות אחרות כמו לחלבון של בוטנים, ככל שגדלים האלרגיה הופכת להיות יותר מסוכנת. אנו פחות רואים תגובות קשות או מסכנות חיים בתינוקות בחשיפה ראשונה לאלרגן לעומת מתבגרים שנחשפים לחלבון".
האם מעורבת בזה גנטיקה?
"אלרגיה היא על רקע גנטי וסביבתי, אין גן ספציפי שעובר בתורשה אלא נטייה משפחתית. אם יש אלרגיה במשפחה - יש סיכוי שתופיע אצל הילד אלרגיה".
איך נעשה תהליך האבחון?
"על מנת לקבוע אלרגיה מתווכת IGE עושים בדיקות דם או טסט עורי ומחפשים את נוגדן ה- IGE לאותו מזון. כל מי שתימצא אצלו אלרגיה מתווכת למזון צריך להצטייד במזרק של אדרנלין לכל מקום שאליו הוא הולך, כדי שבמידה ומתפתחת תגובה משמעותית יוכל לקבל טיפול מיידי. אמנם היום לכל ילד עם אלרגיה למזון מצמידים סייעת, אך אני לא חושב שזה הפיתרון, עדיף מזרק אדרנלין זמין, ואיש צוות שיידע איך להשתמש בו".
לא מומלץ בקרב איגודי האלרגיה בעולם
טיפול נגד אלרגיה פועל על כמה מגנונים: נוגדני IGE שגורמים לתגובה אלרגית וגם נוגדנים מגנים. "הטיפול מעלה את הנוגדנים המגנים וחלק אחר פועל על תאי מערכת החיסון, שמשרים סבילות למזונות יותר מאשר תגובה למזונות החשיפה למזון במערכת העיכול מעוררת את ייצור הנוגדנים", ד"ר אליצור.
מהם אחוזי ההצלחה?
"תלוי במזון. באלרגיה לבוטנים וביצים אחוזי ההצלחה מאוד גבוהים: למעלה מ-80 אחוז צורכים אותו באופן חופשי, באלרגיה לביצים פחות מ-80 אחוז צורכים אותו צריכה מלאה, בחלב ההצלחות פחות טובות בערך 60 אחוז הצלחה מלאה".
המרפאה באסף הרופא היא לא היחידה בארץ לטיפול באלרגיות מזון. טיפול דומה אפשר למצוא גם במכון לאימונולוגיה ואלרגיה במרכז שניידר לרפואת ילדים. "התהליך הזה מוכר בעולם לפחות ב-10 השנים האחרונות", אומרת אומרת ד"ר יעל לוי, סגנית המכון. "למעשה, אין רפוי לאלרגיה למזון, הטיפול המוזכר גורם לדסנסיטיזציה והורדת הכמות אליה מגיבים, אך לעתים כשמפסיקים את האכילה היום יומית של המזון האלרגני למשך מספר ימים התגובות יכולת להתחדש".
ד"ר לוי מדגישה כי טיפול זה אכן נחשב עדיין מחקרי בלבד. "הטיפול לא מוצע לחולים והוא גם לא אומץ כטיפול שגרתי היות ובמהלכו יתכן ותהיינה תופעות לוואי כולל תגובות אלרגיות, ועדיין לא ברור מהו היחס של תועלת-בטיחות בטיפול זה", היא אומרת. "במסגרת מכון אימונולוגיה אלרגיה במרכז שניידר, אנחנו מזמנים את הילדים לניסיונות אכילת המזון האלרגני בהשגחה רפואית. הם אוכלים כאן כמות קטנה, ואם אין תגובה ממשיכים באכילתו בכמויות עולות בבית. אנחנו מזמנים רק את הילדים שהערכנו שהסיכוי שלהם להצליח הוא גדול, והסיכון לתגובות אלרגיות בהמשך החשיפה למזון בבית הוא קטן".
הטיפול גם לא מומלץ על ידי איגודי האלרגיה בעולם, אלא רק באופן מחקרי, בעיקר משום שנכון לעכשיו, לא ידוע מה יהיה מצבם של הילדים האלרגיים כעבור הרבה שנים. אך ד"ר אליצור לא מסכים עם הגישה הזו. "האלטרנטיבה האחרת של האלרגיים למזון היא פשוט להימנע ממנו. למרות שאלרגיים למזון יודעים שהם צריכים להיזהר, רובם נחשפים באופן אקראי, זה מסוכן ויכול להסתיים גם באופן טרגי. ברוב המקרים, אי אפשר להימנע מזה. בטיפול שאנו נותנים, אנו לא יודעים אם החולים יכולים להפסיק לצרוך את המזון האלרגני ועדיין להישאר לא אלרגיים. לכן, הפיתרון הוא לצרוך את המזון באופן קבוע", אומר ד"ר אליצור.
הטיפול במרכז שניידר אינו כרוך בתשלום. לעומת זאת, באסף הרופא השלב הראשון של הטיפול עולה 6,000 שקל, חלק מהמטופלים יצטרכו טיפול המשכי שעלותו 2,500 שקל והוא נמשך עד שהם מגיעים לצריכה מלאה. משרד הבריאות אינו מכסה או משתתף בהוצאה. הטיפול הוא לילדים מגיל 4 ומעלה ולמבוגרים. "בגיל זה ילדים מגלים יותר שיתוף פעולה, ובנוסף, חלק מהאלרגיות חולפות עד גיל 4 באופן ספונטני ואנו מעדיפים שהטבע יעשה את שלו. אך אם האלרגיה לא חולפת, לשיטתי עדיף לעשות את הטיפול, אנו רואים את איכות החיים של החולים משתפרת באופן משמעותי במהלך הטיפול, החרדה יורדת, והאפשרויות החברתיות לצאת, לאכול מחוץ לבית משתפרות באופן משמעותי".