הרפואה התקדמה באופן משמעותי ביותר במהלך המאה האחרונה. בשנת 1900, גורמי המוות המובילים היו מחלות זיהומיות כמו דלקת ריאות, שחפת וזיהומים במערכת העיכול. נכון להיום, שני גורמי התמותה המובילים, כמו גם חמישה מתוך שבעת הגורמים המובילים (מחלות לב, סרטן, מחלות קרדיווסקולריות, מחלת האלצהיימר וסכרת), קשורים כולם למחלות מטבוליות כרוניות. ובמהלך העשורים האחרונים, כל המחלות הללו נמצאות בעלייה.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
הסיבה העיקרית לשינוי הדרמטי הזה נובעת מעמידות לאינסולין, אשר מובילה לרמות גבוהות של הורמון האינסולין בדם (היפראינסולינמיה). ד"ר בנג'מין ביקמן מסביר בספרו "איך לא לחלות", כי עמידות לאינסולין היא כנראה "המגפה שמעולם לא שמעתם עליה", אשר בנוסף לכל גם קשורה בקשר הדוק לעלייה בתמותה מנגיף הקורונה.
מאז שהתחלתי לטפל באנשים שסובלים מסוכרת, לפני יותר מ- 25 שנה, מספר המאובחנים בסוכרת עלה פי 4, וראיתי במו עיני את תוצאותיה הקשות של המחלה. לא מדובר רק במחלת כליות, נוירופתיה ורטינופתיה (פגיעה בעצבים ופגיעה ברשתית העין) - מטופלי סוכרת נמצאים בסיכון גבוה גם למחלות לב, שבץ, סרטן, עיוורון, קטיעת איברים, כאבי מפרקים, בעיות במערכת העיכול וזיהומים כרוניים.
מחלות כרוניות נוצרות בדרך כלל על ידי שילוב של מספר גורמים, עם זאת ידוע לנו שסוכרת מסוג 2 נגרמת באופן ישיר מתופעת העמידות לאינסולין. הכישלון המוחץ שלנו במניעת סוכרת, נובע מכך שהגישה שלנו לאבחון ולטיפול במחלה אינם נכונים. מטופלים מוגדרים כחולים בסוכרת סוג 2 רק כאשר רמות הסוכר שלהם יוצאות לגמרי מאיזון. בעוד שהגורמים למחלה, עודף משקל ועלייה בעמידות לאינסולין, קיימים בגופם אפילו יותר מ-20 שנה לפני שרמות הגלוקוז בדם מתחילות לעלות.
עמידות לאינסולין היא השלב המקדים לסוכרת והיא מעורבת במצבי חולי רבים נוספים. מחקר שנערך לאחרונה מצביע על כך שייתכן שכ- 85% מהאמריקאים הבוגרים פיתחו לפחות תסמין אחד שמקורו בעמידות לאינסולין, ובמדינות רבות נוספות המצב דומה ואף גרוע מכך. הכרחי להבין את הקשר שבין עמידות לאינסולין לבעיות שנוצרות באיברי הגוף כמו המוח, הלב, כלי הדם, האיברים הפנימיים ועוד.
לאחר טיפול ביותר מ 2,000 מטופלים עם עמידות לאינסולין (מטופלים עם סוכרת, מחלות לב, לחץ דם, עודף בשומני דם, השמנת יתר, תסמונות נוירולוגיות וקוגניטיביות שונות) אצלנו במרכז גלאנט לטיפול בסוכרת, אני יודעת בוודאות שעם הנחיה נכונה, הדרכה והתאמת אורח חיים, אפשר להביא לירידה משמעותית מאד של רמות האינסולין. כאשר רמות האינסולין יורדות, כל שאר הפרמטרים מתחילים להשתפר - משקל, לחץ דם, כולסטרול, סוכר וגם התפקוד הקוגניטיבי והרגשי.
מה ההבדל בין סוכרת מסוג 1 לסוג 2?
סוכרת סוג 1 מאופיינת בחוסר באינסולין בעוד שסוג 2 מאופיינת בעודף באינסולין (לפחות עד שלבים מאוד מתקדמים של המחלה). הבלבול עלול להיווצר מכך שבשני המקרים הסימפטום הוא רמות סוכר גבוהות בדם, אך הטיפול צריך להתמקד בשורש הבעיה. בסוכרת מסוג 1 צריך למלא את המחסור באינסולין, אך בסוכרת סוג 2 דווקא הפחתה במתן אינסולין יכולה להביא לשיפור ניכר.
למה זה קורה?
חלק מהבעיה שהביאה למגיפה הזאת מקורה בהנחיות הלאומיות שפורסמו לראשונה, באופן רשמי בארה"ב בשנת 1979. בפעם הראשונה בהיסטוריה, הממשלה אמרה לאנשים מה לאכול, ולמרבה הצער, ההמלצות לא התבססו על הוכחות מדעיות מוצקות. ההנחיות קבעו שיש לצרוך את מירב הקלוריות מפחמימה. כאשר פחמימות מהוות באופן קבוע כ-60% מהדיאטה שלנו, הן מעלות את רמות האינסולין באופן משמעותי, וכאשר מקור הפחמימות הללו הוא בפרוקטוז, כפי שאכן קרה בארה״ב, הנזק רב אף יותר. בנוסף, כללו ההנחיות גם צמצום בצריכת השומן, והשומן שאנו צורכים בכל זאת, יהיה ממקורות של שומן רב בלתי רווי, כדוגמת שמן קנולה ושמן סויה. שמנים אלו מעולם לא היוו חלק מתזונת בני האדם ובאופן עקיף מעלים גם הם את העמידות לאינסולין.
איך מפחיתים את רמות האינסולין?
עמידות לאינסולין היא ככל הנראה תוצר של אורח החיים שאנו בוחרים לקיים, ולכן המפתח להפחתת רמות האינסולין טמון בעיקר בשינויי אורח חיים. האינסולין הופך גבוה כתוצאה מהאוכל שאנו אוכלים (גורם המהווה כ80% ממקור הבעיה), חוסר בפעילות גופנית, לחץ, ואיכות שינה ירודה מהווים את כל השאר.
הגישה של ד"ר ביקמן, שהיא גם הגישה בה אני משתמשת בקליניקה שלי במהלך 5 השנים האחרונות, מתמקדת בשינויים בתזונה ובאורח החיים על מנת להחזיר את האינסולין לרמות תקינות. זה עושה טוב לדעת שהבריאות שלנו נמצאת בידינו.
ד"ר מריאלה גלאנט, אנדוקרינולוגית עורכת המדעית לספר "איך לא לחלות?" בהוצאת פוקוס ותרצה בכנס "אוכלים בריא 12" שייתקיים ב:18-19 בנובמבר בתיאטרון גבעתיים