טרשת נפוצה היא מחלה דלקתית אוטואימונית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית. במהלך המחלה, תוקפת מערכת החיסון את המיאלין - שכבה שומנית מבודדת, העוטפת את סיבי העצב ומאפשרת מעבר יעיל ומהיר של המסר העצבי לאורכם. כאשר שכבת המיאלין נפגעת, המסר העצבי עובר לאט יותר ולעיתים לא עובר כלל והתקשורת בין המוח והגוף נפגעת. לאחר התקף ייתכן תיקון של הנזק, אך שכבת המיאלין החדשה שתיווצר לאחריו תהיה דקה יותר מבעבר. עם הזמן תיקון הנזק הופך קשה יותר והנזק למערכת העצבים המרכזית יכול להיות בלתי הפיך.
הלוקים בטרשת נפוצה עלולים לסבול מתסמינים שונים, כגון הפרעות תחושה ונימול, חולשת גפיים, פגיעה בראייה, סחרחורות, הפרעה בשיווי משקל, נוקשות שרירים, הפרעה במתן שתן ועוד. אצל רוב החולים בטרשת נפוצה, ובייחוד בשנים הראשונות לאחר האבחנה, המחלה מתאפיינת בהתקפים (התפתחות של אחד או יותר מהתסמינים שתוארו) ולאחר מכן תקופות של נסיגה מלאה או חלקית בתסמינים. עם זאת, חשוב להדגיש כי היעדר התקפים אין פירושו שהמחלה איננה פעילה. למעשה, מחקרים הראו כי בקרב הסובלים מהמחלה, מרבית הנזק שמצטבר לאורך זמן נובע מהתקדמות שאיננה תלויה בהתקפים. לפיכך קיימת חשיבות רבה לזיהוי התקדמות זו, אך זיהוי מוקדם איננו פשוט.
זיהוי ההתקדמות האיטית של המחלה נעשה לרוב בדיעבד לאחר מספר חודשים או שנים של החמרה שאיננה תלויה בהתקפים. הערכה קוגניטיבית, נוירולוגית ותפקודית במסגרת המרפאה יכולה לאפשר זיהוי מוקדם של ההידרדרות, לעיתים עוד לפני שהיא מורגשת על ידי המטופל ומשפחתו.
גורמי הסיכון שיכולים לנבא התדרדרות של טרשת נפוצה
אף שלא ניתן לחזות במדויק את מהלך המחלה של החולה הבודד, ידועים גורמי סיכון אשר עשויים לנבא את הסיכוי להחמרה עתידית. כך לדוגמא, מטופלים אשר אובחנו בגיל מבוגר נמצאים בסיכון מוגבר להתקדמות מהירה יותר של המחלה. כמו כן, גברים נמצאים בסיכון גבוה יותר מנשים.
בדיקת תהודה מגנטית (MRI) היא כיום הסמן הטוב ביותר לניבוי ומעקב אחר התקדמות המחלה. מספר מאפיינים הדמייתים נמצאו כמנבאים הדרדרות עתידית ואחרים מאפשרים זיהוי של התקדמות המחלה, לעיתים עוד בטרם חלה ירידה תפקודית. מחקרים הראו כי יש קשר בין מוקדים בחוט השדרה, בגזע המח ובקליפת המח, לבין סיכון מוגבר להתקדמות המחלה בהמשך. כך גם לגבי קצב עלייה מהיר בכמות המוקדים בשנים הראשונות למחלה. כמו כן, איבוד מואץ של נפח המוח נמצא כסמן רגיש להתקדמות טרשת נפוצה. מחקרים מהשנים האחרונות מצאו כי קיים קשר בין רמת החלבון sNfL (Nerofilament Light Chain) בדם לבין מדדים שונים של החמרה קלינית והדמייתית, כאשר רמות גבוהות יותר מנבאות מהלך מחלה גרוע יותר. לאור ממצאים אלו ואחרים ייתכן כי בעתיד הלא רחוק רמת החלבון sNfL בדם תוכל לשמש כסמן מנבא בדומה לבדיקת MRI.
הדרכים החדשניות לטיפול בטרשת נפוצה
בעשורים האחרונים פותחו תרופות רבות לטיפול בטרשת נפוצה, אשר חוללו מהפכה של ממש בעצירת הפעילות הדלקתית, והראו יעילות טובה במניעת התקפים והתפתחות מוקדים חדשים בבדיקת MRI. כמה מהתרופות נמצאו יעילות במידה מסוימת בעיכוב ההידרדרות האיטית אשר איננה תלויה בהתקפים. כיום מנסים החוקרים לפתח את הדור הבא של התרופות, אשר יסייעו למנוע נזק ניווני לתאי העצב ויעודדו את שיקום המיאלין. כלומר לא רק למנוע נזק, אלא גם לסייע באופן פעיל לתהליך השיקום.
אף שחולים מסוימים עשויים לסבול מירידה תפקודית בטווח הארוך, בעזרת טיפול תרופתי ומעקב מתאים משלבי הגילוי הראשונים, רבים מהחולים יצליחו לשמור על מהלך יציב של המחלה והסיכוי להתקדמות משנית יפחת. כדי לשפר את הסיכוי לשמור על יציבות, אנחנו ממליצים כמובן להיות תחת מעקב רפואי ולהקפיד על הטיפול התרופתי. בנוסף, מצבי תחלואה נוספים אשר אינם קשורים בטרשת נפוצה יכולים לתרום להחמרה לאורך זמן. לכן מומלץ לטפל ולאזן גורמי סיכון אשר יכולים לתרום גם הם לירידה קוגניטיבית או לפגיעה תפקודית. מדובר במצבים כגון סכרת, לחץ דם ורמת שומנים גבוהה בדם.
כמו כן, מעבר לליווי הרפואי, חשוב לשמור על אורח חיים בריא ובעיקר פעיל. על החולים להמשיך בחייהם ככל שניתן ולעסוק בפעילויות המעודדות חשיבה, ריכוז ויצירתיות. במקביל, חיוני לחזק ולשמר תפקוד תקין על ידי הקפדה על פעילות גופנית סדירה, בהתאם ליכולות ולמצב הגופני. ניתן לראות מתאם בין ירידה תפקודית פיזית וקוגניטיבית ולהיפך, כך שצריך לחזק את שניהם כדי לשמור על איזון.
המידע המובא בכתבה באדיבות ד"ר הדר קולב, נוירו-אימונולוגית מומחית במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי בתל אביב
למידע נוסף על טרשת נפוצה היכנסו למתחם>
מוגש כשירות לציבור בחסות נוברטיס