על פי המחקרים העדכניים שבדקו את ממדי תופעת ה"לונג קוביד", יותר ממחצית מהאנשים שנדבקו בקורונה חווים תסמינים מתמשכים מספר חודשים לאחר שהחלימו. התסמינים הבולטים כוללים כאבים בחזה וקוצר נשימה, עייפות, אובדן טעם ו/או ריח, חרדה ודיכאון, בלבול, עייפות נפשית ובעיות ריכוז. לונג קוביד פוגע לא רק באלו שאושפזו אלא גם באלו שסבלו מתסמינים קלים יחסית.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
מחקר תצפיתי באיטליה מצביע על כך שווריאנטים שונים של הנגיף גורמים לתסמינים שונים של הקוביד הארוך. על פי הנתונים שיוצגו בהמשך החודש בקונגרס האירופי למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות, יש שינוי משמעותי בדפוס של בעיות נוירולוגיות וקוגניטיביות/רגשיות של מחלימי קורונה בתקופות שונות של המגפה. החוקרים גילו שכאבי שרירים, חוסר שינה, ערפל מוחי, חרדה ודיכאון עלו כאשר וריאציה של גרסת 'אלפא' הייתה נפוצה, אך אובדן הריח, קשיי הבליעה ואובדן השמיעה פחתו.
במחקר השתתפו 428 אנשים שנדבקו בקורונה (254 גברים ו-174 נשים) בגיל ממוצע של 64 שנים. כולם מילאו שאלון על תסמינים מתמשכים 4-12 שבועות לאחר שחרורם מבית החולים. בסך הכל, 76% מכלל המשתתפים דיווחו על סימפטום מתמשך אחד לפחות.
התסמינים השכיחים ביותר היו קוצר נשימה ועייפות כרונית (37% ו-36% מכלל החולים, בהתאמה), בעיות שינה (16%), בעיות ראיה (13%) וערפל מוחי (13%). כאשר החוקרים השוו בין חולים שנדבקו בין מרץ לדצמבר 2020 לאלה שנדבקו בין ינואר לאפריל 2021 (כאשר וריאנט B.1.1.7 או אלפא היה דומיננטי), היו הבדלים ברורים. כאשר אלפא הייתה דומיננטית, כאבי שרירים, ערפל מוחי וחרדה או דיכאון היו שכיחים יותר באופן משמעותי. לעומת זאת, אובדן ריח, שינוי בחוש הטעם ופגיעה בשמיעה, שהיו קשורים בדרך כלל לגרסה המקורית, היו פחות שכיחים.
"רבים מהתסמינים שדווחו במחקר זה נמדדו, אבל זו הפעם הראשונה שהם נקשרו לגרסאות שונות של COVID-19", אמר ד"ר מישל ספיניצ'י שהוביל את המחקר.
התסמינים השכיחים של לונג קוביד - ואלו שפחות
נשים בסיכון גבוה - חולי סוכרת בסיכון נמוך
הנתונים גם חשפו כי נשים היו בסיכון כמעט פי שניים מגברים ללקות בלונג קוביד. ממצא מפתיע נוסף שעלה היה שלאנשים שכבר אובחנו עם סוכרת מסוג 2 נראה כי יש סיכון נמוך יותר לפתח תסמיני COVID ארוכים. המחברים טוענים שיש צורך במחקרים נוספים כדי להבין את הממצא הבלתי צפוי הזה. בנוסף, מטופלים שקיבלו תוספת חמצן היו בסבירות גבוהה ב-40% לדווח על תסמינים, וניתוח סטטיסטי גילה כי מטופלים שהטיפול בהם כלל תרופות מדכאות חיסון כמו tocilizumab היו בסיכון גבוה פי 6 לדווח על תסמינים.
מספר גורמים עשויים להשפיע על התסמינים המתמשכים שאדם חווה לאחר שנדבק והחלים, מה שעשוי להסביר את השינויים שנמצאו, כמו למשל ההשפעה של חיסונים, שינויים בהתנהגות ושינויים במודעות למצב. "תסמיני ה-COVID הארוכים שאנו מקבלים מ- BA.2 [גרסת ה"התגנבות" של Omicron] שונים מאלה שראינו בדלתא, אבל זה לא מפתיע בהתחשב בעובדה שהמחלה עצמה שונה עם BA.2", אמר ד"ר דיוויד סטריין מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אקסטר בבריטניה.