מעל שנתיים מאז התחילה מגפת הקורונה, קרוב לחצי מיליארד איש כבר נדבקו ברחבי העולם וההערכה היא שכ-4.5 מיליון ישראלים נדבקו בגל האחרון. מחקרים רבים התפרסמו עד כה, רובם בניסיון להבין מה גורם לנו להידבק, מי נמצא בסיכון לנגיף ואיך ניתן להיפטר ממנו. אך לצד העיסוק באלו שנדבקו, בולטים דווקא אלו ששרדו 5 גלים עם מאומתים רבים סביבם, חלקם חברים וקרובי משפחה שגרו איתם יחד באותו בית, אך הם לא נדבקו מעולם.
מהם המנגנונים בגוף שגורמים לחסינות טבעית כה חזקה? המדענים מצביעים באופן כללי על מספר גורמים אפשריים החל מהדבקה קודמת בנגיף דומה ועד לגנטיקה שגורמת לעמידות טבעית. לצד זאת, מספר מחקרים מנסים להתחקות אחרי הגורמים הספציפיים שמונעים את ההידבקות.
חשוב לזכור כי לאור משך המגפה והמספר הרב של הגרסאות לאורך השנתיים האחרונות, יש סיכוי לא קטן שאנשים רבים נדבקו בנגיף אך לא פיתחו מחלה ולכן הם לא יודעים שנדבקו. הגל האחרון במיוחד, הוכיח שיש לנגיף יכולת להדביק בכמויות גדולות וללא תסמינים.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
הצטננות מוקדמת יכולה למנוע הדבקה
במהלך הגל הראשון, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת קולג' בלונדון עקבו אחרי קבוצה של עובדי שירותי בריאות שנחשפו באופן קבוע לחולי קורונה, אך הם עצמם לא נמצאו חיוביים. בדיקות דם גילו של-15% מהם הייתה כמות גבוהה של תאי T, תאים שתוקפים חלבונים שנמצאים בתוך הנגיף.
תאי T הם בין הגורמים החשובים ביותר במערכת החיסון. אחת התכונות הכי חשובות של תאי T היא היכולת שלהם לפתח זיכרון חיסוני, בפעם הראשונה שגורם מעורר מחלה חודר לגוף, תאים של מערכת החיסון לומדים ומזהים אותו. חלק מתאי ה-T הופכים ל"תאי זיכרון" – תאים שמותאמים ספציפית נגד אותו גורם מעורר מחלה. התאים האלה נשארים "רדומים" ומסוגלים לשרוד גם עשרים שנה ויותר מאז החשיפה הראשונית. כאשר אותו גורם מעורר מחלה מופיע שוב, הם יכולים לייצר תגובה חיסונית חזקה.
מסתבר שלאנשים האלו היו כבר תאי T זיכרון מזיהומים קודמים מנגיפים עונתיים אחרים כמו הצטננות פשוטה, מה שהגן עליהם. מחקרים נוספים הראו כי אצל חולים שנדבקו בנגיף קודם ממשפחת הקורונה – SARS, לפני 17 שנה, נותרו תגובות תאיות של תאי T נגד הקורונה. המשמעות היא שחיסון שיצליח לרתום את אופן הפעולה של תאי T יוכל אולי לספק הגנה רחבה וארוכה יותר כנגד נגיף הקורונה.
שינויים בחלבון שקולט את הנגיף
אפשרות נוספת שמעלים החוקרים תולה את ההגנתיות מהנגיף במערכת החיסון, בתגובה שלה לנגיפים ובקולטן ACE2 שבאמצעותו נכנס הנגיף לתאי הגוף. על מנת שנגיף Sars-CoV-2 ידביק, חלבון הספייק צריך להיצמד לחלבונים ספציפיים בתאי המטרה, כמו חלבון ACE2. החוקרים משערים שייתכן ורמות שונות של החלבון ACE2 בגוף משפיע על העמידות לנגיף. ייתכן גם שלחלק מאיתנו יש סוגים נדירים של ACE2 שספייק הקורונה לא יכול להיצמד אליהם. כך למשל, אנשים שיש להם פולימורפיזם גנטי נדיר לחלבון CCR5 היו חסינים מפני הדבקה ב-HIV.
פיתוח טיפולים שימנעו הדבקה מראש
זיהוי המנגנונים הפיזיולוגיים שמגנים על אלו שלא נדבקו יכול לסייע לפיתוח תרופות שיגנו על אנשים מלהידבק מראש בנגיף ולהעביר אותו הלאה. הנה דוגמא טובה לאופן שבו מידע כזה יכול להיות שימושי. קבוצה של עובדי מין בקניה שנחשפו לנגיף HIV נמצאו כבעלי עמידות טבעית לנגיף. על ידי חקירת הבסיס הגנטי לחסינות, המדענים גילו גן אחד בלתי צפוי שעבר מוטציה והגן עליהם מפני הידבקות. זה הוביל לפיתוח חיסון אנטי-ויראלי שמדכא את נגיף ה-HIV-1 על-ידי עיכוב היכולת שלו להיכנס ולהדביק תאים.
קבוצה בינלאומית של חוקרים פתחה באוקטובר האחרון ב'ציד עולמ' כדי למצוא את האנשים שעמידים גנטית לנגיף הקורונה, במטרה לזהות את אותם גנים מגנים. התוכנית היא לסרוק את הגנום שלהם ולהשוות את הקבוצה לאנשים שנחשפו ונדבקו, כדי לזהות כל וריאנט של גן שיכול למנוע מהנגיף להתבסס.
"אנחנו לא מחפשים גרסאות גנים נפוצות המספקות הגנה צנועה מפני הדבקה, מה שאנחנו מחפשים זה גרסאות גנים נדירות מאוד שמגינות לחלוטין על מישהו מפני ההדבקה", אמר פרופ' אנדראש ספאן מאוניברסיטת רוקפלר בניו יורק, מוביל המחקר.
לדברי החוקרים, אחת המטרות של הפרויקט הזה היא לפתח טיפולים שיכולים לעצור את ההדבקה מוקדם יותר ובאופן הרמטי יותר מאשר חיסון. חיסונים מצוינים בהגנה עלינו מפני מחלות, אך אנשים מחוסנים עדיין יכולים להידבק ולהעביר את הנגיף.
לבסוף, חשוב לזכור שכל עוד אין ודאות ביחס לגורמים שמונעים הדבקה, זאת לצד גרסאות חדשות שעלולות לצוף ולפעול על הגוף בדרכים שונות, אין כרגע שום ערובה לחסינות טבעית הרמטית. לכן ולמרות שגרת הקורונה השוחקת, עדיין כללי הזהירות לצד החיסונים נשארים רלוונטיים גם היום.