רבים תוהים מדוע מומחים רבים הזהירו בתחילת המשבר מפני מספרי שיא של מתים, כשבפועל נראה שהתוצאות היו שונות בהרבה. התרחישים הללו הובילו מנהיגים רבים בעולם לשחרר התבטאויות קשות, ביניהם ראש הממשלה בנימין נתניהו שהודיע בסוף חודש מרץ כי "אנו עלולים להגיע לעשרות אלפי ישראלים שימותו מהקורונה". בארה"ב הזהירו מלפחות שלושה מיליון מתים עד תום התפשטות הנגיף ברחבי היבשת, באנגליה דיברו על כ-500 אלף מתים.
לאחרונה התברר שהמודלים שבהם השתמשו אותם יועצים לממשלות בתחילת המגפה היו פשטניים מדי עם טווח שגיאה עצום, בלי להביא בחשבון גורמים רבים שמשפיעים על קצב התפשטות המחלה והשפעותיה על הנדבקים. בסופו של דבר נראה שהם היו שגויים, שכן הם לא הסתמכו על נתונים אמיתיים אלא על השערות גורפות, כך עולה ממאמר מדעי שנעשה על ידי פרופ' דודי גרשון, פרופ' אלכס ליפטון ופרופ' חגי לוין, חוקרים מהאוניברסיטה העברית. פרופ' דודי גרשון ופרופ' אלכסנדר ליפטון מהפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, שניהם אנשי פיננסים ופינטק, ופרופ' חגי לוין מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית והדסה, בעל ניסיון רב בהיערכות למגיפות.
המאמר עלה לאחרונה במאגר המקוון arXiv, שבו מתפרסמים מאמרים מדעיים שטרם פורסמו בכתב עת. לפי החוקרים, כתוצאה משימוש במודלים פשטניים נעשו החלטות קשות ושגויות, בהן הטלת סגר כללי על אוכלוסיות שונות תוך התעלמות מ"מחיר הטעות" על האוכלוסייה בסגר. לדבריהם, הדרך הנכונה להתנהלות מול המגפה היא עידוד האוכלוסייה להיזהר מהידבקות, נקיטת צעדים למניעת מוקדי ההתקהלות וקבלת החלטות שקולות על סמך הערכות המגובות בכמה שיותר נתונים נמדדים וכך ניתן להימנע מסגר ברוב המקרים.
זוהי הפעם הראשונה שמתפרסם מודל מדוקדק לתיאור התפשטות מגפה באוכלוסייה רב-קבוצתית עם מאפיינים שונים לקבוצות שונות ואת מסקנותיהם מתקופת הסגר ומשבר הקורונה שפקד את ישראל בחודשיים האחרונים, והוביל בין היתר לפגיעה כלכלית וחברתית אנושה במשק הישראלי. על פי המודל, המבוסס על נתונים שנאספו במדינות רבות, אם מדינה כמו ישראל (שבה אחוז גבוה של אוכלוסייה צעירה) תנקוט צעדים לצמצום ההתפשטות שאינם סגר כללי - כדוגמת ריחוק פיזי סביר תוך המשך עבודה, בידוד חולים, שמירה על היגיינה אישית לרבות שימוש במסכות, וצעדים מחמירים יותר עבור האוכלוסייה בסיכון גבוה, לא יהיה צורך בסגר כללי על כלל האוכלוסייה.
סיכוי נמוך למחסור במכונות הנשמה, גם אם תהיה קפיצה גדולה בקצב ההדבקה
המודל בדק באופן ספציפי גם את המקרה של ארבע קבוצות שונות: ילדים (בסיכון נמוך מאוד), אוכלוסייה צעירה ובריאה, אוכלוסייה בסיכון גבוה (קשישים וצעירים עם מחלות רקע) ואוכלוסייה בסיכון גבוה מאוד (קשישים בבתי אבות). בתנאים מסוימים, בתלות בקיבולת מערכת הבריאות, ייתכן צורך בהטלת מגבלות חמורות על האוכלוסייה בסיכון גבוה, אך על פי המודל בשום שלב לא יהיה הכרח בסגר כללי על האוכלוסייה, כל עוד ננקטים כללי ההיגיינה והריחוק הפיזי הסביר. המודל מתאר במדויק את התנהגות המגפה במדינות כמו שבדיה, טייוואן, יפן, גרמניה וישראל וכן את האחוז הגבוה של הנפטרים מווירוס הקורונה בבתי אבות מבין שאר הנפטרים.
תימוכין מעשיים נוספים למודל ניתן לקבל מנתוני התחלואה הטובים בצה"ל, שבו משרתת אוכלוסייה צעירה ובריאה, ואשר המשיך בפעילות גם בתקופת הסגר הכללי בישראל. על פי המודל, בקצב ההדבקה הקיים כיום, פתיחת בתי הספר והגנים לא תגרום לגל חדש של הידבקות ולא תייצר בהמשך לחץ על בתי החולים.
"כרגע דווח שקצב ההדבקות בישראל הוא פחות מ-0.6. לפי המודל, גם אם בעקבות צעדי פתיחת הסגר תתרחש קפיצה גדולה בקצב ההדבקה לסביבות 1.3, עדיין אם יתפתח גל שני ששיאו עלול להתרחש בחורף 20-21, הרי שלא צפוי שנתקרב למצב של מחסור במכונות הנשמה בישראל. על פי ההערכות, כאשר כל האוכלוסייה נוהגת על פי כללי ההגיינה ושמירת המרחק ברמה סבירה, קצב ההידבקות נמוך מ-1.3. לדוגמה, ב-20 במרץ, לפני תחילת הסגר ולפני שהתחיל השימוש במסיכות פנים ושמירת מרחק של שני מטרים, קצב ההדבקה עמד על 1.3 לפי מכון גרטנר", קובע פרופ' גרשון.
עוד ב-mako בריאות:
>> מחקר חדש בחן את הקשר בין הקורונה לטמפרטורה
>> שינוי מדהים: כך תעשו את הדיאטה של אדל
>> חוזרים לשופינג: אלה כללי ההיגיינה בקניון
הנזק האדיר שנגרם בעקבות הסגר
החוקרים פרסמו נתונים שמסבירים עד כמה הסגר הכללי שבוצע עד כה בעולם הסב נזק אדיר לאוכלוסייה. לדוגמה, באנגליה הם ציינו שדווח כי למעלה מ-20 אלף איש מתו בביתם בזמן הסגר בשל ככל הנראה חוסר בטיפול למחלות אחרות או כתוצאה מהזנחות רפואיות. בישראל דווח שמספר התלונות על אלימות במשפחה קפץ פי יותר מארבעה בשבועיים הראשונים של הסגר, במקביל לפרסומים על עלייה בשיעור של כ-16 אחוזים במספר התיקים שנפתחו במשטרה על רקע אלימות במשפחה, שרובם המוחלט מופנה כנגד נשים. העובדה שישנם כרגע למעלה מ-1.1 מיליון מובטלים בישראל תתורגם לא רק למשמעויות כלכליות אלא גם למשמעויות בריאותיות. נזקים בריאותיים נוספים כוללים השמנה והיעדר פעילות גופנית כמו גם פגיעה בטיפול הרפואי במחלות אחרות.
פרופ' גרשון ופרופ' ליפטון טוענים שהלקח העיקרי שיש להילמד מהמגפה הוא הצורך בבניית מודלים מורכבים ומדויקים עבור מדינות, שיאפשרו קבלת החלטות 'כירורגית' ולא בהינף קרדום. מדינות רבות השתמשו במדיניות של הטלת סגר על סמך מודל אנגלי ישן או נגזרות שלו שלא אומת באף אחד מהמגפות האחרונות, כולל שפעת החזירים מ-2009-2010. עצם העובדה שמקור המודל היה מאוניברסיטה מכובדת באנגליה העניקה לו את ההכשר. אותם מודלים שחזו מוות בהיקפים קולוסיאליים מעולם לא אומתו עם המציאות אך הפחד שיצרו הביא לנקיטת צעדים דרסטיים על ידי ממשלות ולהרס כלכלות וחיי אדם. יש כבר להיערך למגפה הבאה עם מודלים מדויקים שניתן לכייל למציאות על סמך בדיקות וממצאים באופן שוטף.
מבחינת החוקרים, הדגש שיהיה צריך לתת בגלי התפשטות נוספים יהיה על בתי אבות. "עלייה משמעותית בקצב ההדבקות בבתי אבות שעד כה היוו מוקדי הדבקות של אוכלוסייה בסיכון גבוה, יכולה להשפיע בצורה משמעותית על מספר המונשמים והמתים. במרבית המדינות וגם בישראל, אחוז הדיירים בבתי אבות שנפטרו מכלל הנפטרים עלה על 20%. על כן יש להקפיד הקפדה יתרה על מנגנונים למניעת הדבקות בבתי האבות והגנה על הדרים בהם", הם מציינים.
נוסף לכך, פרופ גרשון, לוין וליפטון קוראים לבחינה נוספת ומדוקדקת של כל מקרי המוות שנגרמו על ידי צעדי הסגר, בטווח הקצר והארוך: "בחינה שכזאת עשויה להראות שגם מבחינה בריאותית גרידא, הגידול במקרי מוות הקשורים לסגר עשוי להיות רב ממספר מקרי המוות הקשורים לקורונה. כך, ניתן לראות תופעה מקבילה ל'יאטרוגנזיס' ברפואה, שבו התרופה גרועה מהמחלה עצמה והרי הכלל הראשון ברפואה הוא 'קודם כל אל תזיק'. לאורך כל תקופת המגפה וגם כיום, לצורך קבלת החלטות מושכלת בבריאות הציבור, יש לקבוע את הפרמטרים לקבלת החלטות, לבחון אותם על סמך נתוני אמת, לפרסמם לציבור בזמן אמת ולנקוט מדיניות מבוססת ראיות".