זה כחודש בתי החולים חזרו לשגרה, אך העובדה שאין רכבות פוגעת בתפקוד הצוות, בייחוד אלה שגרים רחוק מהמרכז. שלי בראון, אחות במחלקה ההמטו-אונקולוגית ב"איכילוב", סיפרה לנו בעקבות פוסט ויראלי שבו התלוננה על המצב מורט העצבים שנוצר:
"בית החולים חזר לשגרה, אבל כיוון שאין רכבות, אחיות רבות נאלצות לנסוע לבית החולים ברכבן הפרטי, וגם לשלם חנייה שעלותה היא 77 ליום! רק כדי לסבר את האוזן – מי שמטופל בבית החולים זכאי לחנייה בעלות של 28 שקל ליום. הוצאות הנסיעה והחניה היומית מסתכמות בכ-200 שקלים. זה אומר שכ-40 אחוז מהמשכורת שלנו מנוצלת לטובת העניין וזה פשוט מגוחך. אני למשל גרה במושב אביאל ליד בנימינה, ויש אחיות מחיפה, מבנימינה. אנחנו אחיות – אין לנו כסף מיותר כדי לעמוד בהוצאות כאלה. אגב, בבתי חולים אחרים יש לפחות חניה בחינם".
מה הרופאים עושים?
"לא יודעת לומר לגבי סטז'רים אבל רופאים לפחות יכולים להחנות בחניון בית החולים בחינם".
ניסיתם לפנות לבית החולים?
"פנינו גם לוועד גם לכוח האדם. הם מבינים וזה נוגע לליבם והכל, אבל פתרון אין לאף אחד".
בשורה תחתונה, מה הייתן מצפות?
"נשמח שיארגנו לנו הסעות, כפי שארגנו לנו בימי הסגר – זה לא בלתי אפשרי. אם לא זה אז לפחות שישתתפו בהוצאות הנסיעות שלנו או יאפשרו לנו להשתמש בחניון בית החולים ללא עלות".
עוד ב-mako בריאות:
>> מה קורה כשאוכלים בטעות עובש? רופא עונה
>> נפיחות בבטן? הסופר פוד הזה יפתור את הבעיה
>> זה הדבר האחד שלא כדאי לגעת בו בסופר
"תחלואה של 100 ואפילו 200 לא צריכה להבהיל"
גם פרופ׳ רוני גמזו, מנהל בית החולים איכילוב, התייחס לבעייתיות שבחוסר התחבורה בפוסט שכתב הבוקר - ואלה דבריו:
"כמות הנדבקים היומית איננה 'גל שני', אלא תיקון טכני לכמות נדבקים סבירה למשק ישראלי שפתוח כמעט כולו.
המושג 'גל שני' ברמה המקצועית האפידמיולוגית מכוון להתקדמות של תחלואה מעריכית. גידול מעריכי שכזה לא סביר באוכלוסייה שלנו שעם כל השאננות שלה איננה יותר נאיבית בכל הקשור לקורונה.
בהקשר זה צריך לזכור המטרה היא השטחת עקומה; לא איפוסה והפחתת כמות החולים הבינוניים והקשים וגם זה תוך איזון המחיר שהחברה צריכה לשלם.
ממשלת ישראל, ראש הממשלה ושר הבריאות נהגו באומץ בפתיחה של המשק ועליהם לא לפחד ולהמשיך לעשות צעדים נוספים לחזרה לשגרה.
אחת מהן והחשובה ביותר ואני כותב גם מנכ"ל ארגון של 7,000 עובדים היא לאפשר תחבורה סדירה במדינה ולפתוח כבר סופסוף את הרכבת. מדובר בצינור חמצן של עשרות אלפי עובדים להגעה למקום העבודה.
אמנם אירוע הקורונה הוא קשה לניבוי ואין מספיק מידע; מה שנראה נכון היום - מתהפך תוך יום ולא תמיד כדאי לנסות להתנבא אבל עוד יותר קשה לעמוד מנגד בשוויון לב למול אפשרות של צעדי הגבלה חוזרים וקריסה נוספת של המשק.
תחלואה של 100 ואפילו 200 לא צריכה להבהיל ולא לעצור את הצעדים החשובים יותר שיאפשרו להחזיר עובדים למעגל העבודה וחיים לנורמה. יש להחזיק את המשק לפעילות ולהציל את הכלכלה הישראלית.
הציבור צריך להמשיך לשמור בהדיקות על כללי ההיגיינה, ריחוק, עטיית מסיכה ולהבין שזה לא זמני - זאת התנהגות שתידרש מאיתנו לפחות לעוד מספר חודשים.
עד אז, חובה עלינו לעשות כל שניתן למען רווחתם ושלומם של כלל אזרחי מדינת ישראל כי הבריאות היא של כולם".
מדוברות בית החולים נמסר בתגובה: "יש מצוקת חניה ענקית. אנחנו במרכז תל אביב עם מקום חניה מוגבל. ראשית אין רכבת. רכשנו מקומות חניה בחניון הרכבת לעובדים, ארגנו הסעות מהצפון ומהדרום, מנסים לארגן פתרונות נוספים. אין הבדל בין רופאים לבין אחיות, החניון מתאפשר בהתאם להסדרים. לגבי חניון ויצמן - זה חניון פרטי ואין לבי"ח השפעה עליו. מנסים למצוא פתרונות מול העירייה והממשלה".