מספר מנות החיסון שניתנו עד כה בכל העולם מתקרב במהירות לשני מיליארד, והקצב הנוכחי עומד על כשלושים מיליון חיסונים ביממה. מתוכם, סין מחסנת כ-16 מיליון איש ביום, ואילו בארצות הברית הקצב הואט לכ-1.7 מיליון מנות ביממה – כשליש מהספק השיא שנרשם שם באמצע אפריל. הדעיכה הזאת נראית הגיונית בהתחשב בכך שקרוב למחצית מאוכלוסיית ארצות הברית קיבלה מנה אחת לפחות. גם במדינות האיחוד האירופי הצליחו סוף סוף להתארגן כראוי וכעת הן מחסנות את תושביהן בקצב סביר: 700-400 אלף מנות ביממה בגרמניה, צרפת ואיטליה. בהתאם לכך התחלואה יורדת אחרי חודשים ארוכים של סגרים והגבלות.

חברת מודרנה דיווחה השבוע כי השלימה את הניסוי בחיסון לבני נוער. בהודעה לעיתונות היא פרסמה נתונים דומים לאלה שהציגה חברת פייזר לפני קצת יותר מחודש: יעילות של מאה אחוז, בלי תופעות לוואי חמורות. כמו בניסוי של פייזר, גם פה כמות המשתתפים בניסוי הייתה בינונית ועמדה על 3,723 בני נוער, מהם שליש בקבוצת הביקורת. רק ארבעה ממשתתפי הניסוי חלו בקורונה, כולם מקבוצת הביקורת.

קשה ללמוד על יעילות החיסון במציאות מהניסוי הזה, אך נתוני הבטיחות והתגובה החיסונית (רמות הנוגדנים) היו טובים ודומים לאלה של מחוסנים מבוגרים. החברה תגיש בקרוב את החיסון לאישור מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA).

במקביל, עוד מדינות אישרו את הפצת החיסון של פייזר לבני נוער. לארצות הברית, קנדה והונגריה הצטרפו השבוע גם איחוד האמירויות וסינגפור. בישראל עדיין מתמהמהים, עקב חשש מפני תופעת לוואי נדירה של דלקת בשריר הלב אצל צעירים, שהתעורר בעקבות מחקר שנערך בבית חולים הדסה וחלקים ממנו פורסמו בעיתונות. אתמול התפרסמו בכלי התקשורת – אך עדיין לא בכתב עת מדעי – מסקנות של מחקר ששולל את החשש וקובע שאין קשר בין מקרי הדלקת בשריר הלב לחיסון הקורונה.

בקרוב אמורה ועדת המומחים של משרד הבריאות לדון בנתונים הקיימים ולהכריע אם קיים קשר סיבתי בין החיסון לדלקת. אם יימצא שהקשר אמיתי יצטרכו להחליט אם קיומה של תופעת לוואי כזו עולה על סיכונים פוטנציאליים מהמחלה, בהתחשב גם בתחלואה הנמוכה בישראל, ולקבוע מה תהיה מדיניות החיסון.

אחת האפשרויות שנבדקות היא לחסן בני נוער במנה אחת בלבד, היות שכל מקרי הדלקת המתועדים התרחשו אחרי מתן המנה השנייה. פתרון כזה אמנם יעניק להם הגנה חלקית בלבד, אך היא עדיין תהיה טובה יותר ממצבם בלי כל חיסון. נראה כי בסופו של דבר לא יהיה מנוס מלחסן בני נוער, ובהמשך גם ילדים, כדי למנוע התפרצות חוזרת של המחלה, אך הבטיחות עומדת כמובן במקום הראשון, במיוחד כשמדובר בילדים.

בינתיים בארצות הברית ממשיכים לחסן בני נוער בקצב מסחרר. נכון למועד כתיבת שורות אלה חוסנו כבר קרוב ל-2.5 מיליון בני נוער במנה הראשונה, ובשבוע הבא הם יתחילו לקבל את השנייה. הנתונים שיאספו ממבצע ההתחסנות הזה יסייעו מאוד להכריע אם מדובר בתופעת לוואי אמיתית.

חיסון (צילום:  PanyaStudio, shutterstock)
המצב בארה"ב יסייע להכריע בעניין חיסון בני הנוער.|צילום: PanyaStudio, shutterstock
עוד ב-mako בריאות:
>> איזו תוספת עדיפה: אורז או תפוחי אדמה? בדקנו
>> "יומיים אחרי הניתוח קרה נס – הוא חזר לדבר"
>> זהירות: המאכלים שיכולים לפגוע בחשק המיני

חסינות ארוכת טווח

סין אישרה השבוע חיסון שישי מתוצרת מקומית, הפעם של חברת קנגטאי (Kangtai). בדומה לכמה מהחיסונים הסיניים האחרים, גם הוא מבוסס על נגיף מומת. החיסון אושר זמן קצר לאחר תחילת השלב השלישי של הניסוי הקליני, כמו שאר החיסונים שאושרו שם. הנוהל המזורז הזה לאישור חיסונים הפך מקובל בסין בשנה האחרונה, אך במדינות מערביות ממשיכים להקפיד על השלמת כל שלבי הניסויים הקליניים עד תומם לפני מתן אישור לחיסון חדש, כמקובל.

כמה מחקרים חדשים מעוררים אופטימיות בנוגע לתוקפה של ההגנה שממנה נהנים המתחסנים. הראשון הוא מחקר של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC) שמראה כי רק שיעור קטן מאוד מהמחוסנים נדבקים שוב במחלה. כ-10,000 מחוסנים בשתי מנות נדבקו שוב מתוך כמאה מיליון בני אדם שקיבלו את  שתי המנות לפני תקופת המחקר. כ-27 אחוז מהנדבקים לא סבלו כלל מתסמינים וכשני אחוז מהם נפטרו.

שני מחקרים נוספים מרמזים שהזיכרון החיסוני של מחלימים שחוסנו עשוי להימשך שנה ויותר. החוקרים אף טוענים כי ייתכן שהם לא יזדקקו למנת דחף נוספת. לעומת זאת, מחוסנים שלא חלו לפני כן או מחלימים שלא חוסנו עשויים להזדקק למנה נוספת. בחודשים הקרובים התמונה תתבהר וסימני השאלה שליוו את החיסון בתחילת הדרך ימשיכו לקבל מענה בזה אחר זה.

מגפת המידע השגוי

את מגפת הקורונה ליוותה כמעט מתחילתה מגפה נוספת – האינפודמיה, או מגפת המידע. כפי שכולנו נוכחנו בשנה וחצי האחרונות, הרבה מאוד מידע שנחשפנו אליו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות היה שגוי, לפעמים בתום לב ולפעמים בזדון. השבוע נחשף כי גורמים מרוסיה הציעו לכאורה לאושיות רשת בגרמניה וצרפת תשלום תמורת הפצת מידע שלילי שגוי על חיסונים מערביים. 

זו אינה הפעם הראשונה שמתעוררים חשדות למעורבות רוסית בהפצת מידע שגוי על חיסונים מערביים. בחצי השנה האחרונה ראינו שהחיסונים הופכים לכלי מדיני ופוליטי ושלא תמיד כל האמצעים כשרים. בחרו היטב את מקורות המידע שלכם, אמתו את המידע שאתם קוראים ואל תאמינו לכל כותרת מדאיגה שאתם רואים.

נסיים בתמונה אופטימית של שיעור התחלואה בישראל מאז פרוץ המגפה, באדיבות הצייצן "מואיז הקטן":

 

באפליקציית איזי ריכזו את כל המקומות בהם תוכלו לעבור בדיקת קורונה: