מגפת הקורונה בדעיכה ובתקווה שתמשיך ותיעלם מחיינו אבל ההשפעות שלה עדיין כאן. אנשים רבים שחלו בקורונה והחלימו מתמודדים עם מגוון תסמינים ארוכי טווח. המחקרים מעריכים כי אצל כ-20-30% מהאנשים שנדבקו בנגיף הקורונה קיימת התמודדות עם תסמינים לטווח הרחוק ואילו סקרים שנעשו לפני שנה בקרב הורים בישראל ובבריטניה, לאחר גל וריאנט הדלתא, הצביעו אף על שיעור גבוה מזה בקרב ילדיהם.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
לונג קוביד – איך זה קורה?
מקורו בשיבוש כרוני במערכת החיסונית של הגוף, במהלכו נוגדנים ומרכיבים נוספים של דלקת תוקפים רקמות תקינות ופוגעים בתפקודם.
בקהילה הרפואית והמדעית עדיין לא ידוע בוודאות מדוע אנשים מסוימים מפתחים תסמיני פוסט קורונה. עם זאת, התופעה מוכרת גם לאחר זיהום בנגיפים אחרים. לפי סקירה של חוקרים אמריקאים, שפורסמה בכתב העת Nature Medicine, מספר מנגנונים ביולוגיים שעשויים להתפתח בעקבות זיהום בנגיף הקורונה קשורים בסיכון מוגבר לסיבוכי פוסט קורונה, לרבות פגיעה בתפקוד תאי הגוף, תגובה חיסונית שמובילה לייצור מוגבר של חלבונים מסוג ציטוקינים שמעודדים פעילות דלקתית וכן מצב של קרישיות יתר.
מי בסיכון לפתח לונג קוביד?
לרוב מדובר במחלימים שעברו מחלה קשה יותר או עם 5 סימפטומים ויותר בימים הראשונים למחלה. מנגד, הסיכון לפתח תסמינים מאוחרים כרוניים וממושכים פחות בלמעלה מחצי בקרב מחוסנים טרם ההדבקות בנגיף לעומת אלה שבחרו לא להתחסן.
איך מאבחנים לונג קוביד?
בשונה מאבחון של נגיף הקורונה, האבחון של לונג קוביד הוא מורכב יותר. בדיקות המעבדה הסטנדרטיות לרוב תקינות וכך גם צילומים ובדיקות נוספות. אצל אנשים המתמודדים עם לונג קוביד, החומר הנגיפי עלול להישאר למשך זמן רב ברקמות שונות של הגוף, בבלוטות הלימפה, במעיים ובמקומות נוספים. עיקר האבחון נעשה על ידי תיעוד תלונות המטופל והתייחסות פרטנית לפי מערכות הגוף המעורבות.
הנזקים ארוכי הטווח של לונג קוביד
עייפות. עייפות מוגברת מאפיינת מחלימים רבים מקורונה ועשויה להיות קיצונית וכזו שמחמירה בפעילות גופנית או מנטאלית ואיננה משתפרת במנוחה. עייפות זו עשויה להיות התקפית רק בחלק מהימים, להתחיל בפתאומיות ולהסתיים כעבור מספר שעות בפתאומיות.
הפרעות שינה. חלק מהמחלימים מקורונה מפתחים עם הזמן הפרעות שינה, ומתמודדים בעיקר עם קשיי הירדמות ונדודי שינה.
אובדן חוש הריח והטעם. ההנחה כי אובדן חוש הטעם והריח נגרם על רקע פגיעה של נגיף הקורונה בתאים התומכים בתאי העצבים (נוירונים) באף בחוש הריח ובלשון בחוש הטעם. למרות הפגיעה בתאים אלה, מחקרים העלו כי הנגיף ברוב המכריע של המקרים אינו חודר דרכם למערכת העצבים המרכזית במוח. יחד עם זאת, רוב המחלימים מקורונה מדווחים על חזרה של חושי הריח והטעם.
תסמינים נשימתיים. דלקת הריאות שמאפיינת חולים בשלב האקוטי של קורונה, המלווה בתסמינים נשימתיים, עשויה להוביל לנזקים מאוחרים לנאדיות הריאה. הצטלקות נאדיות הריאה הופכת אותן לרגישות יותר, ומעלה את הסיכון לסיבוכים נשימתיים מאוחרים. שיעול וכן קוצר נשימה (דיספניאה) עשויים להישאר בקרב מחלימים מקורונה לפרקי זמן ממושכים.
כיום את הסובלים מתסמינים נשימתיים של לונג קוביד מקובל להפנות למרפאות ריאה או למומחים לרפואת ריאות. תפקודי ריאה בד"כ תקינים אך טיפול עם משאפים משולבים בסטרואידים, עשוי לסייע.
כאבי שרירים ומפרקים. בדומה לתחושה המלווה את נגיף השפעת או נגיפים אחרים כאן מדובר בהתמדה לאורך של חודשים כפי שמאפיין גם את תסמונת העייפות הכרונית לאחר מחלת הנשיקה. אין לכך עדיין טיפול.
תסמינים לבביים. מחלימים רבים מתלוננים על התקפי דופק מהיר או חזק ועל ירידה בכושר הגופני. אק"ג (רישום חשמלי של פעילות הלב) לרוב תקין וכך גם אקו לב. הטיפול שניתן הוא סימפטומטי וכרוך במעקב קרדיולוג.
תסמונת דלקתית רב-מערכתית - PIMS. אופיינית למחלה שנגרמת מנגיף הקורונה וכוללת תסמינים דוגמת חום גבוה, תפרחת כאבי בטן, חוסר תיאבון, חולשה כללית, ירידת לחץ דם ואף בעיות בלב. היא מתרחשת במהלך שבועיים עד שישה שבועות לאחר מחלת הקורונה ונפוצה בעיקר בגילאי 5-4 שנים, אך יכולה לקרות גם בגילאים צעירים יותר.
כל המחקרים שנערכו בנושא הראו כי ילדים מחוסנים נדבקים פחות מלא מחוסנים. כמו כן, גם אם הם נדבקים, השכיחות של התסמונת יותר נמוכה אצלם מאשר אצל אלה שלא התחסנו.
קשיים קוגנטיביים כתוצאה מלונג קוביד
המחסור בחמצן עשוי להיות גם הסיבה לפגיעה הקוגניטיבית שממנה סובלים חולי לונג קוביד רבים שבאה לידי ביטוי כמו ירידה בקשב וביכולת הריכוז, ירידה בזיכרון וקושי בשליפת מילים. התופעות הללו מופיעות גם אצל אנשים שחלו מלכתחילה בקורונה בצורה קלה מאד. ישנם עדויות מחקריות במודלים של חיה, שהנגיף חודר לרקמת המוח ומעורר בה דלקת. דלקת זו פוגעת בתפקודים עילאיים של המוח. בקרב ילדים בישראל תועדו הפרעות בקשב וריכוז חדשות או החמרה של תסמונות שהיו קיימות קודם לזיהום בנגיף.
בנוסף, תועדו קשיי לימודים משמעותיים בעד מחצית מילדי בית הספר שחלו בנגיף. הטיפול בפגיעות הללו הוא ריפוי בעיסוק ושיקום נוירולוגי וטיפול תרופתי בריטלין ודומיו.
החיסונים מפחיתים את התסמינים
לסיכום, הלונג קוביד היא תופעה שמשבשת את חייהם של רבים בטווח של חודשים ואף למעלה מכך בקרב מחלימים מזיהום בנגיף הקורונה. תסמיני הלונג קוביד יכולים להופיע ללא קשר לזן הקורונה אך התופעה פחותה בהרבה בקרב מחוסנים מראש כנגד הנגיף. רוב הסובלים מהתסמונת יחלימו עד חצי שנה מהזיהום החדיד אך מיעוט יוותר עם פגיעה בלתי הפיכה. מאחר ולא קיים, כיום, טיפול יעיל, למרבית הפגיעות, מומלץ להתחסן כנגד הנגיף.
ד"ר עופר בלומנפלד, מומחה לרפואת משפחה של מכבי שירותי בריאות בצפון