מומחים בעד ונגד חיסון בני הנוער לקורונה

הודעת ראש הממשלה נפתלי בנט על חידוש מלאי החיסונים אחרי חתימת הסכם נוסף עם פייזר, מחזירה לשולחן גם את הדילמה של ההורים האם לחסן את ילדיהם נגד קורונה. הדילמה הזו היא לא רק תוצאה של מידע סותר וקונספירציות ברשת, היא מגיעה גם בשל הוויכוח הסוער בקהילה המדעית עצמה.

הקולות הבולטים בקהילה הזו הם פרופ' רבקה כרמי שקוראת באופן חד משמעי לא לחסן ילדים בשלב הזה, למעט סייגים. מהצד השני נמצא פרופ' צחי גרוסמן שקורא להורים לחסן את ילדיהם באופן מידי.

שני הפרופסורים הם אנשי מקצוע ששמם הולך לפניהם ולכל אחד מהם דעות מנוגדות. דיברנו עם שניהם והנה הטיעונים שלהם בעד ונגד חיסון ילדים:

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

פרופ' רבקה כרמי: "בטיחות החיסונים אינה ידועה"

פרופסור רבקה כרמי התמחתה ברפואת ילדים, פגים ותינוקות בבית החולים סורוקה בבאר שבע. בנוסף לכך יש לה התמחות בגנטיקה רפואית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד בארצות הברית. היא מילאה, בין היתר, תפקידים בכירים בבית הספר לרפואה, האישה הראשונה בתפקיד יו"ר איגוד דקאני בתי הספר לרפואה בישראל ועוד.

"אני בעד חיסוני ילדים, תמיד תמרצתי, דחפתי ושכנעתי אנשים לחסן ילדים. כי החיסון הוא נגד מחלות ילדים קשות. חצבת למשל, יכולה להיות מחלה קשה שהורגת ילדים. כך גם פוליו, טטנוס יכול להרוג ילדים, ליסטריה וחזרת יכולות לגרום לתופעות קשות ורעות. לכן חייבים לחסן.

קורונה אינה מחלת ילדים. הסיכוי של ילד בריא ללא מחלות רקע להידבק בקורונה ולהיות חולה קשה הוא 0.004 אחוזים. הסיכוי לחלות בקורונה קשה נמוך מאוד. הסיכוי של זוג בריא ללא סיפור משפחתי ומחלות רקע להביא ילד חולה במחלה מולדת תורשתית עומד על שלושה אחוזים. עם כל הבדיקות הקיימות כיום מורידים את זה ל-1.5 אחוזים. ועדיין אנשים עושים ילדים.

אנחנו גם יודעים שכל הילדים, אם הם חולים בקורונה, מפתחים תסמינים קלים מאוד או א-סימפטומטיים. מדברים על סיבוכים קשים של המחלה ואומרים שהם יכולים להיות גם לילדים שהם א-סימפטומטיים. זה נכון. רק שהם סופר נדירים. אגב, ילדים לא נפטרו בישראל מקורונה. לכל אחד מתשעת הילדים שנפטרו בישראל היו מחלות רקע, שניים מהם היו עם סרטן במצב סופני ולכל אחד מהשאר הייתה מחלת רקע לא פשוטה. לכן, לא ניתן להגיד שבישראל היה אפילו ילד אחד שנפטר מקורונה. פה אני אדגיש, שאני כן ממליצה לחסן ילדים לקורונה במקרה שיש להם מחלות רקע, השמנה קשה, אפילפסיה קשה ועוד. אותם אני ממליצה לחסן, לא ילדים בריאים.

סיכמנו אם כן שלא מדובר במחלת ילדים קשה. עכשיו לגבי החיסון. מה אנחנו רוצים מחיסון? יעילות ובטיחות. החיסון נגד קורונה יעיל, את זה אנחנו יודעים. אבל הוא לא יעיל נגד הדבקה - אלא יעיל נגד מחלה קשה. עם זאת, לגבי הבטיחות בקרב ילדים זה משהו שאין לנו מושג. פייזר, ואת זה חשוב להדגיש, קיבלה היתר זמני לשימוש חירום של החיסון ולא אישור של ה- FDA  (מנהל המזון והתרופות האמריקאי). היא קיבלה את זה אחרי שעשתה ניסוי ב-1,200 ילדים בני 12 עד 16 ועוד למעלה מאלף שקיבלו פלסבו (חיסון דמה). אישרו שתי קבוצות עם כאלף נסיינים ובהם לא מצאו כביכול סיבוכים. ראשית, המעקב היה מאוד קצר, מספר שבועות אחרי החיסון השני. דבר שני, כל מה שניתן לשלול זה תופעת לוואי שהשכיחות שלה היא 1 לאלף. אבל אם יש סיבוך של אחד ל-2,000 ילדים לא נראה את זה. עכשיו אחד לאלף זה סיכוי מאוד גבוה, 0.1 אחוז. אז אנחנו לא יודעים מה רמת הבטיחות של החיסון. מתי מקבלים אישור סופי? בדרך כלל שנתיים אחרי שתרופה יוצאת כי אז אוספים לא מעט אינפורמציה לגבי היעילות והבטיחות, בדגש על בטיחות כי יעילות רואים מאוד מהר בדרך כלל. רק בעוד שנתיים החיסון הזה יקבל אישור סופי בהנחה שלא נראה תופעות לוואי.

האם אנחנו לא רואים תופעות לוואי? אני אומרת שכן. כבר היה מחקר שמשרד הבריאות שחרר, של ועדה מיוחדת בראשות פרופ' דרור מבורך, שמראה שצעירים לוקים יותר בדלקת שריר הלב בקשר עם חיסונים. סיבוך נדיר אבל יותר שכיח ממחלת קורונה קשה".

בהקשר לזה יש לציין בהמשך לדברים של פרופ' כרמי, כי בקרוב יתפרסם בישראל מחקר שטוען כי ישנה עלייה במספר מקרי המוות הפתאומי של צעירים (מעל 16) בתקופה של החיסונים בהשוואה לשנים קודמות שלא היו חיסונים. יש לציין כי לא יודעים אם יש קשר בין הדברים, רק שהנתון קיים ויש לבדוק אותו לעומק.

"יש יותר ויותר עדויות לתופעות לוואי והחיסון הזה אינו משולל סכנה. וכשאנחנו מדברים על מחלה שלא מסכנת ילדים, שהסיבוכים בה מאוד נדירים, אז כל עלייה בסיכון היא משמעותית.

"הסיפור שילדים מדביקים ולכן יש לסגור את המשק מוטעה מאוד"

פרופ' רבקה כרמי

אני לא יודעת להגיד מדוע יש לחץ לחסן ילדים, מה קורה פה ומה השיגעון הזה. אני לא רוצה לחשוב שיש שיקולים ציניים. אני רוצה להדגיש. המסר שלי הוא לא אל תחסנו, כי אם בואו נחכה עד שיהיה לנו מידע. לא בכל דבר מדינת ישראל צריכה לקפוץ בראש. ארה"ב מחסנת עכשיו 2.5 מיליון ילדים. בואו נחכה לתוצאות. למה יש לחץ? לדעתי הרבה מאוד מזה, זה אלמנט של היסטריה. אנשים נכנסו לקונספציה. בשום ספר רפואה לא כתוב שמחסנים ילדים בשביל למנוע בידודים, לטוס לחו"ל או להיכנס למסעדות. כל מיני אינדיקציות הזויות. אף אחד מהרופאים האלה לא למד בבית ספר לרפואה שזו ההנחיה לחיסונים. ההנחיה לחיסונים זה למקרים בהם מונעים מחלות קשות בסיכון שאינו גבוה. הסיכון היום מהחיסונים אומנם אינו גבוה, אבל הוא לאין ערוך הרבה יותר גבוה מהסיכון שמייצרת המחלה עבור ילדים.

גם לא ברור למשל למה ההסכמים עם פייזר מושחרים וסודיים. מה סודי פה? למה להסתיר את זה ל-30 שנה? את זה עושים למודיעין ולסודות האטום. המידע החסר פוגע באמינות. מה שאנחנו כן יודעים מההסכם עם פייזר, זה שאין מילה אחת על בטיחות החיסון, אף לא מילה אחת. יש נתונים אבל נשאלת השאלה למה לא פרסמו את הנתונים עם 5 מיליון המחוסנים בישראל?".

גם הסיפור שילדים מדביקים וידביקו ולכן יש לסגור את המשק מוטעה מאוד. הרי יותר מ-80 אחוז, כמעט 90 אחוז מהאוכלוסייה שבסיכון ועם מחלות רקע כבר מחוסנים. במקסימום תהיה להם שפעת קלה. אנחנו רואים שהתחלואה לא עולה, למה? כי החיסון יעיל נגד מחלה קשה לאנשים שהמחלה מסוכנת עבורם. שוב, אני אחזור כמו מנטרה. זו לא מחלת ילדים ואנחנו לא יודעים עד כמה החיסון בטוח.

חשוב להגיד, תקופת ההתבגרות, בין 12 ל-18, זו אחת המורכבות מבחינת המכונה שנקראת בן אדם. המון דברים קורים שלא קורים קודם ולא אחרי תקופה זו ולכן יש להתייחס אליה בכבוד גדול לוודא שאין סיכון.

אני לא מכחישת חיסונים ולא נגד חיסונים. אבל אמרתי לנכדים שלי ולאחיינים שלי לא לחסן בשום פנים ואופן. אני מבינה את התסכול של ההורים לאור הוויכוח בין המומחים. לא יודעת מה הייתי עושה או מרגישה אם לא הייתי רופאה בעצמי.

בסוף הסיפור זה לדעת לשאול שאלות נוקבות. בסופו של דבר מי שמחליט על הילדים הם ההורים שלהם. כל הורה צריך לדעת למשל שההיתר הוא לשימוש לזמן חירום. היינו בזמן חרום אבל זה לא המצב היום. ה CDC האמריקאי (המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן) ממליץ לחסן ילדים, אך מתפתל. אבל ארגון הבריאות העולמי לא המליץ על חיסון ילדים. אמרו שכרגע אין סיבה לחסן ילדים. הרבה לא יודעים את זה כי יש את הקול המוביל שלא מוכן לשמוע את הדעה שלי, למרות שהיא מאוד מבוססת. פשוט לא מוכנים לשמוע.

"אמרתי לנכדים שלי ולאחיינים שלי לא לחסן בשום פנים ואופן"

פרופ' רבקה כרמי

פרופ' צחי גרוסמן: "החיסון יעיל ובטוח"

פרופ' צחי גרוסמן שירת כרופא בצה"ל, הוא מומחה לרפואת ילדים בוגר אוניברסיטת אריאל בשומרון ורופא ראשוני ברפואת ילדים של קופת החולים מכבי. בנוסף משמש כיו"ר האיגוד לרפואת ילדים בישראל וראש רשת המחקר של רופאי ילדים בקהילה. כמו כן, כיהן כמזכ"ל האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, חבר ועד וגזבר ארגון הרופאים העצמאיים של מכבי, חבר מועצת מכבי ועוד. המחקרים שלו עסקו בגיל הרך ובנוסף בחשיבות החיסונים.

"אני מכיר את קבוצת הרופאים שהעמדה שלהם היא לא לחסן. אם הייתה סיבה לקבל את מה שהם אומרים לפני חודש, חודש וחצי אז היינו במקום אחר, אז אולי היה מקום לחשוב את המחשבה שאין מה למהר ואפשר לחכות. באותו הזמן גם ההמלצה שלנו בעניין הזה הייתה לשקול את הדברים ולהשאיר את זה להחלטת המשפחות והרופא המטפל. ההמלצה הייתה נגזרת של מצב הדברים אז.

מה שקרה בשבועות האחרונים זה מה שנקרא מהפך. זה צריך לגרום לכל אחד להבין שהמחלה הזו לא הולכת לעזוב אותנו בטווח הקרוב והבינוני, אני לא בטוח שתעזוב אותנו גם בטווח הרחוק. כל יום שאין התחסנות מספקת, בישראל ובעולם, מתקיימת תופעה שהווירוס מייצר תשואות חדשות שהן יותר מדבקות ויותר אלימות. הדבר הזה קורה כפונקציה ישירה של התחסנות חלקית. אם ניקח 100 אחוז מחוסנים בתא שטח גיאוגרפי אחד ותפציץ אותם בווירוסים - לא יקרה שום דבר, הווירוס לא יתפוס שם ולא יפתח וריאנטים. התנאי היחיד שווירוס צריך כדי לפתח וריאנטים זה מצב שבו יש חסינות חלקית.

העובדה שהווירוס מסתובב זה מצב שיכול להזיק לילדים, ואכן הם חולים קל יותר, אבל זה לא שהם לא חולים בכלל. היו מקרים של ילדים בטיפול נמרץ ואף הורה לא היה רוצה לראות את הילד שלו מתאשפז ונופל בסטטיסטיקה. בהמשך לזה, כנראה שהווירוס יסתובב רק אצל ילדים וזה יכול להוות שלוחה להדביק מבוגרים שמשום מה לא התחסנו, ויש כמה מאות אלפים כאלה. כמו כן, הם גם יכולים להדביק מבוגרים שכן התחסנו בשתי מנות, כמו שקורה עכשיו שהווירוס בתנאים מסוימים יכול לעבור למבוגר שהחיסון לא תפס אצלו. מחוסן לא חסין הרמטית מפני המחלה, זה נכון רק אם הוא מוקף ב-100 אחוז מחוסנים כמוהו. אבל אם הוא מוקף בנשאים של הנגיף ויעילות החיסון היא כ-95 אחוזים, זה אומר שאחד מכל 20 עשה את הפעולה הנדרשת של להתחסן - אבל הוא לא מוגן.

בחיסון חצבת למשל, יש הגנה של 95 אחוזים, ומקרי התפרצות המחלה הזו נדירים, זה כי רוב מכריע של אנשים קיבלו בילדותם חיסון חצבת. ולכן הם גדלים להיות מבוגרים שהם חסיני חצבת והסיכוי של התפרצות אצל מי שהחיסון לא תפס אצלו נמוך. לכן באותו מספר של יעילות, 95 אחוזים, בחצבת או קורונה, אפקט היעילות מגיע גם מילד שמעביר את זה. נוסף לכך, ייתכן מאוד שיעילות החיסון מעט יורדת, כאשר המספרים הבריטים מדברים על 88 אחוזי יעילות והמשמעות של הירידה לאדם מבוגר ממוצע זה שהוא פחות בטוח מאשר בעבר. אם הוא יהיה בקרב ילד שנושא את הנגיף אז הוא עלול לחטוף את זה. כך שלפחות מהזווית הזו אנחנו נמצאים במצב שבו המחלה נמצאת כאן ולא נדביק רק ילדים, נדביק גם מבוגרים שנמצאים בקרבתם.

"כל יום שאין התחסנות מספקת, הווירוס נעשה מדבק ואלים יותר"

פרופ' צחי גרוסמן

ברור לי לגמרי שכשמדברים גם על בטיחות החיסון. מה שאנחנו יודעים על החיסון הזה מתחלק לכמה רמות:

ישנה רמה שידועה לכל, כמו בחיסון למבוגרים, זה כאב במקום ההזרקה, חולשה וקצת חום. החשש העיקרי הוא מתופעות נדירות וארוכות טווח, למשל דלקת בשריר הלב. רק שכאן נכנס כמו במשוואה מה מול מה, ההסתברות הסטטיסטית, כשבדברים האלה זו הדרך היחידה לעשות השוואה אובייקטיבית. זאת אומרת שהסבירות לקבל קורונה קשה בילדים היא הרבה יותר גבוהה מאשר ההסתברות הסטטיסטית לקבל דלקת שריר לב קשה. מדובר במספרים שלא רק אנחנו (בישראל) כתבנו, אלא גם אחרים. יש בהחלט פער לטובת התחסנות מאשר לשבת על הגדר ולא להתחסן. כי אין ספק שבמקום של הווריאנטים האלה כל הילדים בטווח כזה או אחר יחטפו קורונה. ואם כולם ידבקו בקורונה בוודאות יהיה אחוז מסוים של אשפוזים קשים. הסיכון שילד יאושפז בשל קורונה אם לא נחסן ונשב על הגדר הוא גבוה יותר אם לא נחסן, מאשר הסיכון של דלקת שריר לב קשה.

ישנה הרמה השלישית שמרבים לדבר עליה בעיקר ברשתות החברתיות ואין לה שום ביסוס. למשל, הסיכוי שזה יפגע בפריון, או אולי בגדילה וזה כמו להגיד במובן ביולוגי שאולי זה יצמיח זנב. כשאתה לוקח משהו שאין לו שום סבירות ביולוגית, אז אין סיבה לענות על זה. באותה מידה אפשר להגיד שבהמשך הדרך החיסון יגרום לדמנציה או כל דבר מטבלת המחלות שמנסים להצמיד לחיסון. אין פה ביולוגיה. העובדה שזה לא ידוע אם אכן יגרום למחלות האלו, לא הייתה ידועה גם בהרבה חיסוני ילדים נפוצים. אף אחד מהם לא גרם לפגיעה בגדילה או הפריון ואין סיבה ביולוגית שזה יקרה בחיסון הזה.

הבסיס לטענות כי החיסון יפגע בפריון, הייתה תאוריה שהמבנה של חלבון ספייק, שנמצא במעטפת הנגיף וכנגדו פועלים הנוגדנים, דומה לחלבון שנמצא בשלייה. היה חשש שאם הגוף ילמד לזהות את החלבון הזה הוא יתקוף את השלייה ולא יהיה ניתן להיכנס להריון, אבל לתאוריה זו אין שחר. הסיבה היא  שהדמיון בין החלבון הזה לספייק הוא בשתי מולקולות מתוך 600 ואין לכך היגיון ביולוגי. האמריקאים כבר בדקו את נושא ההפלות בגלל החיסון וגם זה נשלל. יכול להיות שזה משפיע על זמני ההופעה של המחזור אצל נשים, אבל אין עדות לפגיעה בפריון של האישה. אפשר לקחת כל מחלה מגוגל ולהצמיד בלי שום הגיון.

מה שיש פה, זה פשוט הפחדה ומי שמכיר את החששות מפני חיסונים יודע כי לאורך ההיסטוריה תמיד היה איזה גורם נעלם של מישהו שרצה להבעיר מדורות של פחד. אנחנו במדע החיסונים כבר כ-300 שנים והם הוכיחו את עצמם יותר מכל חשש או מחלה.

"אין ביסוס מדעי לכך שהסכנה מחיסונים עולה על זו של הקורונה"

פרופ' צחי גרוסמן

אני מבין את החשש של ההורים במיוחד כשהם שומעים מדענים ורופאים. דובר על זה אצלנו לא מעט. גם באירועי חיסונים אחרים היו אנשים מתוך המדע הרפואי שיצאו נגד החיסונים וגרמו להפחדה. די אם נזכיר את ד"ר אנדרו ויקפילד שבשנת 1998 כתב את המאמר הידוע שקישר בין חיסוני חצבת לאוטיזם. עד היום, למרות שהמאמר נזרק לפח והמחבר נו‏דה מאיגוד הרופאים הבריטי - מה שהוא כתב נשאר חקוק באינטרנט והוא בא מהמילייה הרפואי, כך שהדברים האלה קיימים לצערי ולפעמים ישנם שיקולים זרים.

לדעתי בסיטואציה הזו מומלץ להורים להקשיב גם למה שאומר רופא המשפחה. לא סתם אנחנו אומרים בכל מקום להתייעץ עם הרופא. הורים רבים מבינים שהרופא של הילד מכיר אותו היטב ולא נגוע בשיקול זר. לכן מומלץ בסופו של דבר להתייעץ איתם.

בשורה התחתונה, יש סיבה למה לא ניתן למצוא נתונים על כך שהסכנה מחיסונים עולה על זו של הקורונה - פשוט אין לזה שום ביסוס מדעי ועובדתי. חשוב לציין כי אישור החירום הוא של ה FDA והוא ניתן מכיוון שאנחנו במצב חרום שלא היה פה מאה שנים. זה לא אומר שיש עיגול פינות, המשמעות של תהליך חרום זה שכל הדברים עובדים מהר יותר, שלוח הזמנים עובד מהר יותר. המונח חרום לא מכוון למקום שבו מוותרים על תהליכים ובטיחות, רק שעושים את הכל מהר יותר. ההמלצה שלי היא חד משמעית לקחת את הילדים להתחסן".