ספטמבר הגיע, ובניגוד לכל התקוות, התחלואה בשיאה. בעולם נספרו יותר מ-25.5 מיליון מאובחנים בקורונה. ואצלנו - מאז פרצה המחלה אובחנו 125,260 חולים. הגרף נמצא בעלייה כבר ממאי, וכיום ישנם 24,797 חולים פעילים. עם החזרה ללימודים והחגים המתקרבים, החששות רק מתגברים. 30 יישובים מוגדרים כיישובים אדומים, הנמצאים בצמרת הסיכון, וכן 12 שכונות בירושלים, אך מרבית הנדבקים מפוזרים בכל הארץ - וגם הנתון הזה בעייתי מאוד.
מדי יום מאובחנים כ-2,000 חולים, ואתמול, ה' 3.9, התבשרנו לראשונה על לא פחות מ-3,074 חולים מאומתים חדשים. מספרם של המאושפזים בבתי החולים עולה (834), ואיתו מספר החולים הקשים (418) והמונשמים (112). גם שיעור אחוז הבדיקות החיוביות רק עולה. וכמובן - מספר המתים, הנושק לאלף (985, שהם 1% מסך הנדבקים). מדוע בחודש אוגוסט נרשמה עלייה חדה במספר המתים? זה מה שיש למומחים להגיד.
"אחוז התמותה הוא פונקציה של אחוז התחלואה – כלומר, הזמן שחולף בין ההדבקה לבין המוות מהמחלה נע בין 3 שבועות לחודש, מסביר ד"ר אורי לרנר, המנהל המקצועי של עמותת "מדעת", "לפיכך, העלייה הנוכחית בגרף המתים לא התחילה באוגוסט אלא באמצע יולי, ולכן שהנתונים לא באמת מפתיעים".
ד"ר לרנר טוען כי השאלה הרלוונטית היא לא מדוע יש עלייה בתמותה אלא - מה גרם לעלייה בתחלואה ביולי. התשובה לכך פשוטה לדבריו: "העניין נובע משתי סיבות: הזלזול של מקבלי ההחלטות בנושא וחוסר המשמעת הציבורית. צר לי שמקבלי ההחלטות מתעלמים מהמלצות שונות של אנשי מקצוע. כך למשל, היה ראוי שבמאי, כשקצב התחלואה היה מתון, היו משקיעים במערכת הבריאות, משפרים את המערך האפידמיולוגי, מגייסים כוח אדם וגם מנהלים את המשבר באמצעים דיגיטליים. במקום זה, פעם אחר פעם מתעלמים מהמלצותיו של פרופ' גמזו ונכנעים לשיקולים פוליטיים. היה אפשר לצמצם את כמות המתפללים, את כמות הסועדים ולהגביל אירועים. גם מבחינה הסברתית יש פה טעויות חמורות – במקום לתת דו"חות לאנשים שמסתובבים בשטח ציבורי מרווח כמו חוף ים, אפשר להתמקד באכיפה במקומות סגורים.
"העלייה הנוכחית בגרף המתים לא התחילה באוגוסט אלא באמצע יולי, ולכן הנתונים לא באמת מפתיעים. לעלייה בתחלואה שתי סיבות - הזלזול של מקבלי ההחלטות בנושא וחוסר המשמעת הציבורית"
ד"ר אורי לרנר, מנהל מקצועי בעמותת מדעת
"וכאמור, גם הציבור לא חף מאשמה – אנחנו רואים אנשים הולכים לאירועים המוניים, חוגגים וגם כאלה שלא תמיד מקפידים על עטיית מסכה בצורה ראויה. בסוף העובדות בשטח מדברות – כרגע יש 1,200-2,000 חולים חדשים ביום, וצפויות לכך השלכות חמורות אם המספרים ימשיכו לטפס. לו היו ננקטים אמצעים פשוטים כמו הקפדה על ריחוק, צמצום אירועים והקפדה על עטיית מסכות במקומות מועדים לסיכון – סביר שהמצב כרגע היה טוב יותר".
מה צריך לעשות כדי לעצור את קצב התחלואה?
"ראשית, הציבור חייב להבין שיש לו אחריות גדולה. כולנו צריכים 'להגדיל ראש' ולא לחכות שיגידו לנו מה לעשות - צריך להקפיד על ההנחיות, להשתדל לצמצם מפגשים ואירועים וכמובן שלא להפר הוראות בידוד. מעבר לכך, מוטב שמקבלי ההחלטות יהיו קשובים יותר לפרופ' רוני גמזו ולא יושפעו משיקולים פוליטיים. גם הרשויות המקומיות צריכות להפגין יותר אחריות ולנקוט בצעדים שיסייעו לצמצם את התחלואה – למנוע נקודות תורפה כמו קיום אירועים ירוקים שיהוו משיכה לתושבי ערים אדומות, ואף לשקול סגר מקומי בערים אדומות אם יש בכך צורך".
"בחודשים הראשונים עוד שמענו על האנשים שנפטרו מקורונה, אבל על המאות שנפטרו ונפטרים בכל שבוע מאז, כבר כמעט לא מדברים. בנוסף, איש אינו מקבל אחריות על כל אותם מקרי מוות שניתן היה למנוע, בהתנהלות נכונה ואחראית יותר"
אדוה לוטן, מנכ"לית עמותת מדעת
"קולם של המתים לא נשמע"
"אנחנו מסיימים את החופש הגדול ומתחילים את שנת הלימודים כשהתחלואה בישראל בשיאה", אומרת אדוה לוטן, מנכ"לית עמותת מדעת, "בשבוע שעבר חזרנו למספרי שיא של מעל 2,000 מאובחנים ביום, וכל מערכת הבריאות עוקבת בדאגה אחר המספרים המטפסים של המאושפזים בבתי החולים, החולים קשה והמונשמים.
"התמודדות עם המשבר הבריאותי היא עניין של ניהול סיכונים, אבל נדמה שנכון להיום שרי הממשלה מתעלמים בכוונה מההשלכות ומהמשמעויות של ההחלטות שלהם: אלפי החולים, העומס על מערכת הבריאות, ההשלכות ארוכות הטווח שעימן יצטרכו רבים מאיתנו להתמודד וכמובן - המתים. מספר האנשים שנפטרו מהמחלה גדל בהתמדה. קולם לא נשמע ושרי הקבינט שבוחרים לעקוף את הדרג המקצועי מתעלמים מכך שכל התפרצות של מאות חולים תסתיים בכמה מקרי מוות.
בחודשים הראשונים עוד שמענו על האנשים שנפטרו מקורונה, אבל על המאות שנפטרו ונפטרים בכל שבוע מאז, כבר כמעט לא מדברים. בנוסף, איש אינו מקבל אחריות על כל אותם מקרי מוות שניתן היה למנוע, בהתנהלות נכונה ואחראית יותר.
"מגפת הקורונה צפויה להיות איתנו עוד זמן רב ואין לנו את הפריבילגיה להרים ידיים ולהתייאש מהסיכוי לעצור אותה. בין שמדובר במתווה הרמזור שהעקרונות שלו אושרו סוף סוף, ובין שמדובר בפתרונות אחרים שיומלצו על ידי אנשי המקצוע בהמשך, כמו יתר מדינות העולם - גם ישראל חייבת למצוא את הדרך לצמצם את התחלואה ולהבטיח למערכת הבריאות את שולי הביטחון שלהם היא כה זקוקה כדי להמשיך ולתפקד. ההתנהלות הנוכחית בממשלה מייצרת תגובת נגד ציבורית אדירה, ואמון הציבור זקוק לשיקום. חשוב להפנים: בלי שיתוף פעולה של הציבור, אין שום דרך להצליח. משרי הממשלה אני מבקשת: או שתפנימו את השלכות ההחלטות שלכם ותמצאו דרך לסייע, או שלפחות אל תפריעו למי שעושה.
"בימים אלה, פרופ' גמזו וצוות המומחים שמייעצים לו מנסים לפעול בדרכים מתונות על מנת לצלוח את הגל הנוכחי, ואני מצפה מההנהגה הישראלית לשתף פעולה כדי להימנע מצורך בהחרפת הצעדים עד לכדי סגר כבר בעתיד הקרוב”.
"יש המון פעולות מתונות שאפשר לעשות"
פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונתרפיה וסגן דיקן הפקולטה למדעי החיים באונ' בר אילן, אומר כי "בחודש האחרון אנחנו רואים עלייה משמעותית במספר המתים, ואני מניח שהגרף לא צפוי להתמתן לנוכח העובדה שבתי הספר חזרו לפעילות וגם בשל החגים הקרבים. מצד אחד, ברור לכל שפעולה משמעותית כמו הטלת סגר הייתה משטיחה את העקומה. מצד שני, אי אפשר להתעלם מהשיקול הכלכלי-בריאותי-חברתי.
"התחושה היא שאיבדנו זמן יקר בקיץ בשל התמהמהות עם יישום הנחיות הדרג המקצועי. כרגע מתכוננים לנקוט מדיניות של 'לחיצה על הבלם רגע לפני תאונה' וחבל – יש המון פעולות מתונות יחסית שאפשר לעשות כדי לבלום את המשך ההידרדרות, כמו: קטיעת שרשרת ההדבקה באמצעות חקירות יעילות, אכיפה בלתי מתפשרת של ההנחיות, מניעת התקהלויות וטיפול נקודתי בערים אדומות.
"אחוז המתים הגבוה באוגוסט נובע מההתפשטות הטבעית של המגפה, אך גם בשל ליקויים במערכת כמו – מחסור במערך חקירות אפידמיולוגיות רציני יותר. גם מערך ההסברה לוקה בחסר ומשפיע גם על ההתנהגות השאננה של הציבור. כעת הזמן למעשים ואני מקווה שאלה יסייעו לבלום את ההידרדרות במצב".
"התחושה היא שאיבדנו זמן יקר בקיץ בשל התמהמהות עם יישום הנחיות הדרג המקצועי. כרגע מתכוננים לנקוט מדיניות של 'לחיצה על הבלם רגע לפני תאונה' וחבל"
פרופ' סיריל כהן, אונ' בר אילן
גם ד"ר דוד ששה, מומחה למחלות זיהומיות ומנהל תחום מחלות זיהומיות ב"מאוחדת", לא סבור שהנתונים מפתיעים. "זה תקופה ארוכה אנחנו עדים לעלייה במספר המקרים המאובחנים, עם כ-2,000 מקרים חדשים בכל יום בימים האחרונים", הוא אומר, "לאחר תקופת הדגירה והמהלך הטבעי של המחלה, עובר זמן עד להופעת מחלה חמורה ובעיקר עד לאירועי תמותה.
"בשורה התחתונה – אין פה הרבה הפתעות: אנחנו מודעים לכך שמדובר במחלה הכרוכה בתמותה, בעיקר בקרב חולים מבוגרים. העיתוי שבו היא מתרחשת מושפע מתקופת הדגירה של המחלה, מהידרדרות החולה ועוד".
עוד ב-mako בריאות:
>> ייתכן שברזיל הצליחה להגיע לחסינות עדר
>> נכון או לא נכון? בדקנו 10 מיתוסים על תזונה
>> מחקר: בשבועיים הקרובים נגיע לשיא – ואז ירידה
תגובת משרד הבריאות: "משרד הבריאות פועל להורדת התמותה באמצעות שימוש בכלים רבים ומגוונים וביניהם: ביצוע חקירות אפידמיולוגיות, הסברה, פינוי של חולים למקומות בידוד ועוד כלים רבים. בנוסף, תכנית מגן אבות ואימהות ממקדת מאמץ מיוחד בקבוצת הסיכון לתמותה. בשל מאמצים אלו שיעור התמותה הקיים בישראל נמוך".
20.3 – אריה אבן, המת הראשון מקורונה בישראל. קשיש בן 88 שהגיע לבית החולים שערי צדק במצב קשה מאוד עם מחלות רקע משמעותיות. אושפז במחלקה המבודדת למטופלי קורונה ולאחר כשבוע חלה הידרדרות במצבו והוא נפטר.
31.3 – תמר לוי-פרץ, בת 49 מלוד ואם לתאומים בני 4, נפטרה מקורונה לאחר שתחילה אבחנו דלקת גרון ומצבה המשיך להתדרדר. ילדיה של לוי-פרץ נותרו יתומים, מכיוון שאביהם נפטר מדום לב זמן קצר לאחר לידתם. אחרי מותה של לוי-פרץ, נפתח פרויקט מימון המונים במטרה לגייס כספים לילדיה.
4.4 – דני וחוליה אברהמי, בני זוג מבת ים, נפטרו בהפרש של שבוע מנגיף הקורונה. משפחתם סבורה כי דני, 80, נדבק בנגיף בבית החולים בוולפסון, ואחר כך הדביק ככל הנראה את אשתו חוליה, 70, שמתה בבית החולים איכילוב.
8.4 - דורון, 37, נשוי ואב לשתי בנות קטנות, סבל ממחלות רקע קשות. הוא אושפז בבית חולים השרון ושם נפטר מהנגיף. "נלחמנו עד הרגע האחרון", סיפרה רעייתו, "רצינו לפתוח בקמפיין לתרומת פלסמה עבורו, אך לא הספקנו. ביקשנו מכל מי שיכול שיתרום אבל זה היה מאוחר מדי".
21.4 – חיים אהרן טורצין, רב בן 48 מבני ברק, נפטר מנגיף הקורונה בבית החולים איכילוב לאחר שבוע שבו היה מונשם. הרב, שהיה ראש ישיבת אור יצחק ביהוד, הותיר אחריו 14 ילדים.
23.4 – הרב ישעיהו הבר, יו"ר ארגון מתנת חיים לתרומת כליות, מת מנגיף הקורונה בבית החולים הדסה. רבים ספדו לו על שהציל מאות אנשים.
25.4 – צבי וביילה פורוש, בני זוג משכונת מאה שערים בירושלים נפטרו מקורונה בהפרש של שבוע בבית החולים שערי צדק. השניים היו בני 58 ו-52 במותם.
20.5 - אבישלום רוזיליו, בן 33 ממגדל העמק, מת בבית החולים שיבא תל השומר לאחר שנדבק בנגיף הקורונה. רוזיליו שחלה בעבר במחלת הסרטן, היה מורדם ומונשם במשך כמעט חודש. אשתו, שנשארה עם תינוקם בן פחות משנה, ספדה לו בפייסבוק: "הוא נלחם כמו אריה, איך החיים חזקים מאיתנו".
14.6 – אושרי אסולין, בן 26, נפטר מסיבוכי נגיף הקורונה בבית החולים שיבא לאחר אשפוז של חודשיים והוגדר כחולה הצעיר ביותר בישראל שמת מהנגיף. הוריו טענו כי כלל לא היה חולה קורונה, לטענתם ערכו לו ארבע בדיקות והוא נמצא בהן שלילי.
27.6 – צעירה בת 19 שסבלה ממחלות רקע קשות מתה מקורונה בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. זוהי הנפטרת הצעירה ביותר בישראל בתוצאה מהידבקות בנגיף.
17.7 - גננת בגן ילדים עירוני, הגברת שלווה זלפריינד מגני הדר בפתח תקווה, נפטרה עקב מחלת הקורונה. הגננת התריעה לפני מותה על ההתנהלות בגן הילדים שבו חינכה, וכתבה "היו שהעדיפו לשלוח את הילד לגן מתוך הרגשת ה'סמוך' הישראלי".
18.8 - רבי דוד אוברלנדר, מחסידי בעלזא באשדוד, נפטר בגיל 38 בבית החולים איכילוב מנגיף הקורונה, חודש בדיוק אחרי שאביו נפטר גם הוא מקורונה, ולאחר פטירת דודו. הוא השאיר אחריו אישה וחמישה ילדים.
25.8 – בתוך חודש נפטרו מוטי פאר, 85, טייס קרב ששרד את השואה, ואשתו, שוש פאר, 84, מהנגיף. בני הזוג היו תושבי תל אביב ונפטרו בבית החולים איכילוב.
1,000 פנים: קרובי הנפטרים מספרים על המלחמה בנגיף והזיכרונות שנשארו. פרויקט מיוחד