תוחלת החיים בעולם, ובפרט בחברה המערבית, מטפסת בחדות ובעקביות. עד תחילת המאה ה-18 היא עמדה על 40 שנה לערך, בשל העובדה שמערכות הבריאות בעולם לא היו מתקדמות, מגיפות ומחלות כרוניות גרמו לתמותה גבוהה, אנטיביוטיקה וחיסונים לא היו קיימים, והתזונה הייתה דלה ולא עשירה ומזינה.
מאז, תוחלת החיים בחברה המערבית הכפילה את עצמה ואף יותר, ונכון לשנת 2018 היא עומדת בישראל על 83 שנים בממוצע, שמתוכן כ-74 שנים הן בבריאות טובה. כך זכתה האנושות במתנה שאנו מתקשים לעכל את משמעותה ביחס לחיים שהיו בעולם עד לפני זמן לא רב.
מגפת הקורונה פוגעת ברובה באוכלוסיית הזקנים, ובעיקר באלו שמצבם התפקודי ירוד והמערכת החיסונית שלהם חלשה. קשה עדיין לנבא כמה גלים יהיו לה, אילו פתרונות ינקטו המדינות השונות כדי להתמודד עם הקריסה הכלכלית, ואיזה חיסון יימצא לה ומתי. נוסף לכך, קשה לנבא את שיעור הזקנים שימותו בעולם ובישראל כתוצאה ישירה מהמחלה, אך לאור היקפה במדינות כגון ארה"ב, איטליה, ספרד ונוספות, נראה שמדובר במספרים גבוהים.
השאלה אם העלייה בתוחלת החיים צפויה להיבלם ואולי אף לרדת איננה נובעת רק ממותם הצפוי של זקנים רבים ישירות מהמחלה אלא טמונה גם מההשלכות המפורטות להלן הנוגעות לאיכות החיים של הזקנים שנדרשו לבידוד במהלך המשבר ובעקבותיו, והן עלולות לגרום לקיצור חייהם של זקנים רבים בשיעור גבוה יותר מהמחלה עצמה:
פגיעה בצרכים בסיסיים – נפגמת היכולת לספק לזקנים סיעודיים רבים המתגוררים בקהילה את צורכיהם הבסיסיים, כגון מזון, רחצה ועוד, הן בשל הקושי של בני משפחה שאינם מתגוררים עימם להגיע לבתיהם ולסייע להם, והן בשל המורכבות שנוצרת למטפלים/ות סיעודיים/ות להגיע ולטפל בזקנים, כמו בימים כתיקונם.
הפחתה בצריכת שירותי בריאות – הבידוד והשלכותיו גרם לדחייה או לביטול של בדיקות, טיפולים וניתוחים אלקטיביים באופן העלול לדרדר את מצבם הבריאותי.
עלייה בתחושת הבדידות – הבידוד ההכרחי והריחוק החברתי עלולים להגביר את תחושת הבדידות ולגרום להידרדרות במצבם המנטאלי והתפקודי של זקנים רבים, ובמיוחד אצל אלו הנעדרים ברשתות תמיכה, משפחתיות וקהילתיות.
האצת הירידה בתפקוד – הנובעת מצמצום תנועה ופעילות (Deconditioning) ועלולה לגרום להידרדרות פיזית ומנטאלית מהירה, ומכאן להוביל לקיצור החיים.
עוד ב-mako בריאות:
>> מה קורה כשאוכלים בטעות עובש? רופא עונה
>> נפיחות בבטן? הסופר פוד הזה יפתור את הבעיה
>> זה הדבר האחד שלא כדאי לגעת בו בסופר
ארה"ב היא המדינה הראשונה בעולם המערבי שבה נעצרה העלייה בתוחלת החיים בשנת 2016. הסיבות העיקריות לכך הן "מגיפת האופיואידים" – התמכרות למשככי כאבים הנמכרים ללא מרשם רופא, מחלת הסוכרת, השמנה והשפעות נוספות של אורח החיים המודרני בעולם המערבי.
האם מגיפת הקורונה תוביל לעצירה בתוחלת החיים גם בשאר מדינות העולם, וישראל בכללן? ואם אכן היא תתרחש, האם היא תהיה זמנית ותחזור לעלות בעוד כמה שנים? ואולי ירדו רק שנות תוחלת החיים בבריאות טובה, אך נמשיך לחיות אותו מספר שנים בשל החיסונים והשיפור בטכנולוגיה? ואולי דווקא להפך - גורמים מאריכי חיים בגין הקורונה, כגון ירידה בזיהום האוויר כתוצאה מהקטנת פליטות בכל העולם, החיסון הטבעי שהקורונה עשויה לייצר, וירידה בתמותה כתוצאה מהקפדה גבוהה על הגיינה ומהימנעות הגעה לבתי חולים בהם מתים רבים כתוצאה מזיהומים, ישנו מגמות אלו? ימים יגידו.
כבר עכשיו ניתן להמליץ על אימוץ מדיניות משפחתית, קהילתית, רשותית וממשלתית, שתפעל לאפשר ולשפר את מתן השירותים הבסיסיים לזקנים הסיעודיים, שתפעל להפיג את בדידותם בדרכים אחרות, ושתאפשר להפעילם גופנית ומנטאלית מרחוק ובדרכים יצירתיות נוספות.
* יוסי היימן הוא מנכ"ל ג'וינט-אשל, המפתח עבור המדינה תכניות למען שמירה על בריאותם של הקשישים