זמן התכנסות, תיעדוף בחיים, מחשבות על העתיד והבנה שהכל שברירי. בשבעה חודשים מאתגרים, הקורונה לימדה אותנו המון על המציאות שבה חשבנו שאנחנו חיים. הבהירה לנו עד כמה האדמה מתחת לרגלינו אינה יציבה כפי שחשבנו ועד כמה דבר אינו מובן מאליו. שאלה אגב מסקנות לא רעות בכלל.
מצד שני, שבעה חודשים הם תקופה ארוכה מאוד שבה התמודדנו עם מושגים חדשים: לימוד וירטואלי, בידוד, סגר, מסכות, אלכוג'ל, מתווה, מחאות. זו השגרה החדשה שלנו ולפי מחקר חדש, כל אלו נהפכים להרגלים בעלי השפעות ארוכות טווח על מצבנו הבריאותי. הרבה מעבר לקורונה עצמה.
מחקר מטעם המרכז הביו-רפואי בפנינגטון בבאטון רוז' ערך סקר בקרב כ-8,000 איש וביקש לבדוק כיצד עוברים ימיהם של אנשים מאז מגפת הקורונה. בין הממצאים הבולטים עלה כי אנשים בישלו בבית יותר, מה שתרם לאכילה בריאה יותר. מצד שני, הם ישנו הרבה יותר, התאמנו פחות, הלכו לישון מאוחר יותר, השינה שלהם לא הייתה איכותית והם סבלו מרמות חרדה גבוהות.
עוד הוסיפו המשיבים, שלצד הארוחות הבריאות, הנשנושים, כמה לא מפתיע, חגגו. לדברי הנסקרים, הם זוללים הרבה יותר ממתקים, שותים יותר משקאות ממותקים ומבלים זמן רב יותר בישיבה ובמסכים: אם זה טלוויזיה או סמארטפונים. כמו כן, 20 אחוז דיווחו על תחושות חרדה שהשפיעו על התפקוד בעבודה, על חיי היומיום ועל היכולת להסתדר עם אנשים. יותר מ-40 אחוז אמרו כי ישנו גרוע יותר מאשר לפני המגיפה וכמעט כל מגיב הביע חשש ודאגה לבריאותו האישית או לבריאותם של קרובי משפחה.
"אנשים חושבים, 'טוב, אני יכול לעשות את זה לזמן מה, ובהמשך אשנה את דעתי ואחליט לחיות בצורה בריאה יותר'. זה לא עובד ככה. אתה לומד הרגלים חדשים, וההרגלים החדשים האלה לא נעלמים"
ראש המחקר אמילי פלנגן
ההרגלים שאנשים יצרו בסגר עלולים להשפיע לאורך זמן
תוצאות הסקר שפורסמו בכתב העת הרשמי של אגודת השמנת יתר מצאו כי אנשים שמנים נמצאים בסיכון מיוחד. וסביר להניח שלאור המצב, סובלים מירידה בבריאות הנפש ובסיכון רב יותר לעלות במשקל עוד יותר. לפי הסקר, שליש מהאנשים הסובלים מהשמנת יתר עלו במשקל באפריל, לעומת חמישית שהיו במשקל תקין או סובלים מעודף משקל.
"כאשר יצאו ההנחיות להסתגר בבתים, היה לנו ברור שהדבר ישפיע על התנהגויות האנשים", אומרת אמילי פלנגן, מי שעומדת בראש המחקר וחוקרת פוסט-דוקטורט במעבדה לאנדוקרינולוגיה ובריאות האישה של פנינגטון. "אך מכיוון שההנחיות הזמניות התארכו משבועות לחודשים, ההרגלים שאנשים יוצרים בהסגר עלולים להשפיע לאורך זמן".
לפי וונדי ווד, פרופסור לפסיכולוגיה ועסקים באוניברסיטת דרום קליפורניה ומחברת הספר "הרגלים טובים, הרגלים רעים", על מנת שהתנהגויות ייכנסו לאוטומט שלנו עליהן להיות עקביות ויומיומיות במשך כחודשיים-שלושה. לאחר שאלו השתרשו בשגרה, קשה לשנות אותן בהנחה שהסביבה נותרת זהה. "אנשים חושבים, 'טוב, אני יכול לעשות את זה לזמן מה, ובהמשך אשנה את דעתי ואחליט לחיות בצורה בריאה יותר'," אומרת ווד, אך מבהירה: "זה לא עובד ככה. במקום זאת, אתה לומד הרגלים חדשים כיצד לארגן את חייך, וההרגלים החדשים האלה לא נעלמים כשאתה מחליט לעשות משהו אחר".
מכיוון שמומחים לבריאות הציבור מנבאים כי ייקח עוד זמן רב עד שנשוב לחיים נורמליים, החשש הוא שאותם הרגלים חדשים לא ייעלמו מהר כל כך. לדעת ווד ופלנגן, המדיניות הציבורית ואנשי מקצוע בתחום הבריאות חייבים לקחת זאת לתשומת לבם ולהקל את המצב הנורמלי החדש. כך למשל, להפוך שבילי אופניים לבטוחים יותר, להקים שווקי חקלאים באוויר הפתוח, לעודד משחקים בחוץ לילדים, לחבר חולים לספקי שירותי בריאות באמצעות פגישות וירטואליות ולהדגיש את נושא בריאות הנפש.