אנשי הצוות הרפואי ומנהלי בתי החולים עובדים קשה מתמיד בימים אלה, ויש סיכוי לא רע שבקרוב שוב כולנו נמצא את עצמנו עומדים במרפסות ומוחאים כפיים. ד"ר ירון מושקט, מנכ"ל בי"ח מאיר, הסכים לפנות לנו מעט זמן ביומן העמוס שלו, כדי לדבר איתנו על מה שהיה השנה ועל מה שעוד צפוי.
ד"ר מושקט, בישיבת הממשלה האחרונה חלק ממנהלי בתי החולים לא תמכו בסגר בעוד שחלקם דיברו על קריסה המחייבת לנקוט בצעד כזה. מהי עמדתך בנושא?
"סגר הוא אינו פתרון - הוא פלסטר לבעיה מורכבת וממושכת. ברגע שהוא יוסר, הבעיה תחזור ותתעצם, כיוון שמסגר לסגר אנשים הופכים פחות ממושמעים ופחות נענים להנחיות. זה נכון בייחוד לגבי האוכלוסיות שבהן שיעור ההדבקה נמוך, שלא מבינות מדוע המלחמה היא על גבן. במקום סגר, אנחנו זקוקים למהלך כירורגי מדויק, שיחמיר במקומות שבהם נדרש להחמיר ויקל במקומות שבהם ניתן להקל. אני סבור שכך צריך לפעול לאורך זמן ובנחישות".
מה עוד צריך להיעשות כדי לבלום את התפשטות המגפה?
"התחושה היא שמקבלי ההחלטות נכנעים לתכתיבים של קבוצות לחץ מתוך שיקולים פוליטיים. אני חושב שצריך לקבל החלטות על סמך נתונים ושיקולים לאומיים בלבד. כל החלטה שתפתור בעיה של קבוצה אחת תפגע בשנייה. מוכרחים להסתכל מה נכון ברמה לאומית, תוך למידה מניסיון של מדינות אחרות, ותוך הבנה שאין תחליף למי שנמצא בשטח ורואה את המגיפה בעוצמתה האמיתית".
מה מצב התפוסה אצלכם במחלקת הקורונה כרגע?
"מחלקת פנימית קורונה שלנו מלאה, וכך גם מחלקת טיפול נמרץ נשימתי קורונה. בכל נקודת זמן אנחנו ערוכים לפתוח מחלקות נוספות, אך ברור לגמרי שאלה באות על חשבון מחלקות אחרות".
"סגר אינו פתרון - הוא פלסטר לבעיה מורכבת וממושכת. ברגע שהוא יוסר, הבעיה תחזור ותתעצם, כיוון שמסגר לסגר אנשים הופכים פחות ממושמעים ופחות נענים להנחיות. זה נכון בייחוד לגבי האוכלוסיות שבהן שיעור ההדבקה נמוך, שלא מבינות מדוע המלחמה היא על גבן"
מהו האתגר המשמעותי ביותר שעימו נאלצת להתמודד השנה?
"בפברואר חזרתי ממסע גיוס תרומות עבור המרכז הרפואי לתוך מציאות סוריאליסטית שבה נאלצתי להיכנס לבידוד. וכך, באמצעות שיחות זום שנמשכו שעות ארוכות, גיבשתי יחד עם ההנהלה תוכנית של 'מתחמי הקורונה'. לא קשה לדמיין מה היה גודל האתגר שעימו נאלצנו להתמודד ועדיין מתמודדים. המשימות של בית החולים לא מתחילות או מסתיימות בהצלת את חייהם של חולי הקורונה בלבד. לנגד עינינו עומדים עשרות אלפי המטופלים שזקוקים לנו בתחומי רפואה רבים, והאתגר הגדול הוא לטפל גם בהם בו זמנית. הטיפול במגפת הקורונה הוא למעשה התמודדות עם משבר מתגלגל כאשר ההחלטות לגביו משתנות מדי יום ולעתים מדי שעה".
מה אתם עושים בפועל כדי להימנע משחיקה של אנשי הצוות הרפואי?
"הדאגה לחוסן הנפשי של הצוות לא החלה עם הקורונה והיא נמצאת במוקד החשיבה והעיסוק שלנו זה זמן רב. באופן כללי, העובדים עושים עבודה נפלאה והם אכן ראויים לשבח. לצערי, אין פתרון אחד שמתאים לכולם, וחשוב להתאים לכל סקטור, לכל מחלקה, ולעיתים לכל עובד את הדרך הנכונה שתסייע לו בנושא".
במה אתה גאה?
"במהלך כל החודשים הארוכים האחרונים היו כמה הישגים מרשימים: היינו שותפים לפיתוח טכנולוגיות חדשות שאפשרו לצוותים לעבוד עם תקשורת מתקדמת, על אף אמצעי המיגון המכבידים, פיתחנו מסכה ייחודית, טיפולים רפואיים חדשניים ועוד. לצד זאת, היינו חלק ממחקרים פורצי דרך בתחום הטיפול בקורונה ובטיפול גם במחלימים מהמחלה.
"כמו כן, אני גאה בעובדה שהיינו הראשונים לאפשר למשפחות לבקר את יקיריהם הנמצאים במחלקת הקורונה, ואף בחלק מהמקרים לצערי גם לתת להם את הדרך הראויה להיפרד מהם בסוף דרכם. מדובר במבצעים מורכבים שכן חלק ניכר מהמשפחות היו בבידוד בעצמן. עם זאת, המחשבה שאדם נאלץ להיפרד מאדם היקר לו בלי לשמוע, לגעת או לדבר עימו לא הניחה את נפשנו עד שמצאנו לכך את הדרך הנכונה".
במבט לעבר השנה שבפתח - מה מדאיג אותך?
"אני חושש שעוד צפוי מספר גדול מאוד של חולים שיזדקקו להתערבות רפואית מסיבית וגם הדאגה מכך שהתחלואה מהנגיף תחבור לתחלואת החורף המוכרת ותגרור את מערכת הבריאות כולה לסחרור שלא ידענו כמותו. לצד הדאגה שלנו לחולי הקורונה, עלינו להמשיך לדאוג לחולים שעדיין חוששים להגיע למערכות הרפואיות כאשר מצבם הרפואי מחייב זאת.
"לצד זה צריך לזכור את הצוותים הרפואיים, שנכנסו למלחמה בקורונה עם מוטיבציה אינסופית. הם עובדים בתנאים קשים ביותר, תוך סיכון אישי, מה שמביא לשחיקה מואצת. ניתן להתגבר על כך ולייצר כוחות ומוטיבציה כאשר רואים התקדמות ואור בקצה המנהרה. לצערי, כרגע אנחנו לא שם".
מה דעתך על התפקוד של פרופ' רוני גמזו?
"רוני גמזו הוא חלק ממערכת קבלת החלטות ולא ניתן לזקוף לזכותו או לחובתו הבלעדית הצלחות או כישלונות. לצערי, אני לא רואה תכנון וביצוע ברורים ונחושים של מערכת השלטון. לא ברמה לאומית, ולא כשמדובר בהנחיות ובהחלטות הרלוונטיות לרמת בתי החולים בשטח".
האם המערך האפידמיולוגי פועל כנדרש לדעתך?
"המערך האפידמיולוגי הוא רכיב קריטי בהצלחה במאבק במגיפה. לנו במרכז הרפואי מאיר יש יחידה שתפקידה לבצע חקירה אפידמיולוגית של כל אירוע מקומי. כשמתגלה עובד או חולה חיובי בבית החולים, בתוך שעות ספורות אני מקבל מידע מדויק המאפשר לי לקבל החלטות מורכבות ביותר שיאפשרו המשך תפקוד, תוך מניעת סיכון והדבקה של אנשי צוות או מטופלים. לו היה קיים מערך כזה ברמה הלאומית הוא היה מאפשר קטיעה יעילה ומושכלת של שרשראות ההדבקה, וחוסך לנו מאות של נדבקים ואלפי ימי בידוד מיותרים".
עוד ב-mako בריאות:
>> רופאים חושפים: זה המקרה הכי מדהים שנתקלתי בו השנה
>> מודל קנדי מגלה: מה עדיף - סגר כללי או סגרים מקומיים?
>> בעקבות מירית הררי: אלה התסמינים של סרטן הלבלב
"צריך לזכור את הצוותים הרפואיים, שנכנסו למלחמה בקורונה עם מוטיבציה אינסופית. הם עובדים בתנאים קשים ביותר, תוך סיכון אישי, מה שמביא לשחיקה מואצת. ניתן להתגבר על כך ולייצר כוחות ומוטיבציה כאשר רואים התקדמות ואור בקצה המנהרה. לצערי, כרגע אנחנו לא שם"
מה לגבי השקעה בפיתוחים אחרים בתקופה הנוכחית?
"בית החולים נמצא בתנופה של התחדשות גם בתקופת הקורונה. אנחנו מתקדמים במרץ לקראת פתיחת המחלקה לרפואה דחופה החדשה בעוד כשנה וחצי. התחדשנו במכשיר MRI ובמכשיר CT מהטובים בעולם, ובעוד כחודש אנחנו פותחים שתי מחלקות חדשות, וממשיכים בפעילות לשיפור רווחת המטופלים בצד חתירה בלתי מתפשרת לאיכות ובטיחות הטיפול".
"זה צריך לזכור את הצוותים הרפואיים, שנכנסו למלחמה בקורונה עם מוטיבציה אינסופית. הם עובדים בתנאים קשים ביותר, תוך סיכון אישי, מה שמביא לשחיקה מואצת. ניתן להתגבר על כך ולייצר כוחות ומוטיבציה כאשר רואים התקדמות ואור בקצה המנהרה. לצערי, כרגע אנחנו לא שם"
מה אתה עושה בשעות הפנאי שלך?
"אין הרבה כאלה, אבל כשיש אני מנגן בהרכב מוזיקלי שנקרא 'החצר'. יש בו נגנים שמגיעים מתחומי עיסוק שונים, ועובדים ביחד עם מוזיקאי מקצועי. עבורי זו הדרך לחדש אנרגיות, לשמור על השפיות ולהסתכל קדימה בגישה אופטימית".
איפה נהיה באוגוסט 21?
"אני מייחל לכך שהמרוץ אחר פיתוח החיסונים הנעשה ברחבי העולם בימים אלה יישא פרי ויאפשר לנו לחזור לשגרת חיינו. אני מקווה שהחיים יחזרו למסלולם, גם אם למסלול שונה מעט מזה שהכרנו".