"אשמת הכוכבים", דרמה רומנטית שגרמה לכל מי שצפה בה לבכות בכי תמרורים, מיקמה במרכזה נער ונערה חולים בסרטן סופני וסיפור אהבה בלתי נשכח. מחלת הסרטן היא חלק ניכר מעלילת הסרט, אבל האם מה שנראה על המסך באמת תואם למציאות של המתמודדים עם המחלה? או שמא מדובר בשימוש ציני במחלה שנועד להעצים את התגובה הרגשית של הצופים?
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
הייזל היא נערה מתבגרת שלוקה בסרטן בלוטת התריס שלב 4, שהתפשט לריאות שלה. היא נשלחת על ידי הוריה לקחת חלק בקבוצת תמיכה לבני נוער הלוקים במחלות סופניות. שם היא פוגשת ומתאהבת באוגסטוס, נער חולה בסרטן העצמות שמחלתו בנסיגה. הסרטן מרחף מעל השניים כענן אפור שמאיים להפריד ביניהם ולמרות הכל הם מצליחים לנהל קשר רומנטי ממושך. אך כמו בכל סרט רומנטי קורע לב (אזהרת ספוילר), הסרטן הוא גם זה שלבסוף מפריד בין השניים, כשאוגסטוס נכנע לבסוף למחלה.
הסרט מבוסס על רומן של הסופר האמריקני עטור הפרסים ג'ון גרין, שהכיר מקרוב אנשים חולים במחלות סופניות. גרין עבד בצעירותו כסטודנט מתמחה בכמורה בבית חולים לילדים. עבודתה זו היא שהעניקה לו השראה לכתוב בהמשך דרכו את "אשמת הכוכבים".
על הדיכאון: התמיכה הנפשית שמקבלים חולי סרטן
הייזל: "אומרים שדיכאון זה תופעת לוואי של סרטן. דיכאון זו תופעת לוואי של גסיסה"
בתחילת הסרט, הייזל מסבירה כיצד נטען בעלונים על מחלת הסרטן כי דיכאון הוא תופעת לוואי של סרטן, אך לטענתה מדובר בתופעת לוואי של גסיסה. "כאשר אדם מאובחן במחלה קשה, דיכאון הוא בהחלט חלק ממכלול הרגשות", מסבירה ד"ר נועה בן ברוך, מנהלת המכון האונקולוגי בבית החולים קפלן מקבוצת כללית. "מחשבות שונות באות לידי ביטוי, כמו 'למה זה מגיע לי', 'אני עוד צעיר', 'החיים עוד לפניי' ולעתים יש גם השלמה".
בעקבות הדיכאון, אמה המודאגת של הייזל שולחת אותה לקבוצת תמיכה של מתבגרים הלוקים במחלות סופניות. "בכל המכונים האונקולוגים יש עובדות סוציאליות ופסיכולוגים שאמונים לטפל בכל מנעד הרגשות שיש לחולים", מסבירה ד"ר בן ברוך, שמאשרת כי אכן קיימות קבוצות תמיכה ללוקים בסרטן; "יש כאלה שהקבוצות עוזרות להן וכאלה שפחות. זה לא תמיד עוזר".
עוד ב-mako בריאות:
>> האימון שיגרום לכם להתמכר לכושר
>> איך נפטרים מהנגאובר בדרך טבעית?
>> שנה חדשה: 10 טיפים לחיים בריאים יותר
ההתפשטות והטיפול: איך מחסלים גרורות בסרטן שלב 4?
הייזל: "אובחנתי בגיל 13, כנראה המקרה הכי גרוע שיש, סרטן בלוטת התריס, שלב 4"
סרטן בשלב 4 הוא למעשה גידול סרטני עם גרורות שהתפשטו לאיברים אחרים בגוף. אצל הייזל הסרטן התפשט מבלוטת התריס לריאות, מה שמקשה עליה לנשום ומאלץ אותה להתחבר למיכל חמצן באופן קבוע. על פי ד"ר בן ברוך, התפשטות הסרטן מבלוטת התריס לריאות היא שכיחה: "בלוטת התריס ממוקמת בצוואר, לכן קורה שסביב הבלוטה ישנן גרורות שמתפשטות לריאות".
יחד עם זאת, סרטן בלוטת התריס הוא לא סופני באופן מידי. הייזל מספרת שבזכות תרופה ניסיונית ובעזרת מיכל החמצן, היא תוכל להמשיך לחיות זמן מה, למרות שהריאות שלה לא מאפשרות לה לנשום באופן נורמטיבי. "מדובר בסרטן עם מהלך קצת שונה מסרטנים גרורתיים אחרים. לפעמים אפשר לחיות עם גרורות באזור הריאות הרבה שנים", מסבירה ד"ר בן ברוך.
הייזל מתארת שעברה טיפול כימי והקרנות. הרבה פעמים הטיפול בסרטן בלוטת התריס הוא באמצעות יוד רדיואקטיבי. "במקרה של סרטן בלוטת התריס, הטיפול הכימי לרוב לא יעיל. משתמשים ביוד רדיואקטיבי. התאים הסרטניים סופגים את היוד הרדיואקטיבי שכן התאים הרגילים אינם קולטים אותו ולכן הוא לא פוגע בהם, וכך ניתן לחסל גרורות".
האם סרטן העצמות יכול לחזור אחרי נסיגה?
אוגסטוס: "עשיתי סריקת PET והירך שלי זהרה כמו עץ חג מולד... זה בכל מקום"
סריקת PET או טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים היא טכנולוגיית דימות רפואי. היא מאפשרת זיהוי של גידולים סרטניים, באמצעות חומר רדיואקטיבי המוזרק לגוף המטופל. גידולים סרטניים צורכים כמות גדולה של החומר וכך, באמצעות מתקן ממוחשב - ניתן לזהות אזורים בגוף שנגועים בתאים סרטניים.
בסרט נראה כי אוגסטוס החלים מהמחלה לאחר שעבר טיפול וכריתה חלקית של הרגל. אך להפתעת הצופים (זהירות: ספויילר), המחלה חוזרת ולבסוף גופו נכנע לה. על פי ד"ר בן ברוך, סרטן העצמות אכן נוטה לחזור, במיוחד במקרה של סרטן ריאות. "לא ניתן להגיד בוודאות שכל מטופל שעבר כריתה יבריא. זאת בשונה מגידולים אחרים כמו סרטן המעי הגס, שבדרך כלל אחרי כריתה של האזור לא יחזור". מעבר לכך, כריתה לאו דווקא אומרת הבראה, מכיוון שהגרורות עשויות להתפשט לפני הניתוח והן יכולות להמשיך למרות הטיפולים.
האם מחלת הסרטן העצימה את סיפור האהבה וגרמה לו להפוך לדרמה סוחטת דמעות? כן. אבל זה לא מסתכם בזה. הסרטן הוא לא רק "המכשול" שעומד בין שני אוהבים חסרי מזל, אלא חלק חיוני מהסיפור. סיפור שמתאר חיים לא קלים בצל המחלה, אבל חיים ששווה לחיות אותם, גם אם הם קצרים ומורכבים. הסרטן הוא אמנם חלק מחייהם של הגיבורים אך הוא לא מגדיר אותם - וזה מסר חשוב. השימוש במחלה כדי לספר סיפור אהבה הוא לא ציני, אלא מייצג באמינות אספקטים רבים שבהתמודדות עם מחלה סופנית.