מלנומה היא סרטן העור הקטלני ביותר. הגידול נוצר מן התאים המלנוציטים שהם היוצרים את הפיגמנט הנותן לעור את הגוון האופייני. בשגשוג נורמלי של מלנוציטים נוצרות שומות (נקודות חן) ואילו בשגשוג בלתי מבוקר נוצרת מלנומה.
הסיכוי לחלות במחלה בישראל היא כשני אחוזים לאורך החיים, כאשר השכיחות גבוהה יותר בגברים מבוגרים (מעל גיל 60). חשוב לזכור כי המחלה קיימת גם בצעירים וצעירות. בילדים המחלה נדירה אך לא בלתי אפשרית.
בעשורים האחרונים חלה עליה משמעותית בתחלואה במלנומה בכל העולם, כולל בישראל. בשנים האחרונות המגמה בישראל מתייצבת (עם תנודות). הנתונים העדכניים ביותר הינם משנת 2013 אז התגלו בישראל מעל 1600 מקרי מלנומה, מתוכם מעל 1100 מלנומות חודרניות וכ-500 ממוקדת (אינסיטו). הגורמים לעלית השכיחות בארץ ובעולם אינם ברורים דיים, אך מקובל לייחס זאת להתפתחות של תרבות פנאי המערבת חשיפה לשמש, ולהופעת החור באוזון. קרוב לוודאי כי אבחון טוב יותר של המחלה מתבטא בעלית השכיחות. רמז לכך הוא מגמה עולה של מציאת מלנומות ממוקדות ו"דקות" יותר, שלמציאתן נדרשת מיומנות אבחנתית שלא הייתה זמינה בעבר.
גורמי הסיכון למלונמה כוללים שילוב של גורמי תורשה וסביבה, כאשר חלק מן הגנים המעורבים התגלו בשנים האחרונות. הנטייה המולדת מתבטאת בעור בהיר הנצרב בקלות, נטייה לנמשים, ריבוי נקודות חן, שיער בהיר ועיניים בהירות. בג'ינג'ים המחלה שכיחה אף יותר. גורמים סביבתיים או התנהגותיים כוללים כוויות שמש ובעיקר כוויות שמש שהופיעו בילדות (לפני גיל 20) וכן חשיפה מצטברת לאורך השנים שלאו דווקא כרוכה בכוויות. גורם סביבתי נוסף הוא שימוש במיטות שיזוף אשר הוכח כמעלה את הסיכון למלנומה בצורה מובהקת. לאחרונה נאסר בישראל השימוש במיטות שיזוף מתחת לגיל 18, ואילו ארגון הבריאות העולמי מגדיר מיטות שיזוף בקטגורית סיכון דומה לטבק ואזבסט.
התסמינים
יש לחשוד במלנומה כאשר נצפה נגע הנראה שונה מן הנגעים האחרים של המטופל. במרבית המקרים מדובר בנגע בעל מראה אסימטרי, בעל גבול לא סדיר ומספר צבעים, אך קיימות גם מלנומות סימטריות וסדירות שהן בעיתיות יותר לזיהוי. חשוב ביותר לזכור כי מלנומה היא דינמית כלומר תתבטא בנגע חדש או בנגע קיים אשר שינה את צורתו, צבעו או מרקמו. כאשר מטופל מגלה על גופו נגע שכזה עליו לפנות לבדיקה. רצוי שמטופל יכיר את נגעי העור הקיימים אצלו ויוכל להצביע על נגעים חדשים או כאלו שהשתנו וכן רצוי לבצע הערכה כל גופית שנתית אצל רופא עור.
האבחון, הטיפול ודרכי המניעה
על בעלי אחד או יותר מגורמי הסיכון להיות במעקב רציף של רופא עור. בבדיקות מעקב על רופא העור להסתכל בצורה יסודית על נגעי העור ולהשתמש במכשיר הדרמוסקופ, שהוא מכשיר ידני המאפשר צפייה במבני העומק אשר אינם גלויים לעין הערומה. השימוש במכשיר הדרמוסקופ מוכח כמעלה משמעותית את הדיוק האבחנתי. לעיתים, בעיקר במטופלים מרובי שומות, נעזרים בצילומים כל גופיים לצורך איתור שינויים ונגעים חדשים.
כאשר נגע נחשד למלנומה הוא נשלח להסרה כירורגית והמשך המעקב והטיפול יקבעו לפי תוצאות הביופסיה. אם התגלתה מלנומה הדבר דורש ניתוח נוסף להרחבת השוליים, בתלות בעומק הגידול. לעיתים, במלנומות עמוקות יותר, ידרשו בדיקות נוספות כבדיקת קשריות הלימפה או בדיקות הדמיה לאיתור גרורות.
רוב המלנומות הינן שטוחות ולאחר הסרתן אחוזי הריפוי גבוהים. במקרה של מחלה עמוקה יותר, ובעיקר כזו שהתפשטה לקשריות הלימפה או שלחה גרורות, אחוזי ההישרדות צונחים. במחלה גרורתית הטיפול הוא אונקולוגי. בשנים האחרונות חל פריצות דרך משמעותיות בטיפולים במלנומה גרורתית וההישרדות עולה, אך התמותה ממחלה גרורתית עדיין גבוהה.
מניעה שניונית של המחלה פירושה גילוי מוקדם, בשלבים בהם אחוזי הריפוי גבוהים. לכן יש לבצע בדיקה עצמית ובדיקה שגרתית אצל רופא העור.
למעשה המניעה והגילוי מוקדם הן הדרך הטובה ביותר להפחתת התמותה מן המלנומה.
הכותבת היא אחראית המרפאה לאבחון סרטן עור, מחלקת עור, איכילוב