הדבר הראשון שאילה וייס חשבה עליו כשגילתה שהיא חולה בסרטן השד הוא שאולי מדובר בטעות. כשהבינה שהבשורה היא חד-משמעית, הטיפול בגינון עזר לה בהתמודדות עם הטיפולים. "התבשרתי שאני צריכה את כל הטיפולים כדי לחזור לחיים. מבחינתי, הבנתי שזה איזושהי הזמנה לתהליך עומק. ומה שמחזיק אותי בכל התקופה הזאתי, בכל הכימותרפיה, בכל הקושי, זה לבוא לכאן. זה כמה שעות שאני לא עסוקה בעצמי".
"אני באה לכאן בשעה 6:00 בבוקר אני משקיפה על כל הממלכה ואחר כך עושה סיבוב מלכה: מאכילה את התרנגולות, אוספת ביצים, שותלת, זורעת, אוספת ואז בודקת, התפוחים מוכנים? מוכנים. הפטל מוכן? מוכן. וככה בעצם שרדתי את כל הארבעה חודשים של הכימותרפיה. זה תהליך שיש בו הרבה קסם והרבה איכות חיים. וזה לחיות, זה לחיות את החיים".
"יש קבוצה שנקראת 'גמאני' קבוצת תמיכה מדהימה. הן יודעות מה עברתי ומה אני עוברת ומה אני עוד אעבור. אז החלטתי שאני רוצה להביא אותן למקום הזה של הרוגע, של השקט, של הטבע. ו-'גמאני בטבע' הפכה לשלוחה בעצם של העצמת נשים שנמצאות במצב שלי – לפני, תוך כדי ואחרי. לתת להן מקום בטבע. אני יודעת שזה הייעוד שלי. כל העשייה הזאת נותנת לי להרגיש הרבה יותר ממטופלת".
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון לאוקטובר 2022. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.
בימוי והפקה: יוראי ליברמן