מחלות לב וכלי דם הן הגורם מספר 2 למוות בישראל, ומספר 1 בעולם כולו. לדברי ד"ר חופית כהן, מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, ממרכז הליפידים ע"ש ברוך שטרסבורגר ז"ל, המרכז הרפואי ע"ש שיבא תל-השומר; מחלות אלה נגרמות על רקע הופעת תהליך של טרשת עורקים. למרות הסטטיסטיקה העגומה, ד"ר כהן מציינת כי בחמשת העשורים האחרונים הושגה ירידה משמעותית בתמותה ממחלות אלו. אז מה ההסבר לכך?
"חדשות טובות אלה, קשורות בעיקר לעובדה שכיום ניתן לשלוט טוב יותר בגורמי הסיכון המובילים לטרשת העורקים. אין ספק שגם התאמת הטיפול הספציפי לכל מטופל ומטופלת תורמת לכך, וכמובן – גם המודעות הגבוהה יותר שמובילה לאבחון מוקדם", מסבירה ד"ר כהן.
לדבריה, אם בעבר שקלול הסיכון נעשה לפי מדדים קבועים של כולסטרול שהיו נכונים לכלל האוכלוסייה, היום כבר יודעים שהתאמת טיפול אישי למטופל היא המפתח לבריאותו.
אל תשוו את מדד הכולסטרול שלכם לאחרים
"מחקרים שנעשו בארצות שונות, מצביעים על כך שהפחתת התחלואה והתמותה מתאפשרת במידה רבה הודות למניעת המחלות הלבביות, הן לפני האירוע הקליני הראשון – מה שמכונה 'מניעה ראשונית' והן לאחר הופעת הביטוי הקליני של המחלה – 'מניעה שניונית'. אמנם ידוע כי ישנם גורמי סיכון כלליים שמעלים את הסבירות למחלות לבביות, אבל מסתבר שישנם גורמים נוספים ומהותיים שבהחלט עשויים להשפיע כמכלילים אותם בחישוב הכללי, והם מאפשרים לקבל תמונה מדויקת יותר של הסיכון לתמותה ממחלות לב".
הסיכונים הקלאסיים אותם מציינת ד"ר כהן, כוללים בין היתר - גיל מבוגר, מין, עודף כולסטרול, יתר לחץ דם, השמנת יתר ועישון. לעומת זאת, המדדים החדשים כוללים מחלות רקע שונות כמו אי ספיקת כליות, מחלות גנטיות ואורח חיים בעייתי – כאמור, כל אלה לא נכללו בחישוב הסטטיסטי להערכת סיכונים בעבר.
"ניקח לדוגמה אדם בן 20 שלא מעשן. על פי המדדים הקודמים, הוא נמצא בסיכון נמוך מאוד לתמותה ממחלת לב. כעת, נניח שאותו גבר סובל גם מדלקת פרקים כרונית למשל או שאורח החיים שלו 'יושבני' מידי – זה בעצם אומר שהסיכוי שלו למות ממחלת לב עולה והוא כבר לא מוגדר 'קל'. באופן דומה, ידוע כי נשים שסבלו מסוכרת היריון או מרעלת היריון נמצאות בסיכון מוגבר לאירועים לבביים וכך גם נשים שהגיעו למנופאוזה בגיל צעיר יחסית, וזה נכון בייחוד לגבי אלה שיש להן יתר כולסטרול מולד. במילים אחרות – ההסתכלות היא הרבה יותר רחבה ובמקרים רבים, זה מאפשר לאבחן ולטפל בזמן", מסבירה ד"ר כהן.
רוצים לדעת עוד על כולסטרול?
הכירו את המחלה השקופה שמגבירה את הסיכוי להתקפי לב >>
עברתם אירוע קרדיווסקולרי? כך תנהגו ביום שאחרי >>
הכול נשאר במשפחה: גם הכולסטרול >>
חשיבות האבחון המוקדם
ד"ר כהן מציינת היבט חשוב נוסף שמסייע בהפחתת התחלואה הכללית ממחלות לב – "ידוע שהתערבות טיפולית מוקדמת בגיל צעיר יכולה להציל חיים. אם לפני כמה שנים לא מיהרו לאבחן מחלות לב אצל אנשים צעירים, היום מבינים שאף אחד אינו מוגן מפניהן. יתרה מכך, מחקרים מלמדים שגם חשיפה מצטברת לגורמי סיכון מעלה את הסיכוי לכך, בעיקר כשאלה מופיעים בגיל צעיר ואפילו בגיל ילדות. זו הסיבה למשל, שילדים שמקבלים טיפול ליתר כולסטרול כבר בילדות סובלים הרבה פחות ממחלות לבביות. לכן, אבחנה מוקדמת היא אחד הכלים היעילים ביותר שמסייעים במניעת התחלואה. הסתגלות לאורח חיים בריא, הימנעות מעישון, פעילות גופנית וטיפול תרופתי מניעתי בגיל צעיר – כל אלה יכולים לסייע למנוע מחלות לב וכלי דם בגיל מבוגר".
ד"ר כהן מציינת גם את אמצעי הטיפול החדשים במחלות לב כמו "אוטם שריר הלב", "אי ספיקת לב", הפרעות קצב ושבץ מוחי. "בשנים האחרונות, פורסמה שורה של מחקרי התערבות בהם השתמשו בתרופות המפחיתות את רמת הכולסטרול בדם לרמות נמוכות הרבה יותר מאשר בעבר. נמצא כי דרך זו יעילה בהפחתת תחלואה ממחלות כלי דם טרשתיות. בעקבות מחקרים אילו פורסמו קווי הנחייה באירופה, ארה"ב וישראל - אשר הגדירו יעדי טיפול חדשים עם שימוש במגוון רחב יותר של תרופות". עוד מבהירה ד"ר כהן שככל שערכי הכולסטרול נמוכים יותר כך התועלת מוגברת, ולכן אין חשש מפני השגת ערכים נמוכים מידי.
"אף אחד אינו חף מסיכונים"
למרות הנתונים שהצטברו עם הזמן, ועל אף ההוכחות שטיפול אישי אכן מוביל לשעורי תחלואה ותמותה פחותים, ד"ר כהן חושבת שעדיין קיים מקום לשיפור בנושא. "כיום האחריות לבריאות הציבור מוטלת בעיקר על כתפיו. לצערי הרב, לעיתים רבות דווקא אנשים שלא נמצאים בסיכון גבוה לכאורה, הם אלה שנופלים בין הכיסאות. כלומר – מי שמגיע להיבדק היום זה בעיקר אנשים שסובלים מיתר לחץ דם או מעודף משקל, אבל מי דואג לאנשים בני 30 שמעולם לא סבלו מבעיות בריאות? חשוב לי לנצל את ההזדמנות ושוב להבהיר שאף אחד ואף אחת מאיתנו אינו חף מסיכונים. חשוב לגשת לרופא המשפחה ולהתייעץ איתו לגבי ביצוע בדיקת ערכי כולסטרול בהתאם למצב האישי".
לסיכום, נחזור על המסר החשוב: גם אם אתם לא סובלים מלחץ דם גבוה, ולא מעשנים ואפילו אם אתם צעירים ומחלות לב כלל אינן מטרידות אתכם, דעו שגם אתם עשויים להימצא בסיכון לאירועים לבבים. "חשוב להבין שכיום ישנם כלים שונים שמאפשרים להפחית את הסיכון. החל משינוי באורח החיים, דרך הרגלי תזונה טובים יותר ועד לטיפולים תרופתיים מהדור החדש שלא היו זמינים בעבר. טיפולים אלה משמשים את עולם הרפואה כבר שנים. הם בטוחים, יעילים ובעיקר – מצילים חיים. הערכת מידת הסיכון למחלות לב וכלי דם, נעשית על פי מדדים שמחלקים את המטופלים לקבוצות סיכון בדרגות שונות, וכך למעשה נקבעים יעדי הטיפול והדרכים להשגתו", אומרת ד"ר כהן לסיכום.
