מחקרים עדכניים מצביעים על כך שהרגלי אכילה מזיקים, ובפרט אכילה מהירה, עלולים לגרום לתופעות מציקות כגון גזים ונפיחות בבטן, ואף להשפיע על עיכול המזון ולהוביל להשמנת יתר. כעת מתברר כי הרגלים אלה עלולים אף להיות סכנה של ממש. מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת חיפה והמרכז הרפואי איכילוב מצא קשר ישיר בין אכילה מהירה למחלת כבד שומני.
במחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Hepatology Communication, השתתפו 315 משתתפים בגילי 40-70, שנבדקו בשתי נקודות זמן לאורך תקופת מעקב של כשבע שנים. המשתתפים עברו בדיקות כבד לא פולשניות, כמו אולטרסאונד, לצד מדדים נוספים להערכת תפקוד הכבד. כמו כן, הם מילאו שאלונים שכללו מידע על הרגלי תזונה, עישון, פעילות גופנית וצריכת אלכוהול.
הממצאים אישרו כי שמירה על אורח חיים בריא, הכולל בין השאר שילוב של תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה והימנעות מעישון, מפחיתה בכ-58% את הסיכון לפתח מחלת כבד שומני. עם זאת, מתוצאות המחקר התברר כי גם בקרב מי שמקיימים אורח חיים בריא, דפוסי אכילה מזיקים, כגון אכילה מהירה ואכילה בעקבות דחף רגשי, הם גורמי סיכון משמעותיים.
"הממצאים מדגישים לנו כי יש משמעות לא רק למה שאוכלים, אלא גם לדרך שבה אוכלים, מה שמעצים את חשיבותם של אורח חיים בריא ושינוי התנהגותי ככלים מרכזיים בשמירה על בריאות הכבד"
לורה סול גרינשפן, אונ' חיפה
לפי הנתונים הדרמטיים, כ-34% מהמשתתפים שדיווחו על אכילה מהירה, נמצאו עם סיכוי מוגבר ב-69% להימצאות מחלת כבד שומני, זאת בהשוואה לאלה שאכלו בקצב רגיל או איטי. עוד עלה כי אכילה בעקבות דחף רגשי, למשל במצבי מתח, לעומת אכילה מתוך רעב או בשעת ארוחה, מעלה את הסיכון לעמידות לאינסולין, שעלולה להוביל להתפתחות סוכרת מסוג 2, וכן לתהליכי דלקת בכבד ממקור מטבולי.
"קיימים מעט ממצאים בתחום זה בספרות הרפואית בעולם, ובישראל בפרט", אומרת לורה סול גרינשפן, דוקטורנטית לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה ומעורכות המחקר. "הממצאים מדגישים לנו כי יש משמעות לא רק למה שאוכלים, אלא גם לדרך שבה אוכלים".
>> מחקר מצא: ירקות מצליבים מפחיתים סיכון למחלת הכבד השומני
כ-30% מהאוכלוסייה הכללית סובלים ממחלת הכבד השומני
מחלת הכבד השומני (MASLD) שאינה נובעת מצריכת אלכוהול מופרזת היא מחלת הכבד השכיחה ביותר בעולם, והגורם המוביל למחלת כבד כרונית. "כ-30% מהאוכלוסייה הכללית, כולל בישראל, סובלים ממחלה זו", מסבירה סול גרינשפן. לדבריה, המחלה מאופיינת בהצטברות שומן בתאי הכבד, שעשויה להוביל לתהליכי דלקת, להתפתחות של שחמת כבד, מצב שבו רקמה בריאה הופכת לרקמה צלקתית שאינה מתפקדת, ואף לסרטן. היא מדגישה כי נכון להיום, טרם קיים טיפול תרופתי ייעודי למניעת כבד שומני, "מה שמעצים את חשיבותם של אורח חיים בריא ושינוי התנהגותי ככלים מרכזיים במניעה ובשמירה על בריאות הכבד".
"הממצאים מצביעים על הצורך בגישה הוליסטית. על המטפלים לשקול את כל ההיבטים של אורח החיים של המטופל כדי להעניק הנחיות מותאמות אישית ולשפר את יעילות הטיפול"
פרופ' שירה זלבר-שגיא, אונ' חיפה
לטענת פרופ' שירה זלבר-שגיא מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, וממנהלות המחקר, "הממצאים מצביעים על הצורך בגישה הוליסטית לכל מטופל. על הרופא ושאר המטפלים לשקול את כל ההיבטים של אורח החיים של המטופל כדי להעניק הנחיות מותאמות אישית ולשפר את יעילות הטיפול".
עם צוות החוקרים נמנים גם המסטרנטית יערה אבן חיים וד"ר דנה איבנקובסקי-וכקמן מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, לצד פרופ' רויטל קריב, ד"ר נעמי פליס-איסקוב, ד"ר מוריאל ווב ופרופ' אורן שיבולת מהמרכז הרפואי תל אביב.