כריסטינה אפלגייט ("נשואים פלוס", "בשבילי אתם מתים"), אובחנה עם טרשת נפוצה בשנת 2021. בראיון ל"ניו יורק טיימס", סיפרה הכוכבת בת ה-50 על המחלה שגורמת לה למוגבלות פיזית ולשינוי במראה. "הייתה תחושה של 'טוב, בואו נביא לה תרופה כדי שהיא תוכל להרגיש יותר טוב. ואין יותר טוב. אבל זה היה טוב בשבילי. הייתי צריכה לעבד את האובדן של החיים שלי, את האובדן של החלק הזה בי. הייתי צריכה זמן". עוד הודתה אפלגייט בראיון כי לעולם לא תשלים עם העובדה שחלתה. "אני לעולם לא אקבל את זה, אני כועסת. 

נכון להיום במדינת ישראל חיים כ-7,000-8,000 חולים בטרשת נפוצה, והמספרים עולים משנה לשנה. במרבית המקרים, בהיעדר טיפול נכון המחלה יכולה כגרום לנכות ותשפיע על יכולתו של המטופל להאריך ימים, וכמו רוב המחלות האוטואימוניות קיימת נטייה לטרשת נפוצה להופיע יותר אצל נשים מאשר גברים ביחס של כ-2:1. 

מהי טרשת נפוצה?

שם המחלה "טרשת נפוצה" אינה נובע מכך שמדובר במחלה שכיחה אלא בשל פיזור הנגעים (נפיצות) במערכת העצבים המרכזית. טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית בה מערכת החיסון של הגוף תוקפת את המיאלין, מעטפת שומנית העוטפת את תאי העצב במערכת העצבים המורכבת מהמוח, עצבי הראייה וחוט השדרה. הפגיעה במיאלין מתבטאת בנגעים וצלקות שניתן להבחין בהם בבדיקות הדמיה (MRI).

טרשת נפוצה היא תהליך דלקתי כרוני בו הציפוי של תאי העצב נפגע, דבר המשבש את יכולתו להעביר מסר חשמלי לתאי עצב אחרים ומשם לשרירים. סוג הפגיעה משתנה לאדם לאדם ותלויה בתדירות ההתקפים, באזור שנפגע במערכת העצבים המרכזית ויכולת ההחלמה מכל התקף.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

איך טרשת נפוצה משפיעה על הגוף והמוח?

ישנם תסמינים נפוצים הנחשבים ''קלאסיים'' עבור טרשת נפוצה כמו הפרעות תחושה המערבות גפיים ולעיתים גם פנים, חולשת גפיים, נוקשות שרירים, קשיי הליכה, חוסר יציבות, הפרעות ראייה, הפרעות בקואורדינציה, חוסר שליטה על סוגרים, קשיים קוגניטיביים, שינויים רגשיים, עייפות וכאבים כרוניים וכן הלאה וזאת בהתאם לאזור הפגוע במערכת עצבים המרכזית.

הפגיעה לרוב תלויה במיקום האנטומי שבו נוצר הנגע כתוצאה מהמחלה. אם ישנה פגיעה במסלולי עצב הראייה, החולה יסבול מירידה ביכולת הראייה ואם ישנה פגיעה במסלולי התחושה תהיה הפרעה בתחושה בהתאם לפיזור המתאים. חשוב לציין שעל פי רוב תסמינים כמו עייפות כללית וקשיים קוגניטיביים נגרמים בשל עומס המחלה הכללית ולא בשל מיקום אנטומי ספציפי.

נרדמת בעבודה (צילום: By KamolpornAk, shutterstock)
עובדת עייפה|צילום: By KamolpornAk, shutterstock

טרשת נפוצה - למה זה קורה?

הסיבות להופעתה טרם ברורות אך לפי הערכות ישנו קשר לגורמים סביבתיים וגם גנטיים. כלומר, הסיכוי של ילד הנולד לזוג הורים הסובלים מטרשת נפוצה לחלות גם הוא, גבוה פי עשרה לעומת שאר האוכלוסייה ובתאומים זהים במידה ואחד מהתאומים חלה אז הסיכוי לשל אחיו לחלות גבוה גם בהשוואה לשאר האוכלוסייה.

גם הגורם הסביבתי משחק תפקיד ניכר. ניתן לראות עלייה בשיעור החולים בטרשת נפוצה ככל שאנו מתרחקים גיאוגרפית מקו המשווה, בעיקר צפונה. נמצא גם קשר לחשיפה מועטה לאור השמש ולעישון סיגריות. כמו כן נמצא שחשיפה לווירוס בשם Epstein barr virus (EBV) הגורמת למחלת הנשיקה מעלה את הסיכוי לחלות בטרשת נפוצה בהמשך. הדעה הרווחת היא שלרוב מדובר בשילוב של שני הגורמים, רקע גנטי מתאים וגירוי של מערכת החיסון לחשיפה סביבתית, אך הנושא עדיין לא הובן במלואו. 

אילו איברים נפגעים בטרשת נפוצה?

האיברים בהם רואים את הפגיעה הניכרת ביותר הם המוח, חוט השדרה ועצבי הראייה. מדובר במחלה התקפית עם תקופות רמיסיה ורגרסיה בהם מרבית החולים מרגישים (לפחות בתחילת המחלה) שחזרו לתפקוד מלא אך על אף זאת, הנזק יכול להצטבר. גם במצב בו ישנה רגיעה של שנה בין התקף להתקף, הנזק מצטבר ובחלק מהמקרים הנגעים ממשיכים להיווצר אולם המטופל/ת אינם מרגישים בכך ולכן מעקב הדמייתי וקליני הוא חשוב.. כך, עם חלוף הזמן, נוצרת פגיעה מתקדמת במערכת העצבים ממנה הגוף לא מצליח להשתקם באופן מלא. 

בחלק מהמקרים לאחר 10-15 שנה בה המחלה בעלת אופי התקפי המוגדר כטרשת נפוצה "התקפית" היא משנה את אופייה והופכת לפרוגרסיבית. מצב בו המחלה מחמירה ללא קשר להתקפים הנגרם כנראה בשל התשה של מערכת העצבים המרכזית ולא בשל דלקת חריפה. בהתאם, שלב זה קשה יותר לטיפול ועל כן ישנה חשיבות עליונה באבחון מוקדם ככל האפשר על מנת שהצוות הרפואי יוכל להתאים טיפול שידחה ויעכב את ההגעה לשלב הפרוגרסיבי של המחלה.

פגיעה קוגניטיבית 

טרשת נפוצה עשויה לפגוע גם בקוגניציה בחלק מהמקרים. הפגיעה הקוגניטיבית הבולטת והמוקדמת ביותר מתבטאת ביכולת לעבד מידע במהירות. היכולת נשמרת אך המהירות נפגעת. ככל שהמחלה מתקדמת כך מדורים קוגניטיביים נוספים במערכת העצבים המרכזית נפגעים כגון זיכרון לטווח קצר (בעיקר מילולי), תפקודים ניהוליים, ואליהם מצטרפים שינויים רגשיים כמו דיכאון ועייפות כרונית המלווה את המטופל/ת ומחמירים את שאר תסמיניו/ה.

חשוב לזכור כי טרשת נפוצה עלולה לגרום לנכות, בין אם קוגניטיבית או פיזית משום שהיא יוצרת נזק מצטבר במוח הפוגע בפעילותו התקינה. מחקרים גדולים שנערכו לאחרונה ע"י קבוצות מובילות בתחום טרשת נפוצה מראים שהתחלת טיפול מוקדם ואפקטיבי ככל הניתן תדחה את המעבר לשלב הפרוגרסיבי ותפחית את הנכות המוטורית המצטברת. לפיכך, כעת נהוג לחשוב שהתחלת טיפול מוקדם ואפקטיבי תדחה ו/או תאט את ההידרדרות הקוגניטיבית. מחקרים גדולים בוחנים זאת ברגעים אלו ממש.

בדיקה נוירולוגית (צילום: YAKOBCHUK VIACHESLAV, shutterstock)
צילום: YAKOBCHUK VIACHESLAV, shutterstock

איך מאבחנים טרשת נפוצה?

האבחון נעשה על-ידי מענה על קריטריונים התואמים את המאפיינים ההתקפיים של המחלה. מטופל המגיע עם מופע אופייני לטרשת נפוצה עובר בדיקת MRI של המוח וחוט השדרה ולעיתים גם ניקור מותני הבוחן יצירה של נוגדנים בתוך מערכת העצבים המרכזית. על סמך הבדיקות הללו ותשאול קליני אנו מבססים את האבחנה שלנו וכך, אפילו לפני ההתקף המשמעותי הראשון, יכולים להתחיל בטיפול.

איך מטפלים בטרשת נפוצה?

טרשת נפוצה היא לא גזר דין. אם נסתכל על ציר הזמן עד שנות התשעים לא היו תרופות לטיפול בטרשת נפוצה ובחלוף 30 שנים יש במדינת ישראל מעל ל-15 תרופות שונות הפועלות במגוון מנגנונים ושיטות פעולה. חלק מן התרופות מבצעות מודולציה של מערכת החיסון ובכך מונעות מהגוף לתקוף את מערכת העצבים. חלקן עובדות דרך  נוגדנים חד שבטיים התוקפים את מערכת החיסון כדוגמת תאי B. ירידה בכמות תאי B והחלשה במעט של מערכת החיסון מתרגמת לירידה בתדירות ההתקפים. ישנן קבוצות המונעות חלוקה של תאי מערכת החיסון ובכך מחלישות במעט את מערכת החיסון ובהתאם מורידות את תדירות ההתקפים. ישנן קבוצות טיפול אנטי מיגרטוריות (מונעות נדידה) המונעות את הגעתם של תאי מערכת החיסון למערכת העצבים המרכזית ובכך מונעות מתהליך דלקתי להתרחש.

חלק מהטיפולים ניתנים בכדורים ולעומתם ישנם טיפולים הניתנים בזריקה תת עורית כל מספר ימים או טיפול תוך ורידי במסגרת אשפוז יום אחת לחודש או מעל לכך. ההיצע הרב מאפשר לנו להתאים באופן מדויק טיפול לכל חולה בהתאם לרצונותיו/ה ולחומרת מחלתו/ה ובכך לחסוך נכויות ופגיעות קוגניציה אשר השפעתם על איכות החיים משמעותית ביותר.

ד''ר יואב פיורה, נוירולוג ביחידה הנוירואימונולוגית בבית החולים איכילוב