רבים מאיתנו סובלים מאירועים חוזרים ונשנים של נזלת כרונית או מהופעה של שיעולים תכופים שמתגברים בתקופות מסוימות בשנה. מה ההבדלים בין אסתמה רגילה לאסתמה אלרגית? כיצד נדע לְמָה אנחנו אלרגיים? מדוע זה קורה דווקא בעונת המעבר? ואיך להתמודד עם הבעיה הזו?
אסתמה היא מחלה חסימתית דלקתית של דרכי הנשימה. מרבית החולים חווים גלים עולים ויורדים של המחלה - בתקופות מסוימות אין כלל תסמינים, ואילו בתקופות של התלקחות עלולים להופיע תסמינים קשיי נשימה, "צפצופים", חרחורים, לחץ בחזה ושיעול חריף.
השיעול לא חלף אחרי שבועיים? יכול להיות שזו אלרגיה
האסתמה נפוצה בקרב ילדים. פעמים רבות הסימפטומים נעלמים בגיל 6-5, אך במקרים מסוימים, בדרך כלל כשהסימפטומים היו בדרגה בינונית עד חמורה, המחלה עלולה לחזור שוב בגיל בוגר יותר. עם זאת, מחלת האסתמה עלולה להופיע בכל גיל ולא רק בגיל הילדות.
לעומת זאת, אסתמה אלרגית נוצרת עקב חשיפה לאלרגנים שונים הנמצאים באוויר. אבק, צמחים ופרוות חתול או כלב עלולים לגרום לתהליך דלקתי ואיתו להתלקחות התקף אסתמה. החשיפה לאלרגן מפעילה את מערכת החיסון האלרגית, וכתוצאה מכך מופרש חומר מסוג היסטמין הגורם לתסמינים כמו נזלת, התעטשות, גרד באף ובעיניים, קוצר נשימה, שיעול, לחץ בחזה וצפצופים.
נתונים מארה"ב מצביעים כי כ-60 אחוז מהחולים באסתמה סובלים גם מאסתמה אלרגית, אך למרות החפיפה בין המחלות והתסמינים הדומים (שיעול, נזלת, גודש באף והתעטשויות), לא לכל מי שיש אסתמה יש אלרגיה, שכן קוצר נשימה נגרם מזיהום ויראלי בדומה למחלת השפעת, לעומת האלרגיה הנגרמת מתגובה מוגזמת של מערכת חיסון לחומרים מסוימים (אלרגנים),ואסתמה אלרגית צריכה להיות מאובחנת על ידי מרפאת אלרגיה ואימונולוגיה או מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה.
אם התסמינים אינם חולפים לאחר שבוע-שבועיים, מופיעים בתקופות מסוימות השנה או מוחמרים כתוצאה מחשיפה לגורמים מסוימים – קיימת סבירות גבוהה שאתם סובלים מאסתמה אלרגית.
סוגרים את החלונות – חשופים יותר לאלרגיה
כיצד נדע אם ולְמָה אנו אלרגיים? זיהוי הגורם האלרגני הוא השלב המשמעותי במניעה ובטיפול בהתקפי האלרגיה, ולכן בתחילה רופא המשפחה יבחן את חומרת ההתקפים (האם יש רק בנזלת או גם שיעול וקוצר נשימה) ואת תדירותם (כמה פעמים בשנה ההתקפים מופיעים, האם ההופעה קשורה לעונה מסוימת). בהתאם לדיווח ולתוצאות הבדיקות הראשוניות הרופא ישלח את המטופל לבדיקת אלרגיה כדי לבחון את תגובת מערכת החיסון לאלרגנים שונים (קרדית אבק הבית, אבקנים של פרחים, בעלי חיים וכדומה).
בעונת החורף האלרגיה עלולה להופיע כי החלונות סגורים וחם בבית, וקרדית אבק הבית נמצאת בארונות שבהם אנחנו מאחסנים את השמיכות, המעילים, הסוודרים והבגדים הארוכים. גם החזרה למסגרות החינוכיות בבתי הספר ובגנים עלולה להביא לחשיפה לאלרגנים שמחריפים את התסמינים. בעונת האביב מתחילה הפריחה ואבקנים של עצים, צמחים ועשבים הנישאים באוויר עלולים לגרום להתפרצות התסמינים.
אל תסתפקו בממחטות
השלב החשוב והמשמעותי ביותר הוא לאבחן מה הגורם ולנסות להימנע ממנו ככל האפשר, וכך להפחית את התסמינים. מבצעים בדיקת תבחיני עור (טסטים עוריים) במרפאת אלרגיה ואימונולוגיה, ולאחר מכן מתאימים את הטיפול התרופתי: הטיפול באסתמה יהיה קבוע או לפי צורך במשאפים המכילים סטרואידים וחומרים מרחיבי סמפונות. במקרים של אסתמה אלרגית נותנים גם תרופות אנטי־היסטמיניים כדי לסייע בתגובה האלרגית (ההיסטמין, המופרש מתאי פיטום, הוא אחד המחוללים של התגובה האלרגית, ובלימתו מונעת את ההשפעות והתופעות של התגובה.
באסתמה אלרגית קלה עד בינונית ניתן לטפל באמצעות חיסון ספציפי לאלרגן (אבק, דשא, אבקני עצי זית וכדומה) הניתן במרפאות אלרגיה. המטופל מקבל חיסונים בריכוזים עולים עד לשלב האחזקה ולמשך שלוש עד חמש שנים. הטיפול מפחית משמעותית את התסמינים ואת הצורך בתרופות.
במקרים מורכבים שבהם האסתמה לא נשלטת למרות טיפול מונע וקבוע, ישנם גם טיפולים ביולוגיים שפועלים באופן ממוקד על התאים העיקריים המעורבים בתגובה של מערכת החיסון בגוף. הטיפול פועל על חלבונים בעלי תפקיד מרכזי בתהליכי הדלקת שמתלווים לאסתמה ושגורמים לתסמיני המחלה. הטיפולים נוגדים את פעילותו של החלבון, מפחיתים את הדלקת ובכך מפחיתים את הסימפטומים. הטיפולים הביולוגיים פועלים כנגד תגובות אלרגיות שונות, וניתנים בהתאם לפרופיל הרפואי של המטופל, בדרך כלל בזריקות, וכרוכים במעט מאוד תופעות לוואי.
חשוב לא להתעלם מהתסמינים – אם התסמינים לא חולפים, קבעו תור לרופא המשפחה, ובמידה שעולה חשד לתגובה אלרגית – גשו לייעוץ אצל אלרגולוג. בעזרת אבחון, הפחתת החשיפה לאלרגן וטיפול ממוקד ומותאם, אפשר לשמור על איכות החיים טובה גם בעונות המעבר.
ד"ר ורד שיכטר קונפינו היא מנהלת היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה ילדים ומבוגרים, במרכז הרפואי הלל יפה