אל תתנו לשם להטעות אתכם! כל קשר בין חלבה כפי שאנחנו מכירים אותה, למתכון הזה מקרי בהחלט. כאן מדובר במעדן נפלא שעשוי מסולת שמבושלת במים, חלב וסוכר, ואשר אותה יוצקים אל תבנית תוך שמעשירים אותה בפירות יבשים כצימוקים, אגוזים ועוד.
את החלבה דה אירמיק (אירמיק = סולת) ניתן למצוא מככבת על שולחן ט"ו בשבט כמעט בכל בית שמוצאו מתורכיה, וכן באירועים משמחים אחרים שמסמלים חידוש וצמיחה כמו לידת תינוק חדש, בקיעת שן ראשונה וכו'.
אופן הבישול הוא די דומה להכנת דייסת סולת, ועם היחס של ארבעת כוסות הנוזלים שיש להשתמש בהם במתכון, אפשר לשחק. סבתי האחת הייתה משתמשת רק במים, סבתי השנייה הייתה מוסיפה גם חלב, ואילו אני – הוספתי גם שמנת. שלא ייחסר.
בכל מקרה, לדייסה שנוצרה לאחר הבישול מוסיפים פירות יבשים, כשהקלאסיים הם צימוקים ואגוזים, ומכאן אפשר רק להמשיך ולהתפרע. לאחר קירור של מספר שעות הקינוח מתייצב ומוכן להגשה. ניתן להכין בתבנית גדולה ולחתוך אחר כך למעוינים, כמו שהסבתות היו עושות, או להכין בתבניות סיליקון אישיות ומעוצבות.
- 1 כוס סולת
- 1 כוס שמנת מתוקה לבישול 10%
- 1 כוס חלב
- 2 כוסות מים
- 25 גרם חמאה
- 1/2 כוס סוכר
- 1 כוס צימוקים
- 1/2 כוס חמוציות
- 1/2 כוס משמשים מיובשים קצוצים
- 100 גרם אגוזים קצוצים גס
- מעט קינמון להגשה
- ממיסים בסיר את החמאה ומוסיפים את הסולת
- מטגנים את הסולת בחמאה תוך כדי ערבוב מספר דקות עד אשר היא מזהיבה קלות
- מוסיפים לסיר את השמנת המתוקה, החלב, המים והסוכר, ומתחילים לבשל על אש בינונית
- מביאים לרתיחה תוך כדי בחישה מתמדת, כשלאט לאט התערובת מסמיכה והופכת דייסתית
- כאשר מגיעים למרקם הרצוי (דייסה סמיכה) מכבים את האש ומוסיפים את הפירות היבשים. משאירים מעט אגוזים ומעט מתערובת הפירות בחוץ
- במידה ומשתמשים בתבניות סיליקון, מניחים בתחתית כל אחת מהן מעט מהאגוזים ומהפירות. (לאחר הקירור מחלצים את הקינוח מהתבנית, הופכים אותו ואז העיטור הוא מעל.)
במידה ומכינים בתבנית מלבנית אז את הפירות היבשים ששמתם בצד מפזרים מעל הסולת - יוצקים את הסולת אל תוך הכלים, מכסים בניילון נצמד ושולחים למקרר לכמה שעות טובות לצינון והתייצבות
- מחלצים את הקינוחים מהסיליקון או חותכים למעוינים במידה והכנתם בתבנית
- רצוי לבזוק קינמון ולהגיש לאחר שהקינוח נמצא כחצי שעה בטמפרטורת החדר, כך הוא רך יותר והטעמים מתחדדים
