לאן זורקים את זה? מדריך המחזור שיעשה לכם סדר באשפה

אדם מייצר בממוצע כ-1.7 ק"ג של פסולת ביום, ובשנה אחת מייצרים תושבי ישראל כ-4.5 מיליון טון פסולת.  רק 20 אחוז מהפסולת בישראל נשלחת למחזור, בעוד 80 אחוז נטמנים באדמה. מה ניתן לעשות? נתחיל מהשורה התחתונה – מחזור הוא לא פתרון קסם. הוא לא אידיאלי, הוא בזבזני במשאבים והוא גם מוגבל – לא הכל אפשר למחזר, וגם מה שמחזרנו אי אפשר למחזר שוב ושוב עד אין סוף. לכן, הפתרון האמיתי לצמצום ההטמנה, נמצא בהפחתת צריכה מלכתחילה ובשימוש חוזר (upcycle) במה שכבר ברשותנו. לצד זאת, חשוב לזכור – שינוי עושים בצעדים קטנים, ומחזור של מה שכבר לא צריך ולא מצאתם לו שימוש אחר ללא ספק עדיף על סתם זריקה לפח. אז מה זורקים לאן? אנחנו כאן לעשות לכם סדר

מיחזור בקבוקים 

אנחנו כמובן ממליצים על מיעוט שתיית משקאות מתוקים, ועל שימוש בבקבוק אישי רב פעמי לשתיית מים. אבל אם בכל זאת נתקעתם עם בקבוקים, כדאי שתדעו – זה שווה לכם כסף. מאז שהוחל חוק הפיקדון גם על בקבוקים גדולים, נעלמו מהרחובות כלובי הבקבוקים, אבל זה לא אומר שכבר אי אפשר למחזר אותם.
חוק הפיקדון, קובע כי מכלי משקה יימכרו בתוספת מחיר (פיקדון), ובהחזרת מיכל המשקה יקבל הצרכן את סכום הפיקדון – כלומר, אחרי שסיימתם לשתות אתם יכולים פשוט להחזיר את הבקבוקים לסופר ולקבל חזרה את סכום הפיקדון. אם הפיקדון פחות קריטי לכם תוכלו לתרום את הבקבוקים למישהו שזקוק לכספי הפיקדון או למטרה כלשהי (למשל גני ילדים) או פשוט להשליך את הבקבוקים עם שאר האריזות לפח הכתום.

איפה זורקים בקבוקי זכוכית?

גם על בקבוקי זכוכית של משקאות כמו יין, בירה או בקבוקי משקאות כלים שנמכרים לרוב במסעדות ופיצוציות חל חוק הפיקדון וגם אותם תוכלו להשיב לסופרים ולחנויות באותו אופן. הפתרון למי שמוותר על הפיקדון, ולכל שאר מיכלי הזכוכית בהם בקבוקי רטבים וצנצות, הוא הפח הסגול (ובתל אביב פח אפור עם מדבקה סגולה) שמיועדים למחזור זכוכית בלבד.

מחזור נייר וקרטון

מחזור נייר הוא כנראה הנפוץ והמוכר ביותר, היום כמעט בכל בניין מגורים מוצב לצד פחי האשפה הירוקים גם פח כחול למחזור נייר, וברחובות רבים ניתן למצוא גם מכלי מחזור נייר גדולים (הירוקים העגולים עם הפתח הצר). מה אפשר לזרוק בהם? כל סוג של נייר – עיתונים, פליירים ודברי דואר, דפי מחברות שסיימו את שימושם, וכן גם אריזות קרטון מהסוג הדק ושאינן מצופות פלסטיק, כמו למשל קרטוני קורנפלקס, קרטוני ביצים ואפילו קרטוני פיצה (אבל רק נקיים, אלו שמלאים בשמן לא יתמחזרו טוב).

לעומת זאת קרטונים גדולים ועבים מהסוג שמשמש למשלוחים או למעברי דירה יש להשליך לקרטוניה, אבל רגע לפני אנחנו ממליצים לבדוק אם אפשר להעביר אותם למישהו אחר שבדיוק עובר דירה או צריך לשלוח משהו ויוכל להשתמש בהם.

מחזור אריזות – מה זורקים לפח הכתום?

בקטגוריה של אריזות נכלל  למעשה כמעט כל מה שלא הוזכר בקטגוריות הקודמות, כלומר – לא נייר או קרטון, לא בקבוק שתייה ולא אריזת זכוכית. חוק האריזות, המאפשר מיון אריזות והעברתן למחזור, קיים בישראל רק כמה שנים, ופחי האריזות הכתומים לא מצויים עדיין בכל יישוב בארץ. אבל אם יש בסביבתם פח כתום, אתם יכולים להשליך אליו כמעט כל סוג של אריזה, וזה כולל – אריזות מזון מפלסטיק לסוגיו, שקיות פלסטיק, קרטוני חלב (שעל אף שמם עשויים בעיקר מפלסטיק),פחיות שימורים, בקבוקי פלסטיק, ואריזות של חומרי ניקיון ושל מוצרי היגיינה וטיפוח. רק שימו לב שהאריזות שאתם משליכים נקיות משאריות מזון שעלולות להפריע לתהליך המחזור.

מה עושים עם שאריות מזון?

אחרי שמיינו את הזבל היומיומי שלנו למכלי המחזור השונים למעשה לא נשארו לנו הרבה דברים בפח, אבל גם אחרי שנפטרנו מהאריזות, המזון שלנו בעצמו מייצר לא מעט פסולת – החל מקליפות של פירות וירקות, דרך מה שנשאר בצלחת, ועד למזון שנשכח במקרר ופיתח חיים משל עצמו – הפסולת האורגנית מהווה כ-50 אחוז ממשקל הפסולת הביתית, ובמילים פשוטות: חצי ממה שאנחנו זורקים הוא אוכל וחומר אורגני. מה עושים עם זה?

הפתרון הראשוני הוא ללמוד לבזבז פחות מזון, למשל על ידי קנייה חכמה וניצול נכון של חומרי הגלם. ועדיין, המנעות מוחלטת מזריקת מזון היא כנראה לא אפשרית, וזה הזמן להכיר את הקומופוסט.

קומפוסט הוא דשן, שנוצר מפירוק של חומרים אורגניים כמו צמחים ושאריות מזון, ויכול לחזור לאדמה ולסייע לצמיחת צמחים חדשים. בחלק מהערים והרשויות קיימים קומפוסטרים שכונתיים אליהם ניתן להשליך את הפסולת האורגנית שלכם, אבל גם אם ביישוב שלכם אין אופציה כזו, אתם יכולים ליצור קומפוסט ביתי, ולדשן באמצעותו את גינת הבית, או אפילו ליצור מהקומפוסט שלכם גז לבישול ביתי באמצעות חברות המתמחות בכך. אפשר גם לחפש מישהו אחר שעושה קומפוסט בסביבתכם ולהעביר לו את הפסולת האורגנית שלכם.

לאן זורקים בגדים שלא ראויים ללבישה?

נתחיל מקצת נתונים – כבר היום קיימת כמות בגדים שיכולה להלביש את כל אוכלוסיית העולם ב-50 השנים הקרובות לפחות, ובכל זאת בכל יום מיוצרים מליוני בגדים חדשים. תעשיית הטקסטיל היא מהמזהמות ביותר וכמות המשאבים שהיא מבזבזת היא עצומה. בישראל פסולת טקסטיל מהווה 5 אחוז מכלל הפסולת הביתית, שזה אמנם משמעותית פחות מפסולת המזון, אך זה גם לא מעט כמו שזה נשמע. נוסף על כך, בגדים רבים הנמסרים לתרומה במערב מוצאים את דרכם לאפריקה, וגם שם כמות הבגדים העצומה כבר מהווה בעיה. אז מה בכל זאת עושים עם בגדים ושאר מוצרי טקסטיל שלא צריכים?

קודם כל אנחנו ממליצים לרכוש פחות, לוותר על אופנה מהירה ולבחור באופנה איטית ובת קיימא או באופנה יד שנייה. שנית כשנפטרים מטקסטיל, כדאי להפריד בין פריטים שאנחנו פשוט כבר לא רוצים לבין פריטים לא שמישים – אם מדובר בפריטים ראויים, לבישים ושמישים שאתם פשוט כבר לא רוצים, הדבר הנכון לעשות הוא למצוא להם בית חדש אצל מישהו שזקוק להם; ההמלצה שלנו היא למסור למכרים שאנחנו יודעים שיעשו שימוש בפריטים, למסור דרך קבוצות פייסבוק או אפילו למכור לחנויות יד שנייה, ופחות להשאיר ברחוב על ספסל, שם הם עלולים למצוא את עצמם מגיעים בכל זאת לפח ולהטמנה.

גם כשמדובר בבגדים שאינם לבישים (הרוסים, קרועים וכו) ישנן מספר אפשרויות שאינן השלכה לפח הירוק – לבדים רבים ניתן למצוא שימוש חוזר, בין אם כסמרטוטים לשימושים שונים בבית, ובין עם ליצירות שונות (תפירת בובות, שמיכות טלאים ועוד) גם אם אתם לא בקטע, יכול מאוד להיות שאתם מכירים מישהו שכן, ושישמח לקבל מכם את הבדים. אם בכל זאת לא מצאתם שום שימוש חוזר לבדים ולא מצאתם מישהו שיעשה בהם שימוש, הפתרון האחרון לבגדים לא שמישים הוא מכלי מחזור הטקסטיל כשפרוסים בערים שונות ברחבי הארץ, אליהם ניתן להשליך בגדים, בדים וגם תיקים ונעליים. מוצרי הטקסטיל במיחזוריות אלו עוברים מיון, חלקם ממוחזרים וחלקם מועברים למוסכים שם הם משמשים כסמרטוטים.

מחזור מוצרי אלקטורניקה

מבין מוצרי הצריכה, מוצרי חשמל ואלקטורניקה הם כנראה בעלי הבלאי הגדול ביותר, ולמרות שרבים מהם ניתנים לתיקון, זה לא תמיד משתלם כלכלית ופעמים רבות אנחנו מעדיפים לזרוק את המקולקל ולקנות חדש. חשוב לדעת שמוצרי אלקטרוניקה שונים – סולולות, נורות, ומטענים; טלפונים ניידים ומחשבים; ואפילו מוצרי חשמל גדולים ניתן בהחלט למחזר, ולעשות שימוש חדש בחלקים שונים שלהם.

את פסולת האלקטרוניקה ניתן למסור בכל חנות אלקטרוניקה וחשמל, כשקונים מכשיר חדש – החוק מחייב את הספק לפנות מביתכם את המכשיר הישן במועד האספקה (בתיאום מראש). כשמדובר במוצרים קטנים – ישנם שני תאגידים בארץ האחראים על מחזור הפסולת האלקטורנית ופחי איסוף שלהם פרוסים ברשויות השונות. בנוסף קיימים פרויקטים פרטיים שונים, שניתן למצוא בחיפוש ברשתות החברתיות, האוספים ציוד אלקטרוני תקול ומתקנים אותו לטובת אוכלוסיות נזקקות.

לאן זורקים תרופות פגות תוקף?

לכולנו יוצא למצוא פה ושם בארון התרופות כדורים או משחות שפג תוקפם ואינם ראויים לשימוש. מכיוון שתרופות מכילות כימיקלים שונים, השלכה שלהן לפח הרגיל והטמנתן באדמה עלולה לגרום לזיהום הקרקע ואף לזיהום מי שתייה ולפגיעה בבעלי החיים. מה בכל זאת עושים? תרופות בתוקף (ושאינן מחייבות מרשם) ניתן להעביר כתרומה למי שצריך, תרופות מרשם שלא שומשו, ותרופות פגות תוקף (בין אם מדובר, בכדורים, נוזלים, או משחות) יש להשליך למיכלי איסוף תרופות, הנמצאים בכל בתי המרקחת ובחלק מהמרכזים הרפואיים בארץ. אריזות ריקות של תרופות בהן השתמשתם ניתן להשליך לפח הכתום, בתנאי שאין בהם שאריות של התרופה.

מה בכל זאת לזרוק לפח הירוק "הרגיל"?

למרות שנראה שיש היום פתרונות מחזור כמעט לכל חומר ומוצר, המציאות עוד רחוקה מזה, ולא מעט מהזבל שאנו מייצרים אינו מתכלה או מתמחזר ועל כן מוצא את עצמו בפח הירוק ומשם עובר להטמנה באדמה. בין מוצרי הפסולת שניתן לזרוק רק לפח הצפרדע הירוק נמצאים: צעצועים וכלי פלסטיק שבורים ותקולים, כלים חד פעמיים (שימו לב שאת הסוגים המתכלים בלבד ניתן לזרוק לקומפוסט תעשייתי), חיתולים משומשים, מגבונים, מוצרי היגיינה חד פעמיים כמו תחבושות וטמפונים ועוד. חשוב לדעת שלהרבה מהמוצרים החד־פעמיים האלו יש חלופות רב פעמיות, שבטווח הארוך לא רק ידידותיות יותר לסביבה ולגוף שלנו, אלא גם משתלמות כלכלית.

*הכתבה פורסמה במקור בינואר 2021 ועודכנה