"זה היה החלום של ישי, אני מודה שלא התלהבתי בהתחלה, כי חשבתי לחיות בבית רגיל עם ריצוף, שבו אוכל לעשות ספונג'ה כמו כולם. היה לי קשה לעשות סוויץ' בראש", מספרת אביבה לוריא (48) מטבעון. אביבה וישי הם ברסלבים, הורים לארבעה ילדים בגילים 7.5-17.5. לפני 3.5 שנים הם עברו לגור בבית מבוץ, אותו בנה ישי עם צוות של מספר חברים במשך שלוש שנים. "ישי במקצועו עוסק בבנייה מעץ של פרגולות ודקים. לפני שחזרנו בתשובה, הוא למד בנייה מעץ בארה"ב, שם גם ראה איך בונים בתים מבוץ והבין שזו הבשורה".
ישי למד את תחום הבנייה מבוץ באופן אוטודידקטי, אביבה מספרת שהוא ראה המון סרטונים וקרא ספרים שהזמין מחו"ל בנושא. "בגלל שהוא מתעסק בבנייה מעץ, לא היה קשה לו לעשות את המעבר מבנייה מעץ לבנייה מבוץ".
מה היתרונות שיש במגורים בבית מבוץ?
" בטון הוא חומר לא נעים ויש לו אנרגיה 'מבאסת', אתרי בנייה מבטון הם תמיד מחניקים, לעומת זאת בוץ הוא נעים, מבודד, חסכוני וטבעי, יש אנרגיה נקייה וטובה בבית מבוץ, ועל כך יעיד כל מי שנכנס אלינו הביתה", אומרת אביבה. "בנייה מבוץ מבודדת קור וחום, כך שאין צורך בכלל להשתמש במזגן, והקירות נושמים. יתרון נוסף הוא שהבית לא כבד, הוא שוקל עשירית מבית רגיל. לעומתו, בית מבטון שוקל כ-600 טון, ומאוד מכביד על האדמה שלנו. גם החומרים זולים – יש תמיד קש בשדות, ובטון זה חומר שיש בו כימיקלים - קיר של בית רגיל מבטון פולט בשנה קרינה בכמות של 30 צילומי רנטגן. מה שהכי הפתיע אותי היה שערכו ניסוי והראו שקיר מבטון נשרף הרבה יותר מהר לעומת קיר מבוץ".
הבית של ישי ואביבה בטבעון משתרע על 200 מ"ר, שתי קומות ויש אפילו ממ"ד המצופה באדמה. "קיבלנו אישור של מהנדס העיר, הבסיס הוא מבטון ומעבר לזה הכול מעץ, והקירות מקש (באלות) ובוץ. גם הרצפה מבוץ. כיסינו את הצד החיצוני של הבית בטיח סיד, ששומר על הבית מפני חדירה של נוזלים וכך אין לנו רטיבות". באלה היא מעין קובייה של קש דחוס, אותו קש המשמש מזון לסוסים ופרות, ויכול גם לשמש בבנייה טבעית. את הבאלות שמים בקירות ובגג הבית, וכך מייצרים למעשה קיר מבודד בעובי של כחצי מטר. "מבחינתנו זה ממש לחזור למקורות. בתימן ומרוקו יש עדיין בתים כאלה, שמחזיקים מאות שנים".
בעיקרון בנייה של בית מבוץ אורכת כשנה, אך במקרה הנוכחי היא ארכה שלוש שנים מפני שזו הפעם הראשונה שישי בנה בית כזה. העובדה שמדובר בעבודת יד, לא רק מאריכה את משך הבנייה אל גם משתקפת בעלויות. "אם היה מפעל שבו ניתן היה להכין קירות ולהעמיד אותם, זה היה מוזיל את העלויות כי זמן העבודה היה פוחת. בעולם מתוקן, היו משקיעים בזה, ממציאים פתרונות ומוזילים את כל הסיפור".
יש גם חסרונות לבית כזה?
"קשה למצוא חברת ביטוח שתבטח את הבית. בתקופה הראשונה במשך כשנה, אם הקירות משתפשפים, יורדת שכבה של חול, אבל גם בבית חדש יש אבק של בטון. אני מנקה את הבית עם שואב אבק וסמרטוט לח ולא גורפת מים, הכול בצבע חום כך שלא רואים את הלכלוך, אבל זה דווקא יתרון".
תוצרי הקנאביס מגיעים גם לתחום הבנייה
בעוד כחמישה חודשים ייכנסו תומר רשף ומשפחתו לביתם שנבנה בבנייה ירוקה במושב גאליה ליד רחובות. לפני כארבע שנים, בתקופה שבה עמלו על תכנון הבית, נחשף תומר לתחום הבנייה הירוקה וחיפש אדריכל שמתמחה בנושא, כך הגיע לאדריכל אייל יוסינגר, שחשף את משפחת רשף לבנייה בפלדה דקת דופן – שיטה שהגיעה מאוסטרליה, ולנושא הבנייה מהמפקריט.
המפקריט הוא חומר בניה ממקור טבעי, ונמצא בשימוש בבניית קירות, מחיצות, גגות וכן כחומר מבודד. החומר מורכב מתערובת של מים, סיד אווירי ושבבים מיובשים של צמח ההמפ, אותו צמח מופלא ממשפחת קנאביס שהיו לו המון שימושים במהלך ההיסטוריה, מחבלים, בדי קנבס וגם שרוכים ואפודים.
"החלטנו שאנחנו רוצים להשתמש בו למילוי קירות הבית, משיקולים אקולוגיים, זה חומר ירוק במחזור שלו, ובעל תכונות המאפשרות לבודד תרמית ואקוסטית. יצאנו לתהליך של לימוד, ראינו דוגמאות לבתים שיישמו את החומר, ובשאיפה באוקטובר אנחנו אמורים להיכנס לביתנו".
מה עלות הבנייה מהמפקריט?
"שיטת הבנייה לא זולה, בדומה לבנייה קונבנציונלית, החומר עצמו הוא לא יותר יקר, העבודה הידנית היא זו שמייקרת. העובדה שבחרנו קירות עבים גם ייקרה קצת את הפרויקט. בפרויקט משולבת גם הקמה של בריכת שחייה המבוססת על מערכת אקולוגית, ללא שימוש בכימיקלים".
חומר הבנייה של העתיד
"החומר הזה היה בשימוש נרחב אך בשל חוקי היובש של שנות ה-20 במאה שעברה בארה"ב, הפסיקו להשתמש בו", מספר אייל יוסינגר, אדריכל המתמחה בבנייה ירוקה, "לפני 30-40 שנה בצרפת גילו מחדש את ההמפ לבנייה. תחילה בשימור מבנים, כאשר גילו שלצורך שחזור טיח טבעי במבנים עתיקים, סיבים של צמח הקנאביס יכולים לתת מענה מצוין, כך הוא הפך לחומר בנייה בעל יתרונות רבים. באירופה אפשר אפילו למצוא בניין בן 8 קומות מהמפקריט, וארה"ב סימנה אותו כחומר בנייה של העתיד".
הבית שנבנה בגאליה יכלול שני בתים באותו המגרש, האחד משתרע על 160 מ"ר בו יגור זוג מבוגר, והשני 250 מ"ר, בו תגור משפחת רשף, הורים ושלושה ילדים בוגרים, ואייל מספר כי הוא הראשון בארץ שנעשה בטכניקה ייחודית שבה שלד הבית מפלדה, ללא בטון בכלל למעט הממ"ד, ולשלד מצמידים לוחות בנייה העשויים מעיסת נייר, ועליהם מתיזים קיר בעובי של 40 ס"מ מהמפקריט. "לבית כזה יש יכולת גבוהה של בידוד תרמי ואקוסטי (פי 7 מהבלוקים הרגילים שרוב ישראל בנויה מהם), הוא סופח 2CO מהאוויר והוא גם מאזן את הלחות, ומשאיר אותה ברמה נוחה לכל אורך השנה. בבתים כאלה אין צורך להדליק מזגן".
מה הופך מבנה מגורים למבנה ירוק?
"בנייה ירוקה לא מתחילה דווקא בחומר, אלא בידע. עצם התכנון שלו לזרימת אוויר מקסימלית, כיווני אור ושמש, האופן שבו הוא מוצב על המגרש, החומר בהמשך מגבה את הרעיון של תכנון בנייה ירוקה, הוא אחד הכלים אבל לא הכלי היחיד, התכנון הוא המהות. בשנים האחרונות יש התעוררות משמעותית בתחום של בנייה ירוקה, סביבת מחייה בריאה לאדם ולסביבה, חשיפה לאור ואוויר טבעיים יכולים להיות ריפוי של ממש עבור האדם והסביבה שלו".