ועידית האקלים בגלזגו, בה יתכנסו מנהיגים מכל רחבי העולם כדי לדון בסוגיית משבר האקלים ההולך ומחריף ולגבש פתרונות ודרכי פעולה להתמודדות מולו, יצאה לדרך. הכנס נחשב למפגש הבינלאומי החשוב ביותר של התקופה, ואף מוגדר על פי מומחים רבים כהזדמנות האחרונה לנקוט פעולה משמעותית לבלימת שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית,. כל העדכונים.
11.11 - עוד צעד בכיוון הנכון
שיתוף פעולה מפתיע בין סין לארה"ב
במהלך הלילה (ד'), סין וארצות הברית, שתי המדינות שהן הפולטות הגדולות בעולם של פחמן דו חמצני ואחראיות על חלק ניכר מהזיהום בעולם, הכריזו כי ישתפו פעולה במאבק במשבר האקלים. שתי המדינות מתחייבות לעבוד יחד ובהכרזה המשותפת אמרו כי הן מכירות ב"דחיפותו של משבר האקלים.
ג'ון קרי אמר כי שתי המדינות יעבדו יחד כדי להגביל את פליטת המתאן, וכי להתחייבותה של סין ליצור "תוכנית פעולה לאומית מקיפה ושאפתנית בנושא מתאן" תהיה "השפעה משמעותית" על משבר האקלים.
"לארה"ב ולסין יש לא מעט חילוקי דעות, אבל בנושא האקלים, שיתוף פעולה הוא הדרך היחידה לעשות את העבודה הזו", אמר קרי והוסיף פנייה לכל המדינות לעבוד יחד, כפי שעושות היום שתי המזהמות הגדולות ביותר.
כ-30 שעות לסוף הועידה: "הזמן אוזל"
אחה"צ (ה') ערך אלוק שארמה מסיבת עיתונאים בה עדכן בהתקדמויות האחרונות במשא ומתן, כשלועידה נותרו עוד יממה וחצי בלבד. לדבריו, במהלך 24 השעות האחרונות, התקיימו דיונים במגוון נושאים.
שארמה אומר כי אתמול הסתיימו השיחות על היעד העולמי בנושא ההסתגלות לשינויי האקלים- והוא מקווה שתוכנית העבודה קדימה תאומץ. עם זאת, הוא ציין שלמרות ההתקדמות "אנחנו עדיין לא שם בנושאים הקריטיים ביותר".
"יש עוד הרבה עבודה לעשות", הוא אומר,יום לפני סיומו של ה-COP26, "הזמן אוזל". לדבריו, השרים, הנציגים האחרים ומנהלי משא המתן "מפשילים שרוולים" ועובדים קשה כדי למצוא פתרונות לכמה מהנושאים הבלתי פתירים ביותר.
עוד הוא ציין, כי הלילה תתפרסם טיוטה חדשה להסכם וכי הוא מקווה להגיע לתוצאות שאפתניות יותר, כי העולם ראוי להן. "עדיין עומד לפנינו אתגר אדיר", סיכם שארמה, "אבל באופן קולקטיבי אין לנו ברירה אלא לעמוד באתגר הזה ולהתאמץ כדי להשיג תוצאה שכולנו יכולים להתגאות בה. כי בסופו של דבר התוצאה הזו, מה שלא תהיה, שייכת לכולנו".
10.11 - פרסום טויטה ראשונה להסכם
טיוטה לא מספקת
יומיים לפני סיומה של הועידה, התפרסמה היום (ד') טיוטת ההסכם הנרקם בין המדינות במהלך משא המתן ב-COP26. הטיוטה שעליה ידונו מקבלי ההחלטות בגלזגו בימים הקרובים מציעה שהמדינות יציבו יעדי צמצום פליטת גזי החממה שאפתניים יותר. זאת לאחר שהועידה ספגה ביקורת מצד מומחים ופעילים על כך הפער המשמעותי בין ההבטחות וההתחייבויות לצמצום הפליטות שהתקבלו עג כה, לבין מה שבאמת נדרש כדי למנוע עלייה דרסטית בטמפרטורה העולמית הממוצעת, וכניסה למשבר חמור בהרבה.
הטיוטה מדגישה את החשיבות של הצבת יעדים שיאפשרו שמירה על עלייה של לא יותר ממעלה וחצי עד סוף המאה, בעוד ההערכות שפורסמו אתמול מדברות על כליי של 2.4 מעלות לפחות. בנוסף בטיוטהמתבקשות המדינות לבטל בהדרגה את התמיכה הממשלתית שניתנת לשימוש בפחם, נפט וגז בתור מקורות אנרגיה.
הטיוטה זכתה עד כה לביקורת רבות מצב פעילים, וארגוני סביבה ואקלים שטוענים כי היא אינה מספקת. ""טיוטת העסקה הזו היא לא תוכנית לפתרון משבר האקלים, זה הסכם שכולנו נחזיק אצבעות ונקווה לטוב" צייצה מנכ"לית גרינפיס.
#COP26: The new draft final decision text published today is not a plan to solve the climate crisis, it’s an agreement that we’ll all cross our fingers and hope for the best. It’s a polite request that countries maybe, possibly, do more next year. That’s not good enough.
(1/2)
מחאת הנוער עולה שלב
במקביל להמשך הדיונים בועידה ממשיכות כל העת ההפגנות מחוץ למקום הכנס בגלזגו. הבוקר הגישו פעילי נוער, בהם גרטה טונברי, עצומה למזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרס, בדרישה שהאו"ם יכריז על "חירום ברמה 3 גלובלית", הרמה הגבוהה ביותר שיש. בעצומה דורשים הפעילים "לגייס תגובה מקיפה של האו"ם למצב החירום האקלימי", וקוראים להם למנות צוות ניהול משברים כדי "לפקח על פעולה גלובלית מיידית ומקיפה בנושא האקלים".
"האו"ם הראה לנו שהוא מסוגל להתגייס נגד איומים גלובליים קרובים ומשבר האקלים הוא האיום הגלובלי הגדול ביותר שידע האנושות אי פעם... הזמן להגן על ילדים ודורות הבאים אוזל, ואנחנו דורשים ממבוגרים להתקדם עכשיו ולגבש תגובה גלובלית קריטית למשבר האקלים" אמר אחד מהנערים שחתומים על העצומה.
ללכת רחוק יותר
במסיבת עיתונאים שהתקיימה אחר הצהריים, התייחס אלוק שארמה, נשיא הועידה, לטיוטה שפורסמה ואמר כי ההסכם שיגיע מהפסגה בגלזגו "יקבע את העתיד לילדינו ולנכדינו". שארמה חזר והדגיש שחיוני לשמור על היעד 1.5 מעלות צלזיוס של חימום בהישג יד, והזכיר את דבריה של ראש ממשלת ברבדוס, מיה מוטלי, שאמרה בפסגה בשבוע שעבר כי 2 מעלות צלזיוס של חימום למדינתה יהיו גזר דין מוות.
"כולנו יודעים מה עומד על כף המאזניים במשא ומתן הזה, ואת דחיפות המשימה שלנו", אמר שארמה וקרא לממשלות לחזק את יעדי האקלים שלהן עד סוף 2022. "אנחנו יודעים שעשינו התקדמות במהלך הועידה, אבל המדע מראה שאנחנו יכולים וחייבים ללכת רחוק יותר."
9.11 - גם עם ההבטחות - עלייה של 2.4 מעלות
הדו"ח החדש של ארגון המעקב מעורר דאגה
ניתוח נתונים של Climate Action Tracker (CAT) שהתפרס היום (ג') מראה כי על אף ההתחייבויות וההבטחות שהושגו עד כה בועידת האקלים ה-26, כדור הארץ צפוי לחצות את רף המעלות ואף להגיע ל-2.4 מעלות עד סוף המאה.
בדו"ח של CAT, נטען כי ל-COP26 "יש פער עצום של אמינות, פעולה ומחויבות", כאשר על פי ניתוח הנתונים שלהם, גם התקיימו כל התחייבות המדינות – בשנת 2030, פליטת גזי החממה שמחממים את כדור הארץ עדיין תהיה גבוהה פי שניים מהנדרש כדי לשמור על עליית הטמפרטורה מתחת ל-1.5 מעלות צלזיוס.
המשמעות של אי עמידה ביעד של מעלה וחצי ועליה מעליו יכולה להיות הרסנית עבור אזורים רבים בכדור הארץ. מנכ"לית גרינפיס אינטרנשיונל, ג'ניפר מורגן התייחסה לדו"ח ואמרה כי "זה דו"ח הרסני שבכל עולם שפוי יגרום לממשלות בגלזגו להניח מיד בצד את המחלוקות ביניהן ולעבוד במרץ בלתי מתפשר לעסקה שתציל את עתידנו המשותף".
גם נשיא COP26, אלוק שארמה, התייחס לדו"ח בועידה ואמר שדיווחי התחזית לגבי עליות טמפרטורה מוכיחים "שהייתה התקדמות מסוימת אבל ברור שלא מספיק".
"אם נסתכל לאן פנינו לפני הסכמי פריז, המסלול של חלק מהניתוחים הצביע על כך שאנחנו הולכים לכיוון של התחממות כדור הארץ ב-6 מעלות", הוא אומר. "אחרי פריז, ההתחייבויות הללו הובילו אותנו מתחת ל-4C, ועכשיו דיווחים שונים שמצביעים על כיפוף העקומה לכיוון 2C. אבל כמובן שזה לא מספיק טוב", הוא הוסיף. "מה שתמיד אמרנו זה שאנחנו רוצים ב-COP הזה להיות מסוגלים לומר באמינות שאנחנו שומרים על 1.5C בחיים, 1.5C בהישג יד. ולשם כך אנו הולכים לעבוד בימים הקרובים."
נשים ונערות נפגעות יותר
הדיונים בועידה מתמקדים היום בשני נושאים, האחד הוא תחום המדע והטכנולוגיה ותרומתו למלחמה בשינויי האקלים, והשני הוא מגדר, כשהסוגיה במרכז הדיון היא העובדה שנשים ונערות נפגעות יותר ממפגעי האקלים שכבר באים לידי ביטוי, במיוחד במדינות עניות.
השרה הראשונה של סקוטלנד, ניקולה סטרג'ון, נאמה לראושנה בועידה והקדישה את נאומה לקידום שוויון מגדרי בפעולת אקלים. "עלינו לוודא שהחוויות של נשים ונערות ברחבי העולם, שלעתים קרובות כל כך מושפעות באופן לא פרופורציונלי משינויי האקלים, מובנות כאשר אנו מעצבים את הפתרונות", אמרה.
לפניה נאמה גם ננסי פלוסי יו"ר בית הנבחרים האמריקאי, שהגיעה היום לכנס יחד עם משלחת של מחוקקים דמוקרטים מארה"בץ פלוסי אמרה כי "אמריקה חזרה - ביחד למען כדור הארץ, למען הנשים, למען הילדים שלנו".
8.11 השבוע השני של הועידה יוצא לדרך
מימון למדינות המתפתחות
גם היום בהמשך לשבוע שעבר, אחד הנושאים המרכזיים בדיונים בועידה הוא מימון לקרן הסיוע למדינות העניות יותר בהתמודדות ובמאבק במשבר האקלים. המדינות המתפתחות הציבו נקודה זו בראש סדר העדיפויות של משא המתן בכנס, וממשיכות לדרוש את המימון שהובטח להן- 100 מליארד דולר בשנה.
כשעל סדר היום דיון על התחייבויות ליעדים חדשים, אמר נשיא קניה אוהורו קניאטה, "לפני ההבטחות החדשות, התחילו במילוי ההבטחות הקיימות" בינתיים, בריטניה התחייבה להעביר לקרן שהוקמה לשם מטרה זו, 290 מיליון ליש"ט (קצת פחות מ-400 מליון דולר).
חזון או דמיון
השבוע השני של הועידה הוא הזמן שבו נכנסים עמוק יותר למשא ומתן אחרי שהשבוע הראשון הורכב בעיקר מנאומים של מנהיגים והצהרות ראשוניות. הבוקר לקראת משא המתן אמר ל-BBC מומחה האקלים ד"ר ניקלס הוהנה כי "אף אחת מהמדינות שיש להן יעד אפס נטו לא יישמה עדיין מדיניות קצרת טווח כדי להעלות את עצמה על מסלול לעבר אפס נטו", וכי בינתיים ההבטחות הן "יותר חזון, או דמיון. וזה לא משתווה לפעולה".
המדינות שבחזית
במהלך היום התמקדו הדיונים בועידה בסיוע למדינות שנמצאות בחזית המאבק עם משבר האקלים, וכבר נפגעו ממנו בעוצמה רבה. לשרים והנציגים המשתתפים במשא ומתן הוקרנו סרטונים ממדינות שונות שכבר סובלות מפגעי האקלים, ביניהם סרטון מקניה בו אנטאסיה פילאן ממחוז ברינגו מסבירה כיצד במהלך הבצורת הגברים נודדים עם החיות שלהם ונשים נשארות לשמור על הילדים והקשישים, "לנשים ולילדים שנשארו בבית אין אוכל, אין מים. אנחנו הולכים מרחקים ארוכים כדי לחפש אוכל ומים, לפעמים לא מוצאים" סיפרה בסרטון.
מזכ"ל האו"ם לשעבר, באן קי-מון מדרום קוריאה, נשא נאום בפני משתתפי הפסגה ואמר "אכזבנו את העולם ואכזבנו את הקהילות הפגיעות ביותר שחיות בחזית. הגיע הזמן לשינוי ולכולנו יש אחריות לגרום לזה לקרות"
"צעירים מאשימים אותנו בכך שאיננו פועלים בתחושת הדחיפות שמשבר האקלים דורש. עלינו להבטיח להם שאנו מבינים שלא יכולות להיות עוד הבטחות חלולות", אמר.
נאום אובמה: אם לא נפעל עכשיו יהיה מאוחר מידי
נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה, שנולד בהוואי, הגיע היום לגלזגו ולקח חלק בפאנל בנושא חוסן האיים, בנוסף נאם בפני הקהל הרחב בוועידה ופנה אל הפעילים הצעירים בבבקשה להמשיך להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות.
אובמה אמר בנאומו כי יש התקדמות משמעותית מאז הסכמי פריז, אך היא אינה מספקת "לא עשינו מספיק כדי לטפל במשבר הזה, נצטרך לעשות יותר". לדבריו ההתקדמות נעצרה כאשר דונלד טראמפ הוציא את ארה"ב מהסכם פריז, והוסיף כי "ארה"ב חזרה" בהנהגתו של ג'ו ביידן. בנאומו אובמה גם מתח ביקורת על נשיא סין שי ג'ינפינג ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין על כך שלא הצטרפו למנהיגים עולמיים אחרים בשיחות האקלים בגלזגו , ואמר כי הוא מצא את זה "מאכזב במיוחד".
"דבר אחד צריך לחרוג מהפוליטיקה והגיאופוליטיקה היומיומית וזה שינויי האקלים", אמר אובמה, "העולם צריך להתקדם והוא צריך להתגבר עכשיו." אובמה הודה שלפעמים הוא מרגיש "עגום" לגבי עתיד האנושות וש"דימויים של דיסטופיה מתחילים להתגנב אל החלומות שלי". אבל הוא קרא למנהיגים ולפעילים שלא להיכנע לציניות ושיבח את עבודתם של תומכי אקלים צעירים.
Obama said he "wasn't real happy" when Trump pulled out of the Paris Agreement.
He praised local governments and businesses for continuing green efforts #COP26 https://t.co/P9rbrvHik8 pic.twitter.com/spAUrtDpiP
בהתייחס למדינות האיים אמר הנשיא לשעבר כי "הן הפגיעות ביותר לשינוי האקלים, גם אם הן עשו פחות מהמדינות הגדולות יותר כדי לגרום לו", והוסיף כי כבר לפני 5 שנים (בהסכמי פריז) לא נעשה מספיק עבורם, וכעת "האיים שלנו מאוימים יותר מתמיד". עוד אמר אובמה כי הוא גאה בממשלת ארה"ב והנשיא ג'ו ביידן שנותן לנושא "את תשומת הלב הראויה" בכך שהוא מתחייב לספק 3 מיליארד דולר כדי לתמוך באלו הפגיעים ביותר לשינויי אקלים. "לכולנו יש תפקיד, לכולנו יש עבודה לעשות, כולנו צריכים לעשות הקרבות" אמר אובמה והוסיף כי לאלו מאיתנו שחיים במדינות עשירות וגדולות יש נטל נוסף - "לוודא שאנחנו עובדים עם אלה שפחות אחראים ופחות מסוגלים אבל פגיעים יותר למשבר המתקרב הזה, עוזרים ומסייעים להם".
עוד פנה הנשיא האמריקאי לשעבר בנאומו לצעירים, ואמר "כל הצעירים שם בחוץ, וגם לאלה שמחשיבים את עצמכם צעירים בנפשם, אני רוצה שתישארו כועסים. אני רוצה שתישארו מתוסכלים. אבל תתעלו את הכעס הזה ותרתמו את התסכול הזה. המשיכו ללחוץ חזק יותר ויותר לעוד ועוד - כי זה מה שנדרש כדי לעמוד באתגר הזה".
7.11 - סופ"ש של הפגנות
סוף השבוע בגלזגו היה סוער במיוחד, ולא בגלל הגשם שירד שם. במהלך הסופ"ש התקיימו הפגנות ענק, עם עשרות אלפי אנשים, ששיאן בשבת עם הפגנה שנמשכה 7 שעות ובה לקחו חלק כמאה אלף מפגינים.
המפגינים, שהגיעו לכנס מכל רחבי העולם, מוחים בדרישה ממקבלי ההחלטות לקחת אחריות ולפעול באופן משמעותי יותר לעצירת ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים. לטענת מפגינים רבים, ועידת האקלים היא לא יותר ממס שפתיים, והמנהיגים בה לא עושים דבר מלבד להבטיח הבטחות ריקות.
בשישי נאמה פעילת האקלים השבדית גרטה טונברי בהפגנה של בני ובנות הנוער, ואמרה כי ה-COP26 הוא כשלון מוחלט. ″ה-COP הפך לאירוע יחסי ציבור, שבו מנהיגים נושאים נאומים יפים ומודיעים על התחייבויות ויעדים מפוארים, בעוד שמאחורי הקלעים הממשלות של מדינות הצפון הגלובלי עדיין מסרבות לנקוט כל פעולה אקלימית דרסטית”, אמרה.
4.11- יום האנרגיה
יומו הרביעי של כנס ה-COP26 מוקדש כולו לנושא האנרגיה, נושא מרכזי שישפיע במידה רבה על היכולת של המדינות השונות לעמוד בהתחייבויות וביעדים שהכריזו עליהם עד כה. במהלך היום התקיימו נאומים שונים של בכירים בתחום האנרגיה, ופגישות בין השרים והנציגים של הממשלות, בהן לקחה חלק גם שרת האנרגיה קארין אלהרר.
הסוף לפחם?
לאחר שמעל ל-40 מדינות התחייבו להפסיק בהדרגה את השימוש בפחם, אמר נשיא COP26, אלוק שארמה, כי "הפחם כבר לא המלך". עם זאת ציין שארמה כי עדיין ישנם אתגרים וקשיים במשא ומתן ואמר כי המעבר לאנרגיה נקייה "חייב להיות צודק".
במהלך היום נרשם הישג היסטורי כש-25 מדינות ומוסדות פיננסים ציבוריים התחייבו להפסיק את המימון לפרויקטים של דלק מאובנים עד 2022 ולעבור לאנרגיה נקייה. המלך יפנה כ- 18 מיליארד דולר בשנה למעבר לאנרגיה הנקייה. "עתיד ורוד יותר קרוס מתמיד, עתיד של אוויר נקי יותר, חשמל זול יותר ועבודות ירוקות טובות" אמר שארמה. למרות האופיטמיות של נשיא הועידה, כמה מהמדינות הגדולות והמשפיעות ובהן ארה"ב, אוסטרליה וסין לא חתמו על ההסכמים, אך כן הביעו כוונה להפחית בהדרגה את השימוש בפחם.
הישג חלקי מאוד
סוכנות האנרגיה הבינלאומית אומרת היום כי אם יתקיימו במלואן כל ההבטחות שניתנו ב-COP26 עד כה יהיה ניתן להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.8C. מדובר בההערכות מדאיגות שממחישות שעל מנת לשמור על היעד של עלייב במעלה וחצי בלבד, חייבות המדינות להתחייב ליעדים שאפתניים יותר וגם לעמוד בהם.
היום שלה
במסגרת היום שנושאו המרכזי הוא תחום האנרגיה והמעבר המתבקש לאנרגיות מתחדשות, השתתפה שרת האנרגיה של ישראל בסדרה של פגישות עם נציגים ממדינות שונות. בין היתר נפגשה השרה עם מזכירת האנרגיה האמריקאית ועם מזכיר המדינה במשרד הפדרלי לענייני כלכלה ואנרגיה של גרמניה, וכן לקחה חלק באירוע של ה-IEA - סוכנות האנרגיה הבינלאומית.
בזריזות אל האירוע של ארגון ה @IEA. על הפרק הצורך לקדם יחדיו חדשנות בתחום האנרגיה הירוקה, כחלק מהמאבק במשבר האקלים. תודה ליו״ר הארגון ד״ר פתיח בירול על ההזמנה להשתתף באירוע. מקווה שבאירוע הבא ישראל כבר תשתתף כמדינה חברה בארגון pic.twitter.com/ZgO2NLOQ6V
3.11- ביידן תוקף את רוסיה וסין
"השינוי לא יגיע משם"
ברקע הועידה נמשכות ההפגנות בגלזגו. ביומו השני של הכנס גרטה טונברי, פעילת האקלים הצעירה דיברה אל המפגינים מחוץ למתחם הועידה, ואמרה "ה-COP26 עד כה הוא בדיוק כמו הועידות הקודמות ואלו לא הובילו אותנו לשום מקום. בפנים יש רק פוליטיקאים ואנשים בעמדות כוח שמעמידים פנים שהם לוקחים את העתיד שלנו ברצינות. הם מעמידים פנים שהם לוקחים ברצינות את ההוה של האנשים שמושפעים כבר היום ממשבר האקלים."
"השינוי לא יגיע משם בפנים, זו לא מנהיגות אמיתית, מה שקורה כאן זו מנהיגות ", אמרה גרטה על ההפגנות בגלזגו, והוסיפה, "אנחנו אומרים - לא עוד 'בלה בלה בלה', לא עוד ניצול של אנשים ושל הטבע וכדור הארץ, לא עוד ממה שלא יהיה שהם עושים שם".
בהמשך גם העלתה הנערה השוודית פוסט ברשתות החברתיות ובו כתבה "ברגעים אלו ה'מנהיגים' שלנו לכאורה נפגשים ב-cop26 הם משתמשים בגרין-ווש וברטוריקה מהודרת כדי לגרום לזה להיראות כאילו הם נוקטים בפעולה אמיתית ושאכפת להם. כל זאת בזמן שאנשים ממש מתים כתוצאה מחוסר המעש שלהם. נראה שהם כבר מוותרים על היעד של 1.5 מעלות צלזיוס. אבל אנחנו לא יכולים לתת להם להתחמק מזה. הזמן אוזל. השינוי לא יגיע מתוך הכנסים האלה אלא אם כן יהיה לחץ ציבורי גדול מבחוץ. אז כל מי שיכול, בבקשה הצטרף למאבק!" גרטה הזמינה את כולם להצטרף אל ההפגנות המתוכננות בגלזגו בסוף השבוע, וחתמה ב"בואו להשמיע את קולכם, ביחד אנחנו חזקים".
טעות גדולה
אמש (שלישי) נשיא ארה"ב ג'ו ביידן נשא נאום נוסף ובו מתח ביקורת על מנהיגי סין ורוסיה על כך שלא הגיעו לפסגת האקלים COP26. ביידן אמר כי האקלים הוא "נושא ענק" וסין "הסתלקה" - והוסיף שזה "אותו הדבר עם רוסיה ופוטין".
לא נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ולא מנהיג סין שי ג'ינפינג לא נמצאים בפסגה בגלזגו. עם זאת, שתי המדינות, שנחשבות לבין המזהמות ביותר, שלחו משלחות לשיחות, שאמורות להימשך כשבועיים. נשיא ארה"ב אמר את דבריו כשנשאל על התפקיד שמילאו מדינות אחרות - כולל סין, רוסיה וסעודיה - בשיחות עד כה.
"אחנו הופענו, ובכך שהגענו לכאן היתה לנו השפעה מכרעת על איך כל העולם מסתכל על ארה"ב", אמר הנשיא, והוסיף כי הוא חושב שהיעדרות של שי ג'ינפינג, מנהיג סין היא "טעות גדולה". "העולם יסתכל על סין ויתהה איזה ערך מוסף הם סיפקו. הם איבדו את היכולת להשפיע על אנשים כאן ב-COP. אותו הדבר גם לגבי רוסיה".
על הפרק - מימון למדינות מתפתחות
מנהיגי העולם עזבו את הכנס לאחר יומיים של נאומים והגעה להסכמות ראשונות, כעת נפתח השלב הבא בועידה - שלב המשא ומתן שיימשך עד לסוף השבוע הבא. במסיבת עיתונאים שהתקיימה היום (ד') אמר נשיא הועידה, אלוק שארמה, כי הוא "שומר על אופטמיות זהירה" אך הדגיש את החשיבות של שמירה על התחממות של עד מעלה וחצי בלבד, כשהוא מתייחס לסין וליעדים המשמעותיים שעליה להציב כדי לעמוד בכך.
בנוסף אמר שארמה כי לועידה היתה התחלה טובה, והתייחס להתחייבויות בנוגע להפחתת כריתת היערות ולצמצום פליטות הפחמן וציין כי כרגע המדינות הפגיעות נמצאות בראש מעייניו.
אחד הנושאים הבוערים כרגע בגלזגו הוא הנושא הפיננסי, כאשר המדינות העניות והמתפתחות כועסות על כך שלא התממשה ההבטחה לסיוע במימון ההתמודדות עם משבר האקלים.
המדינות העשירות לא הצליחו לעמוד בהתחייבות שנתנה לפני יותר מעשור לספק 100 מיליארד דולר בשנה עד 2020 כדי לעזור למדינות עניות יותר להתמודד עם האקלים. היעד הזה נדחק כעת ל-2023, אך קבוצת המדינות הפחות מפותחות טוענת שהעיכוב הזה אינו מתקבל על הדעת. לטענת הנציגים המדינות המזהמות הן בעלות האחריות ההיסטורית לשינוי האקלים ולכן צריכות לקחת אחריות ולשלם עבור המאמצים של המדינות המתקשות בהתמודדות עם השפעות שינויי האקלים.
המדינות המתפתחות דורשות מענקים, הלוואות והשקעות פרטיות כדי לתמוך במאמצים להסתגל לשינויי האקלים ולמתן את השפעותיהם. הכסף דרוש כדי ליצור הגנות חופיות, להגן על קהילות מפני גלי שיטפונות, ועל מנת ליצור מערכות חקלאיות פחות פגיעות לבצורת. בנוסף כדי שמדינות אלו יהיו חלק מהמאמצים למתן את ההשפעות של שינויי האקלים, יש צורך בתמיכה במעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.
2.11- החלטות משמעותיות ראשונות
ועידת האקלים ממשיכה עם פגישות שונות בין מנהיגי העולם ופאנלים נוספים.
מסר מהמלכה
בתומו של היום השני לועידה, הוקרן למנהיגי העולם המשתתפים בועידה מסר ממלכת אנגליה אליזבת השנייה, שנאלצה לבטל את השתתפותה בכנס מסיבות בריאותיות. המלכה העבירה מסר אופטימי אך נחרץ ודרשה מהמנהיגים לשי את הפוליטקה הרגעית בצד ולפעול יחד לטובת עתיד בטוח ויציב יותר לכדור הארץ ולדורות הבאים.
ההיסטוריה הראתה שכאשר האומות מתאחדות יחד סביב מטרה משותפת תמיד יש מקום לתקווה. בעבודה יחד יש לנו את היכולת לפתור את הבעיות בלתי פתירות ולנצח את המצוקה הגדולה ביותר", אמרה בסרטון.
בזוס מתחייב: 2 מיליארד דולר עבור שיקום הטבע
מייסד אמזון, ג'ף בזוס, דיבר בפני הנציגים ב-Cop26 ואמר שהטיול שלו לחלל גרם לו להבין עד כמה כדור הארץ הוא "סופי ושביר". בזוס אמר: "אמרו לי שראיית כדור הארץ מהחלל משנה את העדשה שממנה אתה רואה את העולם. אבל לא הייתי מוכן עד כמה זה יהיה נכון".
בזוס מאר כי אמזון שואפת להפעיל את כל פעילותה ב-100% אנרגיה מתחדשת עד 2025 ופועלת להסב את צי המשלוחים שלה לרכבים חשמליים. והוסיף כי הכסף מקרן Bezos Earth יופנה לשיקום נופים ולשינוי מערכות מזון, "בחלקים רבים מדי של העולם, הטבע כבר מתהפך משקע פחמן למקור פחמן", אמר. הקרן מתכננת להוציא 10 מיליארד דולר במאבק בשינויי האקלים בסך הכל.
הישג משמעותי ראשון- סוף לכריתת העצים
ההישג הדרנטי הראשון בועידה עד כה הושג היום כאשר מנהיגים מכ-100 מדינות הסכמו להתחייה על הפסקת כריתת היערות עד שנת 2030. כ-100 ממנהיגי העולם יחתמו על הסכם סגרתו יוקצו כמעט עשרים מיליארד דולר לפיצויים ושיקום היערות. בין המדינות שהצהירו על החתימה נמצאת ברזיל, שבה נכרתו חלקים אדירים של יערות הגשם שבאמזונס, עוד מדינות הן קנדה, רוסיה, סין ואינדונזיה.
28 ממשלות בסך הכול יתחייבו לא לכרות יערות לטובת מטרות מסחריות כמו גידול שדות סויה או קקאו והפקת שמנים, וגם לא לטובת פינוי שטח מרעה לבקר לתעשיית הבשר. גם חברות מסחריות רבות, מהגדולות בעולם, יתחייבו להפסיק את ההשקעה בפעילות הקשורה לכריתת יערות.
צמצום פליטת גז החממה מתאן עד שנת 2030
רגע חשוב נוסף היום, היה כשנשיא ארה"ב ג'ו ביידן הכריז על על התחייבות לצמצם את פליטת המתאן העולמית ב-30% עד 2030 בשותופות עם האיחוד האירופי.
"אנחנו לא יכולים לחכות לשנת 2050", אמרה ראש נציבות האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, "עלינו לצמצם את הפליטות במהירות". היא הוסיפה כי צמצום פליטות המתאן הוא "אחד הדברים היעילים ביותר שאנו יכולים לעשות כדי להפחית את ההתחממות הגלובלית בטווח הקרוב".
הנשיא ביידן הדהד את דבריה, וכינה את המתאן "אחד מגזי החממה החזקים ביותר שיש". יותר מ-80 מדינות חתמו על היוזמה, שהוצעה לראשונה על ידי ארה"ב והאיחוד האירופי בספטמבר .
1.11 – בנט מתחייב:"ישראל תאפס את פליטת גזי החממה"
היום השני של הועידה היה יום עמוס בנאומים והצהרות, בין היתר דיברו ראש ממשלת בריטניה בוריס גו'נסון, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן וגם ראש ממשלת ישראל בנט.
אנחנו בדקה לחצות
הבוקר עוד לפני נאומו התייחס ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון לחשיבות ועידת האקלים בטוויר וצייץ "ההיסטוריה תשפוט אותנו על מה שנצליח להשיג בשבועיים הקרובים. אנחנו לא יכולים לאכז את דור העתיד".
בנאום הפותח של הועידה בירך ג'ונסון את המנהיגים שהגיעו מרחבי העולם ואמר לנציגים שאם העולם לא "יהיה רציני לגבי שינויי האקלים היום, יהיה מאוחר מדי עבור ילדינו לעשות זאת מחר". עוד אמר ראש הממשלה הבריטי כי ככל שהמנהיגים מתעכבים עם הפעולה, המצב נעשה גרוע יותר והמחיר שאנו נאלצים לשם גבוה יותר.
"אנחנו בדקה לחצות בשעון יום הדין ואנחנו צריכים לפעול עכשיו", אמר ג'ונסון והוסיף: "אם פסגות לבדן היו מספיקות כדי לפתור את שינויי האקלים אז לא היינו צריכים 25 ועידות קודמות של COP כדי להגיע לאן שאנחנו היום, אבל בעוד ש-COP26 לא יהיה הסוף של שינויי האקלים, הועידה כן יכולה - והיא חייבת, לסמן את תחילת הסוף".
אנחנו כבר בצרות
בהמשך נאם גם נציג בית המלוכה הבריטי, הנסיך צ'ארלס שאמר בנאומו: "הזמן אוזל, העולם מביט בנו. מדינות העולם חייבות לפעול, מדינות רבות שנציגיהם נמצאים כאן כבר מרגישים את שינויי האקלים, כל מנהיג של אומה כזו שנמצא כאן יודע עד כמה גבוהות עלויות השיקום, אנו צריכים להתגייס למנוע את האסונות".
גם השדרן הוותיק ואיש הסביבה סר דיוויד אטנבורו, בן ה-95 נשא נאום מרגש ובו אמר למנהיגים כי העולם נושא אליהם עיניים כעת. לצד פסקול דרמטי וסרטון המראה תמונות של מצב כדור הארץ, אמר סר דייוויד: "היום, אלה שעשו הכי פחות כדי לגרום לבעיה הזו נפגעים הכי קשה - בסופו של דבר כולנו נרגיש את ההשפעות, שחלקן הן כעת בלתי נמנעות."
"אנחנו כבר בצרות", אמר המגיש הוותיק לנציגי המדינות והוסיך כי מקווה שהם יהיו מונעים מ"תקווה נואשת" ולא מפחד.
“That desperate hope, is why the world is looking to you and why you are here”
-- Sir David Attenborough, #COP26 People's Advocate, speaking at the Opening Ceremony.#TogetherForOurPlanet pic.twitter.com/YZrOwFxuAw
הגרוע מעל עוד לפנינו
נשיא ארה"ב ביידן שהיה מהאחרונים להגיע לכנס אמר כי יש חלון הזדמנויות קטן מאוד לפעולה, א"נחנו צריכים לפעול עכשיו. שינויי האקלים נוטלים חיים, גורמים לשריפות, שיטפונות, בצורות ועוד. אם נכשל - הגרוע מכל עוד לפנינו". בהמשך נאומו התייחס הנשיא ביידן לחלקה של ארצות הברית במאבק במשבר האקלים והבהיר "אנחנו מחוייבים לנושא המלחמה בשינויי האקלים - אצלנו, לא מדובר רק במילים".
בנוסף התייחס ביידן בנאומו לאכזבה מכך שסין, המדינה שאחראית על הכי הרבה פליטות פחמן, בחרה שלא לשלוח נציגים לכנס, וכך גם רוסיה. "יש סיבה לאכזבה הזו, אני מאוכזב מכך בעצמי" אמר, אך ציין שהוא בכל זאת אופיטמי לגבי הגעה ליעדים שסוכמו.
אכזבה נוספת נרשמה מצד הודו, שהתחייבה לאיפוס פליטות הפחמן עד 2070 - 20 שנה מאוחר יותר מהיעד שהציבו לעצמן כל המדינות המפותוחות.
ישראל היא 'אומת חדשנות האקלים'
בין הנואמים בויעדת האקלים היה גם ראש הממשלה, נפתלי בנט, שהדגיש בנאומו את יתרונותיה של ישראל במאבק במשבר שמאיים על יציבות העולם כול, ושיווק את ישראל כמדינת החדשנות.
בפתח דבריו הדגשי ראש הממשלה כי "ישראל נמצאת בתחילתה של מהפכה בנושא שינויי אקלים", ושיתף את המנהיגים האחרים ב'תכנית 100 השלבים' עליה הכריזה הממשלה רק בשבוע שעבר. "אנו עושים כיום יותר לקידום אנרגיה נקייה ולהפחתת פליטת גזי חממה, מאשר בכל זמן אחר בהיסטוריה של ארצנו", אמר ראש הממשלה והוסיף כי ישראל מתחייבת לצמצם את פליטת גזי החממה ל-0 עד שנת 2050.
בהמשך נאומו ציין ראש הממשלה כי ישראל היא מדינה קטנה עם טביעת רגל פחמנית קטנה יחסית אך, לדבריו יכולה להיות לה השפעה אדירה על שינויי האקלים באמצעות החדשנות הישראלית. "אנחנו אולי נמצאים באחד המקומות היבשים ביותר על פני כדור הארץ, אבל הצלחנו להפוך למדינה מספר 1 בעולם בתחום חדשנות במים", נתן בנט כדוגמה והוסיך כי "כמדינה עם הכי הרבה סטארט-אפים לנפש בעולם, עלינו לתעל את מאמצינו להצלת העולם שלנו".
"בעודנו פועלים לשמור על ביטחונם של אנשים היום, נפעל גם למען החוסן של המחר; אז הילדים שלנו ינשמו אוויר נקי יותר, ישתו מים נקיים יותר ויחיו בעולם שמתייחס לכדור הארץ טוב יותר מאיתנו" אמר בנט בסיום דבריו והוסיף כי "ישראל היא 'אומת חדשנות האקלים' ואנחנו מוכנים להוביל את הדרך".
מפגינים מחוץ לכנס
על רקע הועידה ממשיכות להתקיים ברחבי העולם, ובעיר גלזגו עצמה הפגנות של אלפי פעילי אקלים מארגונים שונים, בהם המרד בהכחדה שהיה אחראי על כמה מהההפגנות הגודלות בבריטניה בתקופה האחרונה.
בין מייצגי המחאה השונים יש כמובן גם כאלו המגחיכים את מנהיגי העולם ומעבירים ביקורת על ההבטחות הריקות מתוכן שלהם.
מכתב מבני הנוער
בין המשתתפים הרבים שהגיעו לכנס נמצאות גם ליה לב ועלמה פומגרין, שתי תלמידות תיכון שטסו אל הועידה כנציגות של תנועת המחאה 'נוען למען האקלים'. אתמול דקות אחדות לאחר נאומו של ראש הממשלה נפתלי בנט הצליחו הנערות לגשת אליו והגישו לו מכתב מטעמן החתום על ידי יותר מ-500 בני ובנות נוער ישראלים.
המכתב הוא למעשה כתב דרישה של בני ובנות הנוער הפעילים עבור הממשלה ובו בקשה לפעולה אקלימית משמעותית. ראש הממשלה הצטלם עם השתיים, העביר את המכתב לעוזרותיו ואמר כי ישמח להזמין את בני הנוער לפגישה בנושא כשישוב לישראל.
"אנחנו מקוות שהוא יקיים את ההבטחה שלו להיפגש איתנו כשנחזור לארץ, ושנראה שהממשלה מפסיקה להבטיח לנו הבטחות ריקות ומתחילים לפעול!" כתבו ליה ועלמה בעמוד הטוויטר של התנועה.
עדכון חם מליה ועלמה, הנציגות שלנו בוועידת האקלים בגלזגו:
"ממש לפני כמה דקות פגשנו את ראש הממשלה @naftalibennett בכניסה לאחד האולמות בוועידת האקלים הבינלאומית. pic.twitter.com/YE0ScsEGax
31.10 - ועידת האקלים ה-26 יוצאת לדרך
ועידת האקלים של האו"ם מתכנסת היום (א') בפעם ה-26, לאחר שלא התקיימה ב-2020 בשל מגפת הקורונה. יומו הראשון של הכנס, הוא יום רשמי וטקסטי שמורכב בעיקר מנאומי פתיחה, והצגת המצב הנתון, לפני שמתחילים לשמוע ממנהיגי המדינות בנוגע ליעדים שלהם ולנהל משא ומתן על פעולות עתידיות.
הכנס נפתח בשעות הצהריים עם נאום של קרולינה שמידט, שרת הסביבה של צ'ילה ונשיאת הועידה הקודמת, ה-COP25, שהתייחסה בדבריה לשנתיים הקשות שחווה העולם כולו בעקבות מגפת הקורונה ואף הקדישה דקת דומייה לזכר אלו שנפטרו כתוצאה ממנה. לאחר מכן העבירה שמידט את השרביט לנשיא הועידה ה-26, אלוק שארמה מהפרלמנט הבריטי.
קריאת השכמה
נשיא הועידה, אלוק שארמה אמר בדברי הפתיחה שלו כי שינויי האקלים לא לקחו חופש בזמן המגפה והתייחס לדו"ח האו"ם שפורסם באוגוסט, ושלפיו חמש השנים האחרונות היו החמות ביותר מאז 1850. לדבריו הדו"ח מוכיח שהפעילות האנושית הייתה חד משמעית הסיבה להתחממות הגלובלית ומהווה "קריאת השכמה לכולנו".
שארמה גם אמר כי זהו חלון ההזדמנויות האחרון להגביל את עליית הטמפרטורה מתחת ל1.5 מעלות צלזיוס והפציר במנהיגי העולם לעשות יותר כדי לעזור לכדור הארץ, להשאיר את העבר מאחור ולהתמקד בעתיד. "אני מאמין שנוכל להניע את המשא ומתן קדימה ולהשיק עשור של שאפתנות ופעולה הולכים וגדלים... אבל אנחנו צריכים להגיע למצב של ריצה" אמר שארמה. "אם נפעל עכשיו ונפעל ביחד נוכל להגן על ההבטחה היקרה שלנו ולהבטיח היכן שפריז הבטיחה, גלזגו מקיימת".
נגמרו התירוצים
נאום נוסף בטקס הפתיחה של הועידה היה של נשיא האסיפה הכללית של האו"ם עבדאללה שהיד, שאמר כי העולם עומד בפני משבר קיומי שיש לו את היכולת למנוע. אבל, הוא אמר, אנחנו "פשוט לא עושים מספיק".
"היו לנו עשרות שנים להתווכח עם העובדות על שינויי האקלים... ובכל זאת לא הצלחנו לפעול בשכנוע או בנחישות הנדרשת" אמר שהיד, והוסיף בנימה אופטימית יותר, שהעולם עדיין מסוגל לחולל שינוי אם המנהיגים יבחרו כך. "נגמרו לנו התירוצים. הגיע הזמן לעשות את הדבר הנכון".
להיות כוח מוביל במלחמה בשינוי האקלים
ראש הממשלה נפתלי בנט צפוי להגיע גם הוא לגלזגו, להיפגש עם מנהיגי המדינות השונות וכן לנאום בפני משתתפי הועידה ולהציג את תפיסתה של מדינת ישראל ביחס להתמודדות עם משבר האקלים. בראיון לעיתון 'The Times' הבריטי השווה ראש הממשלה בנט בין ההתמודדות של ישראל עם נגיף הקורונה ועם זן הדלתא לבין ההתמודדות העתיד עם משבר האקלים ואמר כי ישראל "מחצה את הקורנה" ועכשיו נראה מה המדינה הקטנה יכולה לעשות בנושא האקלים. מוקדם יותר היום שיתף ראש הממשלה את הכתבה בעמוד הטוויטר שלו וצייץ "אמנם אנחנו מדינה קטנה, אבל אנחנו יכולים להיות כוח מוביל במלחמה בשינוי האקלים בזכות אנרגיית החדשנות שלנו".
בשישי האחרון, בצל מצעד האקלים, ורגע לפני פתיחת הועידה הבינלאומית, הודיע ראש הממשלה יחד עם שרת האנרגיה קארין אלהרר על יעד לאומי של איפוס פליטות גזי חממה בישראל עד לשנת 2050, ובכך יישר קו עם היעדים של מרבית המדינות המפותחות בעולם.