חגיגות ה-70 של ישראל בארץ כבר מזמן מאחורינו, אבל ברחבי העולם הן לא מסתיימות, והפעם הן הגיעו לאפריקה, כשבניגריה ישראל החליטה לתת לכבוד יום ההולדת שלה מתנה דווקא לאחרים, או יותר נכון ל-70 אחרים.
בפאתי אבוג'ה, בירת ניגריה, נמצא מחנה העקורים דורומי, שבו מתגוררים כיום אנשים רבים שברחו ממקום מגוריהם בגלל מתקפות הארגון המוסלמי הקיצוני בוקו חראם, מהארגונים הכי רצחניים בעולם. כיום הם למעשה פליטים בתוך המדינה שלהם, ומכיוון שבמחנה אין בתי ספר או מסגרות חינוך אחרות, הילדים שמתגוררים בו לא מקבלים חינוך כלל, ומצטרפים לסטטיסטיקה המדאיגה של המדינה – ניגריה, ש-60 אחוז ממאתיים מיליון תושביה הם מתחת לגיל 15, היא המדינה עם המספר הכי גבוה של תלמידים מחוץ למערכת החינוך, וכמעט 80 אחוז מתושביה אינם יודעים קרוא וכתוב – ובהם גם מורים.
לשגרירות ישראל בניגריה היה ברור איזו מתנה תיתן לילדי המחנה לכבוד יום ההולדת של ישראל. במדינה שבה מתפרע אירגון בוקו חראם, שמשמעות שמו היא "חינוך מערבי הוא אסור", החליטה שגרירות להעניק לילדים את הדבר שהכי מסמל את החינוך המערבי – האפשרות ללימוד עצמי.
השגרירות אימצה 70 ילדים בגיל 6-9 מהמחנה, ציידה אותם באוכל וביגוד, וכל אחד מהם קיבל טאבלט שעליו הותקנו אפליקציות ללימוד עצמי של שפה ומתמטיקה וכן משקפי מציאות מדומה. במשך עשרה ימים צוות השגרירות ומתנדבים הדריכו אותם וסייעו להם לרכוש יכולות לימוד עצמי. "הכל התחבר לנו ביחד", מספר שגריר ישראל בניגריה גיא פלדמן, "אין חינוך, אין מורים אבל יש המון ילדים עם סקרנות טבעית ללמוד, ופשוט אין להם הזדמנויות. כל הזמן מדברים על זה שישראל היא אומת הסטארט אפ החדשנית, ויש פה את כל האלמנטים של מה שאנחנו אוהבים לעשות. המפגש בין אפריקה וישראל הוא המקום בו חדשנות פוגשת תקווה".
הרעיון למיזם המיוחד הגיע ממיזם דומה אחר שפלדמן נתקל בו במסגרת תפקידו. "כשהייתי שגריר ישראל באריתריאה ב-2013, שמעתי על ארגון שהביא טאבלטים לילדים באחד הכפרים", הוא מספר, "כשאנשי הארגון חזרו לשם אחרי שבועיים, חלק מהילדים כבר דיברו קצת באנגלית שהם למדו מהתוכנות שהיו על הטאבלטים, וחלקם גם לימדו את ההורים שלהם, שתמיד הייתה להם רתיעה מטכנולוגיה. מאז זה נשאר איתי, ועכשיו קיבלתי את ההזדמנות לעשות את זה גם בניגריה".
כצפוי, המיזם הפך להצלחה מסחררת, והילדים סיימו את אפליקציות הלימוד כל כך מהר שהוחלט להתקין להם אפליקציות המשך נוספות. "הילדים האלו לא ראו מעולם טאבלטים, ועכשיו הם שמו עליהם את המשקפיים של המציאות מדומה והיו פתאום במקום אחר. זה פשוט קסם", אומר פלדמן.
בסופו של המיזם הטאבלטים עברו לבתי ספר באבוג'ה, שיוכלו לשמור עליהם ולהמשיך להשתמש בהם, אבל מסתבר שמאחורי המיזם של פלדמן עומדת מטרה רחבה עוד הרבה יותר. "זה לא ששבעים הילדים האלו יעשו את השינוי, אבל אני מקווה שבתור שגריר אני אצליח לעשות מזה רעש בעולם, שיבהיר שבעזרת הטכנולוגיה אפשר לדלג על הפער של המחסור במורים", הוא מסביר, "יצאנו בקריאה שכדאי להשקיע בילדים האלו, כי הם יהפכו אחר כך למבוגרים שימצאו תעסוקה, שיצרו משפחות ויבנו חברה וקהילה. הילדים האלו ואנחנו הפכנו להיות ביחד הקול של עשרות מיליוני ילדי ניגריה".
"הלימוד העצמי בעזרת טאבלטים כבר מוכח ואפילו מופיע בספרות, אבל משום מה זה לא מגיע למימוש בניגריה", אומר פלדמן, "צריך לזרוק את המבנה המיושן של בתי ספר ומורים. יש ילדים, שנולדים עם סקרנות טבעית, והיום כל המידע נמצא ברשת. אנחנו בעצם חוסמים אותם כל הזמן מכל הזוויות – תפסיקו להפריע, תנו להם את הטכנולוגיה והם ירוצו לבד".
