חלומה של כל אם יהודיה הוא בן רופא, ומסתבר שיש להן סיבה מצויינת: עולם הרפואה הישראלי נתן לנו בשנה החולפת שלל סיבות טובות לגאווה כחול-לבן, עם שפע של פריצות דרך בעולם הרפואה, שעומדות להשפיע לטובה על חייהם של מיליוני אנשים לא רק בארץ, אלא בעולם כולו. אתר ISRAEL21c אסף את 13 פריצות הדרך הכי גדולות ברפואה בישראלית ב-2017, לפניכם השישה הכי מרתקים.
היא תמיס אתכם: הזריקה שממיסה שומנים
השמנה היא אחת מהמגיפות העולמיות של המאה ה-21. הפדרציה העולמית להשמנת יתר מנבאת כי עד שנת 2025, כשליש מאוכלוסיית העולם תסבול מעודף משקל. לאור אלו, הפיתוח המיוחד של מרכז רזיאל תרפויטיקס בירושלים הוא משמעותי במיוחד: במרכז פותחה זריקה שממיסה תאי שומן ודוחה התרבות של תאי שומן חדשים. החומר שמוזרק לגוף מייצר חום ומאפשר להשתמש בחלק מחומצות השומן החופשיות שמייצרים תאי השומן בגוף, וכך מפחית את רקמות השומן. הטכנולוגיה החדשה נמצאת בימים אלו בניסויים קליניים בארה"ב, והתוצאות הראשוניות מראות ירידה של 30-50 אחוז בשומן התת-עורי באזור המטופל לאחר זריקה אחת בלבד. הטיפול נמשך בין שישה לתשעה חודשים, ויכול להיות אף יעיל יותר אצל מטופלים שמשנים במקביל את אורח חייהם.
מעיין הנעורים של הקנאביס: השיטה החדשה לשיפור ביצועים קוגניטיביים
במאי האחרון הודיעו מדענים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת בון בגרמניה, שהצליחו לשקם את ביצועי הזיכרון של עכברים לרמה של שלב צעיר בהתפתחותם באמצעות THC – המרכיב הפעיל בצמח הקנאביס. הדיווח שפורסם ב-Nature Medicine הראה כי לאחר שעכברים בני 12-18 קיבלו מינון נמוך של THC במשך ארבעה שבועות, התפקוד הקוגניטיבי שלהם היה זהה לזה של עכברים בני חודשיים. הצעד הבא הוא ניסויים קליניים בבני אדם. מחקר שנערך על ידי Therapix Biosciences העלה כי THC יכול לשנות באופן משמעותי את הפגיעה הקוגניטיבית הקשורה לגיל בעכברים מבוגרים, והוצג בספטמבר האחרון לאיגוד הבינלאומי לתרופות קנבינואידים בכנס בנושא בעיר קלן שבגרמניה.
באמצעות בדיקת שמיעה: זיהוי אוטיזם מיד אחרי הלידה
כשלושה מיליון ילדים מאובחנים מדי שנה באוטיזם, וככל שהאבחון מוקדם יותר, כך עולה הסיכוי לשיפור במצבם. בנו של המהנדס הישראלי רפאל רמברנד אובחן כאוטיסט כשהיה בן 4 – שלב מאוחר מדי כדי לקבל טיפולים קריטיים הניתנים בהתערבות מוקדמת. השנה, שלושים שנה מאוחר יותר, הצליח רמברנד לפתח שיטה פשוטה ולא פולשנית לאתר סימני אוטיזם אצל תינוקות באמצעות מכשיר המשמש כיום לבדיקת שמיעה לתינוקות. המכשיר החדש, SensPD, שיגיע בקרוב לניסויים קליניים, משתמש בפליטות אופטו-אקוסטיות כדי לבדוק את התפיסה החושית הכוללת של התינוק. האבחון יכול להתבצע שעות ספורות אחרי הלידה, ומכיוון שהמנגנון הפנימי של האוזן מתפתח כבר בשליש האחרון של ההריון, יום אחד אולי יתאפשר לבצע את הבדיקות אפילו בעוברים. לדברי רמברנד, התערבויות טיפוליות לפני גיל שנתיים מביאות לתוצאות טובות יותר, ועד כתשעים אחוז הצלחה בהשרשת מיומנויות חברתיות.
לראשונה בעולם: השתלת עצמות
במרכז הרפואי העמק בעפולה ביצעו בשנה האחרונה שתי השתלות עצם נדירות: אחת מהן לאדם שחסר לו חלק מעצם הזרוע, והשנייה לאדם שחסרו לו 5 ס"מ מעצם השוק, בשני המקרים כתוצאה מתאונות דרכים. לרוב, הגוף האנושי אינו מסוגל לשחזר חלקי עצם שנהרסו, אבל חברת Bonus BioGroup מחיפה פיתחה טכנולוגיית הנדסת רקמות מהפכנית, שמאפשרת גידול של רקמת עצם חיה מתאי שומן שנלקחים מגופו של המטופל. הרקמה מוזרקת כשהיא מוצקה למחצה בחזרה לגופו, ומקטע העצם החסר אמור להתחדש תוך שישה שבועות, ללא כל סכנה שהשתל יידחה או שיופיעו סיבוכים ששכיחים בהשתלות עצם מסורתיות. בעתיד ניתן יהיה להשתמש בטכנולוגיה החדשה במגוון מצבים של אובדן עצמות, כמו למשל בסרטן עצמות, שכיום עדיין לא נמצא לו פתרון.
הפיתוח שזכה בפרס החדשנות: אבחון מוקדם של מחלת הפרקינסון
ד"ר סואד עבד אל-חאדי, תלמידת דוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים, זכתה השנה בפרס החדשנות עבור שיטת אבחנה שפיתחה לזיהוי מחלת הפרקינסון, שבה לוקים 7-10 מיליון איש בעולם. שיטת האבחנה של אל-חאדי מזהה את מחלת הפרקינסון בשלב הרבה יותר מוקדם מהשיטות הקיימות, ועוקבת אחר התקדמות המחלה והתגובה לטיפול בעזרת מעקב אחר חלבון האלפא-סינוקלאין שנמצא בעיקר במוח. השיטה החדשה עשויה להוביל לדרך איבחון פחות פולשנית ויותר חסכונית, שתוכל לזהות את המחלה בזמן כדי לשפר את חייהם של החולים.
ערים? אבחון הפרעות שינה - גם כשאתם לא ישנים
להערכת האגודה האמריקנית לשינה, כ-22 מיליון אמריקאים סובלים מדום נשימה בשינה (OSA), ומפסיקים לנשום בזמן השינה לפרק זמן של כמה שניות ועד שתי דקות שלמות. אבל כשמונים אחוז מהם, שסובלים מהתופעה בדרגה סבירה עד חמורה, כלל אינם מאובחנים. נכון להיום, חולי OSA יכולים להיות מאובחנים רק באמצעות בדיקת פוליסומנוגרפיה (PSG), שבה מחברים את המטופלים בלילה לאלקטרודות וחיישנים בזמן השינה, כדי להקליט את גלי המוח ולבדוק את רמת החמצן בדם, את קצב הלב והנשימה, ואת תנועות העיניים והרגליים. אבל טכנולוגיית ניתוח שמע חדשה שפותחה באוניברסיטת בן-גוריון עשויה להפוך את תהליך האיבחון להרבה יותר פשוט – ומשמעותית פחות יקר מאשר PSG. הטכנולוגיה המיוחדת משתמשת במיקרופונים, ולכן יכולה להעריך הפרעות שינה כמו OSA בכל זמן, ובעיקר בכל מקום: אפשר להמערכת יכולה להיות מותקנת על סמארטפון או כל מכשיר אחר שמכיל מיקרופונים, והיא מנתחת את הדיבור בזמן שהמטופל ער, ומתעדת ומעריכה את קולות הנשימה שלו בלילה – וכל זה כשהוא נמצא בבית ואינו מחובר למכונות או לחיישנים.