עד שעו"ד ענבל קידר עברה להתגורר בתל אביב בזמן לימודי המשפטים שלה, לא היה לה הרבה קשר לחתולים. אבל אז, יום אחד, היא נתקלה בסיפור של חתולה שנדרסה והותירה אחריה שלושה גורים, והחליטה לטפל בהם, במה שלימים צמח לדבריה להיות סיפור האהבה הגדול בינה לבין חתולים: "אחרי המקרה הזה חשבתי לעצמי מה אני יכולה לתרום למען החתולים כאדם? איך אני יכולה להיעזר בתחום שאני עובדת בו בשביל זה? הגורים האלו פתחו לי את העיניים לעולם הזה, ומשם זה פשוט התגלגל, והחלטתי להיכנס לזה ברמה המשפטית".

קידר, עורכת דין מזה 15 שנה, התעסקה במהלך הקריירה שלה בתיקי פרו-בונו רבים למען זכויות בעלי חיים, ובמשך שנים גם הייתה חברה בוועדה להגנת זכויות בעלי החיים בלשכת עורכי הדין. לפני כמה שנים החליטה, בניגוד לכל ההמלצות המקובלות, לערבב ביזנס ופלז'ר, ולפעול במישור המשפטי למען זכויות בעלי חיים, ולפני כחודשיים הקימה יחד עם ריבי מאיר, יועצת התנהגותית של חתולים מזה עשרות שנים, קליניקה משפטית שמיועדת אך ורק לחתולים.

איך בעצם הגעת לרעיון הזה?
"הנושא של 'חתולי קהילה' תפס לאחרונה תאוצה. בכל מקום אפשר למצוא נקודות האכלה, והמון אנשים מאמצים מתחת לבניין שלהם חתולים שכל הדיירים דואגים להם. היום כבר לא קוראים לזה 'חתולי רחוב', אלא 'חתולי קהילה', כי הם חתולים של כולם. אבל כתוצאה מכך נוצרים גם מצבים בעייתיים מבחינה משפטית, ועם הזמן התחלתי לקבל פניות שקשורות לזכויות של אותם חתולים. לדוגמה, אם אדם הסתכסך עם השכנים שלו בגלל חתול, אם מישהו לקח לו את החתול או דרש ממנו להפסיק להאכיל חתול, או אפילו אם הוא רוצה לכתוב בצוואה שיטפלו בחתולים שלו – אין לו למי לפנות, כי כמעט ואין בתחום עמותות שיש להן משאבים או מחלקה משפטית משלהם. הבנו שיש מצוקה, וככה הגיע הרעיון להקים את הקליניקה עם ריבי מאיר, שגם הקימה בזמנו את 'העמותה למען החתול' ועשתה שינוי גדול מאוד בארץ".

השינוי שעליו מדברת קידר מתייחס לדילול אוכלוסיות חתולי הרחוב באמצעות הרעלה, שהיה נהוג בארץ עד לפני שלושים שנה. בזכות פנייתה של מאיר לבית המשפט העליון הוחלט שמדובר בצעד אסור ולא מידתי, והיום מותר לדלל על ידי עיקור או סירוס בלבד.

עו
עו"ד ענבל קידר|צילום: Luba Vikhanski

"אפילו המשטרה לא מכירה את הנהלים"

הקליניקה משפטית שהשתיים החליטו להקים מטפלת בשלל סוגיות שקשורות לחתולים, וגם מספקת מידע, שאותו הן מעלות בעמוד הפייסבוק של הקליניקה. "יכול לקרות למשל מצב שבו אנשים פונים למשטרה כי החתול שלהם נכנס לחצר שכנה, והשכן לכד אותו וזרק אותו איפשהו", מדגימה קידר, "אבל אפילו המשטרה עצמה לא תמיד יודעת שיש נוהל שלפיו מדובר בעבירה פלילית של התעללות. אם לא מכירים באופן ספציפי את הדינים של החתולים, הדברים נופלים בין הכיסאות, ואנשים שנתקלים במצבים כאלו לא תמיד יודעים מה לעשות. אם המשטרה סוגרת תיק – צריך לערער".

ואכן, זה מה שקידר עושה ביומיום שלה, אם זה להגיש בבית משפט ערער נגד קבלן שלוכד חתולים וזורק אותם, או לשלוח טפסים רשמיים ולקיים פגישות בנושא. "לצערי אין הרבה אנשים שמתעסקים בתחום הזה ומתמחים בחתולים, וחבל", היא אומרת, "זה מפליא כמה אנשים, גברים ונשים, דואגים לחתולים ומאכילים אותם באופן קבוע בזמן האחרון, ובניגוד לדעה הרווחת, האכלת חתולים היא פעולה חוקית, ולדעתי גם מבורכת, ובאתר של המשרד להגנת הסביבה יש נהלים והנחיות".

כרגע הקליניקה היא עסק חברתי, והשתיים מקוות לגייס תרומות כדי שבעתיד אנשים יוכלו לקבל את השירות ללא תשלום, כמו מעין עמותה. "היום אנחנו עדיין לא שם, הזמן מועט וגם המשאבים מועטים, אבל אנחנו משתדלות לגבות מחירים חברתיים, המטרה שלנו היא לא לגרוף רווחים", מסבירה קידר.

"לאנשים יש סטיגמות חסרות בסיס"

מאז שהקליניקה הוקמה יוצא לקידר ומאיר להיתקל בלא מעט מקרים מעניינים. "ממש בשבועיים האחרונים היה מקרה של אישה שגרה בבית פרטי ובמשך שנים נהגה להאכיל חתולים בחצר שלה. אלא שלאחר שבעלה נפטר והיא נשארה לבדה, השכנים התחילו להציק לה ולהגיד שזה מפריע להם שהחתולים מגיעים ועושים שם צרכים, ודרשו שתפסיק להאכיל אותם".

מה עושים במקרה כזה?
"קודם כל ערכנו ביקור במקום כדי לראות שהיא מאכילה לפי החוק. נתנו כמה הנחיות לשיפור לטובת החתולים, ובהמשך הוצאנו מכתב מפורט לכל השכנים, שבו כתוב מה מותר ומה אסור לפי החוק. מכתב כזה נותן במה להידברות, ובאמת קיבלנו טלפון משני שכנים. אחד מהם הרגיש לא בנוח עם הבקשה שלו לאחר שקרא את המכתב, והשני רצה לשאול עוד שאלות בנושא. יש פתרונות ידידותיים לכל הצדדים בכל דבר. אם רוצים להרחיק חתולים למשל, אפשר לפזר קליפות של פירות הדר, אפשר להתקין מתקנים שעושים רעשים שרק חתולים שומעים, אפשר להביא ממטרות. אפשר לעשות את זה על פי החוק, ובצורה שלא מזיקה לחתולים או מתעללת".

תחנת האכלה של חתולי רחוב (צילום: Layue, shutterstock)
תחנת האכלה של חתולי רחוב|צילום: Layue, shutterstock

במקרה אחר שעליו מספרת קידר, הגיעה לקליניקה שלהן תלונה על אישה שנהגה להסתובב עם הכלבים שלה באופן קבוע כשהם לא קשורים. "קבוצה של דיירים פנתה אלינו לאחר שאחד מחתולי הקהילה שחיים בכניסה לבניין שלהם נטרף על ידי אחד הכלבים שלה", היא מספרת, "הם ביקשו ממנה לקשור את הכלבים ולשים להם מחסומים מספר פעמים, אבל היא פשוט סירבה. הם הגישו תלונה למשטרה, ולאחר ששם דחו אותה, אנחנו נכנסנו לתמונה והגשנו ערער. פנינו לווטרינר העירוני, ושקלנו לפנות גם לתביעה".

עושה רושם שלאנשים יותר קל להתחבר לכלבים מאשר לחתולים, למה בעצם?
"אנשים חושבים שלחתולים יש אופי לא צפוי, אבל אלו סטיגמות חסרות בסיס. חושבים שהם תוקפניים ושורטים, אבל למעשה חתולים הם חיה פחדנית, ולרוב בורחים. חושבים גם שחתולים הם חיה מלוכלכת שחיה בפחי אשפה – וגם זה לא נכון. חתולים כל הזמן מתנקים ומתלקקים, ואם חתול מעוקר, מסורס ומואכל – אין שום סיבה בעולם שיחטט בפחים ויתלכלך. כשהם מטופלים בצורה אופטימלית, הם בריאים ורגועים, ונשאר להם רק האינסטינקט הציד הטבעי, ואז הם אפילו מסייעים ללכוד מקקים, עכברים, נחשים וחולדות".

אז בסוף אנחנו מגלים שחתולי רחוב בכלל מסייעים לנו.
"ממש כך, הם חלק מהטריטוריה. מחקרים מדברים על מושג שנקרא ואקום אקולוגי, שלפיו אפילו אם תוציא את החתולים מהשכונה, ייווצר אפקט ואקום ויבואו חתולים אחרים במקומם. כשמסתכלים על זה ככה מבינים שהחתולים רק תורמים לבני האדם, והסטיגמות שיש לנו עליהם רק גורמות לנו לפספס את היתרונות הרבים של החיה הזאת, וחבל".