חג מולד בלאדי: סיור אוכל מעולם אחר בנצרת

סייעה בהכנת הכתבה: ריטה גולדשטיין.

לנצרת יש קצב משלה. עיר צפופה וסואנת, לא מפסיקה אף פעם לנוע, אבל תמיד גם משדרת איזשהו שקט ורוגע השמורים רק לה ולתושביה. זאת הסיבה שאנחנו כל כך נמשכים אליה. החגים הם עיתוי מושלם להגיע לעיר, כשאל הקצב היפה שלה מתווספים גם עץ חג המולד המקושט שמאיר את כיכר המעיין היפה, אורות צבעוניים ששוטפים את הרחובות באווירה חגיגית, כובעי סנטה ושירים שנשמעים מכל עבר.

אבל מוכרחים להודות שנצרת היא גם עיר מבלבלת. השפע עצום ולא תמיד יודעים מאיפה להתחיל: עשרות חנויות ממתקים מסורתיות, מסעדות, בתי קפה, קצביות הומות, ירקנים שהסחורה שלהם מבריקה מטריות. תוסיפו לזה את העובדה שאין ממש שילוט מסודר ושאפילו הסוחרים עצמם לא סגורים על הכתובת המדויקת - יכוונו אתכם "ליד" ו"ממול" - בקיצור, קל להסתבך. 

אז עשינו לכם קצת סדר: יום שלם של סיור שעובר דרך כמה מהנקודות שאנחנו הכי אוהבים בעיר - מאפייה משפחתית קטנה שחזותה הצנועה לא מעידה על השפע שמוצאים בפנים, ירקן שלא מבייש את המונח השחוק בלאדי, בר שמשקיף על המולת חג המולד בכיכר, חומוס מסורתי שוקק חיים, קצבייה מדהימה וממתקים שאי אפשר לחזור הביתה בלעדיהם. יוצאים לדרך.

מאפיית אל משהדאוי

הכניסה למאפיית אל משהדאוי של מוניר ותורפינדה חסאן היא כמו כניסה לעולם אגדות מבצק. הם תמיד שם, מוניר ותורפינדה, מחמש בבוקר עד שמונה בערב, שישה ימים בשבוע (ביום ראשון סגור), מייצרים פלאים מהמתכונים שתורפינדה מכירה עוד מאז שהייתה ילדה.

מוניר מספר לנו שהפירוש של המילה תורפינדה הוא העונה הנכונה לאכילת הענבים מהעץ. תורפינדה שלו היא אישה מרשימה עם ברכה בידיים ושמחה עזה בחיים. במאפייה המשפחתית הקטנה שלהם מייצר הזוג הכל בידיים: פיתות שטוחות מנוקדות קצח ומרוחות שמן זית טרי שסוחט מוניר מזיתים שהוא מגדל בחלקה מיוחדת, או כאלה שמרוחות בלבנה עם עריסה וזעתר, פטאייר ממולא סבאנח (תרד בר) שאין לוותר עליו, עוגיות קרקיש פריכות עם זרעי אניס מרעננים, עוגיות סוריות מתוקות עם דבש ושומשום, קורשלה - עוגיות בוקר עדינות שנהדרות עם תה - ועוד ועוד.

מי שמזמין מראש יכול לקבל גם מחמר – עוף אדמומי מסוּמק, צלוי בטאבון על הר של בצל בשמן זית, ובתחתיתו פיתה שחומה שסופגת את כל המיצים. במקומות אחרים בארץ קוראים לזה מסחן ואז לפעמים נכנסים גם צנוברים ובשר טחון, אבל זו הגרסה המשפחתית מהכפר משהד, המאכל שאוכלים בחתונות ובשאר אירועים. ללא ספק העוף הטעים ביותר שאכלנו בחיינו.

כמה זה עולה? פטאייר - 40 שקלים לקילוגרם, מאפי טאבון אישיים - 10 שקלים ליחידה, עוגיות מלוחות או מתוקות - כ-20 שקלים לחבילה (את עוגיות הברזק שמייצרים במאפייה ניתן למצוא גם בחנות ממתקי נצרת בשרונה מרקט בתל אביב), מחמר - 80 שקלים למנה עצומה שכוללת עוף שלם ושלישיית פיתות מהטאבון.

רחוב בשארה (לא רחוק מכיכר המעיין, מול מסעדת כיתאבון). 04-6462430, 050286676. שני-שבת 5:00-20:00.

חומוס עימאד

את הביקור במאפייה הפכנו לארוחת הבוקר המושלמת, אבל אנחנו ממשיכים לארוחת בוקר שנייה בחומוס עימאד, מול האצטדיון. עשר בבוקר ואנשים כבר אוכלים שווארמה במרץ. חומוס עימאד עמוס עד אפס מקום (זאת התמונה שתקבלו כאן לא משנה מתי תגיעו), אבל בלבביות ימצאו גם לכם שולחן.

אי אפשר להתווכח עם העובדה שיש הרבה חומוסיות טובות בנצרת, אבל אנחנו מאוד אוהבים את החומוס של עימאד, בייחוד כשהוא עדיין חמים בבוקר, עם שלולית של שמן זית מצוין. לצד צלחת החומוס אנחנו מתחמשים גם בצלחת שווארמה וכמה פרוסות שומן פריכות (בקשו אותו במיוחד ואל תוותרו עליו כי מדובר במעדן עוצמתי שלא ניתן לתאר במילים את החגיגה שהוא מותיר בפה). ארוחת בוקר של אלופים.

אם אתם כבר נמצאים באזור של עימאד אפשר לתאם כאן גם ביקור במפעל טחינת אל ארז - האירוח לבבי ואדיב ויש הזדמנות לשתות טחינה חמה היישר מהמכבש.

כמה זה עולה? 25 שקלים למנת חומוס, 50 שקלים לצלחת שווארמה.

תאופיק זיאד 20, נצרת. 04-645-6110. ראשון-שבת 6:00-19:00.

איטליז שתיווי

חמש דקות מהחומוס נמצא האטליז החביב עלינו, אשתאווי (שתיווי). הבעיה היחידה היא שהוא חביב לא רק עלינו, אלא גם על המוני אחרים. לכן, תצטרכו לעתים סבלנות אם אתם מגיעים הנה בשעת עומס. התוצר שווה את זה: בשר טלה מהדיר המשפחתי ומוצרי חלב מעולים מאותו דיר - יוגורט שמן, לבנה, ג'יבני בלאדייה, חלב עזים. הכול מבריק מניקיון והשירות סבלני ומקצועי.

רחוב 207 בית 16, נצרת. 04-6020559. שני-שבת 8:00-22:00.

בר ואוכל ביאת - BAYAT

חוזרים למרכז העיר להפסקת שתייה: באל ביאת בכיכר המעיין מוזגים גינס כמו שצריך, יש מכונה שיודעת לייצר קוביות שקופות ויפות של קרח בשביל העראק וקהל יפה של צעירים מקומיים שגורם לך להרגיש שהגעת למקום הנכון.

יופי של הפסקת צהריים בשמש החורפית, בייחוד עכשיו מול עץ הכריסמס הענקי שבכיכר, שאפשר לבהות בו כשיושבים בחלק החיצוני של הבר-מסעדה ומתחרדנים. חוץ מאלכוהול, מגישים בביאת גם ארוחות בוקר, צהריים וערב.

כמה זה עולה? בקבוק בירה - 22-29 שקלים, פיינט גינס - 29 שקלים, מנת עראק רמאללה - 25 שקלים.

ליד כיכר המעיין נצרת. 04-6555146. שני-שבת 9:00-01:00, ראשון 17:00-01:00.

שיפודי אלזעיים

כמה כוסות עראק ויש תיאבון מחודש: באותה כיכר ישנו הבוטקה המיתולוגי של זעים, שם יקבלו אתכם בכניסה עשרות פיתות שרק מחכות להתמלא במה שתבחרו. האגדה מספרת שכאן הומצא העראייס - פיתה ממולאת תערובת קבב שעולה על גריל פחמים.

אז עראייס (או ערוסה, כמו שקוראים לו כאן, שתי הגרסאות תקניות) יש כאן תמיד, ואם יש מזל תמצאו גם שיפודי חלקי פנים של טלה (צריך לשאול אם יש). חוץ מזה מגישים פה גם חלקים סטנדרטיים יותר על האש כמו פרגית, כבש או לבבות, במחירים משתלמים במיוחד.

כמה זה עולה? עראייס (20 שקלים), פיתה עם פרגית (25 שקלים), פיתה לבבות (20 שקלים), פיתה עם כבד (20 שקלים).

מול מסעדת אלג'נינה ותחנת המוניות (בסמיכות לכיכר המעיין ובית הידידות). 052-928963. ראשון-שבת 9:00-02:00.

ממתקי הווידי

הליכה של שתי דקות במורד רחוב פאולוס המרכזי ומגיעים למתוקי אל הווידי. ענאן, בעל הבית, כמו קונדיטור טוב, שומר על קשיחות ולא מסגיר סודות בקלות: "המוצרים כאן מושקעים, הכל בעבודת יד. לא כל אחד יכול להרשות אותם לעצמו", הוא אומר לנו כשהוא מוזג קפה חזק וסמיך שהכין במיוחד עבורנו (תבקשו יפה ויכינו גם לכם), להתרענן מכל המתוקים.

כמו כל העסקים האהובים עלינו בעיר, גם כאן מדובר בעסק משפחתי, אותו הקים אביו של ענאן. המתכון לעוואמה הוא גאוות המקום: כדורי בצק פריכים מבחוץ ואווריריים מבפנים, טבולים בסירופ מתוק, שכל כמה דקות המקומיים עוצרים ורוכשים לעצמם שפע אימתני מהם הביתה.

אבל יש פה גם עוגת סולת מדהימה ודחוסה, כנאפה משובחת, בקלאווה מכל הסוגים והמינים, מעמול שעשוי במתכון מסורתי שלוקח יומיים להכין עם שפע של קינמון ובוטנים, ופטיר (היחיד של פטאייר) מבצק עלים במילוי סחלב, לא פחות ממרהיב, שבעמל רב חילצנו את המתכון שלו.

כמה זה עולה? עוגת סולת - 40 שקלים לקילוגרם, בקלאווה - 40 שקלים לקילוגרם לבקלאווה פשוטה במילוי בוטנים וקינמון, 65 שקלים לקילוגרם בקלאווה במילוי קשיו ואגוזים, 120 שקלים לבקלאווה היקרה ביותר במקום.

הרחוב הראשי (ליד המשביר), נצרת. 04-6554885. שני-שבת 08:00-21:30.

ירקות ופירות דיאב עבאס

עולים חזרה למאפיית אל משהדאוי וממשיכים בכיוון השוק. מצד שמאל נמצאת חנות הירקות דיאב עבאס. המונח "בלאדי" נעשה קצת זול בשנים האחרונות, אבל פה הוא עדיין מצדיק את עצמו, בייחוד עכשיו בחורף עם שלל עשבי הבר שהוא מביא: עלית' (עולש בר), סבאנח, לשון הפר, ג'רג'יר שעוקץ בלשון, זעתר, מרווה ומנדרינות מתוקות שמשאירות ניחוח הדרי על הידיים להרבה שעות.

מכאן אפשר להמשיך לשוק (שפעיל בשעות הצהריים, כך שאין מה להגיע בבוקר), אבל אנחנו עוקפים את השוק משמאל ויורדים לקפה אל רדא למשקה אחרון של סוף יום. דאהר הבעלים בנה כאן מקום יפהפה, עם בר משובח ומבחר תקליטים של מוזיקה ערבית קלאסית. יש לו גם חדר אחד להשכרה שצופה על כנסיית הבשורה, ללא ספק מקום הלינה המוצלח ביותר בעיר.

רחוב השוק/רחוב בשארה. 04-6554362. שני-שבת 7:00-17:00.

נצרת מלאה עוד מקומות למכביר. אנחנו אוהבים להסתובב לבד או לפעמים בסיורים של גיל להב, מומחה גדול לנצרת שבזכותו גילינו לא מעט מציאות. והנה גם שני מתכונים.

פטאייר תרד

המרכיבים (20-25 יחידות):

לבצק:
250 גרם קמח לבן+50 גרם לקימוח
250 גרם קמח מלא
425 מ"ל מים
10 גרם סובין
10 גרם שמרים יבשים
1 כפית מלח דק
1 כפית סוכר

למילוי:
1 קילו תרד, קצוץ
1 בצל לבן, קצוץ דק
2 כפיות מלח דק
מיץ מלימון אחד
כפית שטוחה אבקת צ'ילי

לאפייה:
מעט שמן קנולה
50 גרם קצח

אופן ההכנה:

1. הבצק: מערבבים את כל המרכיבים בקערה או בקערת מיקסר עם וו לישה. לשים את הבצק כ-10 דקות ליצירת בצק דביק אך אלסטי.

2. המילוי: מערבבים את התרד והבצל עם המלח בקערה ונותנים לו להגיר נוזלים כ-15 דקות. סוחטים היטב את הנוזלים ומערבבים עם הלימון והצ'ילי.

3. ההרכבה: מחממים תנור ל-250 מעלות. קורצים כדור פינג פונג מהבצק. מקמחים מעט ומותחים ביד לעיגול בקוטר 7-8 ס"מ (לא צריך להיות עיגול מושלם וגם יכול להיקרע קצת).

4. שמים כף מהמילוי וסוגרים למשולש כמו אוזן המן. עושים כך את כל הפטאיירים.

5. מסדרים על תבנית שטוחה, משמנים במעט שמן קנולה ומפזרים קצח. אופים כ-5 דקות או עד ששחום.

6. מוציאים, מורחים במעט שמן זית ואוכלים מיד.

פטיר סחלב