בזמן שהשדרים והפרשנים צווחים ומתבלבלים את עצמם לדעת במזג האוויר המהביל, שלא מרחם גם עלינו, הרובצים על הספות הלחות בבית; ובזמן שהררי קליפות גרעינים שחורים ופיסטוקים ממלאים כל קערה ומתחפרים בין סיבי השטיח וברווחים שבין כריות הספה, לפחות עד המונדיאל הבא – יש כאלה שמעדיפים דווקא עיסוקים הרבה יותר מתורבתים ומרגיעים: ללגום כוס יין טוב במקום לקחת עוד שלוק בירה. לפצח בנחת שריון של סרטן במקום לפצח בעצבים עוד פיסטוק סרבן.
אם גם אתם נמנים על האנשים מהזן השני, קבלו את המונדיאל האלטרנטיבי שלנו: הטורניר הבינלאומי של הערים הגסטרונומיות החשובות, ובעיקר הטעימות, בעולם.
הכירו את המתמודדות
אלה 32 הערים הכי מעוררת תיאבון על הגלובוס:
1. פריז
בעיני רבים, ובוודאי בעיני עצמה, פריס היא בירת הגסטרונומיה העולמית. היא גם זו שהמציאה את המושג. עם יותר מ-9,000 מסעדות בתחומה, כשמתוכן 85 מסעדות מכוכבות מישלן, עם מגה שפים שמזוהים איתה ופועלים בה, דוגמת אלן דוקאס, אלן פסאר וז'ואל רובושון – גם מי שצפרדעת עושה לו בחילה יהיה חייב להודות שבכל תחרות או מונדיאל גסטרונומי, פריז תמיד תהיה אחת מהטוענות הראשיות לכתר, בדיוק כמו ברזיל בכדורגל.
אטרקציה קולינרית: שוק הילדים האדומים Marche des Enfants Rouges
מסעדה מומלצת: האטלייה של ז'ואל רובושון
2. סנט פטרבורג
סנט פטרבורג הייתה תמיד עיר שהחזיקה מגינוני השולחן של עצמה. אפילו בימים שקראו לה לנינגראד ופטרוגראד. אלכסנדר פושקין קרא לה "החלון לאירופה", ולא לשווא. סנט פטרבורג היא עיר שמסתכלת על רוסיה מלמעלה, וזה כולל כמובן את ההרגלים הגסטרונומיים שלה. מלבד אוכל מקומי אנין, שעם כל האהבה לאוכל רוסי קלאסי, הוא לא סיבה מספיק טובה בשביל להיכנס לרשימה עולמית מפוארת שכזו, מה שמצליח להכניס את עיר האצולה הרוסית לרשימה היא הכמות המרשימה של מסעדות עילית שקיימות בה. מה לעשות, לפעמים כסף זה הכל בחיים, במיוחד כשזה מגיע לעולם המסעדנות הרוסי.
אטרקציה קולינרית: שוק האוכל קוזנצ'ני
מסעדה מומלצת: גינזה ginza
3. ברצלונה
הו ברצלונה ברצלונה. מה לא נאמר על העיר הפנטסטית הזו? בירת קטלוניה, שבעיני אנשים רבים, ובמיוחד ישראלים, היא הביטוי האמיתי של ספרד, על אף שהיא יריבה מושבעת של כל מה שמריח מספרדיות לאומנית (ובמילים אחרות – מדריד). ברצלונה אהובה במיוחד בגלל בתי הטאפאס המופלאים שלה ומסעדות השוק הרועשות, אבל לצד אלה גם מציעה מבחר נדיב של מסעדות שף מכוכבות, אשר חלקן הגדול מצליח לקחת בחוכמה ובתעוזה אלמנטים מהמטבח הקטלוני הפשוט יחסית, ולהצעידם לעבר מחוזות הבישול העילי. כזאת למשל היא מסעדת טאפאס 24 המכוכבת של השף צ'רלס אבלן, או בר הטאפס טיקטס, מבית מדרשו של פראן אדרייה האגדי.
אטרקציה קולינרית: שוק לה בוקרייה
מסעדה מומלצת: קומרס 24 (Comerc 24) של השף קרל אבלאן
4. קופנהגן
לפני שנים ספורות המטבח הסקנדינבי והמטבח הנורדי נחשבו למונחים נרדפים לקציצות דלוחות, דגים מלוחים ולאוכל לא אטרקטיבי בעליל. אלא שאז הגיע השף רנה רדזפי, ובשנת 2003 הוא הקים את מסעדת נומה בקופנהגן ושינה סדרי עולם. מאז הקמתה זכתה המסעדה בכל תואר אפשרי והוכתרה כ"מסעדה הטובה בעולם" באין ספור רשימות ותחרויות. מבחינה קולינרית נומה הייתה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לקופנהגן בפרט ולסקנדינביה בכלל. היום "נורדסדיק מאד" (שהשם נומה מבטא את ראשי התיבות שלו ומשמעותו "אוכל נורדי"), הוא מונח נרדף לאוכל מקומי, יצירתי, איכותי, נועז ובטוח בעצמו.
אטרקציה קולינרית: קופנהגן סטריט פוד
מסעדה מומלצת: נומה האחת והיחידה
5. לונדון
מלבד הפיש אנד צ'יפס, לונדון לא נתנה לעולם מתנה גסטרונומית בעלת משמעות. אתם יודעים מה, האנגלים אמנם לא מודים בכך פומבית, אבל עמוק בפנים גם הם יודעים שהפיש אנד צ'יפס הוא חתיכת פלגיאט. מטוגן ומכוסה היטב אמנם, אבל עדיין פלגיאט. כל זה לא סותר את העובדה שלונדון היא מהערים הנדירות שיכולות לספק לחובבי האוכל מספר לא נגמר של חוויות קולינריות מחשמלות. אם כבר הזכרנו את המילה פלגיאט, אין משתווה לאנגלים ביכולת לספוח לתוכם כמו ספוג יבש השפעות מאין ספור תרבויות ומטבחים ולקבל באהבה חומרי גלם מכל קצות העולם.
אטרקציה קולינרית: שוק לדנהול וסביבתו Leadenhall Market
מסעדה מומלצת: סנט ג'ון, אלא מה. לא לבעלי לב חלש
6. תל אביב
ברמה העקרונית אפשר היה לכתוב על תל אביב את מה שנכתב על לונדון כמה שורות מעל. גם היא עיר שספחה אליה בשמחה השפעות בינלאומיות, בידיעה ברורה שלה עצמה לא היה ממש מה להציע לעולם. בעשור האחרון הפכה העיר הלבנה למעצמה קולינרית שקיבלה לא מעט אזכורים ומחמאות בשלל מגזינים זרים. מה שבעיקר הלהיב ומלהיב סועדים מרחבי העולם זה השילוב בין אלמנטים מקומיים וערביים לבין בישול ים תיכוני ואירופאי. מנות כמו קרפצ'יו דג נא עם יוגורט או תמנונים על הפלנצ'ה עם טחינה, שאפשר למצוא היום באין ספור מסעדות תל אביביות, הן דוגמה למנות שמייצגות את המטבח הישראלי החדש שממשיך להשתפר משנה לשנה.
אטרקציה קולינרית: שוק האוכל בנמל
מסעדה מומלצת: מול ים
7. ליון
המטרופולין השני בגודלו בצרפת ובירת חבל הרון, מוכר אמנם פחות מפריז, אבל מבחינה קולינרית ליון נאבקת איתה ראש מול ראש כשווה בין שווים. בעיני לא מעט אנשים היא הבירה הקולינרית האמיתית של צרפת. בשנת 2011 עיתון הגרדיאן הבריטי אף הכתיר אותה בתואר "הבירה הקולינרית של העולם". וכל זה על שום מה? על שום האוכל הליונזי המופלא, שמצליח לצעוד בלוליינות על חוט הזהב הדק שנמתח בין המטבחים הים תיכוניים הצבעוניים, לבין המטבחים הקרים יותר של מרכז וצפון אירופה. ליון מהווה את נקודת החיבור של כל אלה, עם בתי מרזח פשוטים ונפלאים, לצד שלל מסעדות עילית מכוכבות, כשבראשן המסעדה של השף פול בוקוז, שהיא מהמפורסמות בעולם.
אטרקציה קולינרית: היכל האוכל Les Halles de Lyon
מסעדה מומלצת: Le Bouchon des Filles
8. נאפולי
כשאומרים אוכל איטלקי, לרוב מתכוונים לאוכל נפוליטני. אחרי הכל, נאפולי היא העיר שבה נולדה הפיצה, המאכל המזוהה ביותר עם איטליה. אבל נאפולי, שההיסטוריה הקולינרית המפוארת שלה מרחיקה מאות שנים לאחור, היא הרבה יותר מפיצה על לבנים. מבחינת אוכל רחוב זוהי ללא ספק העיר הכי מרתקת ומגוונת באיטליה, ואולי אף באירופה כולה, עם שלל מאפים ריחניים, גבינות טריות וכמובן דגים ופירות ים. המקום המומלץ ביותר בנאפולי הוא שוק הדגים התוסס, מהגדולים בשווקי הדגים של אירופה, שלאורכו ובסמוך לו פרוסים דוכנים ומסעדות לרוב. מבחינת מסעדות עילית, אין לנאפולי הרבה מה להציע.
אטרקציה קולינרית: שוק הדגים
מסעדה מומלצת: דה דונאטו Da Donato ברחוב סאן קוזמו
9. איסטנבול
מאז ומעולם שמשה איסטנבול, קונסטנטינופול של ימים עברו, כגשר המחבר בין אסיה ואירופה. היותה צומת דרכים ועיר המסחר החשובה ביותר של העולם העתיק, אפשרה לה לפתח יכולות גסטרונומיות יוצאות דופן. השפע באיסטנבול הוא עצום ובלתי נתפס: אוכל שווקים מעולה, מסעדות פועלים, מאפיות, חנויות ממתקים וכמובן דוכני הרוכלים שמוכרים כל דבר שעולה על הדעת – מהבורקסים המוכרים לכולנו ועד לצדפות ים ממולאות באורז ואגוזים. לאחרונה נוספו לכל אלה גם מסעדות שף ברמה גבוהה שלוקחות את האוכל הטורקי האותנטי למחוזות חדשים.
אטרקציה קולינרית: השוק של בשיקטש
מסעדה מומלצת: לוקנטה יני
10. סן סבסטיאן
העיר הספרדית הקטנה שבחבל הבסקים בסמוך לגבול עם צרפת, היא העיר הקטנה ביותר מבין כל הערים שמשתתפות בתחרות. הגודל שלה הוא גם סוד כוחה. במשך שנים נחשבת סן סבסטיאן לעיר עם הכי הרבה מסעדות מישלן ביחס לגודלה. בהשוואה לכדורגל, ניתן להשוות אותה להולנד, שעל אף גודלה הפיזי הצנוע, בכל טורניר היא מתמודדת על התואר הגדול מכולם.
אטרקציה קולינרית: הפינצ'וס ברים המקומיים במרכז העיר
מסעדה מומלצת: ארזק
11. טורינו
אמנם רומא מוכרת יותר, נאפולי חוצפנית יותר ומילאנו עם יחסי ציבור שעושים לה בית ספר. אבל טורינו, העיר התעשייתית והאפורה, בטח בהשוואה לאחותה הצפונית ממזרח מילאנו הנוצצת, היא בירת האוכל האמיתית של צפון איטליה. מקום מושבה של נסיכות סבוי העתיקה היא מופת לאוכל איטלקי מקומי ואנין. לא במקרה כאן נולדה תנועת "סלואו פוד" העולמית, אשר מקדשת את חומרי הגלם. טורינו, בירת פיימונטה, היא גן עדן לחומרי גלם משובחים ולמסעדות שיודעות להשתמש בהם: פטריות הכמהין והפורצ'יני מגבעות אלבה הסמוכות, אורז עגול שמהווה את הבסיס למנות הריזוטו המקומיות ששמען יצא למרחוק וכמובן יינות ברולו וברברסקו.
אטרקציה קולינרית: סלונה דל גוסטו – התערוכה השנתית של יצרני האוכל הקטנים
מסעדה מומלצת: וינטג' 1997
12. אמסטרדם
נפתח ונאמר שהולנדים הם לא עם של אוכל. הצניעות הקלוויניסטית שלהם אפשרה להם לחיות כל חייהם על קרוקטים ודגים מלוחים. אלא שאמסטרדם היא לא הולנד. עיר המסחר החשובה הזו הייתה מאז ומעולם מופת לליברליות ולסקרנות. הפתיחות האמסטרדמית שהפכה לסמלה המסחרי בתחומים רבים, לא פסחה גם על תחום הגסטרונומיה. רוב התיירים, במיוחד הצעירים שבהם, מגיעים לאמסטרדם בשביל לשרוץ בקופי שופס, בתי הקפה והפאבים המשובחים שלה, אבל מעבר לכל אלה, אמסטרדם מציעה שלל חוויות קולינריות. החל ממסעדות סורינמיות ואינדונזיות פשוטות, דרך המסעדות הנפלאות של אזור צ'יינה טאון ועד למסעדות שף מכוכבות, כולל של אחד, מושיק רוט שמו.
אטרקציה קולינרית: שוק האוכל השכונתי
מסעדה מומלצת: סמהוד אנד פלייסס של מושיק רוט, אלא מה
13. ניו יורק
המטרופולין שהוא האייקון הבלתי מעורער של המושג "קיבוץ גלויות", הוא באופן מובן מעצמה קולינרית עולמית. תפוח גדול ואפוי שממולא בכל מה שאפשר להעלות על הדעת. הריחות של מטבחים איטלקיים, אירים, סיניים, יהודיים, יווניים, ערביים – כולם מתערבבים אלה באלה. רובם המכריע מתקיימים בצורתם המסורתית, אך חלקם יצרו סינרגיה של מטבח חדש: מאכלים ניו יורקיים ייחודיים כמו ניו יורק בייגל או קפה "מנהטן ספיישל". בנוסף לכל אלה, כמובן מסעדות שף מכל סוג ומין ובכללן 67 מסעדות מעוטרות בכוכבי מישלן, שבע מתוכן בעלות 3 כוכבים. ללא ספק מתמודדת תמיד על כל התארים.
אטרקציה קולינרית: איטלי של מריו בטאלי – היכל האוכל האיטלקי הגדול Eataly.
מסעדה מומלצת: נובו תמיד עובדת
14. בואנוס איירס
כשרובנו חושבים על ארגנטינה בהקשרים קולינריים, האסוציאציה הראשונה שעולה היא בשר. הרבה בשר. זה נכון, ויסלחו לנו עכשיו כל הטבעונים, ארגנטינה ובירתה בואנוס איירס היא גן עדן לקרניבורים, עם בשר משובח שמגיע בעיקרו מאזורי הפמפס (ואם כבר טבעונים: בוודאי תשמחו לשמוע שרוב הבקר גדל שם בחופש מוחלט על פני שדות נרחבים. הלוואי עלינו). אבל בואנוס איירס זה לא רק סטייקיות מעולות, אלא אוכל נהדר שמקור רובו הוא בהגירה מאיטליה ומספרד לצד מספר לא מבוטל של מסעדות שף ברמה בינלאומית.
אטרקציה קולינרית: שוק סן טלמו Mercado de San Telmo
מסעדה מומלצת: טרקינו tarquino
15. מונטריאול
היריבות עתיקת היומין בין טורונטו למונטריאול הוא עניין מורכב שפרנס מאות כותבי מאמרים קנדיים. גם השאלה מי מצטיינת יותר מבחינה גסטרונומית היא שאלה מורכבת, ותושבי הערים הללו לעולם לא יגיעו לעמק השווה בנוגע אליה. אך על דבר אחד נדמה שאי אפשר להתווכח: מונטריאול, הקטנה יותר מבין השתיים, בירת חבל קוויבק, היא עיר שנוח להשיג ולשתות בה אלכוהול בזכות חוקים מקלים. זו לא רק תרבות השתייה המפותחת שגורמת לה להיבחר, אלא גם הניחוח הצרפתי, שהופך הכל, ולו מבחינה פסיכולוגית, ליותר טעים. לאוכל במונטריאול מאפיינים מקומיים ייחודיים ברורים: בשר מעושן אלוהי, בירות מקומיות וכמובן ה"פוטין" – צ'יפס עם רוטב בשרי חום וסמיך ומעליו חתיכות גבינה. לצד כל אלה ניתן למצוא עשרות מסעדות צרפתיות וקוויבקיות ברמות הגבוהות ביותר.
אטרקציה קולינרית: שוק האיכרים ז'אן טאלון Jean-Talon Market
מסעדה מומלצת: Les 400 coupes
16. סנטיאגו דה צ'ילה
צ'ילה צרת המותן, שנמתחת לאורך הפאה המערבית של דרום אמריקה, היא ארץ טעימה להפליא, וסנטיאגו הבירה, שבה מתגוררים שליש מאוכלוסיית צ'ילה, היא הדובדבן של המדינה המרתקת הזו. רובינו מכירים את היינות הצ'יליאנים, אבל צ'ילה היא הרבה יותר מיין טוב במחירים הוגנים, אלא ארץ עשירה בצורה בלתי רגילה בפירות ים, דגה ובשר משובח. מלבד אוכל רחוב סנטיאגו מציעה שלל מסעדות – הן מסעדות מהגרים פשוטות והן מסעדות שף בינלאומיות, ובדרום אמריקה היא כוכבת מקומית.
אטרקציה קולינרית: השוק המרכזי וסביבותיו Mercado central
מסעדה מומלצת: מולטו
17. סן פרנסיסקו
בעיני רבים מהאמריקאים סן פרנסיסקו היא הבירה הקולינרית של אמריקה. אז נכון, בניו יורק יש יותר גיוון וכמות, אך סן פרנסיסקו, שבה יש את מספר המסעדות הרב ביותר בארה"ב לנפש, היא ללא ספק המובילה מבחינת טרנדים. אין זה מקרי שבסקר שנעשה לאחרונה בארה"ב ציינו הנשאלים שהאטרקציות הקולינריות שהעיר המציעה הן שניות רק לביקור החובה בגשר הזהב. סן פרנסיסקו תמיד הייתה סמל לחדשנות, לליברליות ולתעוזה, כשמושג ה"פיוז'ן" הפך למזוהה עם העיר, במיוחד עקב ריבוי ההגירה מסין ומיפן אל תחומי העיר בתחילת המאה שעברה. בסן פרנסיסקו יש המון מסעדות עם אוכל טעים וגם לא מעט שיאניות בתחומן כמו למשל "פיור ד'איטליה" (Fior de Italia), שהיא המסעדה האיטלקית הוותיקה ביותר בארה"ב.
אטרקציה קולינרית: פסטיבל אוכל הרחוב של סן פרנסיסקו
מסעדה מומלצת: נאמו גאג'י
18. סאו פאולו
ברזיל היא מדינה ענקית ומגוונת, עם שלל סוגי אקלים, חומרי גלם, השפעות אתניות ומאכלים שונים ומשונים. אבל אם צריך לבחור עיר ברזילאית אחת שמצטיינת מבחינה קולינרית תהיה זאת בוודאי סאו פאולו. אין זה מקרי שלאחרונה מגזין פורבס הכתיר אותה כ"עיר הדרום אמריקאית עם האוכל הטוב ביותר". זה לא רק המאכלים המקומיים האופייניים כמו הפסטל והפג'ואדה, אלא שלל מסעדות בכל רמה אפשרית שמייצגות היטב את מטבחי המגרים מפורטוגל, איטליה, ספרד כמו גם אפריקה והודו.
אטרקציה קולינרית: השוק העירוני וסביבותיו Mercado Municipal de SãoPaulo
מסעדה מומלצת: דלבה א דיטו
19. מקסיקו סיטי
היא אמנם עיר צפופה ומסוכנת, אבל הכרך הגדול והמאוכלס ביותר בצפון אמריקה לא יכול להיפקד מרשימה שכזו. מקסיקו סיטי, כמו כל מקסיקו, ידועה בעיקר בזכות אוכל הרחוב שלה. זוהי בוודאי העיר הצפון אמריקאית המעניינת, הצבעונית והמגוונת בכל מה שקשור לאוכל רחוב. גורדיטס, טאקוס, טמאלס, אמפלמס, טוסטדס, טלאיודאס, טורטיות, הם רק חלק מעשרות ומאות מאכלי רחוב מקסיקניים אופייניים. מקסיקו סיטי היא אמנם עיר ענייה ברובה, אבל הכל יחסי. כמו כל מדינת עולם שלישי שעושקת את אזרחיה, כמות המיליונרים בה היא עצומה. העובדה הזו הצמיחה בעיר הבירה עשרות מסעדות שף ברמות הגבוהות ביותר, נאמנות למטבח המקומי וחלקן האחר בסגנונות אירופאיים קלאסיים.
אטרקציה קולינרית: La Merced, שוק האוכל הגדול ביותר בצפון אמריקה
מסעדה מומלצת: פוג'ול
20. ניו אורלינס
העיר הגדולה ביותר בלואיזיאנה היא אמנם עיר קטנה במושגים אמריקאים, אבל מדובר בעיר בעלת המאפיינים הגסטרונומיים המקומיים והייחודים ביותר בארה"ב. המטבח שצמח בניו אורלינס, ממש כמו המוזיקה שמאפיינת אותה, התפתח כמוטציה כמעט בלתי אפשרית בין אוכל צרפתי וספרדי לבין אוכל של מערב אפריקה ואפילו אינדיאני. התוצאה היא מטבח קריאולי מגוון ומרתק שהמאפיין המפורסם ביותר הוא מאכלי הקייג'ון עזי הטעם. בנוסף לכל אלה יש כאן עדיין לא מעט מסעדות צרפתיות בסגנון קולוניאליסטי וכמובן, אי אפשר שלא לציין הברים המפורסמים. מבין כל הערים ברשימה ניו אורלינס היא העיר שמזוהה יותר מכל עם סצנת המיקסולוגיה. עשרות קוקטיילים עולמיים קלאסיים נולדו כאן, וזו לבדה סיבה מספיק טובה להצדיע לעיר המקסימה הזו.
אטרקציה קולינרית: המתחם ההיסטורי של השוק הצרפתי
מסעדה מומלצת: brigtsen
21. בנגקוק
בכדי להצליח לטעום מכל השפע הקולינרי שיש לבנגקוק להציע, צריך לחיות בעיר המטורפת הזו כמה שנים טובות. במחשבה שנייה, גם חיים שלמים בה לא יאפשרו אפילו לגרגרן הגדול ביותר להתנסות בכל המגוון שלה. תאילנד היא מדינה שמתאפיינת בסגנונות בישול מגוונים, ממאכלי קארי, דרך בישול בסגנון "טיגון ערבוב" בהשפעות סיניות (ולא, פאד תאי הוא בכלל לא המאכל היחיד שמאפיין אותו) ועד תבשילי קדרה ואידוי. בנגקוק ידועה במיוחד בזכות מאכלי הרחוב המצוינים שלה, וגם מבחינת אוכל עילי אין לה במה להתבייש, עם מספר עצום של מסעדות עילית שהופכות אותה למעצמה קולינרית עולמית.
אטרקציה קולינרית: היכל האוכל MBK FOOD COURT
מסעדה מומלצת: bolan
22. קייפטאון
על אף שאפשר למצוא בה אי אילו פנינים, אפריקה היא לא מופת לגסטרונומיה עילית. אפילו המטבחים העשירים של צפון אפריקה הערבית משתרכים הרחק מאחורי המטבחים של אירופה ואסיה. ולא, לא מדובר בהצהרה גזענית, אלא בעובדה אובייקטיבית שנובעת בין היתר ממחסור בחומרי גלם ושלל הגבלות דתיות ותרבותיות שכובלים את ידי הטבחים. אבל אם צריך לבחור בכל זאת נציגות אפריקאית, יהיה זה בוודאי המטבח הדרום אפריקאי. הכיבוש האירופאי אמנם לא התברך בהשפעה של מעצמות קולינריות מפוארות (אנגליה והולנד), אבל ההגירה מאסיה, ובמיוחד מהודו, הצליחה לחולל פיוז'ן משובב קיבה ונפש. קייפטאון היא דוגמה לעיר רב תרבותית שמציעה לסועד אין ספור מסעדות בשלל סגנונות ייחודיי. וכשמוסיפים לזה את היינות המוצלחים שמיוצרים כאן, מקבלים חבילה מוצלחת, ובעיקר כזו שנותנת תמורה פנטסטית למחיר.
אטרקציה קולינרית: תערוכת האוכל והיין הגדולה באפריקה
מסעדה מומלצת: טסט קיצ'ן
23. סיאול
לא רבים בעולם, ובוודאי בארץ, מכירים את המטבח הקוריאני, וחבל. המטבח הזה, שספג במשך שנים ארוכות השפעות מהמטבח הסיני והיפני, פיתח לעצמו קו מובחן וברור. בניגוד למטבח היפני (בצורתו הקלאסית )הקוריאנים מאוד אוהבים בשר, אך כמו היפנים הם מאוד אוהבים אצות וירקות כבושים, שהם הבסיס למנות ה"קימצ'י" – סימן ההיכר הבולט ביותר של המטבח הקוריאני. כמו התאילנדים גם לקוריאנים קיים סגנון קולינרי שלם המותאם לאכילה לצד אלכוהול (הקוראנים הם שתיינים מדופלמים) – מעין מנות טאפאס המכונות "אנג'ו". מבחינה גסטרונומית סיאול היא עיר מרתקת: אלפי ברים ומסעדות שמציעות את המיטב שיש למטבח הקוריאני להציע בשילוב כמויות נכבדות של אלכוהול ושיכר.
אטרקציה קולינרית: שוק האוכל של גוונגדז'אנג, Gwangjang Market
מסעדה מומלצת: yongsusan
24. מומבאיי
לאדם שלא נולד בהודו קשה לתפוס את המושג "אוכל הודי". כמו כל דבר בתת היבשת, כך גם האוכל תוקף את כל החושים של הסועד המערבי הממוצע ומסחרר את תודעתו עד אובדן אוריינטציה. השפע הזה מבלבל. לעיתים לסועד מבחוץ נדמה שהאוכל ההודי הוא גס ואלים. במובנים מסוימים זה אולי נכון, אבל כשמתרגלים לשפע נחשפים אט אט לכמות הניואנסים שיש במטבח הזה. העושר והמורכבות באים לידי ביטוי בבישול ההודי העילי-מלכותי – גלגול ישיר של מטבחי המהארג'ות, שמסעדות מומביי מציעות את מלוא תפארתם. כמו כל המטרופולינים באסיה גם כאן ,לצד העושר והפאר, מתקיימות עשרות אלפי מסעדות פועלים ודוכני רחוב של אוכל מרתק בכסף קטן.
אטרקציה קולינרית: קניון פניקס
מסעדה מומלצת: האקאסן
25. הונג קונג
"גן עדן גסטרונומי" ו"בירת האוכל של אסיה" הם כמה מהתארים שהונג קונג זכתה להם בספרות שעוסקת בגסטרונומיה. כעיר מסחר ועסקים מרכזית, שהייתה תחת שליטה בריטית עד שנת 1997, היא ספגה השפעות בינלאומיות רבות, אך עדיין נשענת ברובה על עמוד השדרה האיתן של המטבח הקנטונזי, עם אוכל הרחוב הנפלא שלו. כיום, כשהיא מעין אוטונומיה סינית, הונג קונג עדיין מצליחה לשמר את הקסם המיוחד רק לה בסגנון שמתאפיין במסעדות המכונות canto-western style – מסעדות פיוז'ן שמלהטטות בטבעיות מוחלטת וללא כל מאמץ בין מזרח למערב. נוסף לאלה אי אפשר שלא לציין את מסעדות השף והברים המפוארים של המלונות הגדולים – מופת לניאו קולוניאליזם מעודן.
אטרקציה קולינרית: שוק קואולון Kowloon City’s public market
מסעדה מומלצת: timskitchen
26. שאנגחאי
המטבח של שאנגחאי, העיר הגדולה בסין, אשר נקרא גם "הו" (Ho cuisine ), הוא מרתק מאין כמוהו. אנשי שאנגחאי הגאים טוענים שזהו המטבח הטוב והמעודן בסין, ולא רק הם. הוא מתאפיין בשימוש בחומרי גלם טריים, בעיקר דגים, בצורתם הנאה, וכן במנות שבהם נכבשים חומרי הגלם באלכוהול וביין אורז. שאנגחאי גם ידועה בבתי הדים סאם הנפלאים שלה, ובמיוחד בלחמניות הבאו במילוי חזיר. היותה עיר המסחר המרכזית של סין, ואחת מערי המסחר המשמעותיות בעולם, הביאה לכך שבשנים האחרונות שפים מצטיינים מרחבי העולם פתחו כאן מסעדות והיא הפכה לעיר שמשלבת היטב בין מקומיות וקוסמופוליטיות.
אטרקציה קולינרית: שוק האוכל הלילי יונאן Yunnan
מסעדה מומלצת: ז'אן ג'ורג'
27. מלבורן
נכון, זו הייתה גם יכולה להיות גם סידני, אבל זה לא ממש משנה. לאוסטרליה חייבת להיות נציגות בתחרות כזו. מימי ההתיישבות הראשונים באוסטרליה אי שם במאה השמונה עשרה ובמשך שנים רבות אוסטרליה לא הייתה גורם משמעותי מבחינה קולינרית אמנם כשהגיעו גלי ההגירה מגרמניה, איטליה ויון, הם קפיצו את היבשת המבודדת מעלה, במיוחד בזכות פיתוח תעשיית היין אשר הקנתה לאוסטרליה שם עולמי. אך הכניסה לליגה של הגדולים התרחשה בעקבות גלי ההגירה מאסיה, אשר תרמו לפיתוח תרבות פויז'ן מפוארת, המטבח האוסטרלי החדש, עם מסעדות כמו "אטיקה", "קאטלר אנד קו "או "רוקפול”,הוא כזה שמביט בלבן של העין של המטבחים הנחשבים בעולם.
אטרקציה קולינרית: פסטיבל האוכל והיין של מלבורן.
מסעדה מומלצת: ברוקס אוף מלבורן
28. ג'קרטה
כישראלים רובנו לא יכולים להיחשף לאינדונזיה המוסלמית, וחבל שכך. שכן מלבד העובדה שמדובר במדינה יפהפייה, יש בה מטבח עשיר ומסחרר. גם מבלי לטוס לאינדונזיה, וגם אולי מבלי לדעת זאת, בוודאי כבר יצא לכם להיחשף לאוכל אינדונזי בצורה כזו או אחרת. הרוטב המזוהה ביותר עם אינדונזיה הוא כמובן רוטב הסאטה על בסיס מחית בוטנים.
למטבח האינדונזי, שספג השפעות הן מסוחרים סיניים והן מסוחרים ערביים (שגם הפיצו את האיסלאם), יש ייחוד רב – תוצאה של אותה הכלאה בין אוכל מזרח אסייתי לאוכל הודי וערבי.
אטרקציה קולינרית: מרכז קניות טאמאן אנגרק
מסעדה מומלצת: דאפור באבא
29. טוקיו
המטבח היפני תמיד היה מופת של ניקיון, מינימליזם, טריות ואסתטיקה. אפשר להמשיך ולכתוב את כל המילים הנרדפות שקיימות בעברית לתכונות הללו, ועדיין יחסרו מילים לתאר את כל מורכבותו. אם בעבר הלא רחוק ההיכרות שלנו ושל שאר העולם עם המטבח היפני הסתכמה בסושי, הרי שהיום המטבח היפני הוא הקטר החשוב ביותר בדחיפת התחום הגסטרונומי אל מחוזות יצירתיים חדשים. ההוכחה הניצחת לכך הוא כמות כוכבי המישלן שמאירים את העיר טוקיו, עם 14 מסעדות בעלות שלושה כוכבי מישלן – כפול מהמספר שמעטר את פריז.
אטרקציה קולינרית: שוק הדגים צקיג'י Tskiji Fish market
מסעדה מומלצת: mikawa zezankyo
30. הו צ'י מין
העיר שעדיין מוכרת ברוב העולם בשמה הישן "סייגון", עברה תהפוכות רבות במהלך השנים: כיבושים, מלחמות, מהפכות ומה לא. כיום העיר המצולקת הזו מנסה להתאושש, ועל אף הפיתוח המואץ שלה, היא עדיין לא משתווה לערים מפותחות באסיה מבחינת התנאים ומבחינת המבחר הגסטרונומי.
יחד עם זאת, אי אפשר לקחת מהאוכל הווייטנאמי את העובדה שהוא השפיע רבות על המטבח העולמי החדש. עובדה שכמעט כל שף חשוב בעולם טס בשלב כזה או אחר של חייו להו צ'י מין בכדי ללמוד ולהבין את הקסם המיוחס למטבח הווייטנאמי. במיוחד השימוש המופתי בעשבי תבלין טריים ובשלל רטבי דגים וסוגי תחמיצים.
אטרקציה קולינרית: שוק בן תאן Bến Thành Market
מסעדה מומלצת: מונסון סייגון
31. סינגפור
אמנם לעיר-מדינה מדרום מערב למלזיה אין ממש מטבח משלה, אבל זה כל היופי. סינגפור היא מסוג הערים שמשמשות מעין נייר סופג לשלל תרבויות. כולם הגיעו לכאן: סינים, אינדונזים, מלזים, הודים, ערבים, אנגלים, הולנדים, פורטוגזים ואמריקאים. השפעתם ניכרת בכל: סינגפור היא אולי העיר הכי מגוונת בעולם מבחינה גסטרונומית.
אטרקציה קולינרית: מקסוול רואד סנטר Maxwell Road center
מסעדה מומלצת:ג'אן
32. טאיפיי
בירת טאיוואן התמיד התבדלה מאחיה שביבשת. עמוד השדרה של המטבח המקומי הוא אמנם האוכל הפוג'ייני, שמגיע ממחוז פוג'יין הסיני אשר מביט על טאיוואן מצפון, אך השפעות יפניות ואמריקאיות עשו את שלהן. בטאיוואן לא מעט מאכלים ייחודיים טעימים למדי, חלקם הגדול מתבסס על אויסטרים וצדפות – הן בצורתם הגולמית והן כרוטב סמיך שמופק מהם. עוד מאכל ייחודי הוא נקניקיות עשויות דם חזיר, אשר כנראה הגיעו לכאן על ידי מתיישבים אירופאים במאה התשע עשרה. מלבד אוכל הרחוב המיוחד, טאיוואן מצטיינת בלא מעט מסעדות יוקרה בסגנון בינלאומי.
אטרקציה קולינרית: השוק הלילי של שילין Shilin Night Market
מסעדה מומלצת: פיירווידז
הטורניר: מי משחקת מול מי, מי העפילה לגמר, מי אלופת העולם בקולינריה
בית א' (אירופה): פריז, סן פטרסבורג, ברצלונה, קופנהגן
הקולינריה של סן פטרסבורג עדיין מצליחה לייצר אלופים, יש להניח שאם קופנהגן תתמיד ותיצור לעצמה מסורת, במונדיאלים הבאים נפגוש אותה בשלבים גבוהים יותר, ואם רק ברצלונה לא הייתה משובצת לבית של פריז היא בוודאי הייתה מגיעה לשלבים גבוהים יותר. אבל מלכת צרפת מעפילה לרבע הגמר בקלילות.
בית ב' (אירופה): לונדון, תל אביב, ליון, נאפולי
תל אביב עדיין לא ייצאה עדיין לעולם שף שרכש לעצמו שם בינלאומי, נקווה שזה יגיע בטורנירים הבאים, בהיעדר סצנת גורמה עילית, נאפולי מתקשה לייצר תחרות. ליון, שכבר הוכתרה כבירה קולינרית של העולם, מפגיזה בקרב צמוד מול לונדון, אך מפסידה בפנדלים על חוט השערה: היכולת של לונדון לספוג שלל תרבויות הופכת אותה ללונה פארק קולינרי שאין שני לו, ובניגוד לאחיהם מהכדורגל, המסעדנים של לונדון ראויים לפחות לרבע גמר.
בית ג' (אירופה): איסטנבול, סן סבסטיאן, טורינו, אמסטרדם
אמסטרדם יודעת להציע חוויה קולינרית למבקריה, אבל לא מספיק, מה שמרחיק את טורינו, אלופת חומרי הגלם, מהתואר הוא היותה עיר של צווארון כחול עם מחסור בניצוץ ובסקסיות. מבחינת איכות סן סבסטיאן ללא ספק עשויה מחומרים של חצי גמר, אך נכשלת על סעיף היעדר אותנטיות וכמות רבה יותר של מסעדות לאנשים פשוטים. העולה המתבקשת לרבע הגמר היא איסטנבול הצבעונית ומלאת הלהטוטים.
בית ד' (אמריקה): ניו יורק, בואנוס איירס, מונטריאול, סנטיאגו דה צ'ילה
בואנוס איירס היא מתמודדת סימפטית, אבל נשארת בשלב הבתים, מונטריאול בהחלט מספיקה לצפון אמריקה, אבל היא לא חומר להתמודדות עולמית וכך גם סנטיאגו. ניו יורק היא לחלוטין החומרים שמהם עשויים אלופות עולם, ולכן מוחצת את יריבותיה בבית בקלילות ומעפילה לרבע הגמר.
בית ה' (אמריקה): סן פרנסיסקו, סאו פאולו, מקסיקו סיטי, ניו אורלינס
בכדורגל ברזיל היא מעצמה, בקולינריה סאו פאולו היא הקבוצה הסימפטית שמשחקת יפה אך לא עולה שלב. את ניו אורלינס כולנו אוהבים, אבל עצם ההשתתפות שלה בתחרות זה הישג מספק. סן פרנסיסקו נותנת פייט ראוי, אבל בזכות מסעדות ברמות גבוהות לצד אליפות באוכל רחוב, מקסיקו סיטי, הסוס השחור וההפתעה של הטורניר, מתייצבת בטוחה ברבע הגמר.
בית ו' (אסיה ואפריקה): בנגקוק, קייפטאון, סיאול, מומבאי
סיאול לא מספיק קוסמופוליטית בשביל השלבים הגבוהים, קייפטאון אלופת אפריקה צריכה להיות מוחמאת על עצם השתתפותה בטורניר בינלאומי, מומבאי חסרה במסעדות בינלאומיות ברמה גבוהה, והאלכוהול היקר והמוגבל מקשה עליה להתקדם מעבר לשלב הבתים. ולכן בנגקוק עם הקולינריה הבלתי נגמרת לוקחת את הבית בהליכה.
בית ז' (אסיה ואוסטרליה): הונג קונג, שאנגחאי, מלבורן, ג'קרטה
קשה, קשה בבית ז'. הונג קונג ושאנגחאי מפגיזות בקולינריה אינסופית וייחודית, מלבורן משתרכת קלות מאחור. אם היא רק לא הייתה כה רחוקה, אולי הייתה מגיעה גבוה יותר בטורניר. ג'קרטה עדיין חסרה קוסמופוליטיות בשביל לעלות שלב, ולכן הונג קונג הבינלאומית מעפילה לרבע הגמר, בקרב פנדלים עוצר נשימה מול שאנגחאי.
בית ח' (אסיה): טאיפיי, הו צ'י מן, טוקיו, סינגפור
הו צי מן מיוחדת, אבל לא מספיק מהוקצעת לשלבים הגבוהים, טאיפיי לא יצרה השפעה קולינרית יוצאת דופן בעולם וגם סינגפור המגוונת מתקשה לעלות לשלב הבא: היא פשוט לא מצטיינת באף תחום, אלא טובה כמעט בהכל. טוקיו המסעירה והמשופעת במסעדות מישלן היא העולה הטבעית לרבע הגמר.
רבע הגמר
פריז מול לונדון: שתי היריבות הוותיקות מתקוטטות כבר שנים בשאלה מי יותר אימפריה, אבל נראה שבקרב הקולינרי ללונדון אין הרבה סיכוי מול אלופת הגסטרונומיה מדרום.
איסטנבול מול ניו יורק: שני מטרופולינים סוערים ויצריים, משופעים באוכל אותנטי וצבעוני. אבל שלא במפתיע, ניו יורק המנוסה, הבשלה והעשירה יותר – לוקחת את הקרב הזה בלי זמן פציעות.
מקסיקו סיטי מול בנגקוק: שתי ענקיות, כל אחת מאופיינת בסגנון עשיר ומובהק. זה קרב שהסתיים בפנדלים, ובנגקוק לקחה.
הונג קונג מול טוקיו: המטרופולין האסייתי רב ההשפעות הקולינריות מאירופה לעומת הבירה שהכי משפיעה כיום על הקולינריה העולמית. אין ספק שמדובר בקרב קשה, אבל טוקיו מנצחת בלי הפרעה.
חצי הגמר
פריז מול ניו יורק: זה לחלוטין יכול היה להיות הגמר. הקרב בין שתי המפלצות הגסטרונומיות מוכרע רק בפנדלים. השתיים היו יכולות להמשיך לשחק לולא פריז הכריעה בזכות מסורת ארוכת שנים של גסטרונומיה עילית.
בנגקוק מול טוקיו: למרות שעם המטבח האינסופי שלה היא יכלה להעפיל לגמר, בנגקוק מתקפלת מול האלופה של יפן.
הגמר: פריז מול טוקיו
לא מפתיע למצוא בגמר את מלכת הגסטרונומיה הקלאסית והבלתי מעורערת לצד הבירה הכי מסעירה ומרתקת בתחום. פריז הגיעה עד הסוף, לקרב ראש בראש מול טוקיו – קרב של האלופה הוותיקה והכבדה מול האלופה הצעירה וקלילת הרגליים אם תרצו.
אבל מאחר שההשפעה של המטבח בטוקיו על העולם כיום דומה להשפעה העולמית שהייתה למטבח הצרפתי במאה שעברה – הרי שבמציאות הגסטרונומית של ימינו האלופה הקלילה והצעירה לוקחת, ולכן טוקיו היא הזוכה הגדולה שלנו בטורניר.
המנצחת הגדולה: טוקיו